מי ויתר על חירותו ומי יצא לחירות

בעיצומו של חג החירות, זה הזמן לחשוב על השנה האחרונה מאז חג החירות האחרון, האם התקדמנו לעבר יותר חירות או להיפך, ויתרנו על חירותנו?

כפי הנראה לא מעט אנשים בחרו לוותר על חירותם.
שני דברים עיקריים שמצאתי בשנה האחרונה שקרו בנושא:

1. לפני מספר חודשים הצביעו חברי הכנסת בעד חוק האח הגדול המכונה חוק המאגר הביומטרי. כרגע החוק הוא רק בתקופת ניסיון בה יכול כל אזרח שחפץ לוותר על חירותו ולהפקיר את פרטיו האישיים בידי קבוצת אנשים ללא הבנה באבטחת מידע. אני לא יודע כמה אנשים בחרו לעשות לעשות כן, אני מקווה שמעט מאד.
מדוע אני מזכיר זאת כויתור על החירות?
משתי סיבות עקריות:
א. פרטיו של מוותר החירות (להלן האסיר) נמצאים בידי הממשלה שיכולה לעשות בהם ככל העולה על רוחה, כולל להפלילו בפשע. האם אדם חופשי מוכן להפקיר את חירותו בידי קבוצת אנשים המתחלפת כל מספר שנים ואין לו שליטה מי הם ומה האינטרס שלהם?
ב. פרטיו של האסיר נמצאים במאגר שעלול להפרץ, הרי כפי שהזכרתי קודם אין במשרד הפנים אנשים בעלי הבנה באבטחת מידע, שהרי מאגר מרשם האוכלוסין נפרץ ונמצא ברשת וממה ששמעתי גם אין בכלל אדם שתפקידו אחריות על אבטחת מאגרים במשרד הפנים.

2. לא מעט אנשים בחרו להקריב את חירותם על מזבח הסגידה למותגים וקנו מכשיר אייפון, או ליתר דיוק שלמו לחברת אפל ולא קבלו דבר לחזקתם. מדוע אני אומר זאת?
חברת אפל שומרת לעצמה את הזכות למחוק תכנים ממכשירים הנמצאים בידי אנשים, מה שבעצם אומר שלמרות שיש לכם מכשיר והוא לכאורה שלכם, זה לא ממש נכון שכן לחברת אפל יש עדיין סמכות להכנס לרכושכם ולעשות בו ככל העולה על רוחה, (למה הדבר דומה? לקבלן שמכר לכם בית אבל שומר לעצמו את הזכות להכנס לביתכם ולעשות בו ככל העולה על רוחו).
יש גם לא מעט מתכנתים שבחרו לכתוב אפליקציות עבור אייפון וגם הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם ובעצם העבירו לחברת אפל את כל הזכויות. (האמת שאיני יודע בדיוק את פרטי ההסכם של אפל עם המתכנתים, מה שברור לי הוא שאסור להם להפיץ את התוכנה בדרך אחרת מאשר הדרך של אפל ושלחברת אפל הזכות להפסיק את הפצת הישום ולמחוק אותו מכל מכשיר שעליו היא הותקנה, כך שבפועל הם מסרו את מרבית הזכויות על האפליקציה לחברת אפל).

מנגד, שמעתי על לא מעט אנשים שיצאו מעבדות לחירות והחלו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס לצרכי היום יום שלהם. כאן עלי להודות גם להפצות הלינוקס הנפוצות (אובונטו, מנדריבה, פדורה ואופן סוזה) שעשו את המעבר הזה מעבדות לחירות לקל ביותר לכולם.

נשלח ב כללי, לינוקס, סלולרי, תוכנה חופשית
3 comments on “מי ויתר על חירותו ומי יצא לחירות
  1. מאת מישהו:

    לגבי ההסכם של אפל עם המתכנתים-
    http://www.ketacode.com/post.asp?s=125

    אכן, איום ונורא.

  2. מאת אורי עידן:

    הקישור שהבאת אינו נותן את פרטי ההסכם אלא רק חלקים ממנו.
    עוד דבר ששמעתי הוא שההסכם עצמו חסוי.
    יש יותר מדי דברים משונים עם החברה הזו.

  3. מאת אלון:

    כדי באמת לצאת מעבדות לחירות, יש להשתמש במערכת הפעלה שהיא מאה אחוז חופישת, כגון ההפצה של גנו/לינוקס בשם gNewSense. בהפצות הפופולריות של גנו/לינוקס יש רכיבים שהם nonfree.

    בעיה אחרת עם אפל היא שהם נותנים למשתמש לנצל רק חלק מיכולות החומרה של המוצרים שלהם, למשל ניגון הפורמטים vorbis ו-flac לא נתמך במכשירי האייפוד עם מערכת ההפעלה של אפל אך אפשרית אם מתקינים על האייפוד מערכת הפעלה חלופית (rockbox). כמובן התקנה של מערכת בפעלה אחרת על מוצר של אפל מובילה לסיום תקופת האחריות של המכשיר.

    אפל גם עושים כל מאמץ לא לתמוך בסטנדרטים קיימים, כגון כניסת usb ותמיכה בזיכרון microSD. בנוסף, האחריות של האייפון תמה אם פותחים אותו כדי להחליף סוללה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הספרים שלי

רחשי הלב הארחרונים



ADSNUKE ERROR: Write access to the file: /home/ori/blog/he/wp-content/plugins/wp-adsnuke/c269a1c30853d9686270cffa336aed63/blog.oriidan.info.links.db! Set 777 right to folder.