גרסה חדשה למערכת ההפעלה החופשית (אובונטו 10.4)

כמיטב המסורת, חברת קנוניקל שחררו אתמול את הגרסה החדשה שמספרה בהתאם לשנה והחודש.

בדרך כלל אני ממתין קצת לפני שאני משדרג, לא אוהב להיות זה שיגלה את הבאגים. אבל הפעם הרגשתי שזה לא בסדר, אם כל אחד יאמר כמוני, המערכת לעולם לא תתקדם. הרי זו תוכנה חופשית, היא מתקדמת בזכות הקהילה.

אז זהו החלטתי הבוקר לשדרג ואם יהיה צורך לדווח על באגים.

השדרוג הלך מהר מהצפוי ותוך מספר שעות המחשב כיבה את עצמו, זה היה אמור להיות הפעלה מחדש. הרי שדרוג שכזה כולל החלפת קרנל וזה המקרה היחיד בלינוקס בו יש לעשות הפעלה מחדש לאחר התקנה.
המחשב משום מה לא הפעיל את עצמו. לחצתי על כפתור ההפעלה והמחשב החל לעלות, העלייה הייתה קצת יותר מהירה מזו של הגרסה הקודמת (9.10) לפי ה Release notes זה באמת אמור היה להיות כך.

אבל כאן הגיעה ההפתעה, כל התוכנות שהיו פתוחות לפני הכיבוי עלו אבל ללא מסגרת לחלונות. קצת מדאיג, אבל כבר ראיתי כאלו מקרים. נכנסתי לאפקטים של שולחן עבודה וראיתי שמשום מה הוא על ללא אפקטים בכלל, הוספתי אפקטים רגילים ולפתע הופיעו גבולות לחלונות. אבל משום מה, כפתורי סגירת חלון, מזעור וכד' הופיעו בצד שמאל במקום בצד ימין כפי שאני רגיל. נכנסתי לעיצוב חלון (Appearance preferences) ושם בחרתי Customize ומשם בחרתי מחדש את צורת גבולות החלון אצלי ותוך רגע הכל הסתדר.

אז חוץ מתקלה קטנה מאד, כנראה באג של תוכנת השדרוג שלדעתי לא יקרה למשתמשים חדשים, הכל עובד ישר מההתקנה.

המערכת כמובן גם שדרגה את כל התוכנות המותקנות, כך שאפילו תוכנה כמו Stelarium שהתקנתי מזמן כשלמדתי ניווט אסטרונומי קבלה שדרוג, למרות שכבר מזמן לא השתמשתי בה.

לסיכום, השדרוג עובד יפה ואם כך נראה לי שגם התקנה מחדש תעבוד יפה. כמובן שהתקנה זו אינה ממש בדיקה, כי זה רק על מחשב אחד עם חומרה מסויימת שידוע שעובדת יפה עם לינוקס (במקרה זה Lenovo 3000 N100) הכל עובד למעט קורא טביעות אצבע שמעולם לא בדקתי ואולי גם הוא יכול לעבוד.

נשלח ב לינוקס, תוכנה חופשית
16 comments on “גרסה חדשה למערכת ההפעלה החופשית (אובונטו 10.4)
  1. Ddorda הגיב:

    רק לידיעתך – הכיווניות של הכפתורי כיבוי וכד' בכוונה שונו לכיוון השני 🙂

  2. אורי עידן הגיב:

    בכוונה?
    זה נראה היה לי כבאג כי ברגע שבחרתי מחדש את גבולות החלונות זה הסתדר מבלי שאצטרך לעשות שום דבר.

  3. חתול הגיב:

    בשביל לדווח על באגים יש את משתמשי האלפא והבטא שמחרפים את נפשם ואת מחשבם.

  4. אורי עידן הגיב:

    אני לא מסכים אתך.
    בקוד פתוח אחד העקרונות החשובים הוא Release early Release often.
    כל אחד בעצם משמש כבודק תוכנה.
    הרבה פעמים גרסאות חדשות של תוכנה מגיעות עם כל מיני בעיות. גרסה 9.10 של אובונטו הגיעה עם לא מעט בעיות ורק בזכות משתמשים רגילים שהתקינו את התוכנה, נתקלו בבעיות ודווחו עליהם, הצליחו לתקן אותן.
    במיוחד היום שמגוון החומרות הוא כל כך רב ואי אפשר לבדוק את התוכנה על כל חומרה אפשרית, חשוב שכמה שיותר אנשים ינסו את התוכנה ופשוט ידווחו על באגים.
    חשוב להבין שעולם התוכנה החופשית מתקדם בזכות המשתמשים. אם אנשים יחכו שהתוכנה תיהיה מושלמת, זה לעולם לא יקרה.

  5. אלון הגיב:

    השאלה מי מקבל בסוף את ההחלטות בנוגע למה יכלל בגרסאות של אובונטו (למשל איזה דפדפן יהיה ברירת המחדל, האם תכנה מסוימת תיכלל במאגרים וכו'). באובונטו המשתמשים הרבים בודקים את התכנות, אך הם אינם שותפים בהחלטות לגבי אילו תכנות יכללו בגרסאות של אובונטו. ניתן לקרוא עוד בנושא כאן:
    http://www.inatux.com/?r=free-software-is-a-democracy
    אובונטו אינה "מערכת הפעלה חופשית", שכן יש בה רכיבים שהם לא ברישיון חופשי, כגון המלצה להתקין דרייברים קנייניים, פיירפוקס (האייקונים לא ברישיון חופשי וכן פיירפוקס ממליץ על התקנת פלאש שאינו חופשי) ובלובים בינריים בקרנל. ובנוסף יש באובונטו מאגר שמכיל תכנות לא חופשיות, כגון פלאש והגרסה הלא חופשית של ראר. מכל מקום יש לי אותו לפטופ שיש לך של לנובו, ואינטרנט אלחוטי אינו נתמך בהפצות חופשיות של גנו/לינוקס כגון טריסקל וגנוסנס.

    • אורי עידן הגיב:

      תוכנה חופשית אינה דמוקרטיה ולא אמורה להיות דמוקרטיה. בתוכנה חופשית עדיין יש אחראי שעושה מה שהוא רוצה עם הגרסה שהוא מפיץ שהיא הגרסה הראשית.
      החופש הוא שכל אחד יכול לקחת את זה ולשנות את זה.

      אובונטו כפי שהיא מופצת היא חופשית לחלוטין אבל כוללת אפשרות להתקין תוכנות שאינן חופשיות. זה לא בא כברירת מחדל, זה דורש שינוי הגדרות פשוט.

      לגבי הלפטופ שלך הפעלתי את הגלישה האלחוטית בו ללא שום בעייה בלי התקנת דרייברים לא חופשיים. בעבר היה לי לפטופ של IBM שדרש התקנת דרייבר שהיה חופשי אבל השתמש בקושחה (firmware) של אינטל שלא הייתה חופשית. זה גרם לי קצת לבעיות בזמנו אבל ברגע שעברתי ללפטופ של לנובו לא היו בעיות עם אובונטו ללא צורך בהתקנת דרייברים לא חופשיים.

  6. אלון הגיב:

    השאלה האם אתה משתמש בקרנל הרגיל של לינוקס או בקרנל החופשי LINUX LIBRE? כי הקרנל הרגיל אינה תכנה חופשית (הוא מכיל בלובים בינריים). נסה הפצה חופשית לחלוטין כגון טריסקל ותראה שאינטרנט אלחוטי לא עובד.

  7. אלון הגיב:

    אגב למיטב זכרוני פיירפוקס כן מותקן בברירת המחדל, וכפי שהסברתי זו אינה תכנה חופשית. יש גרסאות חופשיות שמבוססות על פיירפוקס שפתורות את הבעיות שהזכרתי כגון ICECAT.

  8. אלון הגיב:

    קנוניקל מנסים להינות מכל העולמות: מצד אחד הם רוצים שהמשתמשים שלהם ידווחו על באגים כדי לשפר את התכנות בהפצה שלהם אובונטו, מצד שני החברה לא לוקחת בחשבון את דעת המשתמשים בנוגע למה להכניס להפצה שלהם (למשל כבר אין יותר גרסה חופשית של אובונטו שהיתה בעבר ונקראה GOBUNTU) ומצד שלישי החברה שמאחורי אובונטו בכלל מפתחת תכנה קניינית לשירותי ענן בשם UBUNTU ONE, מקדמת חנות שמכילה תכנות קנייניות (למשל ניתן לרכוש נגן דיוידי של FLUENDO) ותורמת לפיתוח תכנות חופשיות שהיא עשויה לשחרר בהמשך ברישיון לא חופשי (הסבר נוסף מופיע כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Canonical%27s_contributor_agreement). לדעתי אם משתמש תורם למערכת ההפעלה ע"י בדיקת תכנות ודיווח באגים, צריך גם להתחשב בדעות שלו בקבלת החלטות. ההתנהגות של קנוניקל אגב לא שונה בהרבה מההתנהגות של גוגל: שניהם מקדמים תכנה לא חופשית בעזרת מערכת הפעלה חופשית (כאשר גוגל לפחות פיתחה בעצמה את מערכת ההפעלה החופשית).

    • אורי עידן הגיב:

      הם לא עושים שום דבר שהוא בניגוד לרשיון.
      מותר להם לעשות מה שהם רוצים עם ההפצה כל עוד כל התוכנות מופצות עם קוד המקור שלהם.
      לגבי שירותי הענן, עד כמה שזכור לי זו תוכנה חופשית, אני זוכר שבדקתי שיש את קוד המקור שלה זמין ומצאתי אותו זמין.

      נכון שרצוי להתחשב בדעות המשתמש לגבי הפצות עתידיות אבל מבחינת הרשיון, אין שום חובה לעשות כן.
      לגבי הקרנל, לא ידוע לי על דברים לא חופשיים שנמצאים בקרנל של אובונטו בברירת מחדל. כן יש אפשרות להוסיף מודולים שאינם חופשיים אבל בברירת מחדל הם לא נמצאים לדעתי גם אסור להם להכניס אותם בברירת מחדל.

      לגבי פיירפוקס, התוכנה היא חופשית, יש כמה בעיות עם האיקונים שלהם שהם לא ברשיון חופשי, בשביל זה דביאן עשו את IceWeasel (אני מקווה שאני מאיית את זה נכון) שהוא בעצם אותו קוד אבל בלי איקונים או שאר דברים שאינם ברשיון חופשי.
      זה דומה לרד-האט שגם אצלם התוכנה חופשית (לא תמיד חינמית) אבל הלוגו לא חופשי אז החברה של CentOS לקחו את אותו קוד, הורידו ממנו לוגואים ושאר דברים לא ברשיון חופשי והפיצו את זה בחינם.

      חשוב לזכור שתוכנה חופשית פירושה תוכנה שאתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה וזה אומר שגם כותב התוכנה יכול לעשות מה שהוא רוצה ולא חייב להתחשב באף אחד.

  9. אלון הגיב:

    לגבי אובונטו אחד אני מעתיק מתוך הערך בויקיפדיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Ubuntu_One
    The second problem is the proprietary nature of the server side of Ubuntu One.
    לגבי הקרנל יש בלובים בינריים. יש מידע נוסף על זה כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Ubuntu_%28operating_system%29
    שים לב:
    License Mainly the GNU GPL / plus proprietary binary blobs[3][4] and various other licenses
    בגדול באובונטו יש שימוש בקרנל הרגיל לינוקס ולא בקרנל החופשי LINUX LIBRE. מידע על הקרנל החופשי ניתן לקבל פה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Linux_libre

    מעבר לנושא האייקונים יש בעיה שפיירפוקס מעודד את המשתמשים להתשמש בפלאש ולא בתחליפים החופשיים של פלאש כגון GNASH וכן אין הפרדה בין תוספים חופשיים ללא חופשיים. הבעיות נפתרות בדפדפנים ICECAT ו-WEB BROWSER/ABROWSER. אולי גם הדפדפן של דביאן ICEWEASEL פותר את שתי הבעיות (את האייקונים הוא פותר בודאות). בכל מקרה, הכי פשוט להוריד לייב סידי של טריסקל ופשוט לבדוק מה נתמך ומה לא 🙂

    • אורי עידן הגיב:

      צד השרת הוא לא חופשי, צד הלקוח חופשי לחלוטין.
      בכל מקרה נראה שאתה הרבה יותר קיצוני ממני בנושא החופש.
      אני בעבר הייתי קיצוני ברמה הזו והאמת קצת התמתנתי.
      לגבי מה נכנס לקרנל ומה לא, זה בעיה כללית לכל ההפצות אובונטו ומרבית ההפצות לוקחים את הקרנל הרגיל של לינוקס.

      תמשיך ככה זה טוב. אני מניח שאתה משתמש במערכות שהן לגמרי חופשית.
      צריך הרבה קיצוניים כמוך.

      • אלון הגיב:

        כן אני משתמש כרגע בטריסקל ובגנוסנס 🙂 אלה בסה"כ הפצות שמבוססות על אובונטו ודביאן רק בלי הרכיבים הלא חופשיים (אין מאגר לתכנות לא חופשיות ומשתמשים בקרנל חופשי). טריסקל הפצה ממש יפה לדעתי וגם עדכנית (בניגוד לגנוסנס). אגב דביאן תשתמש בקרנל חופשי בגרסה הבאה שלה. אני מקווה שגם אובונטו תבחר לעשות זאת בעתיד.

        • אורי עידן הגיב:

          טוב מאד. אני תמיד שמח לשמוע על עוד אנשים שמאד חשוב להם החופש שלהם ומשתמשים רק בתוכנה חופשית.

        • אלון הגיב:

          צריך גם להבין מנין הכל התחיל. בן אדם "קיצוני" בשם ריצ'ארד סטולמן החליט שחופש למשתמשים בתכנה זה דבר חשוב והחליט לפתח מערכת הפעלה שתאפשר זאת בשם GNU. הוא גם הקים את הFREE SOFTWARE FOUNDATION שנלחמת על החופש הזה עד עצם היום הזה, ובזכות ארגון זה יש היום הפצות שהן מאה אחוז חופשיות (הם דואגים לממן תחליפים לתכנות קנייניות ולנקות תכנות קיימות מרכיבים לא חופשיים). נראה לי שלנסות הפצה כזו זה המינימום שאני יכול לעשות.

          • אורי עידן הגיב:

            נכון.
            האמת שהרצאה של ריצ'רד סטולמן בישראל בסוף 2002 גרמה לי לעבור לתוכנה חופשית.
            אולי בעתיד אכתוב פוסט על ההיסטוריה של המעבר שלי לתוכנות חופשיות.
            באותה תקופה הייתי קיצוני כמוך ומשתמש רק בדברים שהם מאה אחוז חופשיים.
            היום אני קצת פחות קיצוני כפי שאתה רואה.
            באותה תקופה סירבתי גם לקבל מסמכים בפורמט doc.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.