תוכנה לא חוקית והכנסות למשק…

בספאם היומי של אנשים ומחשבים, היה כתוב שעו"ד נעמי אסיה אמרה שצמצום פיראטיות התוכנה (אני מאד לא אוהב את המונח פיראטיות ומיד אסביר מדוע) עשוי להכניס למשק כמיליארד דולר.

משום מה נראה לי שההיפך הוא הנכון. הרי מרבית התוכנות השימושיות כיום הן תוכנות כמו חלונות ו\או אופיס של מיקרוסופט, מיקרוסופט היא חברה אמריקאית, משמע שצמצום "פיראטיות" היה גורם להוצאת יותר כספים מהמדינה. משמע שאולי דווקא כדאי להגדיל את פיראטיות התוכנה?

ועכשיו למונח המשונה הזה פיראטיות. פיראט פירושו שודד, שלוקח משהו. כאשר אנחנו מעתיקים תוכנה אנחנו לא לוקחים שום דבר לאף אחד. לכן זה לא ממש גניבה.
לכל היותר מדובר באבדן הכנסות שגם כך לא בטוח האם היו מגיעות.
המונח הומצא על ידי אנשי התוכנה הקניינית שעיסוקם הוא ברווחים לא אתיים ואפשר אפילו לומר לא מוסריים. המונח הומצא על מנת ליצור קונוטציה בין העתקת תוכנה ללא רשיון שזה ללא ספק דבר לא חוקי ולא מומלץ לבין פיראטיות.

מדוע אני אומר שרווחים על תוכנה קיניינית אינם אתיים ואולי אפילו לא מוסריים?
מספיק להסתכל על רשיון תוכנה קניינית מקובל כמו הרשיון של ווינדוס, של אופיס וכד'. כמות מילות השלילה שיש שם היא מדהימה. מה כן מותר לעשות עם התוכנה לא ממש ברור. אז רגע, אתם מוכרים משהו אבל כמעט ולא מתירים לעשות איתו דבר?
כאשר משלמים על תוכנה קניינית, אתם מקבלים את הרושם שקניתם תוכנה, בעוד כל מה שקניתם הוא רשיון מוגבל מאד להשתמש בתוכנה במגבלות מאד רציניות כולל הסכמה ש"מוכר התוכנה" יכנס אליכם למחשב ויבדוק שאכן שילמתם.
כמו כן אין שום אחריות לנזקים שיקרו לכם כתוצאה מהתוכנה וגם אין אחריות שהתוכנה עושה את מה שפורסם שהיא עושה.
האם זה נראה לכם אתי?
מאחר שהם בעצם יוצרים את הרושם שהם מוכרים את התוכנה בעוד הם בעצם מוכרים רק חתיכת נייר, זו בעצם רמאות ורמאות אינה דבר מוסרי.

כמובן שיקומו כמה צדקנים ויאמרו שכותב תוכנה צריך להתפרנס ואני מסכים עם זה. אבל האם להתפרנס בצורה לא מוסרית זה בסדר?
גם אני כותב לא מעט תוכנות (כולן חופשיות) ואני מתפרנס מזה יפה מאד.
לא מעט חברות מוכרות תוכנה חופשית ומתפרנסות מזה יפה מאד. לכן הטיעון הזה שכותב תוכנה צריך להתפרנס ולכן זה בסדר לרמות את הלקוחות ולגרום להם לשלם הרבה כסף על כלום אינו טיעון לגיטימי.

נשלח ב הגיגים על מחשבים, תוכנה חופשית
11 comments on “תוכנה לא חוקית והכנסות למשק…
  1. מאת Oldie:

    העובדה שקל מאד להעתיק תוכנה, אינה פוטרת את זכות הקנין של בעלי התוכנה. האמירה שלך כי "כאשר אנחנו מעתיקים תוכנה אנחנו לא לוקחים שום דבר" היא אומללה לדעתי ומהווה חרב פיפיות למי שתומך בOSS.

    כל החברות שמעתיקות ללא בושה קוד OSS בלי לכבד את תנאי הרשיון יכולות להשתמש באמירה כגון זו.

    לכל תוכנה יש את הרשיון שיוצרה נתן לה. הרשיון יכול להיות דבר נהדר כמו GPL או חתיכת מפלצת כמו MS EULA. עדיין ליוצר התוכנה יש את הזכות לקבוע את הרשיון, דרקוני ככל שיהיה. אם אתה משתמש בתוכנה עליך לכבד את הרשיון. נקודה.
    אנחנו יכולים להתפלסף עד מחר בשאלה האם מחירי התוכנה הקנינית והרשיון המאד מגביל הם אתיים. עדיין זה לא נותן רשות לקחת ללא נתינת תמורה. אל תקרא לזה פירטיות – כי זה לא נלקח בכוח. גניבה זה כן.

  2. מאת אורי עידן:

    אני לא מעודד העתקת תוכנה בניגוד לרשיון.
    אני גם לא דן בעניין המחיר. המחיר ממש לא מעניין אות. אני יכול להראות לך גם תוכנות חופשיות במכירים מפולפלים.
    אני רק מתנגד לחוסר המוסריות שבתוכנה קניינית.
    אני לא חושב שזו גניבה. זה אי כיבוד רשיון שגם זו עבירה לכל דבר.

    ואני לא תומך קוד פתוח, אני תומך תוכנה חופשית. ההבדל הוא שאנשי התוכנה החופשית מסתכלים בעיקר על הצד הפילוסופי מוסרי בעוד אנשי קוד פתוח מסתכלים על היתרון הטכני שללא ספק קיים.
    מרבית אנשי הקוד הפתוח גם חושבים שתוכנה קניינית זה בסדר וצריכה להיות כזו בעולם.
    אני טוען שתוכנה קניינית היא עיוות של ההגיון ואסור שתתקיים בכלל.

  3. מאת מנחם:

    הי אורי,

    אני לא מסכים איתך לגבי אובדן ההכנסות והעובדה שהכסף הולך לכיס של חברה אמרקאית (במקרה של MS). רוב או כל התוכנות הקיניניות נמכרות על ידי מפיצים שחלק מהתגבול נכנס לכיס שלהם והופך להכנסה חייבת במס בא"י ארץ הקודש. יש כמה "מסכנים" שעובדים אצל המפיצים האלה שמשלמים מזה – במכולת.

    ברמה במוסרית גריידא: אם בחרתי (מחופש הרצון או בלית ברירה) לעשות שימוש בתוכנה קיניינית אז אני צריך לשלם עליה ולא לגנוב אותה. אם אני לא מסכים לתת יד לשיטת הקוד הסגור המוגן והקינייני זה לא מכשיר את השרץ לעשות בו שימוש מבלי לשלם עליו.

    אותה פירטיות קיימת גם בתוכנות מבוססות GPL. הרבה אנשים ובעיקר בא"י ארץ הקודש, עושים שימוש בתוכנות מבוססות רישיון GPL שלא לדבר על כך שעושים בהם שינויים (שלא חוזרים לקהילה) או מעסיקי עבדי (= high tec Slave) היי טק בשכר ובתנאים של דרום ארה"ב במאה ה17 ועוד דברים לא יפים.

    ה"פירטיות" (אם זה מנחם אותך) איננה נחלת הקוד הקנייני בלבד.

    לצערי הסביבה החברתית שבה אתה ואני חיים איננה יודעת לכבד להעריך עבודה של משהו אחר, מעריצה כוח ועוצמה פיננסית ואורך המחשבה שלך הוא עד קצה האף אני ואפסי עוד. זה מקור הבעייה ושום דוגמה (במלעיל) לא תשנה את זה חוץ מחינוך מודעות ושאר מריעין בישין שהפכו למילות גנאי במחוזותינו.

    לא השתכנעת? גלוש לאתרים של gov.il מהלינוקס שלך. תציץ בקוד ותראה איך מ"י בע"מ השתעבה לקונגלומרט קנייני ומשליכה לפח כסף ציבורי (גם שלך ושלי) כשאפשר היה לעשות הכל גם אחרת וגם ,מן הסתם, בפחות כסף. אז מה… למי אכפת?

    מכל מקום: מה שמצביעה עליו עו"ד אסיה היא בעייה בהרבה מאוד תחומי חיים בא"י ארץ הקודש לא רק בתחום התוכנה וזה ספורט לאומי ל"השיג" דברים שצריך לשלם עליהם מבלי לטרוח לשלם עליהם.

    להשתמע,

    מנחם

  4. מאת אורי עידן:

    מרבית הכסף בכל מקרה הולך לחברה האמריקאית כך שכנראה שאני צודק.
    לא אמרתי שאני מעודד העתקת תוכנה בניגוד לרישיון. אני לא בעד עבירה על רשיון גם אם אני חושב שהרשיון הזה לא מוסרי.
    לגבי ממשלת ישראל, אתה צודק, הם ללא ספק השתעבדו ומשעבדים גם אותנו. צריך עו"ד מפולפל לתבוע אותם על התניית שירות בשירות. זה יכול להיות מעניין.

  5. מאת מישהו:

    אני ממש לא מסכים עם הקביעה ש"אני טוען שתוכנה קניינית היא עיוות של ההגיון ואסור שתתקיים בכלל."
    אי אפשר לטעון זאת ולהשתמש רק במקרה קלאסי כמו מיקרוסופט להוכחה.

    קח לדוגמה את עולם המשחקים, הם מופצים בקוד סגור אבל רוב התלונות שלך נגד תוכנה קיניינית לא חלות עליהם.
    משחקים כמו call of duty עושים עשרות מיליונים תוך כמה ימים. אם הם היו מופצים תחת רישיון חופשי, אנשים פשוט לא היו קונים אלא מורידים מהאינטרנט (ואז מעתיקים לכל החברים שלהם) והרווחים היו קטנים בהרבה. זה בהחלט הגיוני שמשחקים כאלה יופצו תחת מודל קינייני שהרי אם הרווחים לא היו בסדרי גודל שכאלה, לחברות שמפתחות אותן לא היה שום תמריץ להמשיך ולפתח אותן ולדחוף את עולם הגיימינג קדימה.

  6. מאת אורי עידן:

    האם אני כתבתי שמיקרוסופט היא דוגמה יחידה? מיקרוסופט היא חברה אחת מיני רבות שעושות שימוש בעיוות הזה של קוד סגור, היא בפירוש לא היחידה, מה עם אפל שהיום הרבה יותר גרועים ממיקרוסופט?
    יש עוד מאות דוגמאות.

    לגבי משחקים, אז מה?
    האם זה שעושים כסף בצורה מסויימת זה נימוק לביצוע דברים לא אתיים ולא מוסריים?
    זה בדיוק כמו שסרסור יבוא לבית המשפט ויאמר "אבל אני מתפרנס מזה" כטיעון לכך שאינו צריך להכנס לכלא.

  7. מאת מישהו:

    נכון, אבל זו הדרך היחידה.
    אם לא יהיה כסף, חברות לא ישקיעו ועולם הגיימינג לא יתקדם.

    אני אישית לא מבין מה כל כך לא מוסרי בזה. בן אדם כתב קוד, זכותו לשמור אותו לעצמו ולא לחלק אותו לכולם בחינם.

  8. מאת אורי עידן:

    למה לא מוסרי לשמור לעצמו? זה בדיוק אותו דבר כמו ממתק שיש לך, האם זה נראה לך נכון.
    מישהו כתב קוד ורוצה לשמור אותו לעצמו אין בעיה, אבל לתת לי זכויות מוגבלות כשאני עוד משלם על זה?
    מעבר לזה אם אתה באמת רוצה לא להתפתח בעצמך ושהקוד שלך לעולם לא יתפתח אז תשמור אותו לעצמך.
    הגיע הזמן שאנשים יבינו שפתיחת קוד זה הדבר הכי הגיוני שיכול להיות שמי שהכי מרוויח מזה, זה קודם כל כותב הקוד.
    הגישה המעוותת שככה מרוויחים כסף כדאי שתעלם מהעולם.
    האמת שככה לא ממש מרוויחים. כתבתי על זה בעבר: http://www.oriidan.info/article/thoughts7

  9. מאת מישהו:

    התיאוריה שלך מאוד יפה אבל היא לא מציאותית. אם המפתחים של המשחק לא ירויחו מיליונים הם לא ישקיעו מיליונים בפיתוח המשחק.
    שלא תבין אותי לא נכון, אני לגמרי בעד תוכנה חופשית אבל אני לא חושב שזה נכון לשלול את התוכנה הקיניינית לגמרי כמו שאתה עושה. יש מקומות בהם המודל הזה פשוט לא עובד.
    אכן זכויות מוגבלות למוצר ששילמת אליו הוא דבר אבסורדי שמעורר בעיות מוסריות אבל נראה שעדיין אין אלטרנטיבה באופק.
    בקשר לקוד המקור, האם נראה לך מוסרי לדרוש ממישהו לתת לך בחינם מוצר שהוא כתב 3 שנים? או מוצר שבכתיבתו הושקעו מיליוני דולרים?

  10. מאת אורי עידן:

    אתה בעד קוד פתוח לא תוכנה חופשית. זה בדיוק ההבדל בנינו. אנשי הקוד הפתוח מוכנים לחיות עם דברים לא מוסריים כמו קוד סגור.
    אתה גם כנראה לא מבין שתוכנה חוופשית אינה תוכנה חינמית. גם אני חלק מפרנסתי היא תכנות, אתה חושב שאני עושה את זה בחינם? ממש לא. אבל כל תוכנה שאני כותב היא תמיד חופשית ותמיד ברשיון GPL.
    אתה מדבר רק על מקרה מאד ספציפי של משחקים שאני בטוח שאם קצת יצירתיות אפשר למצוא מודל רווח גם שם.
    מאחר שאני בלמעלה מ 25 השנים שאני עובד עם מחשבים, מעולם לא שיחקתי במשחקי מחשב (טטריס או סוליטייר לא נראה לי שנחשב) אני לא מבין דבר במשחקים או במודלים עסקיים שלהם כך שאני לא האדם לדון איתו על זה.
    אבל כמו שאני מכיר מודלים עסקיים בתוכנה, אני בטוח שאפשר וימצאו מודלים עסקיים גם למשחקים.

  11. מאת אלון:

    המודל העסקי ב(חלק מה)משחקים הוא שיש לשלם אם רוצים לשחק און-ליין. לכן לדעתי אין צורך בקוד סגור בכלל במשחקים כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.