כבכל פורים, מתקיימות בארץ שתי תחרויות שייט גדולות, אחת באילת ואחת בתל אביב. במסגרת ההתמחות שלי כשופט ימי, נסעתי שנה שעברה לאילת. השנה אני בתל אביב באליפות הארץ בסירות מדגם 420. אלו סירות קטנות לשני שייטים באורך 4 מטר ו 20 ס"מ. לכן השם 420.
התחרות היא שלושה ימים רצופים כאשר בכל יום מתקיימים כשלושה שיוטים. בפוסט קודם שלי (להזכיר את הספורט הנשכח) תיארתי את מסלול התחרות. המסלול המקובל בארץ הוא בין 4 מצופים. כאשר מספר הקפות המצופים משתנה בהתאם להחלטת קברניט התחרות.
היום היה היום השני משלושת ימי התחרות ובניגוד לאתמול, הספקתי לצלם מספר תמונות וסרטון וידאו בהקפת מצוף מספר 4.
להלן סרטון הוידאו
היום הרוח השתנתה משמעותית בין שיוט לשיוט. ובשיוט האחרון, החליט קברניט התחרות לקצר את המסלול. השיטה בה הוא בחר לקצר, הייתה לקבוע את קו הסיום בין מצוף מספר 4 לבין סירת השיפוט. הצרה היא שכל השייטים ידעו שהם צריכים להקיף את המצוף על דופן שמאל (להקיף כך שדופן שמאל של הסירה קרובה יותר למצוף) יחד עם זאת סיום רגיל של תחרות הוא פשוט מעבר קו הסיום ללא דופן מסויימת קרובה למצוף.
המצב שנוצר הוא שחלק מהשייטים הקיפו את המצוף וחלק פשוט עברו את קו הסיום.
זה הוביל לדיון ארוך בחוף, מה היה על השייטים לעשות ומעבר לדיון, זה הוביל למספר בקשות של שייטים לפיצוי במיקומם בגמר.
לאחר דיון ארוך החלטנו כל השופטים ששתי הדרכים מקובלות כסיום (גם אלו שהקיפו את המצוף וגם אלו שלא) ורשמנו בדף התוצאות את סדר מעבר קו הגמר, לא חשוב באיזה כיוון עברו אותו.
אותם אלו שבקשו פיצוי, לא קבלו אותו אבל נאמר להם שהם יכולים לפנות לתהליך שנקרא ערר. תהליך כזה הוא תהליך של בדיקת המקרה על ידי מספר שופטים בכירים.
האמת שהייתי שמח לשמוע מה תיהיה תוצאת הדיון של השופטים הבכירים במקרה הזה.
בקיצור היה יום מעניין מאד.
נראה מה יהיה מחר ביום האחרון.
זהו סיפור של שתי הפלגות מעניינות.
נתחיל בשבוע שעבר. יצאנו ביום שבת במזג אויר קצת סגרירי. בחוף לא הייתה רוח והים היה קצת גבוה, חשבנו נצא לזמן קצר ונחזור.
כשיצאנו הים נראה מעניין, לאורך החוף שמיים אפורים ומאיימים, במערב, מעל הים שמיים כחולים בהירים.
רוח לא ממש הייתה, המשכנו להפליג יותר ויותר עמוק, במרחק של כארבע ק"מ מהחוף הכל השתנה לחלוטין הרוח עלתה, הים ירד ומזג האויר היה ממש אביבי. הבטנו לכיוון החוף והכל נראה אפרורי לחלוטין. לאחר מכן ספרו לנו שבחוף לא הפסיק לרדת גשם.
זה הוכיח שהים הוא לא תמיד מה שהוא נראה.
אם חשבתי שזה כל ההפתעות שהים יכול לתת, היום גיליתי עוד. יצאנו לים ביום אביבי ויפה, בצפון הרחוק נראו עננים אפורים. תהינו האם יש שם גשם או לא.
אם הזמן האפור הפך להיות שחור ועכשיו כבר היינו בטוחים למעלה מכל ספק שגשום שם.
התמונה הבאה צולמה מהסירה לכיוון צפון:
ובאותה הפלגה, תמונה לכיוון דרום:
וגם וידאו שימחיש את הדברים:
ועוד אחד:
אבל אלו לא כל ההרפתקאות של היום. ברגע שהחל לרדת גשם, החלטנו לקפל מפרשים ולחזור למרינה. הנענו מנוע, גלגלנו חלוץ והורדנו ראשי ואז שמתי לב שרעש המנוע קצת משונה, מיד נגשתי ליציאת המים של המנוע ושמתי לב שלא יוצאים מי קירור, מה שאומר שהמנוע עלול להתחמם בקרוב אם לא כבר חם. נורת חום מנוע עדיין לא נדלקה, אבל לא לוקחים סיכונים מיותרים. הדממתי מנוע ופתחנו חלוץ. עד למרינה הגענו עם מפרש חלוץ בלבד, נכנסנו עם מפרש ותוך כדי כניסה למרינה גלגלנו את המפרש והנענו מנוע בטורים נמוכים. עד הרציף הוא הגיע בלי להתחמם יותר מדי. יש כנראה תקלה בחלק ממערכת הקירור. זה היתרון של סירת מועדון ולא סירה שלי, יש איש אחזקה שמיד נכנס לסירה ובדק. הוא עדיין לא מצא בדיוק מה התקלה, מן הסתם מחר בבוקר התקלה כבר תתוקן.
עוד פוסט קצר, במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לספורט הנשכח עוד כמה תמונות מתחרות שהתקיימה היום מול חופי הרצליה.
במסגרת ההתמחות שלי בשיפוט בתחרויות שייט, השתתפתי היום באליפות ישראל בגלשני מפרש מדגם RS:X.
פעם ראשונה שאני משתתף כשופט בתחרות גלשנים.
בתחרות הזו היו גם שלושה גולשים מחו"ל, אחד מיוון, אחד מקפריסין ואחד מספרד.
סך הכל היו כעשרים וחמישה גולשים וגולשות. התחרות החלה אתמול ותמשך עד מחר. בכל יום שלושה זינוקים לגברים ושלושה זינוקים לנשים.
בין לבין הצלחתי לצלם כמה תמונות בסלולרי שלי.
מנוחה בין תחרות לתחרות
ולאחר המנוחה, עוד זינוק (התמונה מזינוק הנשים, זינוק הגברים היה מיד אחריו)
דקה לפני הזינוק
והזינוק עצמו:
זינוק נשים
בספרי זריחה חדשה כתבתי שתחרות שייט זה כמו משחק שח על המיים. משפט זה שמעתי בעבר מאחד השופטים הידועים בישראל צבי זיבלט. כתבתי על זה גם כאן בבלוג שלי.
היום הצטרפתי לאימון של קבוצת הנשים של דרך הים, באימון היו שבע נשים שהפליגו על שתי סירות מדגם מלגז 24.
האימון היה בעיקר על תמרונים וקצת זינוקים ופחות על טקטיקה של תחרות כך שהיום לא ניתן היה לראות את הדמיון בין שייט למשחק השחמט, יחד עם זאת אפשר היה לראות דבר אחר, שייט הוא לא רק שח-מט, הוא גם אלגנטיות מדהימה שאפשר להשוותה לדעתי להופעת בלט.
נסיתי לתפוס כמה קטעים יפים בוידאו, מאחר שזה וידאו די חובבני, לא יודע עד כמה הצלחתי להעביר את האלגנטיות שבתנועת הסירה.
כתבתי בעבר על הספורט הנשכח.
פוסט זה מתחיל סדרה של פוסטים שתנסה להסביר את עקרונות תחרויות השייט לכאלו שמעולם לא שטו.
מי שמכיר את הספורט, יכול לפסוח על קריאת הפוסט הזה לפחות מאחר שהוא בסיסי מדי.
נתחיל מהגדרות בסיסיות.
התחרות היא תחרות של סירות מפרש, המתקדמות בכוח הרוח בלבד. אסור להשתמש בשום אמצעי הנעה אחר למעט הרוח או הגלים.
הרעיון הוא לא רק להיות המהירים ביותר (אם כי זה מאד חשוב) אלא למצוא את הטקטיקה הטובה ביותר על מנת לעבור את המסלול בדרך המהירה ביותר (לא תמיד הקצרה ביותר).
מסלול התחרות הוא בדרך כלל זינוק מקו דמיוני בין דגל על סירת השיפוט לבין מצוף מול סירת השיפוט, לאחר הזינוק יש להקיף מספר מצופים בדרך מסויימת ולאחר מכן להגיע לקו הסיום שגם הוא בין דגל על סירת השיפוט למצוף בים.
התמונה הבאה מתארת את צורת המסלול המקובל בארץ:
מסלות תחרות שייט מקובל בישראל
המסלול מתחיל מהקו המסומן "זינוק" משם יש להפליג לכיוון מצוף מספר 1 ולהקיף אותו כך שהמצוף יהיה משמאל לסירה, לאחר הסיבוב מסביב למצוף מספר 1 יש להמשיך או למצוף 2 או למצוף 4 בהתאם למסלול שמופיע על לוח לבן על סירת השיפוט. אם מופיע מסלול Inner יש להמשיך למצוף 4 אם מופיע מסלול Outer יש להמשיך למצוף 2.
בכל מקרה בסיום המסלול יש לעבור את מצוף 2, לאחר מכן 3 ואז לגמר.
לפני התחרות מקבלים כל השייטים דף עם המסלולים אותם יש להפליג.
הסיבה שעושים שני מסולים אפשריים (Inner ו Outer) היא שניתן יהיה להזניק תחרויות של שני דגמים על אותו מסלול בהפרש זמן קטן מבלי שסירות מדגם אחד יפריעו לסירות מדגם אחר.
בתחרות יש הרבה אלמנטים, הראשון הוא הזינוק, כיצד לזנק בצורה הטובה ביותר מבלי להפריע לסירות אחרות ומבלי שסירות אחרות יפריעו לנו. לנושא הזינוק אקדיש פוסט נפרד.
האלמנט השני הוא ההפלגה במסלול בדרך המהירה ביותר. שימו לב שהמצוף הראשון הוא תמיד מול הרוח, סירות מפרש לא יכולות להפליג ממש מול הרוח, לכן הן מפליגות בזווית הקטנה ביותר שאפשר אל הרוח ומבצעות מספר סיבובים עד להגעה למצוף, הזיג-זג הזה נקרא "גלסים".
לכאורה נראה שאפשר לעשות את המסלול מהזינוק למצוף מספר 1 בשני גלסים. אבל כאן מגיע אלמנט נוסף, יש עוד סירות בתחרות והן יכולות להפריע לנו, מצד שני אנחנו יכולים להפריע להן ובכך להשיג יתרון.
כאן נכנסים לתמונה חוקי התחרות. יש לא מעט חוקים שכדאי לדעת כאשר מתחרים. אזכיר כאן רק את החוקים הבסיסיים והחשובים.
חוק מספר 10: הפלגה במפנים מנוגדים.
כאשר יש שתי סירות, האחת שהרוח מגיעה משמאלה (מפנה שמאלי) ואחת שהרוח מגיעה מימינה (מפנה ימני) כאשר הן מגיעות למצב בו הן עלולות להתנגש, המפרשית במפנה שמאלי (שהרוח מגיעה משמאל שלה) תפנה דרך למפרשית השנייה שהרוח בימינה.
מה שאומר שנעדיף להיות במפנה ימני, כך נוכל להמשיך בדרכנו גם עם סירה אחרת מגיעה לכיווננו.
חוק מספר 11: בפנה זהה בחיפוי
כאשר שתי סירות מפליגות שהרוח מגיעה מאותו כיוון של הסירה, הסירה הקרובה יותר לרוח (במעלה הרוח) תפנה למפרשית במורד הרוח. לחוק זה יש גם הגיון, מפרשית הנמצאת מעל הרוח, בעצם מסתירה במקרים מסויימים את הרוח למפרשית במורד הרוח.
עריכה: קיבלתי הערה שכדאי להוסיף ציור לחוק הזה.
חוק 11 שתי סירות באותו מפנה
אני מקווה שהציור הזה מבהיר כיצד יכול להווצר מצב בו שתי סירות יהיו באותו מפנה ועדיין יכולות להתנגש.
חוק מספר 12. במפנה זהה לא בחיפוי
מצב זה קורה כאשר מפרשית אחת נמצאת מאחורי מפרשית שנייה. במצב הזה, המפרשית האחורית חייבת לפנות דרך לקדמית.
החוקים האלו (ועוד חוקים אחרים) נועדו לצורך קיום חוק מספר 14 (מניעת מגע) שאומר שמפרשית תמנע ככל האפשר ממגע עם מפרשית אחרת.
בתחרויות רבות משתתפים יש לא מעט מקרים של מפרשיות מתקרבות אחת לשנייה, הרי כולן מזנקות מאותו מקום וצריכות להקיף את אותו מצוף. לכן עלינו לפנות דרך במידת הצורך, או להגיע למצב בו יפנו לנו דרך.
מעבר לזה, אפשר להתקרב לסירה אחרת ולגרום לה לפנות לנו דרך. אם נעשה זאת בצורה חכמה, נוכל להגיע לפני הסירות האחרות למצוף ובסופו של דבר להגיע לפני הסירות האחרות לקו הסיום.
חשוב לציין שבשייט הכוונה היא להגיע ראשון, המיקום בתחרות הוא לפי מי מגיע ראשון לגמר. הזמן פחות חשוב.
אני מקווה שפוסט זה מבהיר קצת את מבנה התחרות.
אשמח לקבל תגובות ולפרט במידת הצורך.
בשבוע שעבר היו בתל אביב שתי תחרויות שייט: אליפות הפועל בשייט ואליפות ישראל לנוער הידועה בשם שיוט אביב בתל אביב.
אני לא יודע אם זה רק אני, אבל משום מה לא ראיתי אזכורים לשתי התחרויות האלו בשום מקום למעט אתר איגוד השייט הישראלי (שגם הוא נראה לי זקוק למתיחת פנים דחופה)
עשיתי חיפוש בגוגל על "שיוט אביב בתל אביב" מצאתי במקום הראשון אזכור של זה באתר עיריית תל-אביב ובמקום השני פוסט בבלוג הזה שפורסם לפני שנה על אותה תחרות של שנה שעברה. משונה הדבר שלא היו כמעט אזכורים על התחרות השנה.
חבל מאד שבמדינה כמו ישראל שיש לה חוף ים ארוך ומרבית האוכלוסיה מתרכזת קרוב יחסית לים, שוכחים את הספורט הימי.
לספורט הימי יש לדעתי יחוד על פני לא מעט סוגי ספורט אחרים. הספורט הימי הוא בראש וראשונה ספורט שמפעיל את הראש ורק אחר כך את הגוף.
אחותי אמרה פעם ששייט הוא ספורט לנשים, כששאלתי אותה מדוע, היא ענתה ששייט דורש יותר מחשבה מאשר כוח גופני ובזה היא צודקת.
אחד השופטים הותיקים בישראל אמר פעם בהרצאה ששמעתי "שייט זה שח על המים". גם הוא צודק. אפשר למצוא לא מעט הקבלות בין משחק השח-מט לשייט.
גם בשייט וגם בשח-מט צריך לחשוב קדימה
גם בשייט וגם בשח-מט כדאי לצפות את מהלכי היריב (אם כי בשייט יש לפעמים יותר מיריב אחד בכל משחק)
גם בשייט וגם בשח-מט צריך ראייה מרחבית טובה של כל המסלול (או בשח-מט הלוח)
גם בשייט וגם בשח-מט חשוב להכיר היטב את החוקים, נראה לי שבשייט אפילו יותר
מאחר שאני מאד אוהב דברים הקשורים במחשבה וגם מאד אוהב ים, אני מאד מתחבר לספורט השייט.
מה הקשר בין שייט לתוכנה חופשית? חוץ מזה שאני אוהב את שני הדברים?
תקראו את הספר זריחה חדשה. הספר מצליח להעביר יפה את החוויה המיוחדת של שייט מפרשיות לכאלו שלא ראו מפרש מימיהם וגם מצליח להסביר תוכנה חופשית לכאלו שמעולם לא ראו מחשב (טוב אולי קצת הגזמתי 
)
בספר מוזכר גם קשר בין שייט לבין פילוסופית התוכנה החופשית.
בשבוע הבא אני וחברה שלי אמורים לצאת לשבוע של שיט בטורקיה. לקראת השיט היינו היום בתדריך בחברת תשוט מהם שכרנו את היאכטה. אמנם יש לי קשרים ישירים עם חברה בטורקיה אבל סקר שוק תמיד טוב לעשות ומתברר שתשוט יצאו יותר זולים מכולם.
בכל אופן קיבלנו תדריך יפה על מקומות להפלגה בטורקיה, חברתי שאלה מספר שאלות מעשיות על השירותים, עגינה וכד'. היא רצתה לשמוע את כל מה שאני אמרתי גם ממישהו אחר, להיות בטוחה שאני לא מנסה לצייר תמונה ורודה
אין מה לעשות יאכטה זה לא מלון. יחד עם זאת אני בטוח שהיא תהנה. חופשה כזו אינה חופשה רגילה.
בהמשך היום הלכנו לקנות מצלמה, הרי להיות במקומות כאלו יפים ולא לצלם זה הפסד אדיר.
מאחר שאין לנו זמן רב עד הנסיעה לא יכולתי לעשות מה שאני תמיד עושה, לרשום את הדגם של המצלמה ולבדוק באינטרנט תמיכה שלו בלינוקס. הרי תמונות שנשארות במצלמה לא יעזרו הרבה כך שאם המחשב שלי שמן הסתם מריץ רק תוכנה חופשית לא יוכל לקרוא את התמונות, לא עשיתי הרבה.
להפתעתי הרבה, ברגע שחיברתי את המצלמה, נפתח חלון שאמר משהו כמו "חיברת מצלמה מסוג Nikon CoolPix L19"
ומתחת לזה תפריט בחירה של שתי תוכנות (F-Spot photo manager ו gthumb) וכן אופציה להצגת התמונות ישר מזכרון המצלמה שזוהה כדיסק פלאש רגיל.
אני מניח שבחלונות הכל היה הרבה יותר קשה. לפי המדריך למשתמש יש צורך קודם כל להתקין שתי תוכנות שבאות בדיסק המצורף ורק אחר כך לחבר את המצלמה.
אז רגע, חלונות נחשבת למערכת הפעלה נוחה יותר מלינוקס? ממש לא נראה לי שזה נכון. הרי מה יותר קל מאשר לחבר את המצלמה ולבחור בתוכנה שכבר מותקנת (הגיעה יחד עם ההפצה)?
בקיצור פעם נוספת מתברר לי שלינוקס מערכת הפעלה קלה יותר לשימוש.
הפוסט הבא אני מניח שיהיה אחרי סוכות עם חוויות וכנראה גם גלריית תמונות.
אני חושב גם לכתוב עוד ספר בזמן ההפלגה. בדומה לספר סאן-רייז ההתחלה שנכתב בהפלגה ממלגה לברצלונה.
נראה כמה זמן יהיה לי לכתוב.
בים התיכון יש סחיפה מקובלת מדרום לצפון, שובר הגלים של המרינה עוצר את הזרם וכך החול בכניסה הצפונית למרינה לא נסחף יחד עם הזרם ונערם בפתח המרינה ולאט לאט גורם לחסימתו. פתח המרינה בהרצלי היום, היה הצר ביותר שאי פעם ראיתי. היה מעבר ליאכטה אחת בלבד.
משום מה למרות ששמו מצופי סימון, היו לא מעט יאכטות שעלו על השרטון. בדרכי חזרה מהפלגה קצרה הבחנתי בשתי יאכטות של בית הספר לשייט שיא-גל תקועות על השרטון.
התמונה הבאה צולמה מהיאכטה עליה הפלגתי, לאחר שנכנסנו למרינה:
מבט מתוך המרינה
בתמונה ניתן לראות שתי יאכטות תקועות על השרטון. ממה ששמעתי, יאכטה אחת נתקעה על השרטון ויאכטה שנייה נשלחה לעזור לה. זה נראה כמו מעשה חלם לשלוח יאכטה לעזור ליאכטה אחרת. הסיבה היא שליאכטה יש משקולת גדולה (קיל) מתחת לסירה שבדרך כלל עומקה למעלה ממטר. לכן היא נתקעת בקלות בשרטון.
לאחר ההפלגה הלכתי לעמוד על שובר הגלים לצפות בחילוץ שתי היאכטות התקועות. אחד הדברים שלא היו ברורים בתחילה היה, מדוע יש סירת מנוע מאחורי אחת היאכטות שנראה שלא עושה כלום. לאחר מכן התברר שגם סירת המנוע תקועה, כנראה בגלל תקלה במדחף.
שתי יאכטות תקועות על השרטון
איך מוציאים יאכטה תקועה על שרטון? אחד הדברים הנלמדים בימאות יאכטות הוא הוצאת יאכטה משרטון. לשמחתי לא יצא לי הרבה פעמים לראות הדגמה מעשית של הנושא.
בכל אופן הדרך המקובלת היא להטות את היאכטה ועל ידי כך להקטין את השוקע שלה. על מנת להטות אותה, לוקחים בדרך כלל מעלן מהתורן ובעזרת סירה חיצונית מושכים אותו (אם אין סירה, משתמשים בעוגן).
בתמונה הבאה ניתן לראות את אחת היאכטות בהטייה
יאכטה בהטייה לפני יציאה מהשרטון
בזמן שהיאכטה הייתה בהטייה ניסה צוות היאכטה להוציא אותה מהשרטון על ידי הפעלת המנוע במלוא כוחו. אבל מאחר שהיאכטה רובה מחוץ למים, המנוע היה פחות יעיל וכך זה לקח זמן רב עד שהצליחו להוציא את היאכטה.
אחת היאכטות הייתה במים יותר עמוקים וכך הצליחה לצאת יותר מהר. השנייה הייתה תקועה הרבה יותר ונדרשו שתי סירות מנוע על מנת להוציאה מהשרטון. סירה אחת סייעה ליאכטה לקבל הטייה, סירה שנייה משכה אותה החוצה.
לאחר למעלה משעה עם לא מעט מאמצים הצליחו להוציא את שתי היאכטות. לראות את כל הסיפור מבחוץ מן הסתם הרבה יותר נחמד מאשר להיות על אחת היאכטות.
בימים אלו אני עובר קורס שופטים ימיים, הקורס הזה יאפשר לי לשפוט בתחרויות שייט בארץ ובעתיד גם בעולם. הקורס אינו קורס קל. הוא כולל לימוד של כל חוקת השייט שאינה עניין פשוט. אחרי הכל שייט זה יותר מחשבה מאשר מאמץ גופני. כמו שאמר צבי זיבלט אחד השופטים הבכירים בארץ "שייט זה שח על המים". הוא אכן צודק, ספורט השייט דורש המון טקטיקה וצוות או שייט שיודע את החוקים, יכול לנצח צוות או שייט עם מיומנויות שייט טובות אבל עם פחות הבנה של החוקים.
מדוע זה כל כך מורכב? האמת שדי קשה להסביר את זה בפוסט קצר, אפשר לכתוב על כך ספר שלם. חלק מזה לפחות מופיע בספרי "זריחה חדשה" שם מתוארת תחרות יאכטות. חוקת השייט היא זהה ליאכטות, סירות קטנות וגלשנים, כמובן עם מעט התאמות ספציפיות לכל קטגוריה.
על קצה המזלג, כאשר מתחרים, ישנם חוקים הבאים למנוע הפרעה של סירה אחת לשנייה, לדוגמה סירה הנמצאת קרובה יותר לרוח מסירה אחרת (בלשון החוקה – סירה במעלה הרוח) אמורה לפנות דרך לסירה השנייה. במקרים כאלו הסירה השנייה לפעמים מנצלת את זה לטובטה בעיקר בקו הזינוק וגורמת לפסילת הסירה שאמורה לפנות לה דרך על ידי כך שתכריח אותה לפנות דרך ממש לפני הזינוק וכך תפסול את הזינוק שלה.
או דוגמה אחרת שאינה קשורה ממש לחוקה, כאשר מפליגים מקו הזינוק למצוף הראשון הנמצא פחות או יותר מול הרוח, יש להפליג בזיג זג (גלסים בלשון השייט) מאחר שאין דרך להפליג מול הרוח. יש לחשב מראש כמה סיבובים ידרשו והאם להתחיל כאשר הרוח מצד שמאל או מצד ימין של הסירה. יש להמעיט ככל האפשר במספר הסיבובים מאחר שסיבוב לוקח יותר זמן מהפלגה ישרה. כיוון הרוח משנה מאחר שבדרך כלל כיוון מסויים מקדם אותנו יותר אל המצוף והשני פחות (גלס מרוויח לעומת גלס מפסיד בלשון השייט) מעבר לזה, כאשר סירה נמצאת במפנה שמאלי (שהרוח משמאלה) היא אמורה לפנות דרך לסירות אחרות הנמצאות במפנה ימני (שהרוח מימינן).
תמונה שווה אלף מילים, הוידאו הבא צולם קצת לאחר זינוק סירות מדגם 420. בוידאו הזה ניתן את חלק מהסירות מפליגות במפנה שמאלי חלק מהסירות עדיין ממשיכות במפנה ימני בהן היו בזמן הזינוק. בזמן הזינוק עצמו כולן היו במפנה ימני על מנת להמנע מהצורך בפינוי דרך לסירה במפנה ימני.
הוידאו הבא, מראה סירות מדגם לייזר (סירות לשייט יחיד) המתקרבות לקו הסיום, במקרה הזה, כולן במפנה שמאלי.