כמיטב המסורת, חברת קנוניקל שחררו אתמול את הגרסה החדשה שמספרה בהתאם לשנה והחודש.
בדרך כלל אני ממתין קצת לפני שאני משדרג, לא אוהב להיות זה שיגלה את הבאגים. אבל הפעם הרגשתי שזה לא בסדר, אם כל אחד יאמר כמוני, המערכת לעולם לא תתקדם. הרי זו תוכנה חופשית, היא מתקדמת בזכות הקהילה.
אז זהו החלטתי הבוקר לשדרג ואם יהיה צורך לדווח על באגים.
השדרוג הלך מהר מהצפוי ותוך מספר שעות המחשב כיבה את עצמו, זה היה אמור להיות הפעלה מחדש. הרי שדרוג שכזה כולל החלפת קרנל וזה המקרה היחיד בלינוקס בו יש לעשות הפעלה מחדש לאחר התקנה.
המחשב משום מה לא הפעיל את עצמו. לחצתי על כפתור ההפעלה והמחשב החל לעלות, העלייה הייתה קצת יותר מהירה מזו של הגרסה הקודמת (9.10) לפי ה Release notes זה באמת אמור היה להיות כך.
אבל כאן הגיעה ההפתעה, כל התוכנות שהיו פתוחות לפני הכיבוי עלו אבל ללא מסגרת לחלונות. קצת מדאיג, אבל כבר ראיתי כאלו מקרים. נכנסתי לאפקטים של שולחן עבודה וראיתי שמשום מה הוא על ללא אפקטים בכלל, הוספתי אפקטים רגילים ולפתע הופיעו גבולות לחלונות. אבל משום מה, כפתורי סגירת חלון, מזעור וכד' הופיעו בצד שמאל במקום בצד ימין כפי שאני רגיל. נכנסתי לעיצוב חלון (Appearance preferences) ושם בחרתי Customize ומשם בחרתי מחדש את צורת גבולות החלון אצלי ותוך רגע הכל הסתדר.
אז חוץ מתקלה קטנה מאד, כנראה באג של תוכנת השדרוג שלדעתי לא יקרה למשתמשים חדשים, הכל עובד ישר מההתקנה.
המערכת כמובן גם שדרגה את כל התוכנות המותקנות, כך שאפילו תוכנה כמו Stelarium שהתקנתי מזמן כשלמדתי ניווט אסטרונומי קבלה שדרוג, למרות שכבר מזמן לא השתמשתי בה.
לסיכום, השדרוג עובד יפה ואם כך נראה לי שגם התקנה מחדש תעבוד יפה. כמובן שהתקנה זו אינה ממש בדיקה, כי זה רק על מחשב אחד עם חומרה מסויימת שידוע שעובדת יפה עם לינוקס (במקרה זה Lenovo 3000 N100) הכל עובד למעט קורא טביעות אצבע שמעולם לא בדקתי ואולי גם הוא יכול לעבוד.
אתמול התפרסם בכל העולם וגם אצלינו ב ynet שעדכון של תוכנת האבטחה של McAfee טעה וחשב שאחד מקבצי המערכת של Windows מכיל חתימת וירוס. מה שגרם לבעיות למאות אלפי משתמשים שהורידו את העדכון באופן אוטומטי ולפתע המחשב שלהם קרס.
אני חושב שזו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה, נדמה לי שדבר דומה קרה לפני שנים עם אנטיוירוס של נורטון שגם עשה בעיה דומה.
אנשים רבים שואלים את עצמם, מי יפצה אותם על הנזק ועל אבדן שעות עבודה רבות?
התשובה היא שאף אחד לא יפצה אותם, הרי הם אלו שעשו את הטעות של להשתמש במערכת שרשיון השימוש שלה אומר בפירוש שאין אחריות שהיא עובדת ואין אחריות לנתונים וזה עוד כשהם משלמים עבורה.
הבעיה חמורה עוד יותר שלמרות שאנשים מודעים לבעיות האבטחה ולחוסר היציבות של המערכת הם עדיין מתעקשים להשתמש בה.
אני מסתכל מהצד ולא מבין מדוע אנשים עדיין טוענים שמערכת ההפעלה חלונות מתאימה למשתמשים פשוטים שאינם מבינים במחשבים, הרי משתמש פשוט אינו יודע כיצד להגן על המחשב שלו ובטח שלא ידע כיצד להתגבר על תקלה כזו. אמנם יש הסברים ברשת כיצד להתגבר עליה, אבל משתמשים פשוטים לא תמיד יודעים לקרוא הוראות כאלו ולהבינן.
אני שקצת מבין במחשבים, קשה לי מאד לעבוד עם חלונות, אין שם כמעט תוכנות וכל דבר הכי בסיסי שרוצים, צריך להוריד קובץ התקנה, להפעיל אותו, לענות על אינספור שאלות (שגם אני לא תמיד יודע את התשובה), להפעיל מחדש את המחשב ולהתפלל שהכל יעבוד.
בלינוקס לעומת זאת, מגוון התוכנות המגיעות עם המערכת רב מאד וגם אם תוכנה כלשהיא לא הותקנה עם המערכת, ההתקנה קלה ביותר.
ונחזור להתחלה, האם בלינוקס יכול לקרות מצב כזה?
התשובה היא תיאורטית כן, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה מכמה סיבות:
1. אין בלינוקס וירוסים וגם לא יהיו. למה? כתבתי על זה בעבר כך שאין טעם לחזור
2. תוכנות לא מעדכנות את עצמן אוטומטית ללא אישור המשתמש
כיצד כן יכול דבר דומה לקרות?
כאשר תוכנה נכנסה למאגרי התוכנה ללא בדיקה מספקת (כמו שקרה בחלונות)
אבל בלינוקס בדרך כלל המאגרים שיכים להפצה ולא לחברת התוכנה שכתבה את התוכנה, כך שהתוכנה עוברת בדיקות על ידי אנשים חיצוניים. מעבר לזה מודל הפיתוח בקוד פתוח בדרך כלל מבטיח שנקבל תוכנה איכותית יותר.
לסיכום: אולי עכשיו אחרי האסון הזה יותר אנשים יעברו ללינוקס ויצאו לחופשי. לא רק בזכות זה שהם משתמשים בתוכנה חופשית שאינה בשליטתה של חברה אחת, אלא יותר בגלל שיוכלו להיות פחות מודאגים מוירוסים, רוגלות ושאר מזיקים.
זו שאלה ששואלים אותי הרבה פעמים.
נראה לי שהתשובה היא תלוי את מי שואלים. כי אם שואלים את רון חולדאי התשובה היא 170,000 ש"ח לשנה. כן זו לא טעות מאה ושבעים אלף שקל לשנה, לא חד פעמי. כמובן שמחיר זה כולל קידום של הבלוג בגוגל, אבל מה, הקידום הזה הביא אותו למקום חמישי, כאשר בלוג של מתנגדים שהוקם בעלות מזערית של בערך מאה שקלים + תשלום על אכסון (שגם זה לא עלות גבוהה) הגיע למקום השני בגוגל (אחרי הערך רון חולדאי בוויקפדיה שנמצא במקום הראשון).
מה זה בעצם מראה?
לדעתי זה מוכיח שלבנות בלוג או אתר לא צריך להשקיע הון עתק ויותר מזה, זה מוכיח שחברות המוכרות קידום אתרים בסכומים מפולפלים, בעצם לא נותנות תמורה בעד האגרה.
אני בעוונותי בונה לפעמים אתרים, אני לא לוקח כסף על קידום אבל גם בלי קידום האתרים שלי מגיעים למקומות ראשונים בגוגל.
בתקופת היותי בכת המדיטציה הטרנסנדטלית (שאני לא מאד גאה בה) בניתי אתר עבור האגודה שהיה במקומות הראשונים בגוגל בכל החיפושים הרלוונטיים, (גם היום אני במקום יפה בגוגל בחיפוש הזה, אפילו לפני וויקיפדיה)
המחירים שלי הרבה יותר נמוכים מ 170,000 ש"ח לשנה.
לדעתי אני צריך ללמוד מזה שיעור אחד, השיעור הוא שאני פרייר שגובה סכומים זעומים עבור דברים שאפשר לקבל עליהם עשרות אלפי שקלים.
מעולם לא הבנתי מדוע מכבי שירותי בריאות או המתחרים שלהם שירותי בריאות כללית, נקראים בשם שירותי בריאות שכן במרבית המקרים אנו פונים אליהם כאשר אנחנו חולים. נראה שהמתחרים היותר קטנים שלהם (קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית) כן הבינו את זה ולא שמו בשם שירותי בריאות.
בכל אופן מדוע אני כותב על שרותי החולי? מי שמכיר אותי יודע שאם כולם היו כמוני, הרופאים היו מובטלים ומכבי שירותי בריאות וכל המתחרים שלהם היו פושטים רגל. טוב אולי לא פושטים רגל כי הממשלה מממנת אותם דרך מס החולי שאנחנו משלמים (שגם הוא נקרא בשם המשונה מס בריאות).
אז ככה, מכבי שרותי בריאות לא מאמינים שיכול להיות אדם כל כך בריא כמוני והחליטו מיוזמתם להזמין אותי לבדיקות דם. אז הלכתי אתמול בבוקר לבדיקת דם, אני חייב לציין לטובה את היעילות שלהם. הכל הלך מהר ותוך עשר דקות מהרגע שהגעתי לסניף, כבר הייתי בחוץ.
בקשתי מהם גם ססמה לאיטרנט שאוכל לראות את התוצאות. קיבלתי ססמה ראשונית שנאמר לי שאצטרך לשנותה עם הכניסה.
מאחר שאני די מאוכזב מרמת הווב של חברות ישראליות (ראו את הפוסט על גו'בנט), מיד כשהגעתי הבייתה, ניסיתי להכנס לאתר שלהם. מה שראיתי היה מפתיע לטובה, אתר נוח לגלישה ומאד אינפורמטיבי (בעיקר להיפוכונדרים 
)
נכנסתי לחלק האישי עם הסיסמה שקיבלתי, לאחר שהכנסתי את הסיסמה קיבלתי טופס לשינוי הסיסמה, שיניתי את הסיסמה למשהו שאזכור לעתיד.
המשכתי הלאה לבדיקות מעבדה, מן הסתם הבדיקה הנוכחית לא תיהיה במערכת, אבל לשמחתי הייתה שם בדיקה ישנה שאפשר היה לראות שהמערכת עובדת. המערכת עבדה יפה.
אז אני שמח לכתוב שמכבי שירותי בריאות אינם מזלזלים בתקני האינטרנט והאתר שלהם עובד עם כל הדפדפנים. כאן מגיע ציון לשבח גם למטריקס שבנו עבורם את האתר.
חברים אחרים בקהילת התוכנה החופשית מספרים לי שהאתר של שירותי בריאות כללית אינו מאפשר למשתמשי דפדפנים מתקדמים לצפות בתוצאות בדיקות מעבדה. אני לא יכול לאמת זאת מאחר שאיני לקוח שלהם, לכן אשמח לקבל תגובות ממי שכן לקוח שלהם.
בכל אופן מכבי שירותי בריאות שגם עליהם שמעתי טענות בעבר שאינם עובדים בדפדפנים מתקדמים, עכשיו עובדים יפה.
כתבתי בעבר על הספורט הנשכח.
פוסט זה מתחיל סדרה של פוסטים שתנסה להסביר את עקרונות תחרויות השייט לכאלו שמעולם לא שטו.
מי שמכיר את הספורט, יכול לפסוח על קריאת הפוסט הזה לפחות מאחר שהוא בסיסי מדי.
נתחיל מהגדרות בסיסיות.
התחרות היא תחרות של סירות מפרש, המתקדמות בכוח הרוח בלבד. אסור להשתמש בשום אמצעי הנעה אחר למעט הרוח או הגלים.
הרעיון הוא לא רק להיות המהירים ביותר (אם כי זה מאד חשוב) אלא למצוא את הטקטיקה הטובה ביותר על מנת לעבור את המסלול בדרך המהירה ביותר (לא תמיד הקצרה ביותר).
מסלול התחרות הוא בדרך כלל זינוק מקו דמיוני בין דגל על סירת השיפוט לבין מצוף מול סירת השיפוט, לאחר הזינוק יש להקיף מספר מצופים בדרך מסויימת ולאחר מכן להגיע לקו הסיום שגם הוא בין דגל על סירת השיפוט למצוף בים.
התמונה הבאה מתארת את צורת המסלול המקובל בארץ:
מסלות תחרות שייט מקובל בישראל
המסלול מתחיל מהקו המסומן "זינוק" משם יש להפליג לכיוון מצוף מספר 1 ולהקיף אותו כך שהמצוף יהיה משמאל לסירה, לאחר הסיבוב מסביב למצוף מספר 1 יש להמשיך או למצוף 2 או למצוף 4 בהתאם למסלול שמופיע על לוח לבן על סירת השיפוט. אם מופיע מסלול Inner יש להמשיך למצוף 4 אם מופיע מסלול Outer יש להמשיך למצוף 2.
בכל מקרה בסיום המסלול יש לעבור את מצוף 2, לאחר מכן 3 ואז לגמר.
לפני התחרות מקבלים כל השייטים דף עם המסלולים אותם יש להפליג.
הסיבה שעושים שני מסולים אפשריים (Inner ו Outer) היא שניתן יהיה להזניק תחרויות של שני דגמים על אותו מסלול בהפרש זמן קטן מבלי שסירות מדגם אחד יפריעו לסירות מדגם אחר.
בתחרות יש הרבה אלמנטים, הראשון הוא הזינוק, כיצד לזנק בצורה הטובה ביותר מבלי להפריע לסירות אחרות ומבלי שסירות אחרות יפריעו לנו. לנושא הזינוק אקדיש פוסט נפרד.
האלמנט השני הוא ההפלגה במסלול בדרך המהירה ביותר. שימו לב שהמצוף הראשון הוא תמיד מול הרוח, סירות מפרש לא יכולות להפליג ממש מול הרוח, לכן הן מפליגות בזווית הקטנה ביותר שאפשר אל הרוח ומבצעות מספר סיבובים עד להגעה למצוף, הזיג-זג הזה נקרא "גלסים".
לכאורה נראה שאפשר לעשות את המסלול מהזינוק למצוף מספר 1 בשני גלסים. אבל כאן מגיע אלמנט נוסף, יש עוד סירות בתחרות והן יכולות להפריע לנו, מצד שני אנחנו יכולים להפריע להן ובכך להשיג יתרון.
כאן נכנסים לתמונה חוקי התחרות. יש לא מעט חוקים שכדאי לדעת כאשר מתחרים. אזכיר כאן רק את החוקים הבסיסיים והחשובים.
חוק מספר 10: הפלגה במפנים מנוגדים.
כאשר יש שתי סירות, האחת שהרוח מגיעה משמאלה (מפנה שמאלי) ואחת שהרוח מגיעה מימינה (מפנה ימני) כאשר הן מגיעות למצב בו הן עלולות להתנגש, המפרשית במפנה שמאלי (שהרוח מגיעה משמאל שלה) תפנה דרך למפרשית השנייה שהרוח בימינה.
מה שאומר שנעדיף להיות במפנה ימני, כך נוכל להמשיך בדרכנו גם עם סירה אחרת מגיעה לכיווננו.
חוק מספר 11: בפנה זהה בחיפוי
כאשר שתי סירות מפליגות שהרוח מגיעה מאותו כיוון של הסירה, הסירה הקרובה יותר לרוח (במעלה הרוח) תפנה למפרשית במורד הרוח. לחוק זה יש גם הגיון, מפרשית הנמצאת מעל הרוח, בעצם מסתירה במקרים מסויימים את הרוח למפרשית במורד הרוח.
עריכה: קיבלתי הערה שכדאי להוסיף ציור לחוק הזה.
חוק 11 שתי סירות באותו מפנה
אני מקווה שהציור הזה מבהיר כיצד יכול להווצר מצב בו שתי סירות יהיו באותו מפנה ועדיין יכולות להתנגש.
חוק מספר 12. במפנה זהה לא בחיפוי
מצב זה קורה כאשר מפרשית אחת נמצאת מאחורי מפרשית שנייה. במצב הזה, המפרשית האחורית חייבת לפנות דרך לקדמית.
החוקים האלו (ועוד חוקים אחרים) נועדו לצורך קיום חוק מספר 14 (מניעת מגע) שאומר שמפרשית תמנע ככל האפשר ממגע עם מפרשית אחרת.
בתחרויות רבות משתתפים יש לא מעט מקרים של מפרשיות מתקרבות אחת לשנייה, הרי כולן מזנקות מאותו מקום וצריכות להקיף את אותו מצוף. לכן עלינו לפנות דרך במידת הצורך, או להגיע למצב בו יפנו לנו דרך.
מעבר לזה, אפשר להתקרב לסירה אחרת ולגרום לה לפנות לנו דרך. אם נעשה זאת בצורה חכמה, נוכל להגיע לפני הסירות האחרות למצוף ובסופו של דבר להגיע לפני הסירות האחרות לקו הסיום.
חשוב לציין שבשייט הכוונה היא להגיע ראשון, המיקום בתחרות הוא לפי מי מגיע ראשון לגמר. הזמן פחות חשוב.
אני מקווה שפוסט זה מבהיר קצת את מבנה התחרות.
אשמח לקבל תגובות ולפרט במידת הצורך.
בעיצומו של חג החירות, זה הזמן לחשוב על השנה האחרונה מאז חג החירות האחרון, האם התקדמנו לעבר יותר חירות או להיפך, ויתרנו על חירותנו?
כפי הנראה לא מעט אנשים בחרו לוותר על חירותם.
שני דברים עיקריים שמצאתי בשנה האחרונה שקרו בנושא:
1. לפני מספר חודשים הצביעו חברי הכנסת בעד חוק האח הגדול המכונה חוק המאגר הביומטרי. כרגע החוק הוא רק בתקופת ניסיון בה יכול כל אזרח שחפץ לוותר על חירותו ולהפקיר את פרטיו האישיים בידי קבוצת אנשים ללא הבנה באבטחת מידע. אני לא יודע כמה אנשים בחרו לעשות לעשות כן, אני מקווה שמעט מאד.
מדוע אני מזכיר זאת כויתור על החירות?
משתי סיבות עקריות:
א. פרטיו של מוותר החירות (להלן האסיר) נמצאים בידי הממשלה שיכולה לעשות בהם ככל העולה על רוחה, כולל להפלילו בפשע. האם אדם חופשי מוכן להפקיר את חירותו בידי קבוצת אנשים המתחלפת כל מספר שנים ואין לו שליטה מי הם ומה האינטרס שלהם?
ב. פרטיו של האסיר נמצאים במאגר שעלול להפרץ, הרי כפי שהזכרתי קודם אין במשרד הפנים אנשים בעלי הבנה באבטחת מידע, שהרי מאגר מרשם האוכלוסין נפרץ ונמצא ברשת וממה ששמעתי גם אין בכלל אדם שתפקידו אחריות על אבטחת מאגרים במשרד הפנים.
2. לא מעט אנשים בחרו להקריב את חירותם על מזבח הסגידה למותגים וקנו מכשיר אייפון, או ליתר דיוק שלמו לחברת אפל ולא קבלו דבר לחזקתם. מדוע אני אומר זאת?
חברת אפל שומרת לעצמה את הזכות למחוק תכנים ממכשירים הנמצאים בידי אנשים, מה שבעצם אומר שלמרות שיש לכם מכשיר והוא לכאורה שלכם, זה לא ממש נכון שכן לחברת אפל יש עדיין סמכות להכנס לרכושכם ולעשות בו ככל העולה על רוחה, (למה הדבר דומה? לקבלן שמכר לכם בית אבל שומר לעצמו את הזכות להכנס לביתכם ולעשות בו ככל העולה על רוחו).
יש גם לא מעט מתכנתים שבחרו לכתוב אפליקציות עבור אייפון וגם הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם ובעצם העבירו לחברת אפל את כל הזכויות. (האמת שאיני יודע בדיוק את פרטי ההסכם של אפל עם המתכנתים, מה שברור לי הוא שאסור להם להפיץ את התוכנה בדרך אחרת מאשר הדרך של אפל ושלחברת אפל הזכות להפסיק את הפצת הישום ולמחוק אותו מכל מכשיר שעליו היא הותקנה, כך שבפועל הם מסרו את מרבית הזכויות על האפליקציה לחברת אפל).
מנגד, שמעתי על לא מעט אנשים שיצאו מעבדות לחירות והחלו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס לצרכי היום יום שלהם. כאן עלי להודות גם להפצות הלינוקס הנפוצות (אובונטו, מנדריבה, פדורה ואופן סוזה) שעשו את המעבר הזה מעבדות לחירות לקל ביותר לכולם.
בשבוע שעבר היו בתל אביב שתי תחרויות שייט: אליפות הפועל בשייט ואליפות ישראל לנוער הידועה בשם שיוט אביב בתל אביב.
אני לא יודע אם זה רק אני, אבל משום מה לא ראיתי אזכורים לשתי התחרויות האלו בשום מקום למעט אתר איגוד השייט הישראלי (שגם הוא נראה לי זקוק למתיחת פנים דחופה)
עשיתי חיפוש בגוגל על "שיוט אביב בתל אביב" מצאתי במקום הראשון אזכור של זה באתר עיריית תל-אביב ובמקום השני פוסט בבלוג הזה שפורסם לפני שנה על אותה תחרות של שנה שעברה. משונה הדבר שלא היו כמעט אזכורים על התחרות השנה.
חבל מאד שבמדינה כמו ישראל שיש לה חוף ים ארוך ומרבית האוכלוסיה מתרכזת קרוב יחסית לים, שוכחים את הספורט הימי.
לספורט הימי יש לדעתי יחוד על פני לא מעט סוגי ספורט אחרים. הספורט הימי הוא בראש וראשונה ספורט שמפעיל את הראש ורק אחר כך את הגוף.
אחותי אמרה פעם ששייט הוא ספורט לנשים, כששאלתי אותה מדוע, היא ענתה ששייט דורש יותר מחשבה מאשר כוח גופני ובזה היא צודקת.
אחד השופטים הותיקים בישראל אמר פעם בהרצאה ששמעתי "שייט זה שח על המים". גם הוא צודק. אפשר למצוא לא מעט הקבלות בין משחק השח-מט לשייט.
גם בשייט וגם בשח-מט צריך לחשוב קדימה
גם בשייט וגם בשח-מט כדאי לצפות את מהלכי היריב (אם כי בשייט יש לפעמים יותר מיריב אחד בכל משחק)
גם בשייט וגם בשח-מט צריך ראייה מרחבית טובה של כל המסלול (או בשח-מט הלוח)
גם בשייט וגם בשח-מט חשוב להכיר היטב את החוקים, נראה לי שבשייט אפילו יותר
מאחר שאני מאד אוהב דברים הקשורים במחשבה וגם מאד אוהב ים, אני מאד מתחבר לספורט השייט.
מה הקשר בין שייט לתוכנה חופשית? חוץ מזה שאני אוהב את שני הדברים?
תקראו את הספר זריחה חדשה. הספר מצליח להעביר יפה את החוויה המיוחדת של שייט מפרשיות לכאלו שלא ראו מפרש מימיהם וגם מצליח להסביר תוכנה חופשית לכאלו שמעולם לא ראו מחשב (טוב אולי קצת הגזמתי )
בספר מוזכר גם קשר בין שייט לבין פילוסופית התוכנה החופשית.
התעוררתי בבוקר בשעה 7 במחשבה שיש לי עוד כשעתיים עד שאני צריך לצאת היום להיות עוזר מאמנת בדרך הים. כן להיות בים בגשם שהיה הבוקר
הסתכלתי רגע במחשב לבדוק מיילים חדשים ולפתע אני רואה שהשעה אינה 7:15 כפי שחשבתי אלא 8:15, מה שאומר שיש לי הרבה פחות זמן. לא הבנתי מה קרה, האם התבלבלתי שהבטתי בשעון בבוקר? או שמה התחיל שעון הקיץ בישראל?
חיפשתי ברשת "שעון קיץ ישראל" ומהר מאד התברר לי שאכן הזיזו את השעון בדיוק בלילה שבין 25 ל 26 במרץ שעה קדימה ואני כמו תמיד מנותק מהמציאות, כלל לא ידעתי על כך
לשמחתי הרבה, לינוקס כבר שנים (לפחות מהיום בוא הכרתי את המערכת, לפני למעלה מעשר שנים) כולל הזזת שעון אוטומטית לכל אזורי העולם כולל ישראל. במערכת ההפעלה לינוקס השעון זז גם בתקופה בה שעון הקיץ בישראל לא היה קבוע לפי חוק.
אחד הדברים המשונים שמצאתי כשחיפשתי "שעון קיץ ישראל" היה הודעה של חברת מיקרוסופט על עדכון שהופץ למערכות windows החל מ XP שמאפשר עדכון אוטומטי לשעון קיץ בישראל. העדכון הופץ על ידי מיקרוסופט בנובמבר 2009 כאשר החוק לקביעת שעון קיץ בישראל נכנס לתוקף ב 2005.
מאד משונה שרק 4 שנים לאחר מכן חברת מיקרוסופט מוצאת לנכון להפיץ עדכון כל כך טריוואילי. בכלל, חבל שרק מיקרוסופט יכולים לעשות זאת. לא היה הגיוני יותר שהם ישחררו את עצמם מהצורך לכתוב אינספור עדכונים ותיקוני באגים ויתמקדו בכתיבת תוכנות טובות יותר (ואולי דפדפנים תקניים יותר?).
אבל מאחר שהקוד של מערכת ההפעלה שלהם נשמר בכזו סודיות, רק הם יכולים לעשות זאת.
נראה לי מאד משונה כל הרעיון הזה שרק החברה שכתבה את התוכנה יכול לכתוב עבורה עדכונים. זה הרי מאד לא כלכלי, להעסיק מתכנתים שבמקום שיכתבו את המערכת החדשה, יבלו את זמנם בכתיבת עדכונים למערכת ישנה שכבר לא נמכרת.
אבל משום מה מאות אלפי חברות בעולם עדיין לא הבינו שקוד פתוח כלכלי בהרבה מקוד סגור ומנסים בכח להצמד למודל עסקי חסר כל הגיון כלכלי.
בפוסט זה הבאתי רק דוגמה אחת, מדוע המודל העסקי של קוד סגור אינו מודל עסקי הגיוני. אני בטוח שיש עוד אינספור דוגמאות לחוסר ההגיון במודל המעוות של קוד סגור.
לפני כשש שנים חיפשתי עובדים ופניתי לחברת ג'ובנט (jobnet.co.il) השירות היה אדיב ומהיר ותוך זמן קצר קיבלתי גישה לממשק פרסום משרות. אבל אז התברר שממשק זה פועל רק בדפדפן אקספלורר ולי כידוע אין גישה לדפדפן זה משתי סיבות: האחת אידאולוגית (אני לא רוצה לעבוד עם חברות המזלזלות בתקנים) השנייה מעשית, אני עובד עם לינוקס ואין בלינוקס דפדפן אקספלורר (יש כחמישה דפדפנים אחרים).
פניתי לחברה וסיפרתי על בעייתי. גם כאן הם הלכו לקראתי. הם פרסמו עבורי את המודעה לאחר שכתבתי להם במייל את פרטי ההודעה וכמו כן נתנו לי מנוי חינם תמורת זה שאכתוב להם דוח מפורט על הליקויים במערכת פרסום המשרות.
לדעתי עסקה הוגנת לחלוטין. תוך כשבוע הגשתי להם דוח מפורט על הליקויים כולל המלצות לתיקון. מנכ"ל החברה דאז קישר אותי עם המתכנת שכתב את האתר (נדמה לי חברת בת של בינת) שאישר את דברי ואמר שיוכל לתקן את הליקויים תוך מספר שעות עבודה. אולם על מנת לעשות זאת הוא זקוק לאישור מהמנהל שלו (שמן הסתם זקוק לאישור מהלקוח, ג'ובנט). כאן כמובן נגמר התפקיד שלי.
אז גם מצאתי את העובדים שחיפשתי ולכן לא היה לי קשר עם חברת ג'ובנט.
לפני מספר שנים שמעתי שגם חברה זו נפלה למלכודת של כת הסיינטולוגיה שגייסו אותם במסווה של יעוץ עסקי. אבל זה לא עניין הפוסט אלא רק שמועה שלא מצאתי לה סימוכין כך שיתכן שכלל אינה נכונה. אני כותב זאת בכל זאת כי יש ספק שזה אכן נכון.
לפני כשבוע קיבלתי מייל פרסומי מחברת ג'ובנט (שלא לדבר על כך שעברו על חוק הספאם החדש, אבל מילא).
במייל הזה הוצע לי לקבל שבועיים פרסום חינם לרגל חג הפסח המתקרב ובא.
במקרה, אני מחפש מתכנת\ת עם ידע בשפת C (רצוי גם הכירות עם LabVIEW) למספר פרויקטים של לקוח שלי. (אגב מי שמכיר מישהוא מישהיא שיכולים לענות על הדרישות מוזמנ\ת לשלוח לי מייל).
החלטתי להענות להצעה שלהם ותוך כשעה קיבלתי טלפון מנציגת החברה שאמרה לי שאקבל במייל שם וסיסמה לגישה למערכת (למה צריך להתקשר ולא ישר לשלוח מייל?)
בכל מקרה תוך כשעתיים לאחר השיחה קיבלתי מייל ממחלקת התמיכה שלהם עם שם וסיסמה לגישה לאתר. פתחתי את האתר בדפדפן פיירפוקס וניסיתי להכנס. להכנס הצלחתי מיד (תגובת האתר הייתה איטית להחריד אבל זו לא הבעיה). מיד קידם את פני ממשק שהזכיר לי נשכחות (הרי כתבתי דוח על ממשק זה לפני כשש שנים).
ניסיתי ללחוץ על אחד הקישורים בממשק שכמובן לא עבד. החלטתי לא להתיאש ולנסות עם דפדפן אחר, גם שם כמובן זה לא עבד.
כתבתי מייל חזרה לתמיכה על הבעיה. התגובה שקיבלתי הייתה שהם יודעים את הבעיה ולכן ממליצים להשתמש בתוסף לפיירפוקס שמאפשר להתגבר על הבעיה. כמובן שתוסף זה עובד רק במערכת ההפעלה חלונות כי מה שהוא עושה זה בעצם להפעיל את אקספלורר בתוך חלון של פיירפוקס.
הסברתי להם שוב שאיני יכול להשתמש בתוסף מאחר שאין לי חלונות. זה החל תכתובת ארוכה במייל עם מנהל מוצר בחברה (שבמקרה שמו הפרטי כשם המנכ"ל הקודם ולכן חשבתי שאתו דברתי בזמנו). במיילים שלו הוא אמר שחברת ג'ובנט מקשיבה ללקוחות ומשתדלת ללכת לקראתם וכן פועלת להתאמת המערכת לתקנים ועוד קצת בלבול שיווקי
אבל רגע, פועלים להתאים לתקנים ושש שנים לא עשו דבר? האם אפשר להאמין לחברה כזו?
אני תוהה האם כדאי לעבוד עם חברה שמזלזלת בצורה כזו בתקנים ובטענות של לקוחות (הרי את הטענה שלי הם קבלו לפני שנים)?
בקיצור אני ממליץ לכל מי שמחפש עובדים, אל תעשו זאת דרך ג'ובנט, יש עוד הרבה אתרים מקוונים לחיפוש עובדים.
עם חברה שמזלזלת בלקוחות ורק מדברת על שירות טוב, לא כדאי לעבוד. אצלם יש דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
לאחרונה התפרסמו נתונים שכמות פרצות האבטחה בתוכנת acrobat reader עולה על אלו של Microsoft word.
ליתר דיוק כמות הקבצים העושים שימוש בפרצות אבטחה של acrobat reader גדולה מאלו המנצלים פרצות של word.
האם זה אומר שמתכנתי אדובי לא יודעים לכתוב קוד בטוח?
לדעתי לא. בדיוק כמו שלא נכון לומר שמתכנתי מיקרוסופט לא יודעים לכתוב קוד בטוח.
מדוע אם כן יש כל כך הרבה פרצות אבטחה בתוכנות האלו?
לדעתי התשובה היא: מאחר שהן תוכנות קנייניות בקוד סגור!
מה בדיוק הקשר?
הקשר הוא פשוט. התוכנה סגורה, גישה לקוד המקור יש רק לחברה אחת וגם שם רק לחלק מהאנשים. מה שאומר שמספר המתכנתים היכולים לתקן פרצה קטן יחסית. אותם מתכנתים מן הסתם עובדים כרגע על גרסה חדשה של התוכנה, או מוצר אחר של החברה.
לבקש מהם לתקן באג או פרצת אבטחה בתוכנה, פירושו לקחת אותם מהעבודה שהם עובדים כרגע. מה שאומר שהתוכנה עליה הם עובדים כרגע תתעכב קצת.
למנהלי החברה זו בעיה, שהרי ההכנסות העתידיות של החברה תלויות לא בתוכנות הקיימות אלא באלו העתידיות. מה שאומר שתיקון פרצות אבטחה בעצם לא טוב לרווחי החברה.
לעומת זאת, מה קורה בקוד פתוח?
בקוד פתוח, כל אחד יכול לראות את קוד המקור ולתקן. כך יש בעצם פוטנציאל אינסופי של מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים.
זה לא שבקוד פתוח אין פרצות אבטחה. יש פרצות ולדעתי בכמות דומה. ההבדל הוא שפרצות האבטחה מתוקנות מהר יותר.
בדרך כלל פרויקטי קוד פתוח אינם מתביישים להודות בבאגים ו\או פרצות אבטחה. ברגע שמודיעים להם על באג או פרצת אבטחה, הם מודים למוצא ומתקנים בהקדם.
חברות קוד סגור כנראה מהסיבות שפורטו לעיל ומסיבות מסחריות נוספות, בדרך כלל גם לא יודו בקיומו של באג או פרצת אבטחה. כתבתי על כך גם בפוסט קודם בבלוג זה, כיצד חברת National Instruments לא הודתה בבאג שלה וגרמה לי לעשות מעקפים בתוכנה כדי לבצע את המשימה שלי.
מדיניות הכחשת הבאגים היא מדיניות רווחת בקרב חברות קוד סגור.