אתמול התפרסם בכל העולם וגם אצלינו ב ynet שעדכון של תוכנת האבטחה של McAfee טעה וחשב שאחד מקבצי המערכת של Windows מכיל חתימת וירוס. מה שגרם לבעיות למאות אלפי משתמשים שהורידו את העדכון באופן אוטומטי ולפתע המחשב שלהם קרס.

אני חושב שזו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה, נדמה לי שדבר דומה קרה לפני שנים עם אנטיוירוס של נורטון שגם עשה בעיה דומה.

אנשים רבים שואלים את עצמם, מי יפצה אותם על הנזק ועל אבדן שעות עבודה רבות?

התשובה היא שאף אחד לא יפצה אותם, הרי הם אלו שעשו את הטעות של להשתמש במערכת שרשיון השימוש שלה אומר בפירוש שאין אחריות שהיא עובדת ואין אחריות לנתונים וזה עוד כשהם משלמים עבורה.
הבעיה חמורה עוד יותר שלמרות שאנשים מודעים לבעיות האבטחה ולחוסר היציבות של המערכת הם עדיין מתעקשים להשתמש בה.

אני מסתכל מהצד ולא מבין מדוע אנשים עדיין טוענים שמערכת ההפעלה חלונות מתאימה למשתמשים פשוטים שאינם מבינים במחשבים, הרי משתמש פשוט אינו יודע כיצד להגן על המחשב שלו ובטח שלא ידע כיצד להתגבר על תקלה כזו. אמנם יש הסברים ברשת כיצד להתגבר עליה, אבל משתמשים פשוטים לא תמיד יודעים לקרוא הוראות כאלו ולהבינן.

אני שקצת מבין במחשבים, קשה לי מאד לעבוד עם חלונות, אין שם כמעט תוכנות וכל דבר הכי בסיסי שרוצים, צריך להוריד קובץ התקנה, להפעיל אותו, לענות על אינספור שאלות (שגם אני לא תמיד יודע את התשובה), להפעיל מחדש את המחשב ולהתפלל שהכל יעבוד.

בלינוקס לעומת זאת, מגוון התוכנות המגיעות עם המערכת רב מאד וגם אם תוכנה כלשהיא לא הותקנה עם המערכת, ההתקנה קלה ביותר.

ונחזור להתחלה, האם בלינוקס יכול לקרות מצב כזה?
התשובה היא תיאורטית כן, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה מכמה סיבות:

1. אין בלינוקס וירוסים וגם לא יהיו. למה? כתבתי על זה בעבר כך שאין טעם לחזור
2. תוכנות לא מעדכנות את עצמן אוטומטית ללא אישור המשתמש

כיצד כן יכול דבר דומה לקרות?
כאשר תוכנה נכנסה למאגרי התוכנה ללא בדיקה מספקת (כמו שקרה בחלונות)
אבל בלינוקס בדרך כלל המאגרים שיכים להפצה ולא לחברת התוכנה שכתבה את התוכנה, כך שהתוכנה עוברת בדיקות על ידי אנשים חיצוניים. מעבר לזה מודל הפיתוח בקוד פתוח בדרך כלל מבטיח שנקבל תוכנה איכותית יותר.

לסיכום: אולי עכשיו אחרי האסון הזה יותר אנשים יעברו ללינוקס ויצאו לחופשי. לא רק בזכות זה שהם משתמשים בתוכנה חופשית שאינה בשליטתה של חברה אחת, אלא יותר בגלל שיוכלו להיות פחות מודאגים מוירוסים, רוגלות ושאר מזיקים.

בעיצומו של חג החירות, זה הזמן לחשוב על השנה האחרונה מאז חג החירות האחרון, האם התקדמנו לעבר יותר חירות או להיפך, ויתרנו על חירותנו?

כפי הנראה לא מעט אנשים בחרו לוותר על חירותם.
שני דברים עיקריים שמצאתי בשנה האחרונה שקרו בנושא:

1. לפני מספר חודשים הצביעו חברי הכנסת בעד חוק האח הגדול המכונה חוק המאגר הביומטרי. כרגע החוק הוא רק בתקופת ניסיון בה יכול כל אזרח שחפץ לוותר על חירותו ולהפקיר את פרטיו האישיים בידי קבוצת אנשים ללא הבנה באבטחת מידע. אני לא יודע כמה אנשים בחרו לעשות לעשות כן, אני מקווה שמעט מאד.
מדוע אני מזכיר זאת כויתור על החירות?
משתי סיבות עקריות:
א. פרטיו של מוותר החירות (להלן האסיר) נמצאים בידי הממשלה שיכולה לעשות בהם ככל העולה על רוחה, כולל להפלילו בפשע. האם אדם חופשי מוכן להפקיר את חירותו בידי קבוצת אנשים המתחלפת כל מספר שנים ואין לו שליטה מי הם ומה האינטרס שלהם?
ב. פרטיו של האסיר נמצאים במאגר שעלול להפרץ, הרי כפי שהזכרתי קודם אין במשרד הפנים אנשים בעלי הבנה באבטחת מידע, שהרי מאגר מרשם האוכלוסין נפרץ ונמצא ברשת וממה ששמעתי גם אין בכלל אדם שתפקידו אחריות על אבטחת מאגרים במשרד הפנים.

2. לא מעט אנשים בחרו להקריב את חירותם על מזבח הסגידה למותגים וקנו מכשיר אייפון, או ליתר דיוק שלמו לחברת אפל ולא קבלו דבר לחזקתם. מדוע אני אומר זאת?
חברת אפל שומרת לעצמה את הזכות למחוק תכנים ממכשירים הנמצאים בידי אנשים, מה שבעצם אומר שלמרות שיש לכם מכשיר והוא לכאורה שלכם, זה לא ממש נכון שכן לחברת אפל יש עדיין סמכות להכנס לרכושכם ולעשות בו ככל העולה על רוחה, (למה הדבר דומה? לקבלן שמכר לכם בית אבל שומר לעצמו את הזכות להכנס לביתכם ולעשות בו ככל העולה על רוחו).
יש גם לא מעט מתכנתים שבחרו לכתוב אפליקציות עבור אייפון וגם הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם ובעצם העבירו לחברת אפל את כל הזכויות. (האמת שאיני יודע בדיוק את פרטי ההסכם של אפל עם המתכנתים, מה שברור לי הוא שאסור להם להפיץ את התוכנה בדרך אחרת מאשר הדרך של אפל ושלחברת אפל הזכות להפסיק את הפצת הישום ולמחוק אותו מכל מכשיר שעליו היא הותקנה, כך שבפועל הם מסרו את מרבית הזכויות על האפליקציה לחברת אפל).

מנגד, שמעתי על לא מעט אנשים שיצאו מעבדות לחירות והחלו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס לצרכי היום יום שלהם. כאן עלי להודות גם להפצות הלינוקס הנפוצות (אובונטו, מנדריבה, פדורה ואופן סוזה) שעשו את המעבר הזה מעבדות לחירות לקל ביותר לכולם.

התעוררתי בבוקר בשעה 7 במחשבה שיש לי עוד כשעתיים עד שאני צריך לצאת היום להיות עוזר מאמנת בדרך הים. כן להיות בים בגשם שהיה הבוקר :-)

הסתכלתי רגע במחשב לבדוק מיילים חדשים ולפתע אני רואה שהשעה אינה 7:15 כפי שחשבתי אלא 8:15, מה שאומר שיש לי הרבה פחות זמן. לא הבנתי מה קרה, האם התבלבלתי שהבטתי בשעון בבוקר? או שמה התחיל שעון הקיץ בישראל?

חיפשתי ברשת "שעון קיץ ישראל" ומהר מאד התברר לי שאכן הזיזו את השעון בדיוק בלילה שבין 25 ל 26 במרץ שעה קדימה ואני כמו תמיד מנותק מהמציאות, כלל לא ידעתי על כך :-)

לשמחתי הרבה, לינוקס כבר שנים (לפחות מהיום בוא הכרתי את המערכת, לפני למעלה מעשר שנים) כולל הזזת שעון אוטומטית לכל אזורי העולם כולל ישראל. במערכת ההפעלה לינוקס השעון זז גם בתקופה בה שעון הקיץ בישראל לא היה קבוע לפי חוק.

אחד הדברים המשונים שמצאתי כשחיפשתי "שעון קיץ ישראל" היה הודעה של חברת מיקרוסופט על עדכון שהופץ למערכות windows החל מ XP שמאפשר עדכון אוטומטי לשעון קיץ בישראל. העדכון הופץ על ידי מיקרוסופט בנובמבר 2009 כאשר החוק לקביעת שעון קיץ בישראל נכנס לתוקף ב 2005.
מאד משונה שרק 4 שנים לאחר מכן חברת מיקרוסופט מוצאת לנכון להפיץ עדכון כל כך טריוואילי. בכלל, חבל שרק מיקרוסופט יכולים לעשות זאת. לא היה הגיוני יותר שהם ישחררו את עצמם מהצורך לכתוב אינספור עדכונים ותיקוני באגים ויתמקדו בכתיבת תוכנות טובות יותר (ואולי דפדפנים תקניים יותר?).
אבל מאחר שהקוד של מערכת ההפעלה שלהם נשמר בכזו סודיות, רק הם יכולים לעשות זאת.

נראה לי מאד משונה כל הרעיון הזה שרק החברה שכתבה את התוכנה יכול לכתוב עבורה עדכונים. זה הרי מאד לא כלכלי, להעסיק מתכנתים שבמקום שיכתבו את המערכת החדשה, יבלו את זמנם בכתיבת עדכונים למערכת ישנה שכבר לא נמכרת.
אבל משום מה מאות אלפי חברות בעולם עדיין לא הבינו שקוד פתוח כלכלי בהרבה מקוד סגור ומנסים בכח להצמד למודל עסקי חסר כל הגיון כלכלי.

בפוסט זה הבאתי רק דוגמה אחת, מדוע המודל העסקי של קוד סגור אינו מודל עסקי הגיוני. אני בטוח שיש עוד אינספור דוגמאות לחוסר ההגיון במודל המעוות של קוד סגור.

בשבוע הבא אני וחברה שלי אמורים לצאת לשבוע של שיט בטורקיה. לקראת השיט היינו היום בתדריך בחברת תשוט מהם שכרנו את היאכטה. אמנם יש לי קשרים ישירים עם חברה בטורקיה אבל סקר שוק תמיד טוב לעשות ומתברר שתשוט יצאו יותר זולים מכולם.

בכל אופן קיבלנו תדריך יפה על מקומות להפלגה בטורקיה, חברתי שאלה מספר שאלות מעשיות על השירותים, עגינה וכד'. היא רצתה לשמוע את כל מה שאני אמרתי גם ממישהו אחר, להיות בטוחה שאני לא מנסה לצייר תמונה ורודה :-)

אין מה לעשות יאכטה זה לא מלון. יחד עם זאת אני בטוח שהיא תהנה. חופשה כזו אינה חופשה רגילה.

בהמשך היום הלכנו לקנות מצלמה, הרי להיות במקומות כאלו יפים ולא לצלם זה הפסד אדיר.
מאחר שאין לנו זמן רב עד הנסיעה לא יכולתי לעשות מה שאני תמיד עושה, לרשום את הדגם של המצלמה ולבדוק באינטרנט תמיכה שלו בלינוקס. הרי תמונות שנשארות במצלמה לא יעזרו הרבה כך שאם המחשב שלי שמן הסתם מריץ רק תוכנה חופשית לא יוכל לקרוא את התמונות, לא עשיתי הרבה.

להפתעתי הרבה, ברגע שחיברתי את המצלמה, נפתח חלון שאמר משהו כמו "חיברת מצלמה מסוג Nikon CoolPix L19"
ומתחת לזה תפריט בחירה של שתי תוכנות (F-Spot photo manager ו gthumb) וכן אופציה להצגת התמונות ישר מזכרון המצלמה שזוהה כדיסק פלאש רגיל.

אני מניח שבחלונות הכל היה הרבה יותר קשה. לפי המדריך למשתמש יש צורך קודם כל להתקין שתי תוכנות שבאות בדיסק המצורף ורק אחר כך לחבר את המצלמה.
אז רגע, חלונות נחשבת למערכת הפעלה נוחה יותר מלינוקס? ממש לא נראה לי שזה נכון. הרי מה יותר קל מאשר לחבר את המצלמה ולבחור בתוכנה שכבר מותקנת (הגיעה יחד עם ההפצה)?

בקיצור פעם נוספת מתברר לי שלינוקס מערכת הפעלה קלה יותר לשימוש.

הפוסט הבא אני מניח שיהיה אחרי סוכות עם חוויות וכנראה גם גלריית תמונות.
אני חושב גם לכתוב עוד ספר בזמן ההפלגה. בדומה לספר סאן-רייז ההתחלה שנכתב בהפלגה ממלגה לברצלונה.
נראה כמה זמן יהיה לי לכתוב.