אבל כולם משתמשים בחלונות… (המשך)

רק אתמול נכתב הפוסט וכבר קיבלתי מספר תגובות, חלקן כאן בבלוג וחלקן באופן פרטי.

אבל חלונות יותר אינטואיטיבי

אחת התגובות שתמיד חוזרת על עצמה היא שחלונות יותר אינטואיטיבי למשתמש. מעולם לא הבנתי מה יותר אינטואיטיבי בחלונות, ללחוץ על תפריט התחל כדי לכבות את המחשב? לחפש כל תוכנה בין עשרות או מאות תפריטים? או בגרסאות החדשות, לראות תפריט קצר מאד ולא להבין כיצד אני מוצא את התוכנה החדשה שהתקנתי? לי כל הדברים האלו נראים ההיפך מאינטואיטיבים.

איך זה בלינוקס?
ישנם אינספור ממשקי משתמש, כל אחד בוחר מה שנוח לו. אם למישהו נוח הממשק הלא אינטואיטיבי של חלונות, אני בטוח יש אפשרות להוריד את לינוקס לרמה של חלונות. ברירת המחדל היא קצת יותר אינטואיטיבית.
דוגמה ראשונה:

תפריטי אפליקציות בגנום ממשק המשתמש גנום בגרסה 2 שלו, בראש המסך שלושה תפריטים ראשיים Applications, Places ו System כמובן שאפשר גם בעברית. אני מעדיף באנגלית.

הגיוני מאד למצוא את כל האפליקציות תחת תפריט Applications שתחתיו יש תפריטים לפי הקבוצות אליהן משתייכות האפליקציות השונות.

את כל הקבצים במחשב אפשר למצוא תחת Places ואת כל הקונפיגורציות תחת System.

אבל גם זה היה קצת יותר מדי מידע עבור כמה אנשים אז נוצר הממשק של גנום גרסה 3.0

ממשק גנום גרסה 3שולחן העבודה נקי לחלוטין, בלי תפריטים בכלל.

בצד שמאל למעלה יש מקום שכתוב Activities, הבאת העכבר אליו, אפילו לא לחיצה תשנה את המסך למסך בחירת אפליקציה או קובץ, או חיפוש באינטרנט של משהו. בקיצור, איחוד של כל הפעולות.

הבאת העכבר לפינה השמאלית העליונה תציג בצד שמאל תפריט קיצורי דרך לישומים השימושיים ביותר (שהמשתמש מחליט) ושל הישומים הפעילים כרגע.

אפשר לחפש אפליקציות או קבצים על ידי הקשת השם בתיבת החיפוש בצד ימין למעלה. אם יש חלונות פתוחים במערכת, יוצגו כל החלונות בקטן וניתן יהיה לעבור מחלון לחלון.

מה יותר נוח? זה לא חשוב. יש בחירה למשתמש. כל אחד שיבחר מה שנוח לו. בניגוד לחלונות שיש גישה אחת שמיקרוסופט החליטה וכולם חייבים להתישר לפי אותה גישה. הגישה הזו משתנה כל גרסה של המערכת אבל זה לא מפריע למשתמשי ווינדוס לומר שזה מאד פשוט ואינטואיטיבי, שלא צריך ללמוד דבר, מיד אפשר להתחיל להשתמש.
אני כשאני רואה היום מחשב עם חלונות, לוקח לי כמה דקות להבין כיצד לפתוח תוכנה. זה קרה לי לפני כחדשיים, הייתי צריך להתקין תוכנה על חלונות (על תהליך ההתקנה המסובך להחריד, נדבר מיד). אחרי שהסתבכתי במשך מספר דקות עם ההתקנה. הצלחתי לבסוף להתקין (כמובן שהייתי צריך לכבות ולהדליק את המחשב) המחשב עלה ועכשיו הייתי צריך לחפש איפה בדיוק נמצאת התוכנה. לחיצה על תפריט התחל הציגה תפריט מאד מצומצם ורק אחרי כמה דקות של חיפושים מצאתי שהייתה דרך מהתפריט המצומצם להגיע לכל התפריטים, שם נבהלתי מכמות התפריטים והבלאגן שלהם, בסוף מצאתי עמוק בפנים את התוכנה שהתקנתי. מה היה עושה משתמש מתחיל ללא ידע במחשבים אני לא יודע.

יותר קל למצוא תוכנות לחלונות

עוד אחת מהתגובות המשונות שקיבלתי, הייתה שלחלונות יותר קל למצוא תוכנות. איפה בדיוק מוצאים תוכנות לחלונות? (במקרה יצא חרוז) בלינוקס זה מאד פשוט. נכנסים למרכז ההתקנות, שם ניתן למצוא הרבה תוכנות בצורה דומה לחיפוש בחנות האפליקציות של אנדרואיד (או אולי גם אפסטור של אפל, אני לא בטוח כי לא השתמשתי במוצרים של אפל) כמובן שחנות האפליקציות של אנדרואיד, לקחה את הרעיון מלינוקס. שם זה קיים כבר למעלה מעשר שנים.

יש יותר תוכנות לחלונות, או אין בלינוקס תוכנות לאפליקציות מקובלות

וואו, שטות גדולה מזו לא יכולה להיות. פתיחה של מרכז התקנת התוכנות בלינוקס תציג מיד, מאות אלפי תוכנות. זה מעט?
די ברור שמי שאמר דבר כזה, לא ניסה מעולם להתקין תוכנה בלינוקס.
האם אין תוכנות לאפליקציות מקובלות?

ננסה לחפש מספר דוגמאות:

  1. דפדפנים – יש בלינוקס מבחר רחב מאד, כאשר הנפוצים הם פיירפוקס וכרום – בדיוק כמו בחלונות.
  2. מעבדי תמלילים – יש את אופן אופיס או ליברה-אופיס שיודעים לפתוח את כל הקבצים של מעבדי התמלילים בחלונות. יש עוד מגוון רחב מאד של מעבדי תמלילים ותוכנות משרד ממוחשב. לעבור על כל המגוון, יקח מספר ימים.
  3. נגני מוסיקה – גם כאן המבחר ענק. מרבית נגני המוסיקה ינגנו את מרבית הקבצים המקובלים. יש גם בלינוקס את הנגן VLC שרבים משתמשים בו בחלונות. האמת שיותר נכון לומר, יש גם בחלונות את VLC שבעצם התחיל בלינוקס
  4. תוכנות מסרים מיידיים – מרבית תוכנות המסרים המיידיים תומכות במספר רב של פרוטוקולים. בלינוקס לא צריך להתקין תוכנה אחת למסנג'ר, אחרת לאי סי קיו ועוד אחת לגוגל טוק. תוכנה אחת עושה הכל וגם מאפשרת לשוחח עם החברים בפייסבוק. היום כשמישהו פונה אלי במסר מיידי, אני לא יודע האם הוא פנה מהמסנג'ר, הפייסבוק או גוגל טוק (אלו הפרוטוקולים שאני משתמש) במבחינתי הכל נפתח בחלון דומה. כמובן שזה מאד נוח שלא צריך ללמוד ממשק חדש לכל דרך שיחה.

יכולתי להמשיך את הרשימה הזו עד אינסוף. אני חושב שהעקרון מובן. לכל משימה שתרצו, יש תוכנה בלינוקס, בדרך כלל כמה. אפילו למשימות לא מקובלות. למשל, חיפשתי תוכנה לציור מסלולים של סירות בתחרות שייט. מצאתי יופי של תוכנה שמכירה את כל הסימנים המקובלים במסלולי שייט. חיפשתי תוכנה להסבר על קבוצות כוכבים המשמשות בניווט אסטרונומי כמובן שמצאתי תוך מספר דקות.

קשה יותר להתקין תוכנה בלינוקס

מי שאמר את זה, או שהתקין תוכנה בלינוקס לפני למעלה מעשר שנים או שמעולם לא התקין תוכנה בלינוקס. היום, אין פשוט מזה. נגשים למרכז התוכנות, בוחרים את התוכנה, לוחצים על התקנה והנה זה מותקן. האם זה מסובך?
איך זה עובד בחלונות?
מחפשים את התוכנה ברשת, מורידים תוכנת התקנה, מפעילים אותה (אחרי שמתעלמים מאזהרות שזה מסוכן למחשב וכד') ואז עונים על עוד אינספור שאלות לא ברורות ובסוף כמעט תמיד מדליקים מחדש את המחשב.

כולם שולחים לי קבצי מסמכים, מצגות, מוסיקה וכד' מחלונות

לינוקס כיום פותחת כמעט כל סוג קובץ אפשרי. דוגמה מהתקופה האחרונה. שותף עסקי שלי קיבל מלקוח קובץ docx שהוא לא הצליח לפתוח אותו על החלונות שלו. כי הוא לא שילם על רשיון אופיס הכי חדש. הוא שלח אלי את הקובץ, פתחתי אותו בקלות והמרתי אותו לקובץ PDF ואז הוא יכול היה לקרוא אותו.
בעבר הגיע למישהיא שעבדה איתי קובץ doc שלא הצליחה לפתוח אותו בחלונות. לינוקס כמובן שהצליח לפתוח אותו וגם אפשר לה להמיר אותו לפורמט אחר שהיא יכלה לקרוא.
בקיצור יש אינספור סיפורים שלינוקס לא רק קורא את כל הקבצים אלא קורא אותם יותר טוב מחלונות.

נשלח ב לינוקס
10 comments on “אבל כולם משתמשים בחלונות… (המשך)
  1. מאת a:

    אפשר כמובן להביא גם דוגמאות אחרות (לכל מיני קבצים שלא נפתחים טוב וכד'), אבל זה כמובן המיעוט.
    השאלה בעיני היא האם אתה מוכן לקבל את המיעוט הזה, אך צריך עוד הסבר. כאשר בחלונות נתקלים בבעיה בלתי פתירה, אומרים "זה מה יש". כאשר בלינוקס תיתקל בבעיה כזו (או שהראית ככזו, על אף שיש לה איזשהו פיתרון, רק שהוא לא נגלה לעיניך), תתחיל להאשים. את מי? את לינוקס כמובן. אם תוכל לעבור את השלב הזה, ולהמשיך עם "זה מה יש" – לינוקס יכולה להתאים לך. אם בגלל זה תשתגע ותתאכזב, ותרגיש שאתה משתמש במוצר נחות – בעיה שלך. תעזוב את לינוקס, ותחפש משהו אחר.

  2. מאת אלון:

    כמה דברים שכדאי לציין:

    1.
    התקנת תכנות שאינן במאגרים (בפרט גרסאות עדכניות של תכנות שנמצאות במאגרים) קשה יותר מהתקנה בחלונות (שם רק לוחצים "הבא" ומפעילים מחדש את המחשב).

    2.
    לפני שקונים חומרה לגנו/לינוקס צריך לודא שהיא נתמכת מאחר שהיצרניות לא תמיד טורחות לציין תאימות למערכת הפעלה זו על גבי האריזה. התקנת דרייברים בגנו/לינוקס עבור חומרה חדשה שלא נתמכת בקרנל המותקן במחשב היא פעולה מסובכת. בחלונות רק לוחצים "הבא" ומפעילים מחדש את המחשב.

    משתמשי חלונות לא צריכים להבין במחשבים דבר ויכולים בקלות למצוא חומרה שמתאימה למערכת ההפעלה שלהם ע"י עיון באריזת החומרה. בנוסף, חומרה בחלונות מגיעה עם תכנה יעודית (למשל תכנה להקלטת תכניות טלויזיה עבור כרטיס טלויזיה) ואילו בגנו/לינוקס צריך לחפש תכנה מתאימה.

    3.
    חנויות מחשבים אוהבות את חלונות משום שמחשב עם חלונות תואם לכל החומרה ולכל התכנה שהם מוכרים, וכן מאפשר להם להרוויח כסף משירותי תחזוקה למחשב.

    • מאת אורי עידן:

      אני לא מסכים איתך:

      1. התקנת תוכנה גם כזו שלא במאגרים שמתאימה למערכת שלך מגיעה כחבילה וההתקנה היא רק לחיצה אחת, סיסמה וזהו.

      2. גם לפני שקונים חומרה לחלונות צריך לוודא שהיא באמת נתמכת בגרסה שיש לך של חלונות. יש הרבה מקרים שצריך לחפש דרייבר וכד'. בלינוקס כל הדרייברים מגיעים יחד עם המערכת.

      3. אפשר להרוויח כסף גם מתחזוקה של לינוקס. אם באמת מה שכתבת בסעיפים 1 ו 2 נכון, למרות שאני לא מסכים איתך, זה מקור רווח הרבה יותר גדול לחנויות.

  3. מאת אלון:

    1. לא כל תכנה מגיעה כחבילה. יש תכנות שצריך לקמפל ממקור. נסה למשל להתקין דפדפן dillo או דרייברים חדשים של אינטל עבור סנדי ברידג'. או להתקין תוסף לפידג'ין שתומך בלהטך. ולקמפל ממקור (ולהתקין את כל התלויות) זה לא דבר פשוט כמו ללחוץ "הבא" ולהפעיל מחדש את המחשב.

    2. הדרייברים מגיעים יחד עם המערכת אם קונים חומרה מלפני נניח שנתיים. אבל אם קונים חומרה שיצאה לפני חצי שנה צריך להתקין לפחות קרנל חדש כדי שכל בחומרה תעבוד. כאמור חנויות מחשבים לא מרוויחות הרבה כסף ממכירת חומרה מלפני שנתיים (כי המחיר שלה ירד) אז אפשר להבין למה הם מנסים למכור חומרה חדשה.

    לא נראה לי שתמצא חנות בישראל שמוכרת לך חומרה שלא נתמכת בחלונות 7. יכול להיות שאם קנית חומרה לגרסה ישנה יותר של חלונות שהיא לא תעבוד בחלונות 7 אבל זה כנראה משום שיצרני החומרה רוצים שתקנה חומרה חדשה ולא מתחשק להם לשחרר דרייברים. זה בדיוק כמו שבעולם הסלולר היצרניות לא משחררות הרבה עדכונים (למשל סמסונג לא תשחרר גרסת אנדרואיד אחרונה לגלקסי אס). לכן קניתי נאו פריראנר כדי לא לתמוך במודל המעוות הזה.

    3. לא טענתי שאי אפשר להרוויח כסף מגנו/לינוקס. המודל של חנויות מחשבים כמו קייאספי הוא למכור הרבה ציוד ברווח יחסית נמוך (כגון מצלמות למחשב וכרטיסי זיכרון) ולעשות כסף ממעט ציוד יקר כגון כרטיסי מסך יקרים או חומרה אחרת חדשה מאד (למשל מעבד סנדי ברידג' חדש). החברה יכולה במקום זאת למכור לך מחשב עם הפצה של גנו/לינוקס ולמכור שירותי תמיכה בתכנה אבל המודל הזה יחייב אותם להעסיק עובדים עם הכישורים המתאימים.

    • מאת אורי עידן:

      גם בחלונות לא כל תוכנה מגיעה עם מערכת התקנה.
      בחלונות בכלל אין מאגרים ואין מנהלי חבילות אז אין בכלל מקום להשוואה.
      99% מהמשתמשים לא יזדקקו לשום תוכנה מעבר לאלו שנמצאות במאגרים.

      אני לא מכיר את נושא התמיכה בחלונות. אני יודע שכל אלו שאני מכיר מסתכים תמיד עם התקנות בחלונות. לי אין כאלו בעיות. אני עובד עם לינוקס.

      כאשר נותנים תמיכה בחלונות מעסיקים עובדים עם הקישורים המתאימים אז כאשר נותנים תמיכה בלינוקס צריך להעסיק מישהו עם קישורים אחרים אז מה בדיוק הבעייה כאן?

      בכלל נראה שאנשים מצפים שבלינוקס הכל אבל הכל יהיה מושלם בעוד בחלונות זה בסדר שיהיו הרבה דברים שלא עובדים.

  4. מאת אלון:

    יש לי חבר שהתקין אובונטו גרסת טווח ארוך ושאל אותי איך הוא מעדכן את פיירפוקס לגרסה חדשה בלי לשדרג את אובונטו. בחלונות התקנת גרסה אחרונה של פיירפוקס היא פשוטה יותר. אז הטענה שמה שיש במאגרים מספיק ל99 אחוז מהמשתמשים אינה נכונה.

    לא טענתי ששיטת המאגרים אינה עדיפה על מה שקורה בחלונות. רק טענתי שבחלונות ההתקנה היא פשוטה מאד גם אם היא לא יעילה. אגב אני חושב שעצם האפשרות לקמפל תכנה היא נהדרת. אבל רב האנשים נבהלים משימוש בטרמינל גם אם השימוש בו הרבה יותר יעיל.

    רמזתי שאנשים עם כישורים מתאימים (שיודעים למשל לקמפל קרנל חדש) לא יסכימו לעבוד בקייאספי בשכר שקייאספי מציעים.

    בעולם אידיאלי כל החנויות היו מוכרות מחשבים שמריצים רק תכנה חופשית וכל יצרני החומרה היו עובדים עם קהילת המפתחים של התכנות החופשיות להביא לאינטגרציה מלאה בין התכנה לחומרה. בפועל מה שקורה הוא שמפתחי תכנה חופשית מפתחים הרבה פעמים את הדרייברים ללא שום סיוע מיצרני החומרה ולכן התמיכה בחומרה חדשה לוקחת זמן. וכאמור חנויות מחשבים עושות רווח ממכירת חומרה חדשה ולא ממכירת חומרה מלפני שנתיים.

    • מאת אורי עידן:

      תחפש חבילת פיירפוקס לאובונטו ותמצא. התקנה שלה היא לחיצה סיסמה וזהו.

      התקנת תוכנה בחלונות פשוטה? להוריד תוכנת התקנה, להריץ תוך התעלמות מאזהרות אבטחה מפחידות, אחר כך לענות על שאלות שלא כולם יודעים את התשובה ובסוף להפעיל את המחשב (במרבית ההתקנות) ובסוף לחפש איפה בדיוק זה נמצא בתפריטים.
      זה נראה לך פשוט? לי ממש לא.

      לא צריך לקמפל קרנל כדי להתקין לינוקס ולתמוך בלינוקס כך שאני בטוח שקייאספי יוכלו למצוא תומכי לינוקס.
      אם הם מעדיפים לשלם שכר רעב, אולי עדיף שהם בכלל יפלו? אני לא חושב שיש מקום לעסקים מנצלים אבל זה כבר סיפור אחר.

      אתה צודק. בעולם אידאלי יצרני חומרה היו מבינים שכדאי להם לעבוד עם מפתחים ולא מנסים להמציא את הגלגל.
      לצערינו יקח קצת זמן אבל גם העולם הזה יגיע.

  5. מאת אלון:

    אמרתי לחבר להוסיף מאגר של פיירפוקס דרך PPA. בכל מקרה ההתקנה מצריכה רישום פקודה בטרמינל. בחלונות לא צריך טרמינל כדי להתקין תכנות.

    כדי לתמוך במעבדי סנדי ברידג' חדשים בזמן שהם יצאו היה רק אובונטו 10.10 עם קרנל ישן יותר אז היה צריך לקמפל קרנל חדש ואת כל הדרייברים. גם היה צריך לקמפל את כל התכנות כדי שינצלו את החומרה (כגון את הנגן אמפלייר כדי שיתמוך בהאצת חומרה בניגון סרטים). הפעולות האלה אינן פשוטות.

    • מאת אורי עידן:

      קודם כל אני לא מבין מה רע בטרמינל? טרמינל זו לפעמים הדרך הפשוטה לעשות דברים. יחד עם זאת אם אני זוכר נכון, לא צריך טרמינל כדי להוסיף PPA ולא צריך טרמינל כדי להתקין את התוכנות משם אבל אולי אני לא יודע כי אני עובד עם הטרמינל, ככה יותר פשוט.

      למה זה בסדר שחלונות תצא עם תמיכה במעבדים חדשים הרבה יותר מאוחר מלינוקס אבל לינוקס צריכה לתמוך במעבדים האלו גם בגרסאות מוקדמות.
      כשיצאו מעבדי 64 ביט, חלונות לא תמך בזה וכולם קבלו את זה אבל כשלינוקס לא תומך בכל מעבד זה לא בסדר?

  6. מאת אלון:

    אני מסכים ששימוש בטרמינל הוא פשוט אבל אם תשאל משתמש מחשבים ממוצע הוא יגיד לך שהוא נרתע משימוש בטרמינל ושהוא שמח שאין יותר צורך בזה בחלונות.

    את המשתמש הפשוט לא מעניינת הפוליטיקה מאחורי המחשבים. הוא רוצה שהמחשב יעבוד. בגנו/לינוקס תמיכה מלאה בחומרה חדשה שנמכרת בחנויות מחשבים מגיעה באיחור וחנויות מחשבים לא מוכרות תמיד חומרה ישנה (כגון לפטופים ישנים).

    אני מסכים שאם המשתמש רוצה רק לבצע עבודה משרדית ולהשתמש בvoip אז הוא יכול בהחלט לקנות מחשב חדש עם חומרה פשוטה (כגון מעבד אטום) ולהתקין עליו גנו/לינוקס. אך בדומה לשוק הטלפונים החכמים המוכרים מנסים בכח למכור לך את ההכי טוב וההכי חדש משום שמכירת מחשב בסיסי לא מניב לחנות רווח רב. ומחשבים חזקים מאד לא בהכרח נתמכים ישר מהקופסה בגנו/לינוקס כי הם ממשים טכנולוגיות חדשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.