פוליטיקה של טכנולוגיות בשוק הספרים הדיגיטליים

שוק הספרים הדיגיטליים הולך וצובר תאוצה גם בישראל. הוצאות לאור המעוניינות לבצע את המעבר לדיגיטלי מסתכלות בעיקר על כיצד למכור, פלטפורמות מכירה וכד'. לדעתי עד כמה שחשוב כיצד מוכרים, לא פחות חשוב להבין את הטכנולוגיות השונות, מכשירי הקריאה ובעיקר הנושא של טכנולוגיה פתוח מול סגורה. זה לא קשור ישירות לתוכנה חופשית או קניינית. בפוסט זה אסביר מדוע חשוב להבין קצת בטכנולוגיה ובאיזה פורמט יוצג הספר.

השאלות הראשונות ששואלים אותנו (Helicon Books) הן איך מוכרים את הספר, לזה יש מספר פתרונות שעליהם בפוסט נפרד. אבל יש שאלות חשובות מאד שלא כולם שואלים והן לדעתי חשובות לא פחות אם לא יותר. השאלה היא אילו פורמטים יש ומה היתרונות והחסרונות של כל פורמט. הפורמט קובע איזה מבחר של אפליקציות  יש לקריאת הספר ועד כמה כל אחת תציג את עיצוב הספר, האם יהיו אלמנטים מתקדמים כמו אודיו, וידאו, אנימציות אינטראקציות וכד'.

הבנת טכנולוגיות מכשירי הקריאה היא המפתח להבנת שוק הספרים הדיגיטלים. הקוראים הדיגיטלים שישלטו בשוק ויאגדו סביבן קהילות קוראים הם אלו שיכתיבו את הפורמט אליו  יומר  הספר. הבנה מעמיקה יותר של השימוש בטכנולוגיה פתוחה מול השימוש בטכנולוגיה סגורה מאפשרת להבין לעומק את עתיד הספרים הדיגיטלים.

טכנולוגיות פתוחות מול סגורות- מאבק רב שנים

הנושא של טכנולוגיות פתוחות מול טכנולוגיות סגורות מוכר וידוע בעולם המחשבים וקשור גם לעולם הספרים הדיגיטלים. כשמדברים על טכנולוגיות פתוחות מול טכנולוגיות סגורות מתכוונים לעולם פוליטי של חברות טכנולוגיה והשקפת עולמן הדמוקרטית או הבדלנית לגבי האופן בו הן רואות את עצמן תורמות לעולם הטכנולוגי.
טכנולוגיה פתוחה היא טכנולוגיה הנשלטת ע"י מס' חברות וההחלטות לגביה מתקבלות באופן דמוקרטי. מבחינה זו הטכנולוגיה אינה שייכת לחברה מסויימת, ותשאר זמינה לשימוש הכלל ללא תלות בקיומה או החלטותיה של חברה כזו או אחרת.
בניגוד אליה טכנולוגיה סגורה פותחה ע"י חברה מסויימת ושייכת לאותה חברה. החברה יכולה להחליט על תנאי השימוש בטכנולוגיה, לשנות את התנאים כראות עיניה, החברה יכולה לשנות את הטכנולוגיה בצורה שרירותית. במידה והחברה נסגרת ייתכן והטכנולוגיה תעלם ביחד איתה.

דוגמא לכך היא תוכנת 3B2 של חברת Arbotext, תוכנת Desktop Publishing תוכנה שהיתה מקובלת בשנות ה 80 וכיום אינה קיימת. התכנה שמרה את הקבצים בפורמט סגור וכיום כל הלקוחות של אותה תכנה אינם יכולים לקרא את הקבצים שברשותם. (זה מזכיר במקצת את הספר שלי "נולדו חופשיים", שעדיין לא זמין בפורמט דיגיטלי, רק מודפס)

בעולם הספרים הדיגיטלים הדוגמא המובהקת ביותר לשתי הטכנולוגיות המתחרות תקן ה EPUB בו משתמש כל העולם לעומת הקינדל של אמזון שעושה שימוש בטכנולוגיה סגורה.
תקן ה EPUB הוא תקן פתוח לספרים דיגיטלים הן עבור תוכנות הקריאה והן עבור פורמט הספר הדיגיטלי. תקן ה EPUB פותח על ידי ארגון גג של חברות בשם ה IDPF , אינו שייך לחברה מסויימת, ובאופן זה הוא נחשב לתקן פתוח. התקן פתוח לשימוש חופשי – כל חברה רשאית להמיר ספרים ל EPUB או לפתח אפליקצית קריאה שתתמוך בספרים אלו. בשל כך קיימות בשוק אפליקציות קריאה רבות התומכות בתקן הישן EPUB2 המתאים לספרות פשוטה וקריאה משמאל לימין, ולאחרונה נוספות אפליקציות קריאה חדשות התומכות בתקן EPUB3 ומאפשרות קריאה של ספרים מתקדמים, ותמיכה בכיווני קריאה שונים. דוגמא לאפליקציות מסוג זה הן Helicon Books Reader ו Gitden Reader.
בניגוד לאפליקציות ה EPUB קיים מכשיר הקינדל שפותח ע"י אמזון. אמזון אחראית על פיתוח המכשיר ועל שיווקו וככזאת היא קובעת באופן שרירותי את תנאי השימוש במכשיר, את הפורמט בו ניתן להעלות ספר (Mobi, AZW, KF8 – פורמטים סגורים המשמשים רק את מכשירי הקינדל) לא ניתן לבנות אפליקציות קריאה לפורמטים אלו ללא אישור של אמזון. בנוסף אמזון קובעת את תנאי מכירת הספרים עבור הסופרים, ויכולה למחוק ספר ממכשיר המשתמש באופן שרירותי.

הוצאות לאור אשר מעוניינות להכנס לעולם הדיגיטלי צריכות לבחור לאיזה פורמט להמיר את הספר. בחירה בפורמט של אמזון מגבילה את אפשרויות המכירה עבור הסופר וההוצאה לתנאים של אמזון ולמכשירים של אמזון. הוצאת הספר בפורמט EPUB מאפשרת את קריאתו במגוון רב של אפליקציות הקריאה הקיימות בשוק, ומאפשרת לסופר ולהוצאה את החופש לקבוע את מחיר הספר ותנאי התשלום. הקורא הסופי הוא בעל אפשרות הבחירה הגדולה ביותר בשל יכולתו לבחור את האפליקציות בהן הוא רוצה לעשות שימוש (רובן ללא עלות), את החנויות וההוצאות מהן הוא רוצה להוריד את הספר, מבלי להיות כפוף לחנות, אפליקציה או הוצאה מסויימת.

תוכנות סגורות המאפשרות שימוש בתקן פתוח

תקן פתוח ניתן לשימוש ע"י כל יצרן תuכנה, בין אם התוכנה היא סגורה או פתוחה.
דוגמא לכך היא חברת אפל, אשר כל התוכנות שהיא מפתחת הן תוכנות סגורות, אך חלקן הגדול עושות שימוש בתקנים פתוחים. תוכנת iBooks היא תוכנה סגורה ויחד עם זאת היא אחת התוכנות הטובות לקריאת EPUB.
מרבית האפליקציות לקריאת EPUB אינן תוכנות פתוחות (קוד המקור אינו זמין), ויחד עם זאת עושות שימוש בתקן ה EPUB הפתוח. המשמעות היא שהאפליקציה שייכת לחברה מסויימת אולם ניתן לקרא עליה כל ספר בפורמט EPUB. במידה והחברה תשנה את תנאי השימוש או תחדל מלהתקיים המשתמשים יוכלו להמשיך לקרא את הספרים באפליקציות אחרות המאפשרות קריאה ב EPUB.

 

לסיכום: עולם הספרים הדיגיטלים מתקדם ומתפתח ומידי מס' חודשים נוספות אפליקציות קריאה נוספות לשוק הספרים הדיגיטלים. מוציא לאור המעוניין להכנס לתחום זה רצוי שיוציא את הספר בתקן פתוח וע"י כך לא יאלץ להשאר תלוי בשימוש באפילקציה מסויימת או בחברה מסויימת למכירה וקריאה של ספריו.

 

נשלח ב IDPF, ספרים, ספרים דיגיטליים, תוכנה חופשית
5 comments on “פוליטיקה של טכנולוגיות בשוק הספרים הדיגיטליים
  1. מאת אהוד:

    למרות ש-Mobi (שפותח במקור ל-palm pilot) וה-AZW (הגרסה של אמזון ל-Mobi) הוא פורמט סגור, יש לו קוראים חופשיים בקוד פתוח. כך, גם אם אמזון תפסיק לתמוך בו מכל סיבה שהיא התוכן לא יעלם (אולם אם יש קבצים מוגנים שניתנים לקריאה במכשירים מסוימים בלבד הם עלולים להיות חסומים, זה נכון גם עבור קבצי epub מוגנים ע"י נז"ק). לפרטים נוספים על קוראים ל-Mobi ראה:
    http://blog.kowalczyk.info/articles/mobi-ebook-reader-viewer-for-windows.html .

    • מאת אורי עידן:

      תודה על התגובה.
      מכשירי palm pilot מזכירים לי נשכחות, מאד אהבתי את המכשיר הזה.
      בכל מקרה למיטב ידיעתי פורמט mobi כפי שהוא ממומש כיום במכשירי קינדל, אינו זהה לפורמט אותו רכשו אמאזון כך שכאשר מדברים היום על פורמט mobi מדברים על מה שיש היום, לא מה שהיה אז. כך שברגע שאמאזון תחליט שלא לתמוך בפורמט לא ניתן יהיה לקרוא את הספרים. מה גם שמרבית הספרים שנמכרים בפורמט הזה הם בכלל מוצפנים שזה כבר נושא לפוסט אחר.

  2. מאת יעל:

    תודה רבה!

    • מאת אורי עידן:

      אולי להווה אתה צודק. המאמר נכתב מתוך הסתכלות על כלל שוק הספרים וכיצד הוא פועל בעולם. הבנת הטכנולוגיה חשובה לא פחות משאר הגורמים.
      אגב ספרים באינטרנט לא יהיו יעילים לכיתה שלמה. דמיין לעצמך כיתה שלמה ניגשת לאינטרנט לאותו ספר, הראוטר של בית הספר עלול לקרוס :-)

  3. מאת צבי:

    אני מתייחס לספרי לימוד בלבד
    לדעתי, קידומם איננו תלוי בפורמט הקריאה, לפחות לא בשלב זה.
    למרות שרעיון העלאת ספרי הלימוד לאינטרנט הוצע למשרד החינוך כבר בשנת 2004 (ראה גוגל "ספרים קלים עולים פחות" )
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2877606,00.html
    תלמידים ב 2014 עדיין משתמשים בספרים מסורתיים.
    בשלב ראשון צריך לגרום לייצרני הספרים למכור את הספרים בפורמט פשוט וזול כמו PDF ורק אחר כך לפתח יכולות נוספות כמו שעשתה מט"ח בשנים האחרונות.
    ה"פוליטיקה" נמצאת אצל ההוצאות לאור ולא בטכנולוגיה.

1 פינגים/מעקבי קישורים עבור "פוליטיקה של טכנולוגיות בשוק הספרים הדיגיטליים"
  1. […] פוסטים שהתוודעתי אליהם השבוע בבלוג של אורי עידן: 1. על הפוליטיקה של טכנולוגיות בשוק הספרים הדיגטליים. 2. על ספרים דיגיטלים ויריד הספרים בלונדון […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.