מציגים בפרנקפורט טכנולוגיות לספרים דיגיטליים

השנה תיהיה השנה השנייה ברציפות בה החברה שלי Helicon Books מציגה את הטכנולוגיות היחודיות שלנו ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט.

יריד זה הינו היריד הגדול בעולם לספרים בכלל ובשנים האחרונות עולה כמות חברות הטכנולוגיה המציגות שם.
השנה כבשנה שעברה, נציג שם את מגוון הטכנולוגיות שיש לנו המסייעות להפצת ספרים דיגיטליים ברשת. כאשר השנה נתמקד בשתי טכנולוגיות עיקריות:

  • הגנה חברתית (Social DRM) המאפשרת למוציאים לאור ומוכרים להוסיף את שם הרוכש לספר, כאשר ההנחה היא שאדם ששמו מופיע בספר בצורה גלויה ונסתרת, ימנע מלהפיץ את הספר ברשת כאשר כולם ידעו מי הגנב :-) זה מזכיר לי תמיד  שכשהייתי בצבא, על כל ספר היה כתוב בדף הראשון "נגנב ממחלקת …" עם שם המחלקה, כך היו יודעים מיד למי שיך הספר. אז אנחנו לא מוסיפים את המילים "נגנב מ" בספר, אבל עדיין יהיה  ברור מי הגנב במידה והוא יפיץ את הספר ברשת.
    אנחנו לא היחידים בעולם המציגים טכנולוגיה שכזו,  אולם לטכנולוגיה שלנו יש לא מעט יתרונות על האחרות, מעבר לטכנולוגית הגנה, הפכנו אותה לטכנולוגיה מכירתית  על ידי כך שניתן להשתמש בה לשליחת ספר דיגיטלי במתנה, עם הקדשה אישית למקבל המתנה שתופיע בצורה גלויה בדף הראשון מיד לאחר תמונת השער. כמו כן ניתן להוסיף דף נוסף בסוף הספר עם קישורים לספרים נוספים מאותה סדרה או מאותה הוצאה.
  • הצגה מוקדמת של ספר דיגיטלי המאפשרת לחנויות ומוציאים לאור לתת לגולשים באתר הצצה בספר, תוך שימוש בספר הדיגיטלי הקיים, בעזרת מערכת יחודית המאפשרת קריאה של חלק מהספר.
כמובן שנציג גם את יכולותינו בתחום יצירת ספרים דיגיטליים. מה שכולם קוראים המרה ואני מעדיף לקרוא לו יצירה, מאחר שאצלינו כל ספר מקבל יחס אישי תוך הקפדה על העיצוב המתאים לספר. ספר סיפורת למשל יעוצב בטכנולוגיה הנקראת Reflowable בה העימוד נעשה דינמית על ידי אפליקצית הקריאה.

לעומת זאת ספר ילדים או ספר בישול, בו העיצוב חשוב מאד ומיקום הטקסט ביחס לתמונה חשוב, יעוצב בטכנולוגיה הנקראת Fixed layout המאפשרת לשמור על העיצוב ללא תלות בגודל המסך. כל זאת תוך שמירה על איכות הטקסט כך שישאר קריא גם אם נגדיל את התמונה.

הטכנולוגיות שלנו מאפשרות גם להוסיף לספר אינטראקציה או אנימציה, מתאים בעיקר לספרי ילדים.

דוגמה מהספר רסיסים של אור שבור, המציגה אפקט של חור בדף המציג את הטקסט מתחתיו, שימו לב שהטקסט בתוך "החור" הוא זה לטקסט בחלק השמאלי של התמונה. גם כאשר מגדילים את הטקסט, נשמר האפקט של הצגת הטקסט בתוך "חור"

הפקה קודמת של אותו ספר עשתה את "החור" כתמונה של עיגול עם טקסט בתוכו, מה שגרם לטקסט בתוך העיגול להראות בפונט שונה ולא אפשר שמירה על האפקט בזמן הגדלת הטקסט.

זו עוד דוגמה ליחס האישי שמקבל כל ספר אצלינו.

 

נשלח ב ספרים דיגיטליים

ספרים דיגיטליים ואני

בשנת 2004 בנוסף להיותי פעיל בקהילת התוכנה החופשית בישראל ובנוסף לעבודתי כיועץ תוכנה בחזית הטכנולוגיה, התחלתי לכתוב. הכל התחיל מסיפור קצר שפורסם לרגל יום התוכנה החופשית בתחרות שערך מגזין תוכנה חופשית בישראל. לסיפור הקצר הזה קיבלתי לא מעט תגובות אוהדות (הוא לא זכה) אבל תגובה אחת ביקורתית מאד, התגובה הגיעה מכיוונה של אחת הפעילות בתחום התוכנה בישראל, אותה מעולם לא הכרתי רק שמעתי את שמה (היום היא לא בישראל בכלל). היא כתבה לי מייל אישי עם ביקורת די נוקבת על הסיפור.

אני שמקבל ביקורת וחושב עליה ברצינות, עברתי שוב על הסיפור לאור ההערות שלה וחשבתי כיצד אני משנה את הסיפור ומשפר אותו. לשפר אותו מעולם לא הצלחתי, אבל מתוכו צמח ספר שלם, הספר "נולדו חופשיים" שראה או  בהוצאת פרדס.

תהליך ההוצאה לאור לא היה קל, אבל גיליתי שאני מאד נהנה ממנו וכאשר הוא נסתיים, חשתי מעין חור בחיים שלי :-) וחשבתי כיצד אני ממלא את אותו חור, כמובן שהכוונה הייתה למלא אותו בכתיבה. אז התחלתי לחשוב על ספר נוסף. הרבה רעיונות זרמו בראש, חלקם אולי יגיעו אי פעם אל הכתב (לא לנייר ומיד תבינו), בין שאר הרעיונות עלתה במוחי דמותו של אבישי, אדם מעניין שחי על יאכטה במרינה הרצליה. כך נולד הספר "זריחה חדשה" עם סיום כתיבת הספר פניתי שוב להוצאת פרדס. מאחר שהוצאה זו  הוכיחה את עצמה בעבר כהוצאה הגונה, החלטתי לתת לו את זכות הסירוב הראשונה להוציא את ספרי השני. הוא מאד התעניין ורצה להוציא את הספר. תוך זמן קצר חתמנו על הסכם להוצאת ספרי השני.

לאחר סיום התהליך עם "זריחה חדשה" קיבלתי לא מעט תגובות חיוביות על הספר ודי מהר התחלתי לעבוד על ספרי המשך. כאשר עם סיום הספר הראשון שהיה קצר עד מאד, עלתה השאלה כיצד לפרסמו. להוציאו לאור בדפוס לא בא בחשבון, העלויות גבוהות והתמלוגים נמוכים מאד, עד כדי 10% או 20% ממחיר הספר. זה גרם לי לחקור מה קורה בעולם והאם זה כך בכל העולם. התמונה שנגלתה לעיני היא שבכלל בתחום הסיפורת, הספר המודפס נמכר הרבה פחות מהספר הדיגיטלי. הרעיון משך אותי, הרי ספר דיגיטלי זה טכנולוגיה ואני איש טכנולוגיה :-)

באותה תקופה בישראל היה שחקן אחד פחות או יותר ומעבר לזה, אף אחד כמעט לא קרא ספרים דיגיטליים. אחת הבעייות שלהם אז הייתה שהדפדוף היה בכלל משמאל לימין. ממחקרי בעולם, התברר לי שאין סיבה שהקריאה תיהיה כזו מאולצת  (דפדוף הפוך) כי יש תקן חדש שמתאים יותר לעברית (תקן EPUB3), הדרך ללמוד את התקן הייתה להוציא את הספר שלי בפורמט הדיגיטלי. למכור אותו בישראל בכלל לא חשבתי, אז פרסמתי אותו באינטרנט לקריאה חינם.

תוך כדי התהליך למדתי לא מעט בנושא הספרים הדגיטליים ויצרתי לא מעט קשרים בחו"ל. אחד הקשרים הה עם מתכנתת בהודו שפתחה את אפליקצית הקריאה הראשונה התואמת כמעט במלואה לתקן EPUB3, כך הקמתי חברה לטכנולוגיות לספרים דיגיטליים. המוצר הראשון אותו שיווקה החברה הייתה אפליקציה זו. לאחר מכן נכנסנו גם לתחום הפקת ספרים דיגיטליים, גדלנו ושכרנו צוות בהודו. התחלנו ליצר מאות ספרים בחודש עבור הוצאות לאור בחו"ל, ספרים מתקדמים עם אודיו, הקראה ואנימציה, שכמותם לא נראו בישראל. אף אחת מהפעילויות לא הייתה בכלל בישראל. לא חשבנו על השוק בישראל שכן הוא היה קטן עד מאד ולא רציתי "לחנך את השוק", זאת למרות שהייתה לי בשורה חדשה – בשורת הדפדוף מימין לשמאל.

את הפעילות הזו ראו קבוצת יזמים בישראל שפנו אלי לעזור להם להפיק ספרים דיגיטליים בעברית. ההתחלה הייתה עם ספרי שירה וסיפורת קצרים ומהר מאד התקדמנו לכמויות יפות של ספרים. השוק בארץ התפתח מהר משחשבתי וכך מצאתי את עצמי פעיל בישראל מה שגרם לי להגדיל את כוח האדם בישראל, כי  קצת קשה ליצור ספרים בעברית עם צוות שאינו קורא עברית וצורת האותיות שלנו וכיוון הכתיבה, נראה להם מוזר. עם הזמן הכשרתי גם חלק מהצוות בהודו לעבוד עם ספרים בעברית ונתתי להם ליצור את חלק מהספרים.

במקביל לזה המשכתי לכתוב וגם לחשוב על פיתוחים טכנולוגיים נוספים. אחד הפיתוחים הוא אפליקצית קריאה לאנדרואיד שנבנתה תוך חשיבה על השוק הישראלי. כיום אפליקציה זו היא אחת המומלצות על ידי רוב החנויות בישראל.

עם הזמן קמו עוד חנויות בישראל כאשר חלקן עובדות עם טכנולוגיות של החברה שלי. אני גאה להיות חלק מקידום הספרות הדיגיטלית בישראל.

נשלח ב ספרים, ספרים דיגיטליים

יצירת ספרים דיגיטליים והשוני בין עולם הדפוס לעולם הדיגיטלי

עידן הספרים הדיגיטלים נכנס לישראל והוא כאן כדי להשאר. סופרים והוצאות פונים אלינו וכולם יודעים שזהו הדבר הבא או מחפשים עלות זולה, אך לא תמיד מבינים את המשמעות המלאה הגלומה בכניסה לעולם הספרים הדיגיטלים. אז מה המשמעות עבור סופר או הוצאה בכניסה לעולם הספרים הדיגיטלים?

עלויות

עלויות יצור נמוכות יחסית הוצאת ספר דיגיטלי זולה משמעותית לעומת עבודת הדפוס. בחירה לעבור לעולם הדיגיטלי כוללת עלות הפקה ראשונית נמוכות משמעותית, ללא תשלום עבור כל עותק. בספר דיגיטלי אין עלויות משלוח, המשלוח הוא במייל. נושא רגיש נוסף עבור הוצאות- מקום לאחסון, הוצאת ספר דיגיטלי פותרת גם את הבעיה הזו. תיקונים בספר גם הם זולים ומהירים. אכן עלויות היצור הנמוכות פותחות את שוק הספרים לקהל רחב מבעבר, מאידך השוק הולך להיות רווי בספרים, ובשוק רווי כמו בשוק רווי עלויות השיווק גדלות, כך שרצוי להשקיע את הכסף שנחסך על ההדפסה, בשיווק.

שיווק

אז איך משווקים?

הדברים הבאים רשומם מתוך נסיוני בשוק הספרים הדיגיטליים.

הוצאות וסופרים שרוצות להוציא ספר בעולם דיגיטלי חייבות להבין ולהכיר את עולם השיווק באינטרנט. עולם השיווק באינטרנט נשען על שיתופי פעולה. כולם מתחרים על תנועת גולשים לאתר (Traffic) אבל כולם משתפים פעולה. צאו מנקודת הנחה שהתוכן שלכם אם אין לו מקסימום הפצה הוא נשאר בדרגת מעניין ונחמד. אז איך להתייחס לעולם השיווק עבור ספר דיגיטלי?

כשמדברים על שיווק מדברים על מספר נושאים:

  1. הפצה בחנויות- החנויות מביאות לכם תנועה של קונים. בניגוד לפרסום באינטרנט אתם משלמים להן על כל מכירה ולא על פרסום, נראות או לידים. מבחינת הסופרים זהו כלי השיווק היעיל ביותר. כמובן שעליכם לקחת בחשבון כמה אחוזים לוקחת כל חנות מול כמות התנועה שהיא מביאה, שימו לב שאני מדבר על תנועת גולשים ולא רק מכירות בפועל.
  2. שתופי פעולה עם אתרים רלוונטים- פרסום ממוקד: נסו לפלח את קהל היעד שלכם. האם הספר הוא ספר סיפורת לנשים? האם מדובר בספרי פנטזיה? או האם מדובר בספר עיון עבור קהל מקצועי? הפתרון הזול – לחפש פורומים וקבוצות בפיסבוק בהן מופיע קהל היעד שלכם.
  3. שיתופי פעולה עם עסקים- מדובר בפתרון להוצאות או לבעלי חנויות. על מנת לאפשר פתרונות הפצה מול עסקים פיתחנו מוצר של כרטיסי מתנה – הכרטיס מכיל תמונה של הספר, תאור, וברקוד לרכישה. את הכרטיס ניתן לחלק לבעלי עסקים , חנויות, ובעלי מקצוע על מנת שיפיצו את הספר. לדוגמא: ספרים שעוסקים ברפואה אלטרנטיבית ניתן להפיץ באמצעות כרטיסי מתנה דרך מטפלים ומוסדות טיפול. ספרים שעוסקים בפסיכולוגיה ניתן להפיץ בקליניקות עצמן, וכו'.

ככלל Helicon Books היא חברת טכנולוגיה לא חברת שיווק אולם המוצרים שאנו מפתחים לעולם הדיגיטלי מנסים לתת פתרונות בדיוק לבעיות השיווק עבור ספרים דיגיטלים.

אפליקציות קריאה ופורמטים:

החלק הזה לדעתי כאיש טכנולוגיה, הוא הכי חשוב כאשר מוציאים ספר דיגיטלי . ללא הכרה מעמיקה עם עולם אפליקציות הקריאה המצויות בשוק אתם לא ממש יכולים להבין את שוק הספרים הדיגיטלים. במאמר קודם שפרסמנו על פוליטיקה של טכנולוגיות בשוק הספרים הדיגיטלים דיברנו על נושא השליטה של חברות הטכנולוגיה בשוק הספרים. הטענה היא כי מכשירי הקריאה ואפליקציות הקריאה הן אלו שקובעות אילו פורמטים יקראו בשוק. סופר או הוצאה שבאים להוציא ספר דיגיטלי צריכים להחליט על הפורמט. המטרה היא שהספר יקרא על מספר רב ככל האפשר של אפליקציות ומכשירים. סופרים והוצאות חייבים לצאת מנקודת הנחה שקהל הקוראים הדיגיטלי לא אוהב להיות מוגבל וכבול לחברה מסויימת.

פורמט ה EPUB נחשב לפורמט הבינלאומי המקובל עבור ספרים דיגיטלים. פורמט זה פותח לא על ידי חברה אחת אלא על ידי קבוצת חברות מתוך מטרה לאפשר לספר הדיגיטלי להקרא על מספר רב של אפליקציות קריאה. (קיימות אפליקציות רבות עבור EPUB) מולו עומד פורמט ה MOBI – הפורמט של מכשיר הקינדל של אמזון. פורמט זה נרכש על ידי אמזון וכרגע עובד עבור ספרים שנקראים על קינדל בלבד , אסור לחברות נוספות לייצר אפליקציות משלהן שיתמכו בפורמט זה ולכן סופר שמוציא ספר בפורמט mobi ניתן יהיה לקוראו באפליקציות או מכשירים, של אמזון בלבד. אמזון די מנצלת את כוחה הרב והיו לא מעט מקרים של אנשים שנמחקו להם ספרם שרכשו בכסף מלא, היו אנשים שסתם כך לא הצליחו לקרוא ועוד כל מיני מקרים משונים שכאלו. אנו ממליצים לקהל הסופרים להוציא את הספר ב EPUB , בכדי לאפשר קריאה מירבית של הספר על מגוון רחב של אפליקציות.

הפצה לא חוקית ברשת

החשש מהפצה לא חוקית של הספרים הדיגיטלים הוא נושא שעולה על ידי מרבית ההוצאות. הפתרון הקיים בשוק- DRM, אינו אפקטיבי עבור הוצאות רבות בעולם, קודם כל בשל עלותו האסטרונומית. ה DRM הוא מערכת הצפנה עבור ספרים דיגיטלים על מנת להגן מפני העתקה. הלכה למעשה מדובר בפתרון יקר ופריץ שאינו נותן מענה של ממש. הפתרון שפיתחנו- Social DRM בא לתת מענה להפצה הלא חוקית. מדובר בהטבעת שם הקונה על הספר בצורה גלויה ונסתרת. מדובר בפתרון זול משמעותית שמטרתו מניעה בלבד.

ספרים דיגיטלים– הדור החדשמעבר מספר לחווית קריאה

עד 2011 תקן ה EPUB הקיים פותח עבור ספרי סיפורת פשוטים הכוללים טקסט ותמונה. ב 2011 הכריז ה IDPF (הארגון המפתח את התקן) על התקן החדש- EPUB3. התקן החדש בא לתת מענה מתוחכם יותר עבור הספרים הדיגיטלים ואפשר תמיכה באפקטים מתקדמים כגון אודיו, וידאו, קריוקי, מחשבונים, אנימציה וכד'. תחומים חדשים כמו ספרי לימוד, אמנות וילדים נכנסו לספרים הדיגיטלים. בנוסף התקן אפשר כיווני קריאה חדשים מימין לשמאל ומלמעלה למטה , מה שהכניס את ישראל ושווקים נוספים לעולם הדיגיטלי.

עולם הספרים הדיגיטלים הוא עולם מרתק ולו בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות שהוא מכיל, שתופי הפעולה שהוא מאפשר עם עסקים שונים, והקשר הישיר והחשוב שהוא יוצר בין הסופר לקהל הקוראים. מבחינת הסופרים מדובר במהפכה הקשורה קשר הדוק לעולם האינטרנט. טכנולוגיות חדשות מעלות שחקנים חדשים ומאפשרות ליוצרים חדשים אשר מבינים את העבודה בשוק אינטרנטי מתוחכם להחשף. עלויות הפקה נמוכות ותחרות באפשרויות ההפצה והחשיפה מאפשרים לקהל הקוראים להנות מספרים במחיר שווה לכל כיס.

המאמר המקורי נכתב על ידי רותם סגל ומופיע באתר החברה: http://www.heliconbooks.com/article/articles_2

נשלח ב כללי

ספרים דיגיטליים ויריד הספרים בלונדון

אתמול חזרתי מיריד הספרים בלונדון, היריד  השני בגודלו בעולם לספרים בכלל.

מטרת הנסיעה הייתה לפגוש לקוחות קיימים וחדשים וכן לחתום הסכמי שיתוף פעולה עם חברות בעלות שירותים ומוצרים משלימים. ניתן לומר שביקור היה פורה מאד ובקרוב יסגרו הסכמים עם עוד מספר חברות בעולם.

אחד הדברים שהתרשמתי, הוא שחברת Helicon Books מוכרת בעולם יותר ממה שחשבתי. לא מעט חברות שלא הכרתי, ברגע שהצגתי את עצמי ואת החברה, התגובה הייתה שהם מכירים את פועלה של החברה וקראו עליה באינטרנט. כאן המקום להגיד תודה לאשתי ומנהלת השיווק של החברה רותם סגל, די הרבה בזכותה החברה מוכרת בעולם. גם הפעילות שלי ב IDPF זכתה לשבחים ותרמה בעצמה להכרה שלי בעולם.

היריד עצמו ממוקם בבניין ענק, בעצם שני בניינים מחוברים בינהם. הבניין ממוקם בסמוך לתחנת רכבת תחתית, כך שקל יחסית להגיע אליו.

בכניסה ליריד פוגשים או ליתר דיוק שומעים סדרן בעל קול שאינו משתמש ברמקול וצועק "מבקרים לצד שמאל מבקרים לצד ימין" אולם מדובר בשמאל וימין שלו, כאשר הוא עומד עם הפנים לקהל מה שביום הראשון בלבל לא מעט אנשים וכפי הנראה העירו לו על כך ונוסח הצעקה השתנה "מבקרים לשמאל שלי, מציגים לימין שלי".

בצד ימין של הכניסה משתרך תור של כחצי ק"מ שעובר מהר מאד וכולם נכנסים לבניין שלמרות כמות האנשים עדיין לא נראה צפוף מאד מבפנים.

בתוך הבניין אינספור דוכנים בעיקר של מוציאים לאור, כאשר הדוכנים אינם מיועדים למכירת הספרים אלא יותר למפיצי ספרים שיבואו לחתום הסכמי הפצה עם ההוצאות לאור. חיריד נועד לבעלי מקצוע בלבד ולא לקהל הרחב, זה אינו שבוע הספר של לונדון או משהו דומ.

מעבר להוצאות ספרים, בבניין השני, היה האזור הדיגיטלי, שם מופיעות חברות כדוגמת Helicon Books או נציגויות של לשכות המסחר של מדינות שונות. כל שנה יש דגש על מדינה אחרת, השנה היה דגש על דרום קוריאה ולכן היו שטחים רבים המוקדשים לחברות קוריאניות, הן הוצאות ספרים והן חברות טכנולוגיה.

שם פגשתי חברה קוריאנית איתה היה לנו משא ומתן שנה שעברה, צירוף המקרים היפה היה שנציגי אותה חברה התאחסנו באותו מלון שלי ופגשתי אותם כבר ביום הראשון ליריד. פגישה זו הייתה חשובה מאד והביאה להכירות טובה יותר ביני ובין מנהל החברה מה שבהחלט יעזור להמשך שיתוף הפעולה עם החברה.

ממשלת קוריאה הביאה בנוסף לחברות השונות, גם מתורגמניות שיעזרו לאנשים כמוני לשוחח עם נציגי החברות, אבל זה נדמה היה כדו שיח של חרשים, עמדתי עם מנכ"ל חברה קוריאנית והמתורגמנית שלו, נדמה היה שהוא לא מבין מה אני עושה ואני לא ממש הבנתי מה הוא עושה, מאחר שהמתורמנית, ידעה היטב אנגלית וקוריאנית, אבל כפי הנראה את עולם הספרים והספרים הדיגיטליים בכלל, לא הכירה במאום.

היו שם גם לשכות מסחר של רוסיה טורקיה ומדינות אחרות, ניסיתי ליצור קשרים גם איתן וימים יגידו האם זה הועיל.

לסיכום, היו אלו שלושה ימים גדושי פעילות, היו לי הרבה פגישות מתוכננות ועוד לא מעט פגישות מקריות. זה  ללא ספק הועיל להכירות של חברות בינלאומיות איתי ועם החברה שלי וכמובן להכירות שלי איתם. גם בימינו ימי הכפר הגלובלי, שקל יחסית ליצור קשר טלפוני, שיחות וידאו וכד', עדיין אין תחליף למפגשים פנים אל פנים.

 

 

נשלח ב IDPF, ספרים, ספרים דיגיטליים

גם וויקיפדיה הפך לאתר פרסום מסחרי

פנה אלי היום במייל מישהו שאמר שהוא כותב ערכים בוויקפדיה ורוצה לכתוב עלי ערך בוויקיפדיה העברית.
בתחילה קיבלתי זאת כמחמאה, אבל מהר מאד הבנתי מה עומד מאחורי הפנייה. הוא רצה להפגש איתי וביקש 750 ש"ח עבור הפגישה וכתיבת הערך.
אני לא יודע מה לחשוב על זה. נכון שהוא משקיע זמן ומאמץ בכתיבת הערך, אבל מצד שני זה הופך את וויקפדיה למשהו מסחרי שניתן לשלם לכותבים כמוהו ולהוסיף ערכים לוויקפדיה.
מה אתם חושבים על זה?

נשלח ב כללי

פוליטיקה של טכנולוגיות בשוק הספרים הדיגיטליים

שוק הספרים הדיגיטליים הולך וצובר תאוצה גם בישראל. הוצאות לאור המעוניינות לבצע את המעבר לדיגיטלי מסתכלות בעיקר על כיצד למכור, פלטפורמות מכירה וכד'. לדעתי עד כמה שחשוב כיצד מוכרים, לא פחות חשוב להבין את הטכנולוגיות השונות, מכשירי הקריאה ובעיקר הנושא של טכנולוגיה פתוח מול סגורה. זה לא קשור ישירות לתוכנה חופשית או קניינית. בפוסט זה אסביר מדוע חשוב להבין קצת בטכנולוגיה ובאיזה פורמט יוצג הספר.

השאלות הראשונות ששואלים אותנו (Helicon Books) הן איך מוכרים את הספר, לזה יש מספר פתרונות שעליהם בפוסט נפרד. אבל יש שאלות חשובות מאד שלא כולם שואלים והן לדעתי חשובות לא פחות אם לא יותר. השאלה היא אילו פורמטים יש ומה היתרונות והחסרונות של כל פורמט. הפורמט קובע איזה מבחר של אפליקציות  יש לקריאת הספר ועד כמה כל אחת תציג את עיצוב הספר, האם יהיו אלמנטים מתקדמים כמו אודיו, וידאו, אנימציות אינטראקציות וכד'.

הבנת טכנולוגיות מכשירי הקריאה היא המפתח להבנת שוק הספרים הדיגיטלים. הקוראים הדיגיטלים שישלטו בשוק ויאגדו סביבן קהילות קוראים הם אלו שיכתיבו את הפורמט אליו  יומר  הספר. הבנה מעמיקה יותר של השימוש בטכנולוגיה פתוחה מול השימוש בטכנולוגיה סגורה מאפשרת להבין לעומק את עתיד הספרים הדיגיטלים.

טכנולוגיות פתוחות מול סגורות- מאבק רב שנים

הנושא של טכנולוגיות פתוחות מול טכנולוגיות סגורות מוכר וידוע בעולם המחשבים וקשור גם לעולם הספרים הדיגיטלים. כשמדברים על טכנולוגיות פתוחות מול טכנולוגיות סגורות מתכוונים לעולם פוליטי של חברות טכנולוגיה והשקפת עולמן הדמוקרטית או הבדלנית לגבי האופן בו הן רואות את עצמן תורמות לעולם הטכנולוגי.
טכנולוגיה פתוחה היא טכנולוגיה הנשלטת ע"י מס' חברות וההחלטות לגביה מתקבלות באופן דמוקרטי. מבחינה זו הטכנולוגיה אינה שייכת לחברה מסויימת, ותשאר זמינה לשימוש הכלל ללא תלות בקיומה או החלטותיה של חברה כזו או אחרת.
בניגוד אליה טכנולוגיה סגורה פותחה ע"י חברה מסויימת ושייכת לאותה חברה. החברה יכולה להחליט על תנאי השימוש בטכנולוגיה, לשנות את התנאים כראות עיניה, החברה יכולה לשנות את הטכנולוגיה בצורה שרירותית. במידה והחברה נסגרת ייתכן והטכנולוגיה תעלם ביחד איתה.

דוגמא לכך היא תוכנת 3B2 של חברת Arbotext, תוכנת Desktop Publishing תוכנה שהיתה מקובלת בשנות ה 80 וכיום אינה קיימת. התכנה שמרה את הקבצים בפורמט סגור וכיום כל הלקוחות של אותה תכנה אינם יכולים לקרא את הקבצים שברשותם. (זה מזכיר במקצת את הספר שלי "נולדו חופשיים", שעדיין לא זמין בפורמט דיגיטלי, רק מודפס)

בעולם הספרים הדיגיטלים הדוגמא המובהקת ביותר לשתי הטכנולוגיות המתחרות תקן ה EPUB בו משתמש כל העולם לעומת הקינדל של אמזון שעושה שימוש בטכנולוגיה סגורה.
תקן ה EPUB הוא תקן פתוח לספרים דיגיטלים הן עבור תוכנות הקריאה והן עבור פורמט הספר הדיגיטלי. תקן ה EPUB פותח על ידי ארגון גג של חברות בשם ה IDPF , אינו שייך לחברה מסויימת, ובאופן זה הוא נחשב לתקן פתוח. התקן פתוח לשימוש חופשי – כל חברה רשאית להמיר ספרים ל EPUB או לפתח אפליקצית קריאה שתתמוך בספרים אלו. בשל כך קיימות בשוק אפליקציות קריאה רבות התומכות בתקן הישן EPUB2 המתאים לספרות פשוטה וקריאה משמאל לימין, ולאחרונה נוספות אפליקציות קריאה חדשות התומכות בתקן EPUB3 ומאפשרות קריאה של ספרים מתקדמים, ותמיכה בכיווני קריאה שונים. דוגמא לאפליקציות מסוג זה הן Helicon Books Reader ו Gitden Reader.
בניגוד לאפליקציות ה EPUB קיים מכשיר הקינדל שפותח ע"י אמזון. אמזון אחראית על פיתוח המכשיר ועל שיווקו וככזאת היא קובעת באופן שרירותי את תנאי השימוש במכשיר, את הפורמט בו ניתן להעלות ספר (Mobi, AZW, KF8 – פורמטים סגורים המשמשים רק את מכשירי הקינדל) לא ניתן לבנות אפליקציות קריאה לפורמטים אלו ללא אישור של אמזון. בנוסף אמזון קובעת את תנאי מכירת הספרים עבור הסופרים, ויכולה למחוק ספר ממכשיר המשתמש באופן שרירותי.

הוצאות לאור אשר מעוניינות להכנס לעולם הדיגיטלי צריכות לבחור לאיזה פורמט להמיר את הספר. בחירה בפורמט של אמזון מגבילה את אפשרויות המכירה עבור הסופר וההוצאה לתנאים של אמזון ולמכשירים של אמזון. הוצאת הספר בפורמט EPUB מאפשרת את קריאתו במגוון רב של אפליקציות הקריאה הקיימות בשוק, ומאפשרת לסופר ולהוצאה את החופש לקבוע את מחיר הספר ותנאי התשלום. הקורא הסופי הוא בעל אפשרות הבחירה הגדולה ביותר בשל יכולתו לבחור את האפליקציות בהן הוא רוצה לעשות שימוש (רובן ללא עלות), את החנויות וההוצאות מהן הוא רוצה להוריד את הספר, מבלי להיות כפוף לחנות, אפליקציה או הוצאה מסויימת.

תוכנות סגורות המאפשרות שימוש בתקן פתוח

תקן פתוח ניתן לשימוש ע"י כל יצרן תuכנה, בין אם התוכנה היא סגורה או פתוחה.
דוגמא לכך היא חברת אפל, אשר כל התוכנות שהיא מפתחת הן תוכנות סגורות, אך חלקן הגדול עושות שימוש בתקנים פתוחים. תוכנת iBooks היא תוכנה סגורה ויחד עם זאת היא אחת התוכנות הטובות לקריאת EPUB.
מרבית האפליקציות לקריאת EPUB אינן תוכנות פתוחות (קוד המקור אינו זמין), ויחד עם זאת עושות שימוש בתקן ה EPUB הפתוח. המשמעות היא שהאפליקציה שייכת לחברה מסויימת אולם ניתן לקרא עליה כל ספר בפורמט EPUB. במידה והחברה תשנה את תנאי השימוש או תחדל מלהתקיים המשתמשים יוכלו להמשיך לקרא את הספרים באפליקציות אחרות המאפשרות קריאה ב EPUB.

 

לסיכום: עולם הספרים הדיגיטלים מתקדם ומתפתח ומידי מס' חודשים נוספות אפליקציות קריאה נוספות לשוק הספרים הדיגיטלים. מוציא לאור המעוניין להכנס לתחום זה רצוי שיוציא את הספר בתקן פתוח וע"י כך לא יאלץ להשאר תלוי בשימוש באפילקציה מסויימת או בחברה מסויימת למכירה וקריאה של ספריו.

 

נשלח ב IDPF, ספרים, ספרים דיגיטליים, תוכנה חופשית

בנק הפועלים ושיטת מצליח

לצערי שוב אני כותב פוסט לא מחמיא לגוף גדול בישראל.

הפעם בנק הפועלים.

לבנק הפועלים יש נוהג מעניין שעד כמה שהבנתי חוזר גם בבנקים אחרים אבל כנראה בתדירות נמוכה יותר.

הבנק מדי פעם מחזיר שיקים ללא כל סיבה נראית לעין. יום לאחר מכן הבנק מפקיד את השיק שוב תוך גביית עמלת החזרה מהחשבון אליו הופקד השיק ומהחשבון ממנו נמשך השיק.

זה קרה לי בחודש אוגוסט (פעמיים על אותו שיק) כאשר התלוננתי לסניף (וגם למפקח על הבנקים) טענתם הייתה שההיסב (החתימה מאחורי השיק) לא היה בסדר. זאת כאשר במשך כל השנים האחרונות הפקדתי שיקים באותה צורה עם אותה חתימה ובדרך כלל השיקים לא חזרו.

אחרי תלונות וצעקות קיבלתי את עמלת ההחזרה בחזרה.

היום זה קרה שוב.

הפקדתי שיק מחשבון אחד שלי (החשבון העסקי) לחשבון הפרטי שלי. השיק חזר ללא סיבה מוצהרת וכפי שאני מכיר אותם, הוא יופקד שוב מחר ותגבה עמלת החזרה. אבל גם הפעם אני לא מתכוון לוותר להם וכתבתי שוב למפקח על הבנקים.

מן הסתם תשאלו מדוע אני מפקיד שיקים ולא מבצע העברה  בנקאית?

מסיבה פשוטה מאד, עמלת העברה מחשבון לחשבון בבנק הפועלים היא בערך 3.5 ש"ח שזה למעלה מפי שניים מבכל בנק אחר בארץ.

"להיות ראשון זה מחייב"? זו הסיסמה של בנק הפועלים. אז מדוע שלא יעמדו מאחוריה ויתנו שירות סביר?

 

נשלח ב אקטואליה, כללי

למה לא קינדל

כשאני אומר שעיקר עיסוקי בימים אלו הוא ספרים דיגיטליים, המעט שכן מכירים אומרים מיד "קינדל?"

אז, לא, לא קינדל.

למרות שאין לי מניעה לעשות ספרים לקינדל וגם עשיתי עבור לא מעט לקוחות ספרים לקינדל. אז מדוע אני מעדיף לא לעשות ספרים לקינדל?

קודם כל ניתן קצת רקע, קינדל התחיל כמכשיר של אמאזון לקריאת ספרים דיגיטליים והיה בין המכשירים הראשונים (רבים חושבים שהיה הראשון, אבל לא, הוא לא הראשון אלא אפילו בין האחרונים) אבל הוא משווק על ידי אמאזון וכאן מגיע גם יתרונו העיקרי וגם חסרונו העיקרי.

כיום קינדל זה לא רק מכשיר אחד אלא סדרה של מכשירים ואפליקציות שכולם מאפשרים רכישה וקריאה של ספרים מאמאזון. ניתן גם להעלות למכשיר (או לאפליקציה) ספרים אחרים, תואמים לפורמט שלו, שלא נרכשו מאמאזון.

אמאזון הינה מפיץ הספרים הגדול בעולם. עבור מרבית חברות ההוצאה לאור, אמאזון הוא הלקוח הגדול ביותר שלהם. עקב כך הפכו אמאזון לחברה חזקה מאד שלא מתביישת לנצל את כוחה הן מול הלקוחות והן מול הספקים. עד לא מזמן, אמאזון הכתיבה לספקים את מחירי הספרים, זה הגיע לבית המשפט בארה"ב שאסר עליהם להכתיב מחירים.

היו מקרים של ויכוחים עסקיים של אמאזון עם הוצאה לאור מסויימת ובין רגע אנשים שרכשו את הספרים האלו, לא ראו אותם בקינדל שלהם. אמאזון כמובן טענה שמדובר בתקלה טכנית והיא תוקנה. אבל קצת קשה להאמין שתקלה טכנית השפיעה רק על ספרים של מו"ל מסוים ולא אחרים.
למיטב ידיעתי היו מספר מקרים כאלו.

הפורמט של קינדל הוא או Mobipocket שהוא פתוח במידה מסויימת, או לספרים מתקדמים KF8 שהינו יחודי לאמאזון ולכן רק קינדלים קוראים אותו.

אני מעדיף לעבוד עם פורמט פתוח שכולם יכולים לקרוא אותו ולא פורמט סגור הנקרא רק על ידי מכשירים מסויימים ונשלט על ידי חברה אחת שלא חוששת לנצל את כוחה הן מול  הספקים והן מול הלקוחות.

לכן אני עובד בעיקר עם פורמט EPUB שנחשב היום לפורמט הנפוץ ביותר, פורמט זה נקרא על ידי עשרות אפליקציות שונות. בעברית אמנם יש מעט אפליקציות אבל עדיין קיים מבחר. באנגלית או שפות לטיניות אחרות, מבחר האפליקציות הוא גדול מאד. לכן גם מספר הספרים בפורמט EPUB גדול בהרבה ממספר הספרם הזימינים לאמאזון.

 

נשלח ב IDPF, ספרים דיגיטליים

הספר הדיגיטלי החברתי הראשון

עוד חידוש מבית הליקון בוקס – ספרים דיגיטליים חברתיים.

בעקבות בקשה של לקוח מאוסטרליה, חשבנו על פתרון לאפשר תגובות של קוראים לספר. המטרה המקורית הייתה אפשרות הוספת הערות אישיות בספר. זו הייתה הדרישה של הלקוח שבספר המודפס שלו, הוא השאיר מספר דפים להערות אישיות. אז חשבנו על הרחבה של אותו רעיון ולאפשר תגובות ציבוריות ופרטיות.

במערכת החדשה, מתאפשרות תגובות לפרקים בכל ספר מותאם למערכת. בעתיד יהיה פתרון מבוסס אפליקציה, אבל זה יקרה רק אחרי שה IDPF ביחד עם ה W3C ינסחו סופית את התקן לזה.

אז כרגע עשינו משהו שיעבוד בכל אפליקצית קריאה מקובלת (התומכת ב EPUB3 כמובן) הפתרון דורש התאמות מיוחדות בספר. זה עדיין אינו פתרון מושלם, אבל לדעתי פתרון שעונה על מרבית הדרישות ולא דורש שינויים מהותיים בספר. כל שנדרש הוא הוספת קישור למערכת התגובות המיוחדת שבנינו.

לדוגמה:

 הערות לפרק אחד עשר

כאשר המשתמש ילחץ על הקישור הוא יגיע למסך כדוגמת המסך הבא:

במסך זה ניתן להוסיף תגובה לפרק. כל התגובות הציבוריות של הקוראים האחרים לאותו פרק, יראו במסך זה.

נכון לכתיבת שורות אלו יש רק ספר אחד שעובד עם זה, הספר "אתגר"

 

נשלח ב IDPF, ספרים, ספרים דיגיטליים

ספרים דיגיטליים מה זה ולמה?

כשאני אומר לאנשים בישראל  "ספרים דיגיטליים" התגובות נעות בין "מה זה? לבין "קינדל?"

לצערי למרות שנעשו מספר נסיונות על ידי כמה חברות להוציא ספרים דיגיטליים בישראל, אנשים עדיין לא מכירים את הנושא.

זו גם הסיבה שהעסק שלי לספרים דיגיטליים פעיל בעיקר בחו"ל.. בישראל השוק לספרים דיגיטליים עדיין בחיתולים ולכן אין הרבה דרישה לשירותים שלי. בחו"ל לעומת זאת יש דרשה לא קטנה ואפשר היה לראות זאת בעניין הרב של לקוחות בשירותים שהצגנו בתערוכה בחו"ל.

כיצד זה שבישראל, מדינה שנוטה לאמץ די מהר חידושים טכנולוגיים אין עדיין מודעות לנושא?

שאלתי מספר אנשים לדעתם על כך והתשובות שקיבלתי היו מחיר גבוה, וחוסר יכולת קריאה נוחה.

מדוע מחירם של ספרים דיגיטליים גבוה בישראל?

אמירה זו האמת הייתה מאד נכונה לפני כשנה, היום לשמחתי יש היצע גדול יותר של ספרים דיגיטליים בזול הן בחנות של אינדיבוק והן בחנות החדשה של בוקסילה (במקרה של בוקסילה, זו מערכת שאני כתבתי, במקרה של אינדיבוק גם הם לקוחות שלי, כרגע רק בהמרת ספרים לפורמט דיגיטלי.

אז מה המיוחד באינדיבוק או בוקסילה שהם מציעים ספרים במחירים זולים יחסית? הסיבה לדעתי היא שהם לא מנסים להגן עליהם באמצעים יקרים שמגבלים את הקורא (DRM) ובכך הם מרוויחים שני דברים, הם גם מאפשרים קריאה במגוון רחב של מכשירים  וגם יכולים למכור בזול ועדיין להרוויח.

קריאת ספרים דגיטליים בעברית

אפליקציות לקריאת ספרים דיגיטליים יש לא מעט, אבל רובן עד היום לא תמכו בעברית, כמו כן הפורמטים של ספרים דיגיטליים עד לפני כשלוש שנים לא איפשרו דפדוף מימין לשמאל,  שני הגורמים האלו עקבו ומעקבים קריאת ספרים דיגיטליים בישראל.

כל המיזמים שנעשו עד כה בישראל לספרים דיגיטליים  או שדרשו מכשיר יחודי או אפליקצית קריאה יחודית או שלא איפשרו דפדוף מימין לשמאל.

מדוע בחרו מיזמים אחרים במכשיר יחודי או אפליקציה יחודית?

אחת השאלות הראשונות ששואלים מוציאים לאור בישראל זה איך נדאג שלא יעתיקו? זו שאלה לגיטימית ומאד חשובה בעיקר בנושא ספרים דיגיטליים שקל יחסית להעתיקם.

פתרון אחד לזה הם אמצעים אלקטרוניים למניעת העתקה (DRM) שמישהו חכם תרגם לעברית כנזק (ניהול זכויות קניין) וזה באמת נזק ואסביר מדוע?

אמצעים אלקטרוניים כאלו, הם בעצם הצפנת הספר. על מנת לפענח את ההצפנה צריך מכשיר מיוחד בצד הקורא שיודע לפענח את ההצפנה, לכן הצרך במכשיר מיוחד או אפליקציה מיוחדת, מה שללא ספק מגביל את  הקורא.

אמצעים אלקטרוניים כאלו אינם הגנה אבסולוטית ונפרצים מהר יחסית (הסטטיסטיקה בעולם מראה על פריצה תוך כשלושה חודשים מרגע שיוצא אלגוריתם חדש לשוק) כך שזוהי מלחמה אינסופית, כל פעם משכללים את האלגוריתם והפורצים משכללים את יכולת הפריצה. כל זה כמובן מיקר את מחירי האמצעים הללו ולכן גם המחיר הגבוה יחסית בישראל. בחו"ל למעט אמאזון, הרוב כבר יורדים מאמצעים כאלו. רק אמאזון עם הגודל שלהם יכולים עדין לעמוד בעלויות האלו ועדיין למכור ספרים במחיר זול יחסית. אבל מוציאים לאור, לא מאד אוהבים את אמאזון שמנצלים את גודלם ללחץ על המוציאים לאור שעובדים איתם.

מדוע לא לדפדף מימין לשמאל?

הפורמט המקובל ביותר לספרים דיגיטליים היה עד לא מזמן EPUB2 (גרסה 2) של פורמט EPUB פורמט זה לא נועד לעברית ולכן לא מאפשר דפדוף מימין לשמאל. לכן גם אינספור אפליקציות הקריאה הקיימות בשוק או שכלל אינן תומכות בעברית או שלא מאפשרות דפדוף מימין לשמאל. בשנת 2011 ה IDPF (הארגון האחראי לתקן) הכריז על גרסה 3.0 של התקן הידוע כיום כ EPUB3 שבין שאר החידושים שבו, היה כיוון דפדוף – Page Progression Direction שניתן להגדירו כשמאל ימין (ברירת מחדל) או ימין שמאל. כך שתיאורטית החל מלפני שנתיים ניתן לדפדף מימין לשמאל. מדוע אני אומר תיאורטית? כי זה שיש תקן לא אומר שיש ספרים התומכים בו. עד שאני התחלתי להוציא ספרים דיגיטליים (הן שלי והן כשירות לאחרים) אף אחד בארץ לא יצר ספרים דיגיטליים בפורמט הזה. האמת שגם בעולם יצרו מעט ספרים בפורמט הזה והסיבה היא מחסור באפליקציות קריאה. בשנת 2012 חברת הליקון ספרים (החברה שלי) פתחה ביחד עם קבוצת מפתחים מהודו את אפליקצית  הקריאה הראשונה לספרים דיגיטליים בפורמט EPUB3. האפליקציה התמקדה בביצועים מתקדמם כמו וידאו ו Media overlay (קריאה קולית במקביל להצגת טקסט נראה) ובין השאר איפשרה גם דפדוף מימין לשמאל. לפני מספר חודשים חברת הליקון ספרים הוציאה לשוק עוד אפליקצית קריאה לאנדרואיד שהפעם גם מופצת חינם כאשר כאן ההתמקדות הייתה בספרים פשוטים ובעברית ולכן כוללת האפליקציה ממשק משתמש בעברית.

לסיכום

כיום אין חסמים טכנולוגיים להוצאת ספרים בעברית ואני מקווה שנראה יותר ויותר ספרים דיגיטליים בעברית. אני כבר רואה את הצמיחה של זה  לפי גידול העבודה שיש לי בהמרת ספרים לפורמט דיגיטלי.

אני אישית אשמח שנושא הקריאה הדיגיטלית יהפוך להיות נפוץ יותר בעברית וכך יהיה לאנשים קל יותר לקרוא את הספרים שלי.

נשלח ב IDPF, ספרים, ספרים דיגיטליים

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.