הבלוג של אורי עידן

טוב אז חוק הצנזורה של ש"ס נקבר. אבל אז כמובן הגיע שטרית עם המאגר הביומטרי שהוא כמובן נושא נפרד מאינטרנט אבל מסוכן יותר לבטחון המדינה.

עכשיו הגיעה הצעת חוק חדשה של חבר הכנסת דני דנון שמדברת בין השאר על צנזורה ברשת. הוא עשה את זה קצת יותר מתוחכם ובעצם הציע להלאים את מרבית פעילויות הרשת בארץ לפי ההצעה שלו גם איגוד האינטרנט ינושל מתפקידו (שאני לא יודע אם זה טוב או רע) אבל אלו החלקים הפחות בעייתיים בחוק. החלק הבעייתי הוא ששוב חוזר נושא הצנזורה ברשת כשהפעם עלה התאנה הוא לא רק תכנים פורנוגרפיים ואלימים אלא תכנים המזיקים לביטחון המדינה.

מתי יבינו חברי הכנסת שלעבור על כל האתרים ולצנזר אותם זה בלתי אפשרי?
לפחות הפעם לא נכתב שצנזורה שברירת המחדל היא צנזורה אלא רק שספקי האינטרנט יחויבו לספק גלישה מצונזרת ללא תשלום נוסף. יפה, לפחות לא אצטרך להרשם ברשימה שחורה כדי לצפות באתרי פורנו.

כמו בעבר, הבעיה כאן היא לא העובדה שטכנית בלתי אפשרי ממש לצנזר את האינטרנט אלא הרצון הזה של חברי כנסת לא רק להנהיג אלא לשלוט. לשלוט על כל דבר שאנחנו עושים או רואים.

לפני שבוע בדיוק חזרנו משבוע מדהים בטורקיה. תמונות אפשר לראות כאן.

חופשה מדהימה שכזו מזמן לא הייתה לי. טוב האמת שמזמן גם לא הייתה לי חופשה של שבוע
בכל מקרה שבוע על יאכטה זה משהו מיוחד. כאן זה לא רק שבוע על יאכטה זה אני וחברתי לבד על יאכטה מה שגם מהווה חממה טובה לזוגיות וגם מהווה אימון מדהים לכישורי כסקיפר. אחרי הכל להשיט את הסירה לבד עם מינימום עזרה ממנה זו חוויה לא קטנה.

הטיול החל בגוצ'ק שהיא עיירה קטנה שמרבית אם לא כל פרנסתה מארבעת המרינות שיש בה.
שם קיבלנו את היאכטה במרינה קטנה ונחמדה שמנצאת די מחוץ לעיר (צריך מעבורת על מנת להגיע לעיר)
היאכטה ז'נו 35 פיט. יאכטה צרפתית חביבה. פעם ראשונה שלי על יאכטה מהסוג הזה ואני חייב לציין שנהנתי מאד.

לאחר שקיבלנו את היאכטה, קנינו אוכל ואכלנו קצת בעצמינו, יצאנו לים, לכיוון מקום נחמד שנקרא Tomb bay המקום נקרא כך על שם קברים שחצובים בסלע.
מקום העגינה היה מסעדה קטנה עם רציף עץ שנראה מת לנפול למרות זאת הוא מחזיק כבר שנים. אני זוכר אותו אותו דבר מטיול דומה שאני עשיתי בשנת 2006.

הרציף ב Tomb bay

את הלילה הראשון בילינו שם. בבוקר למחרת הפלגנו קצת באזור, לאחר מכן חצינו את המפרץ לכיוון העיר פטייה.
כן זו באמת עיר, לא רק עיירה קטנה כמו גוצ'ק. בפטייה בילינו זמן רב, שלושה לילות.
לאחר מכן הפלגנו למפרץ מדהים שנקרא Cold water bay מקום די שכוח אל אבל יפה בצורה מדהימה.

בסך הכל לא מעט הפלגות וגם לא מעט טיולים על הקרקע. אם כי אני הייתי מאושר עם עוד הפלגות

בימים אלו שכל הזמן מדברים על יחסי ישראל טורקיה, ראוי לציין שהטורקים שפגשנו היו מדהימים בהכנסת האורחים שלהם, גם כשידעו שאנחנו מישראל. הפוליטיקה נראה שממש רחוקה מהם. זה לא כמו בישראל שכולם יודעים מה נעשה במערכת הפוליטית. שם נראה שאנשים עסוקים בחיים הקטנים והשלווים שלהם. הם לא מוטרדים יותר מדי ממה עושים הפוליטיקאים.

בשבוע הבא אני וחברה שלי אמורים לצאת לשבוע של שיט בטורקיה. לקראת השיט היינו היום בתדריך בחברת תשוט מהם שכרנו את היאכטה. אמנם יש לי קשרים ישירים עם חברה בטורקיה אבל סקר שוק תמיד טוב לעשות ומתברר שתשוט יצאו יותר זולים מכולם.

בכל אופן קיבלנו תדריך יפה על מקומות להפלגה בטורקיה, חברתי שאלה מספר שאלות מעשיות על השירותים, עגינה וכד'. היא רצתה לשמוע את כל מה שאני אמרתי גם ממישהו אחר, להיות בטוחה שאני לא מנסה לצייר תמונה ורודה

אין מה לעשות יאכטה זה לא מלון. יחד עם זאת אני בטוח שהיא תהנה. חופשה כזו אינה חופשה רגילה.

בהמשך היום הלכנו לקנות מצלמה, הרי להיות במקומות כאלו יפים ולא לצלם זה הפסד אדיר.
מאחר שאין לנו זמן רב עד הנסיעה לא יכולתי לעשות מה שאני תמיד עושה, לרשום את הדגם של המצלמה ולבדוק באינטרנט תמיכה שלו בלינוקס. הרי תמונות שנשארות במצלמה לא יעזרו הרבה כך שאם המחשב שלי שמן הסתם מריץ רק תוכנה חופשית לא יוכל לקרוא את התמונות, לא עשיתי הרבה.

להפתעתי הרבה, ברגע שחיברתי את המצלמה, נפתח חלון שאמר משהו כמו "חיברת מצלמה מסוג Nikon CoolPix L19″
ומתחת לזה תפריט בחירה של שתי תוכנות (F-Spot photo manager ו gthumb) וכן אופציה להצגת התמונות ישר מזכרון המצלמה שזוהה כדיסק פלאש רגיל.

אני מניח שבחלונות הכל היה הרבה יותר קשה. לפי המדריך למשתמש יש צורך קודם כל להתקין שתי תוכנות שבאות בדיסק המצורף ורק אחר כך לחבר את המצלמה.
אז רגע, חלונות נחשבת למערכת הפעלה נוחה יותר מלינוקס? ממש לא נראה לי שזה נכון. הרי מה יותר קל מאשר לחבר את המצלמה ולבחור בתוכנה שכבר מותקנת (הגיעה יחד עם ההפצה)?

בקיצור פעם נוספת מתברר לי שלינוקס מערכת הפעלה קלה יותר לשימוש.

הפוסט הבא אני מניח שיהיה אחרי סוכות עם חוויות וכנראה גם גלריית תמונות.
אני חושב גם לכתוב עוד ספר בזמן ההפלגה. בדומה לספר סאן-רייז ההתחלה שנכתב בהפלגה ממלגה לברצלונה.
נראה כמה זמן יהיה לי לכתוב.

הנה מתחילה לה עוד שנה. זה הזמן לחשוב על מה היה בשנה החולפת ולאחל לעצמינו שהשנה הבאה תיהיה טובה יותר. הברכה המקובלת "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" מראה בדיוק זאת.

יחד עם זאת כשאני חושב על השנה האחרונה, איני יכול לומר שהיו בה קללות. בשנה האחרונה פגשתי את בת זוגי שהיום גרה איתי. בשנה הזו ניהלתי את משרד ה W3C בישראל (מדוע היום איני מנהל אותו, על כך בפוסט אחר). בשנה זו עשיתי קורס שופטים ימיים וקורס משיט מסחרי. בקיצור עשיתי לא מעט דברים השנה.

אז אני מאחל לעצמי שהעשייה תמשיך כמו שהחלה בשנה האחרונה.

אני מאחל גם לכולם שהשנה הקרובה תיהיה טובה יותר מהשנה האחרונה. בין אם השנה האחרונה הייתה טובה ובין אם לא.

בספאם היומי של אנשים ומחשבים (הדיילי מיילי) נכתב על תחרות הוובי אוורדס של אנשים ומחשבים.

לכאורה זו אמורה להיות תחרות האתרים הטובים ביותר בישראל. מדוע לכאורה? כי שוב זכו בציונים לשבח ובמקום הראשון אתרים שכל קשר בינם לבין תקנים מקרי בהחלט. יוצא מן הכלל הוא האתר של בנק הפועלים שאכן תומך תקנים וזכה במקום הראשון בשמישות.

אבל המקום הראשון הגיע שוב לאתר לאומיטרייד שממה שהבנתי מאנשים שניסו אותו, הוא רחוק מלהיות תקני ולכן לא עובד באף דפדפן אחר חוץ מדפדפן מיושן טכנולוגית.

בקטגורית שירותי בריאות זכה האתר של שירותי בריאות כללית שגם הוא בלתי נגיש לחלוטין לדפדפנים מתקדמים. שמעתי על לא מעט אנשים שניסו לקבל תוצאות בדיקות דם מאתר שירותי בריאות כללית ולא הצליחו.
כיצד אתר של שירותי בריאות שמן הסתם אמור לתת שירות גם לבעלי מוגבלויות אינו נגיש בכלל לבעלי מוגבלויות?

לא ברור לי כיצד זה שבמדינת הי-טק כמו ישראל שלה חברות הי-טק מהמתקדמות בעולם, מצב הווב ירוד מאד. אין מעצבי אתרים שיודעים לכתוב לפי התקן ומרביתם אפילו לא יודעים HTML וחושבים ש HTML היא שפת תכנות ומאחר שהם אינם מתכנתים הם לא צריכים לדעת את זה.
אלו שכן יודעים קצת HTML מעצבים בשיטות מיושנות שהיום בפירוש אינן מומלצות על פי התקן.

בנוסף לכך, איגוד האינטרנט שהוזמן להרצות בטכס הכרזת הזוכים, במקום לדבר על חשיבות התקנים להתקדמות הטכנולוגיה, בחר לדבר על כך שהדפדפנים בעתיד ידמו יותר ויותר למערכות ההפעלה.

איך בדיוק נגיע ליום בו דפדפן יהיה דומה למערכת הפעלה כאשר האתרים בישראל אינם תומכים בדפדפנים מתקדמים ונשארים מאחור?

אני חושב שצריך לעשות תחרות של עיצוב אתרים לפי תקנים. תחרות כזו תקדם את הטכנולוגיה ובעיקר את נושא הווב יותר מאשר תחרות האתר הטכנולוגי והיפה ביותר שעובד אך ורק על דפדפן אחד במערכת הפעלה אחת.

בהיותי בתפקיד מנהל משרד ה W3C ניסיתי ליזום תחרות שכזו. אך גם יוזמה זו נקטעה בגלל איגוד האינטרנט ללא סיבה נראית לעין.

אז כאן המקום לפסקה קצרה בנושא התארגנות הבלוגרים נגד איגוד האינטרנט.

חשוב מאד לנער את האיגוד הזה. האיגוד לא רק שאינו מקדם את הרשת בישראל, הוא לפעמים עוצר אותה. עד היום לא ברורה לי התנהלות האיגוד. בתחילה חשבתי שמדובר באינטרסים צרים ו\או לא חוקיים. כיום אני חושב שאין בהתנהלות האיגוד משהו לא חוקי. אבל עדיין לא ברורה ההתנהלות שעוצרת את קידום הווב בישראל.

שימו לב שמאז חודש פברואר, בו עזבתי את תפקידי כמנהל משרד ה W3C בישראל, הפסיקו להופיע כתבות בעיתונות בנושא, הפסיקו להשמע הרצאות בנושא וכד'.

איגוד האינטרנט שהוא האחראי הישראלי על משרד ה W3C אינו עושה כלום כדי לקדם את התקנים בישראל. מדוע? זאת נראה לי שלעולם לא אדע.

מה כן עושה האיגוד? מוציא מליונים על קמפיין אינטרנט בטוח שמשיחה עם אנשים בעולם הפרסום מתברר שאפשר לעשות הרבה יותר בהרבה פחות כסף. משיחות אם אנשים אחרים שאינם מתחום האינטרנט מתברר שאף אחד לא באמת שמע על קמפיין האינטרנט הבטוח של איגוד האינטרנט.
קמפיין כזה אמור להגיע לכולם ובעיקר לאלו שאינם מעורים בתחום. אז מדוע הוא לא הגיע לאזניו של אף אחד?

בקיצור. עצוב. עצוב מאד. בעיקר מצב האתרים במדינה טכנולוגית כמו ישראל ומאד מאד עצוב שיש משרד W3C בישראל שלא עושה דבר לקידום התקנים. הגוף שאמור לקדם את התקנים יושב לו אי שם בפתח תקווה (במשרדי איגוד האינטרנט) אוכל בורקסים וסנדוויצ'ים בישיבות הנהלה ולא עושה דבר לקידום התקנים בישראל.

כבר היום לינוקס (ויוניקס) שולטים בתחום השרתים.
אמנם מדובר בתחום לא קטן, אבל עדיין לא כל המחשבים הם שרתים

לאחרונה נוקיה הכריזה על טלפון חדש שיהיה מבוסס על לינוקס, שזה מוסיף עוד מכשיר מבוסס לינוקס לזירה שכבר כוללת מכשירים של גוגל (מיוצרים על ידי HTC) מכשירי OpenMoko ועוד כמה.
גם מערכת ההפעלה החדשה של פאלם מבוססת לינוקס ועל זה כדאי להוסיף את iPhone הידוע שמבוסס על יוניקס (BSD).

יש הערכות בעולם שמיקרוסופט הולכת לנטוש את הזירה כך שגרסה 7.0 של windows mobile תיהיה הגרסה האחרונה.

בקיצור, כנראה שעוד שוק נכבש על ידי התוכנה החופשית. אם כי לא הכל חופשי, כמובן שמנסים לסגור אותו ככל האפשר, אך כאן מגיע לעזרינו רשיון ה GPL (שמשום מה יש כאלו שלא אוהבים אותו. הרשיון הזה בעצם מגן על היוצרים וגורם לכך שמרבית המערכת תשאר חופשית ופתוחה.

נראה לי שעכשיו נותר רק שוק הדסקטופ שעדיין נשלט על ידי מיקרוסופט וקצת אפל ואז… נגיע לשליטה בעולם המחשוב. השלב הבא יהיה שהכל באמת יהיה חופשי ופתוח. שלב זה יגיע כאשר חברות מסחריות יבינו שבמודל הפתוח הן יכולות להרוויח יותר. לי לפחות נשמע הכי הגיוני לפתוח (הגיגים על מחשבים מאמר 7) אבל יש כאלו שמשום מה עדיין לא הבינו את קול ההגיון.

יעברו עוד כמה שנים, אבל נראה לי שבסופו של דבר כל השוק יבין את ההגיון ויזנח את העיוות הזה ששמו תוכנה קניינית.

מקובל לחשוב שקהילת התוכנה החופשית זו קהילה של שונאי מיקרוסופט.

כל זה רחוק מהאמת כרחוק מזרח ממערב. קהילת התוכנה החופשית היא קהילה אמנם די מגוונת וכוללת אנשים בעלי דעות שונות וגישות שונות. אולם דבר אחד מאחד את כולם, ההבנה שתוכנה חופשית (או קוד פתוח) הם דבר חשוב הן לכלכלה והן להתקדמות הטכנולוגיה. הקיצוניים שבהם (אני אחד מהם) אומרים שללא תוכנה חופשית לא נוכל לחנך את ילדינו (אני מדבר על חינוך ולא לימוד), הטכנולוגיה לא תוכל להתקדם וכפועל יוצא משני הדברים הללו ועד אינספור דברים, המין האנושי לא יוכל להתקדם.

ועכשיו נחזור לכותרת הפוסט. בניגוד לגישה הרווחת, דווקא עכשיו רואים עד כמה קהילת התוכנה החופשית אינה קהילה של אנטי מיקרוסופט. לפני מספר ימים הופיעה שאלה של אחד מחברי הקהילה באחת מרשימות התפוצה. במייל הוא ביקש מאנשים הבהרות על הפטנט שהחברה הקנדית i4i טוענת שמיקרוסופט הפרה.
לפי קביעת בית משפט בארה"ב מיקרוסופט אכן הפרה את הפטנט ולכן צריכה להפסיק להפיץ את מעבד התמלילים word וכן לשלם פיצויים לטובעת. אפשר לקרוא על כך יותר בקפטן אינטרנט וב cnet

התגובה של לא מעט אנשים מחברי הקהילה הייתה שכאן יש לתמוך במיקרוסופט. התביעה הזו של החברה הקנדית בעצם מפריעה למיקרוסופט להתקדם והאמת לא רק למיקרוסופט אלא לכל עולם התוכנה.
אז אם מישהו עדיין חושב שקהילת התוכנה החופשית היא אנטי מיקרוסופט אז מדוע רבים מחברי הקהילה מתנגדים לפסיקה של בית המשפט שפסק כנגד חברת מיקרוסופט?

נכון אנחנו (חברי קהילת התוכנה החופשית) מאד לא אוהבים חלק מדרכיה של מיקרוסופט ומתנגדים לעצם הרעיון של קוד סגור. אבל בין זה לבין שנאת מיקרוסופט המרחק רב.
אנחנו קהילה שתומכת בתוכנה חופשית (וקוד פתוח) ולא קהילה שבנוייה על התנגדות למשהו.

מבחינה טכנית ניסיתי להבין את הפטנט. ממה שהבנתי הפטנט הוא על שמירה בנפרד של התגים בהם משתמשים במסמכי XML.
תוכנות וורד בגרסאות האחרונות עושות שימוש בקבצי XML לשמירת המסמך ומבנה המסמך.
בקובץ נפרד (שבסופו של דבר מחובר לאותו קובץ) נשמר פירוש התגיות השימושיות בקובץ כולו. על זה עד כמה שהבנתי יש לחברה הקנדית פטנט משנת 1994. אפשר לקרוא את תוכן הפטנט כאן.

פטנט זה וכל הסיפור מסביבו הוא דוגמה יפה כיצד פטנטים בעצם עוצרים את התקדמות עולם התוכנה.
חברת i4i שאף אחד לא ממש מכיר אותה, רשמה פטנט שלא על מנת לשווק מוצר המשתמש בפטנט. המטרה שלהם הייתה לתבוע חברות אחרות. הם קראו נכון את המפה והבינו שחברת מיקרוסופט כמו גם חברות אחרות משתמשים ב XML שהוא אגב תקן פתוח של ארגון ה W3C ומרחיבים אותו. תקן ה XML נועד מראש לדברים כאלו. אין בו תגיות מוגדרות כמו ב HTML או XHTML. המשתמש מגדיר לבד את התגיות לפי צרכיו. מיקרוסופט הלכו צעד קדימה ומגדירים תגיות בהתאם לקובץ הנשמר. את פירושן של התגיות מן הסתם יש לשמור יחד עם הקובץ או בקובץ נפרד. זה מה שמיקרוסופט עושים בתקן שלהם. הפטנט של i4i הוא על הדבר המובן מאליו הזה.

אז למרות שגם אני בדרך כלל מתנגד להתנהלות של מיקרוסופט ולדרך הפעולה שלהם, במקרה הזה אני מתנגד לפסיקה של בית המשפט וחושב שחברת i4i עשתה עוול למיקרוסופט.

אם כי בסופו של דבר, זה לא ממש יזיק למיקרוסופט והיא תשרוד גם את זה.

אתמול (יום שישי 7/8/09) התקיים הכנס השנתי של קהילת התוכנה החופשית הידוע בכינויו "אוגוסט פינגווין"
הכנס מתקיים כל שנה ביום שישי הראשון בחודש אוגוסט. מסורת זו החלה לפני מספר שנים כאשר גלעד בן יוסף ועוד מספר חברים רצו לראות את הסרט Revolution OS סרט זה מציג את ההסטוריה של מערכת ההפעלה שהפכה על פניו את עולם המחשוב, מערכת ההפעלה לינוקס. הם פנו לבעלי זכויות היוצרים, שכרו את הסרט, שכרו את אולם הסינימטק בתל-אביב. בנוסף להקרנת הסרט הוסיפו עוד הרצאות וכך נולד הכנס הראשון. בשארית הכסף הוקמה עמותת המקור והכנס הראשון אותו ארגנה עמותת המקור היה ביום שישי הראשון באוגוסט שנה לאחר מכן. כך נולד אוגוסט פינגווין.

השנה התקיים הכנס במכון ויצמן, מקום מלא ירק באמצע רחובות.
הכנס היה כולו בסימן תוכנה חוופשית וחברה. מרבית ההרצאות הדגישו את הקשר החברתי ופחות את הצד הטכני. שמחתי מאד לשמוע את ההרצאות האלו המדגישות את הצד החברתי, שכן אני כבר שנים טוען שתוכנה חופשית אינה עניין טכני כלל ועיקר. תוכנה חופשית היא קודם כל פילוסופיה, אחרי זה קהילה והצד הטכני שבה הוא בעצם שולי! הצד הטכני כמו במרבית המקרים הוא רק כלי.

אחת ההרצאות המעניינות הייתה של נציג ממרכז אילן רמון בדרום שסיפר כיצד הם משתמשים בתוכנה חופשית לצורך חינוך ילדים מגיל גן חובה ועד גיל כתה ח'. מזכיר במקצת את מה שכתבתי במאמר שלי על תוכנה חופשית וחינוך בו אני מסביר מדוע ניתן לחנך ילדים אך ורק באמצעות תוכנה חופשית. אמנם הוא לא נכנס לעומק מדוע לא ניתן לחנך בעזרת תוכנה קניינית. מה לעשות, בעשרים דקות הרצאה קשה להכנס לעומקם של דברים. אולם עדיין ההרצאה הייתה מעניינת והציגה את פעילותם הברוכה.

הרצאה נוספת הייתה של עירא אברמוב שדיבר על תוכנה חופשית וממשל. הוא הצליח להראות בזמן קצר עד כמה ממשלת ישראל מפגרת במספר שנות אור אחרי העולם ומילא מפגרת, היא גם הולכת אחורה.
מיד לאחר מכן היה פנל שלא לחלוטין קשור לתוכנה חופשית אבל חשוב לכל אזרח במדינה. פנל בנושא החוק להפקרת בטחון אזרחי המדינה הידוע בכינויו חוק המאגר הביומטרי. בפנל הסבירו מספר פעילים שנכחו ברוב דיוני הוועדה מדוע החוק מסוכן לבטחונינו וכן כיצד השר שטרית למרות דעות של עשרות מומחים ממספר תחומים רלוונטיים, ממשיך לקדם את החוק למרות שהוסבר לו שוב ושוב שהחוק מסוכן ומזיק למדינה. לאחר מכן שאלתי את אחד הפעילים מדוע לא פותחים חקירה נגד השר שטרית שכן כל ההתנהלות מדיפה ריח רע של אינטרסים (כוח הכסף?). התשובה הייתה שלצערינו אין ממש הוכחות נגד השר שטרית. אותה חברה שכנראה דוחפת את הנושא יודעת להסתיר את עצמה היטב.

לאחר הפנל היו עוד מספר הרצאות קצרות שהיו יותר טכניות בעיקרן, על פרויקט הגריד הישראלי ועל הגרסה החדשה של דפדפן פיירפוקס.

בסך הכל כיף לפגוש את כל חברי הקהילה. באתי לכנס אפילו מבלי להסתכל על התכנית התכנית פחות עניינה אותי. יותר עניין אותי לפגוש את הקהילה.
גררתי איתי את חברה שלי שהסכימה לקום מוקדם ביום שישי לצורך הכנס. גם היא מאד נהנתה ממרבית ההרצאות. בהרצאות שלא עניינו אותה היא יצאה למסדרון לשוחח עם חלק מפעילי הקהילה, שזו לה הפעם הראשונה שהיא פוגשת אותם, לאחר מכן שמעתי רק דברים טובים עליהם. מעבר לזה היא אמרה שהייתה צריכה להביא לשם את חברתה שמאד הייתה שמחה לפגוש בן זוג. אחרי הכל היו שם למעלה ממאה גברים שלמיטב ידיעתי לפחות חצי מהם פנויים.
כן באמת חבל שאין יותר נשים בקהילת התוכנה החופשית. האמת זה די משונה שאין הרבה נשים בקהילה בעיקר מכיוון שתוכנה חופשית היא קודם כל עניין קהילתי וגם מאחר שלדעתי האישית נשים טובות מאד בתוכנה (ואת זה אני אומר מניסיון של העסקת נשים בתפקידי תכנות).

לסיום, תודה לחברי ועד עמותת המקור ומארגני הכנס מיטל בורבין, ליאור קפלן, דורון אופק ורם-און אגמון.

ממשלת ישראל ניסתה בכנסת הקודמת להחליט בשביל האזרחים לאן הם יוכלו לגלוש באינטרנט ולפי נוסח החוק הראשון, כדי להסיר את המגבלה יהיה על הגולש להזדהות באמצעים ביומטרים, למה אני מזכיר את זה? מיד תבינו.

עכשיו בהליך חקיקה מזורז ובבהילות מאד לא ברורה, מנסה ח"כ שטרית להעביר חוק שיחייב את כולם למסור טביעת אצבע ועוד פרטים ביומטרים שישמרו במאגר ממשלתי, כן מאגר בממשלה שעד היום מעולם לא הצליחה לשמור על מאגר שברשותה.

מדוע לחוקק חוק כזה? לכעורה כדי להגן עלינו מפני זיוף תעודות זהות, אבל רגע מה הקשר בין זיוף תעודת זהות לבין מאגר ביומטרי? לי לא לגמרי ברור. הרי אפשר לעשות תעודת זהות ביומטרית ללא מאגר ביומטרי.

ומה הקשר לחוק הצנזורה באינטרנט? משום מה גם שם דובר בתחילה על זיהוי ביומטרי. עושה לי לפחות רושם שמישהו מנסה למכור ציוד זיהוי ביומטרי לממשלה. בתחילה הוא ניסה לעשות זאת בדלת האחורית דרך צנזורה על האינטרנט שזו דרך מכירות שסוכן המכירות הערמומי ביותר לא היה חושב עליה.
עכשיו הדרך היא הרבה יותר ישירה. משכנעים ח"כ שזה טוב לו ולמדינה והנה זה קורה.
האם זה באמת נכון שיש כאן חברה פרטית עם אנשי מכירות מתוחכמים אני לא יודע. אין לי גם הוכחות לדברים שלי. זה רק הקבלה לוגית פשוטה בין שני חוקים.
גם את חוק הצנזורה אם אני זוכר נכון ניסו להעביר במחטף.

על החוק הזה נראה שעשו קצת יותר דיונים. אבל עדיין זה מסוכן בצורה בלתי רגילה ולדעתי לא דנו על זה מספיק.

עכשיו מדוע הכותרת ממשלת ישראל נגד בטחון המדינה?

מאד פשוט, ברגע שהמאגר הזה ידלוף, קל מאד יהיה לשתול טביעת אצבע של כל אזרח שומר חוק בזירת פשע ואז אותו אזרח שומר חוק יצטרך להוכיח שהוא לא אשם ומה קרה לעקרון שאדם הוא חף מפשע עד שלא הוכח אחרת?
ברור שזה כבר לא נכון. מרגע שיש מאגר כזה כולנו לא רק חשודים אלא אשמים בפוטנציה ועלינו להוכיח שאנו חפים מפשע.

למה אני כל כך בטוח שהמאגר ידלוף למרות ששטרית מספר אינסוף סיפורים על כמה המאגר יהיה מאובטח?
מכמה סיבות הראשונה היא שלא נראה לי ששטרית מבין הרבה בטכנולוגיה ובאבטחת מידע בפרט.
השנייה היא הרקורד המרשים של משרד הפנים בשמירה על המאגרים שלו. הרי כולם מכירים את מרשם האוכלוסין שדלף החוצה והיום לא צריך אפילו לשלם כדי להגיע אליו.
הסיבה השלישית היא שאני לא מכיר מאגר מידע שאי אפשר לפרוץ אליו. יש כאלו שקשה, יש כאלו שקשה מאד אבל לפרוץ תמיד אפשר ולמאגר הזה ללא ספק יש מוטיבציה רבה מאד לפרוץ.

והאם צריך בכלל להפעיל אמצעים טכנולוגיים כדי לפרוץ? לא בטוח. הרי את המאגר תבנה חברה פרטית שכמובן כל מה שמעניין אותה זה כסף. אז תמורת מספיק כסף יוכלו גופים אחרים להגיע למאגר…

ועכשיו נניח לרגע שמשרד הפנים יעשה את הלא יאמן מבחינתו ובאמת ישמור על המאגר, האם זה עדיין מסוכן? לדעתי מאד הרי מי יודע איזה חוקים יחוקקו, אולי יחוקקו חוק שכל אחד שהיה בהפגנה כלשהיא נגד הממשלה וראו את פניו בצילום מיד יזוהה לפי המאגר וישללו ממנו כל מיני זכויות בסיסיות כאזרח? נשמע הזוי? עם ממשלת ישראל אני לא יודע.

וכל מה שאני כותב כאן הוא רק חלק קטן מכל הסכנות שיש בחוק הזה. מומלץ לקרוא יותר באתר הבא: http://www.no2bio.org

לפי הדיילי מיילי, כן אותו ספאם ידוע של אנשים ומחשבים שאף אחד לא ביקש אבל ממשיך להשלח…

שם הם כותבים שסגן נשיא אדובי מאט תומפסון ביקר בארץ ונשא דברים בכנס של המפיצים בארץ, חברת קוויקסופט.

הוא אומר שלהערכתו בעוד 10 שנים, נייר יעלם לחלוטין ויחליפו אותו ישומים עשירים באינטרנט. אני חושב שמוקדם מדי להספיד את הנייר, הרי מרבית האנשים כיום עדיין מעדיפים ספרים. גם אנשי מחשבים, חלקם עדיין משתמש לא מעט במדפסת על מנת להדפיס על ניר אז מדוע שהניר יעלם?

בכל מקרה זו דעה עליה אפשר לדון ובהחלט יש סבירות שהשימוש בניר ירד. האם יעלם כליל? לדעתי לא.

אבל זה לא האבסורד היחיד בכתבה.
כמובן שחברה כמו אדובי שחושבת שאפשר להתפרנס מהמודל הפרימיטיבי של מכירת רשיונות לתוכנה קניינית תדבר על שטויות כמו BSA ו"גניבת תוכנה" הוא אומר שהם מעדיפים להשקיע בהעלעת מודעות לצורך לשלם על תוכנות, כאן אני די מסכים איתו, חשוב להבין שצריך לשלם על תוכנות.
הדבר המצחיק היה שהוא אמר שהם נותנים למוסדות חינוך, תוכנה במחיר עלות, מהו בדיוק מחיר עלות של תוכנה?

לפתח תוכנה עולה הון עתק, כך שמחיר העלות הוא גבוה עד מאד.
יחד עם זאת ליצר מחדש תוכנה העלות היא בדיוק אפס אז מה הם נותנים למוסדות תוכנה במחיר אפס?
בקיצור לתוכנה בניגוד למוצר אחר אין ממש מחיר עלות.
הבעיה של חברות התוכנה הקניינית היא שהן מנסות להרוויח בצורה לא הוגנת, הן מנסות לגבות מהלקוחות שוב ושוב את מחיר פיתוח התוכנה כל זה בלי בעצם למכור את התוכנה.
חברות אלו בעצם מוכרות זכויות שימוש בתוכנה ולא את התוכנה עצמה. כגימיק שיווקי הם אומרים שהם מוכרים את התוכנה כי הם בעצם נותנים דיסק להפעלת התוכנה. אבל עדיין זו לא התוכנה עצמה, התוכנה עצמה היא קוד המקור. מעבר לזה הם הרי לא נותנים לאדם שום זכות על התוכנה מעבר לזכות להריץ אותה אז מה הם בדיוק מוכרים?

מתי כבר אנשים יבינו שחברות התוכנה הקניינית עובדות עליהם בעיניים.