אז איך לינוקס נראה?

הרבה אנשים כששואלים אותם האם לעבור ללינוקס, תשובתם הראשונה היא לא. כאשר שואלים אותם האם הם עבדו עם לינוקס והתנסו בצרכים של השואל, התשובה היא לא.

איך אדם שלא התנסה בלינוקס יכול בכלל לחוות דעה? זה כמו שאני אחווה דעה על סירה שמעולם לא הפלגתי בה או לא ראיתי אותה. נכון שאני שייט ונכון שהפלגתי בהרבה סוגי סירות אבל יש סירות רבות שלא ראיתי ולא אוכל לחוות דעה עליהן.

במאמר זה אנסה להראות כמה תמונות מהמערכת שלי. חשוב לזכור שאצל כל אחד זה נראה אחרת. זה היופי בלינוקס. כל אחד בוחר איך הוא רוצה שזה יראה. המערכת שלי מוגדרת באנגלית עם תמיכה בעברית. אפשר להגדיר את המערכת בעברית, ברוסית, או בכל שפה, אפילו ביידיש (אם כי אני  בספק אם התרגום ליידיש מלא).

לפני שנעבור לתמונות ולהסברים, חשוב לזכור מה זה לינוקס. רבים חושבים שזו מערכת מתחרה לחלונות, זה לא נכון. זה כמו שנאמר שרכבת זה מתחרה של אופניים. נכון שגם רכבת וגם אופניים הם כלי תחבורה אבל אני לא חושב שממש אפשר להשוות בינהם.

אז מה זה כן?

לפני מספר שנים נתתי בטכניון הרצאת מבוא ללינוקס בהרצאה זו אמרתי שלינוקס זה:

  • פילוסופיה
  • קהילה
  • מערכת הפעלה

לינוקס זה אכן הכל יחד. כאשר בכוונה כתבתי פילוסופיה קודם כל. במאמר זה אדבר על החלק השלישי (מערכת הפעלה) על הפילוסופיה כתבתי לא מעט בבלוג זה ובאתר הישן שלי גם חלק מהספרים שלי נכתבו על מנת להסביר את הפילוסופיה.

כניסה למערכת:

כניסה למערכת

כשנכנסים למערכת מקבלים מסך נקי, ללא עודף אייקונים שמבלבלים את העיניים. בראש המסך יש שורת סטטוס, במרכזה, תאריך ושעה. לחיצה על התאריך והשעה תפתח לוח שנה בו אפשר לעדכן פגישות וכד'. אצלי לוח השנה מסתנכרן ישירות עם לוח השנה של גוגל וכך היומן שלי מהמחשב נמצא גם בטלפון הנייד שלי וגם במחשב הנייד. בצד ימין למעלה יש סטטוסים שונים של מצב רמקול, רשת, סוללה וכד'. יש שם גם מקום לשליטה על המצב שיוצג בתוכנות מסרים מידיים, כך אפשר לעדכן בצורה פשוטה את הסטטוס במסנג'ר ללא זמין כאשר עסוקים במשהו ולא רוצים הפרעות. יש שם גם סטטוס לוח מקשים (עברית, אנגלית) כאשר סטטוס זה יכול להיות שונה לכל חלון, כך אפשר בחלון אחד לכתוב בעברית ובחלון שני לכתוב באנגלית ללא צורך להחליף שפה כל פעם שעוברים לחלון אחר.
אגב, תמונת הרקע צולמה באחת ההפלגות שלי בטורקיה.

הפעלת תוכנות:

הפעלת תוכנות

הזזת העכבר לפינה השמאלית העליונה תפתח בצד שמאל תפריט של תוכנות שימושיות. תפריט זה מוגדר על ידי המשתמש, כך מונעים את התפריט הענק של תוכנות שיש במערכת ההפעלה חלונות בלחיצה על תפריט התחל. אם בכל זאת תרצו לראות את כל התוכנות המותקנות במחשב, אפשר לעשות זאת על ידי לחיצה על Applications שמופיע בראש המסך הזה. התפריט שיופיע יהיה מסודר לפי קטגוריות. בניגוד לחלונות ששם יש בלאגן בין קטגוריות לשמות חברות או סיווגים אחרים. בלינוקס הכל יותר מסודר.

הפעלת פיירפוקס:

הפעלת תוכנות

כאשר נלחץ על האייקון של פיירפוקס בתפריט קיצורי הדרך נקבל את פיירפוקס המוכר שנמצא כמעט בכל מערכת הפעלה ועובד דומה מאד.

תוכנות מסרים מידיים:

מסרים מידיים

בלינוקס יש עשרות תוכנות למסרים מידיים (כמעט לכל קטגוריה יש עשרות תוכנות) כאשר רובן תומכות לא רק בפרוטוקול אחד. כבר לא צריך תוכנה אחת למסנג'ר, תוכנה אחת לאי סי קיו ותוכנה נוספת לגוגל טוק וכד'.
בתמונה זו הפעלתי את תוכנת pidgin שהיא אחת ממבחר התוכנות. בתמונה זו רואים שתוכנה זו מאפשרת לי גם לשוחח עם החברים מפייסבוק. האמת שאני כבר לא נכנס לפייסבוק על מנת לשוחח עם החברים מפייסבוק.
אגב, קביעת הסטטוס (זמין לא זמין) יכולה להתבצע מתוך התוכנה או ממערכת ההפעלה עצמה על ידי לחיצה על הפינה הימנית העליונה.

מעבר בין חלונות:

מעבר בין חלונות

הצגתי הפעלה של שתי תוכנות (פיירפוקס ותוכנת מסרים מידיים) . העברת העכבר לפינה השמאלית העליונה לא רק שתציג את תפריט קיצורי הדרך אלא תציג בקטן את החלונות הפתוחים כרגע. מכאן אפשר לסגור כל חלון או לעבור אליו. התצוגה המוקטנת גם תתעדכן בזמן אמת במידה ואחד החלונות מתעדכן.

ומה לגבי תוכנות אופיס?

אופיס

אחת השאלות הראשונות שתמיד שואלים אותי, היא לגבי אופיס בלינוקס. לא ברור לי האם כולם מנהלים חשובים שהם עד כדי כך צריכים אופיס. אני משתמש במחשבים די הרבה וגם מנהל עסק ובכל זאת כמעט ולא משתמש בתוכנות אופיס. בכל מקרה כמו תמיד בלינוקס, המבחר ענק. תוכנת אופיס שתומכת הכי טוב בפורמטים של מיקרוסופט, היא ליברה-אופיס שיודעת לפתוח קבצי וורד שאפילו וורד לא מצליח לפתוח (זה קרה לי מספר פעמים כבר). הגרסה האחרונה של ליברה-אופיס כוללת תרגום מלא לעברית . כאשר צוות המתרגמים הוא משתמשים ישראליים ולמי שיש הערה על התרגום, מוזמן לפנות אליהם או לעזור בעצמו לתרגום.

ומה לגבי תוכנות אחרות?

תוכנות בלינוקס

אחת הטענות העיקריות היא שבלינוקס אין תוכנות. אין שגיאה גדולה מזה. בלינוקס יש מבחר של מאות אלפי תוכנות שונות. כאשר ההתקנה שלהם קלה ביותר. כל מה שצריך לעשות הוא להכנס למרכז התוכנות ולבחור את התוכנה הרצויה. אפשר לחפש לפי קטגוריות, מילות מפתח או שם התוכנה. ההתקנה פשוטה ביותר. בדיוק כמו התקנת תוכנה במערכות אנדרואיד, שבעצם למדו מלינוקס את השיטה.

השאלה הנשאלת מיידית היא כיצד יודע מרכז התוכנות על כל התוכנות שיש בעולם? התשובה לך פשוטה. בכל העולם יש אנשים הנקראים "מתחזקים" שתפקידם לתחזק את מאגרי התוכנות. מרכז התוכנות קורא את רשימת התוכנות מהמאגרים ומאפשר לנו להתקין כל תוכנה שנרצה מהמאגר. מרבית המאגרים הם גם בחינם. אבל למרות המחיר הנמוך, האיכות בדרך כלל גבוהה. האיכות גבוהה כי יש משתמשים רבים והמשתמשים הרבים עוזרים לדווח על באגים. חלק מהמשתמשים הם גם מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים בעצמם.

ומה לגבי תמיכה?

עוד טענה לגבי לינוקס ובמקרה זה הטענה היחידה שיש בה מעט מן האמת, היא שמרבית טכנאי המחשבים לא יודעים לינוקס. זה שהם לא יודעים לינוקס זו בעייה שלהם והפסד שלהם.
מאחר שלינוקס היום נפוצה יותר ויותר, ישנם יותר ויותר טכנאים שכן יודעים לינוקס.

מעבר לזה. אמרתי בתחילה שלינוקס זה פילוסופיה, קהילה ורק אחר כך מערכת הפעלה. אז למה לא לעשות שימוש בקהילה? הקהילה בישראל גדולה ומסבירת פנים (טוב לא תמיד. בכל קהילה יש טיפוסים פחות נעימים). אפשר להגיע לקהילה דרך מספר אתרי אינטרנט עיקריים:

ניסיתי לצמצם למינימום את הדברים במאמר זה. על לינוקס אפשר לכתוב ספרים שלמים. העדפתי לכתוב את הדברים העיקריים. כמו תמיד אשמח לענות לשאלות ולהרחיב על הנושאים במאמר זה.

נשלח ב כללי, לינוקס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.