הרבה אנשים כששואלים אותם האם לעבור ללינוקס, תשובתם הראשונה היא לא. כאשר שואלים אותם האם הם עבדו עם לינוקס והתנסו בצרכים של השואל, התשובה היא לא.
איך אדם שלא התנסה בלינוקס יכול בכלל לחוות דעה? זה כמו שאני אחווה דעה על סירה שמעולם לא הפלגתי בה או לא ראיתי אותה. נכון שאני שייט ונכון שהפלגתי בהרבה סוגי סירות אבל יש סירות רבות שלא ראיתי ולא אוכל לחוות דעה עליהן.
במאמר זה אנסה להראות כמה תמונות מהמערכת שלי. חשוב לזכור שאצל כל אחד זה נראה אחרת. זה היופי בלינוקס. כל אחד בוחר איך הוא רוצה שזה יראה. המערכת שלי מוגדרת באנגלית עם תמיכה בעברית. אפשר להגדיר את המערכת בעברית, ברוסית, או בכל שפה, אפילו ביידיש (אם כי אני בספק אם התרגום ליידיש מלא).
לפני שנעבור לתמונות ולהסברים, חשוב לזכור מה זה לינוקס. רבים חושבים שזו מערכת מתחרה לחלונות, זה לא נכון. זה כמו שנאמר שרכבת זה מתחרה של אופניים. נכון שגם רכבת וגם אופניים הם כלי תחבורה אבל אני לא חושב שממש אפשר להשוות בינהם.
אז מה זה כן?
לפני מספר שנים נתתי בטכניון הרצאת מבוא ללינוקס בהרצאה זו אמרתי שלינוקס זה:
- פילוסופיה
- קהילה
- מערכת הפעלה
לינוקס זה אכן הכל יחד. כאשר בכוונה כתבתי פילוסופיה קודם כל. במאמר זה אדבר על החלק השלישי (מערכת הפעלה) על הפילוסופיה כתבתי לא מעט בבלוג זה ובאתר הישן שלי גם חלק מהספרים שלי נכתבו על מנת להסביר את הפילוסופיה.
כניסה למערכת:
כשנכנסים למערכת מקבלים מסך נקי, ללא עודף אייקונים שמבלבלים את העיניים. בראש המסך יש שורת סטטוס, במרכזה, תאריך ושעה. לחיצה על התאריך והשעה תפתח לוח שנה בו אפשר לעדכן פגישות וכד'. אצלי לוח השנה מסתנכרן ישירות עם לוח השנה של גוגל וכך היומן שלי מהמחשב נמצא גם בטלפון הנייד שלי וגם במחשב הנייד. בצד ימין למעלה יש סטטוסים שונים של מצב רמקול, רשת, סוללה וכד'. יש שם גם מקום לשליטה על המצב שיוצג בתוכנות מסרים מידיים, כך אפשר לעדכן בצורה פשוטה את הסטטוס במסנג'ר ללא זמין כאשר עסוקים במשהו ולא רוצים הפרעות. יש שם גם סטטוס לוח מקשים (עברית, אנגלית) כאשר סטטוס זה יכול להיות שונה לכל חלון, כך אפשר בחלון אחד לכתוב בעברית ובחלון שני לכתוב באנגלית ללא צורך להחליף שפה כל פעם שעוברים לחלון אחר.
אגב, תמונת הרקע צולמה באחת ההפלגות שלי בטורקיה.
הפעלת תוכנות:
הזזת העכבר לפינה השמאלית העליונה תפתח בצד שמאל תפריט של תוכנות שימושיות. תפריט זה מוגדר על ידי המשתמש, כך מונעים את התפריט הענק של תוכנות שיש במערכת ההפעלה חלונות בלחיצה על תפריט התחל. אם בכל זאת תרצו לראות את כל התוכנות המותקנות במחשב, אפשר לעשות זאת על ידי לחיצה על Applications שמופיע בראש המסך הזה. התפריט שיופיע יהיה מסודר לפי קטגוריות. בניגוד לחלונות ששם יש בלאגן בין קטגוריות לשמות חברות או סיווגים אחרים. בלינוקס הכל יותר מסודר.
הפעלת פיירפוקס:
כאשר נלחץ על האייקון של פיירפוקס בתפריט קיצורי הדרך נקבל את פיירפוקס המוכר שנמצא כמעט בכל מערכת הפעלה ועובד דומה מאד.
תוכנות מסרים מידיים:
בלינוקס יש עשרות תוכנות למסרים מידיים (כמעט לכל קטגוריה יש עשרות תוכנות) כאשר רובן תומכות לא רק בפרוטוקול אחד. כבר לא צריך תוכנה אחת למסנג'ר, תוכנה אחת לאי סי קיו ותוכנה נוספת לגוגל טוק וכד'.
בתמונה זו הפעלתי את תוכנת pidgin שהיא אחת ממבחר התוכנות. בתמונה זו רואים שתוכנה זו מאפשרת לי גם לשוחח עם החברים מפייסבוק. האמת שאני כבר לא נכנס לפייסבוק על מנת לשוחח עם החברים מפייסבוק.
אגב, קביעת הסטטוס (זמין לא זמין) יכולה להתבצע מתוך התוכנה או ממערכת ההפעלה עצמה על ידי לחיצה על הפינה הימנית העליונה.
מעבר בין חלונות:
הצגתי הפעלה של שתי תוכנות (פיירפוקס ותוכנת מסרים מידיים) . העברת העכבר לפינה השמאלית העליונה לא רק שתציג את תפריט קיצורי הדרך אלא תציג בקטן את החלונות הפתוחים כרגע. מכאן אפשר לסגור כל חלון או לעבור אליו. התצוגה המוקטנת גם תתעדכן בזמן אמת במידה ואחד החלונות מתעדכן.
ומה לגבי תוכנות אופיס?
אחת השאלות הראשונות שתמיד שואלים אותי, היא לגבי אופיס בלינוקס. לא ברור לי האם כולם מנהלים חשובים שהם עד כדי כך צריכים אופיס. אני משתמש במחשבים די הרבה וגם מנהל עסק ובכל זאת כמעט ולא משתמש בתוכנות אופיס. בכל מקרה כמו תמיד בלינוקס, המבחר ענק. תוכנת אופיס שתומכת הכי טוב בפורמטים של מיקרוסופט, היא ליברה-אופיס שיודעת לפתוח קבצי וורד שאפילו וורד לא מצליח לפתוח (זה קרה לי מספר פעמים כבר). הגרסה האחרונה של ליברה-אופיס כוללת תרגום מלא לעברית . כאשר צוות המתרגמים הוא משתמשים ישראליים ולמי שיש הערה על התרגום, מוזמן לפנות אליהם או לעזור בעצמו לתרגום.
ומה לגבי תוכנות אחרות?
אחת הטענות העיקריות היא שבלינוקס אין תוכנות. אין שגיאה גדולה מזה. בלינוקס יש מבחר של מאות אלפי תוכנות שונות. כאשר ההתקנה שלהם קלה ביותר. כל מה שצריך לעשות הוא להכנס למרכז התוכנות ולבחור את התוכנה הרצויה. אפשר לחפש לפי קטגוריות, מילות מפתח או שם התוכנה. ההתקנה פשוטה ביותר. בדיוק כמו התקנת תוכנה במערכות אנדרואיד, שבעצם למדו מלינוקס את השיטה.
השאלה הנשאלת מיידית היא כיצד יודע מרכז התוכנות על כל התוכנות שיש בעולם? התשובה לך פשוטה. בכל העולם יש אנשים הנקראים "מתחזקים" שתפקידם לתחזק את מאגרי התוכנות. מרכז התוכנות קורא את רשימת התוכנות מהמאגרים ומאפשר לנו להתקין כל תוכנה שנרצה מהמאגר. מרבית המאגרים הם גם בחינם. אבל למרות המחיר הנמוך, האיכות בדרך כלל גבוהה. האיכות גבוהה כי יש משתמשים רבים והמשתמשים הרבים עוזרים לדווח על באגים. חלק מהמשתמשים הם גם מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים בעצמם.
ומה לגבי תמיכה?
עוד טענה לגבי לינוקס ובמקרה זה הטענה היחידה שיש בה מעט מן האמת, היא שמרבית טכנאי המחשבים לא יודעים לינוקס. זה שהם לא יודעים לינוקס זו בעייה שלהם והפסד שלהם.
מאחר שלינוקס היום נפוצה יותר ויותר, ישנם יותר ויותר טכנאים שכן יודעים לינוקס.
מעבר לזה. אמרתי בתחילה שלינוקס זה פילוסופיה, קהילה ורק אחר כך מערכת הפעלה. אז למה לא לעשות שימוש בקהילה? הקהילה בישראל גדולה ומסבירת פנים (טוב לא תמיד. בכל קהילה יש טיפוסים פחות נעימים). אפשר להגיע לקהילה דרך מספר אתרי אינטרנט עיקריים:
- אתר כללי לכל משתמשי לינוקס ותוכנה חופשית: http://www.whatsup.org.il
- אתר למשתמשי אובונטו, אחת מהפצות הלינוקס הקלות לשימוש: http://ubuntu-il.org
- פורטל קהילת הלינוקס הישראלי: http://www.linux.org.il
ניסיתי לצמצם למינימום את הדברים במאמר זה. על לינוקס אפשר לכתוב ספרים שלמים. העדפתי לכתוב את הדברים העיקריים. כמו תמיד אשמח לענות לשאלות ולהרחיב על הנושאים במאמר זה.
רק אתמול נכתב הפוסט וכבר קיבלתי מספר תגובות, חלקן כאן בבלוג וחלקן באופן פרטי.
אבל חלונות יותר אינטואיטיבי
אחת התגובות שתמיד חוזרת על עצמה היא שחלונות יותר אינטואיטיבי למשתמש. מעולם לא הבנתי מה יותר אינטואיטיבי בחלונות, ללחוץ על תפריט התחל כדי לכבות את המחשב? לחפש כל תוכנה בין עשרות או מאות תפריטים? או בגרסאות החדשות, לראות תפריט קצר מאד ולא להבין כיצד אני מוצא את התוכנה החדשה שהתקנתי? לי כל הדברים האלו נראים ההיפך מאינטואיטיבים.
איך זה בלינוקס?
ישנם אינספור ממשקי משתמש, כל אחד בוחר מה שנוח לו. אם למישהו נוח הממשק הלא אינטואיטיבי של חלונות, אני בטוח יש אפשרות להוריד את לינוקס לרמה של חלונות. ברירת המחדל היא קצת יותר אינטואיטיבית.
דוגמה ראשונה:
ממשק המשתמש גנום בגרסה 2 שלו, בראש המסך שלושה תפריטים ראשיים Applications, Places ו System כמובן שאפשר גם בעברית. אני מעדיף באנגלית.
הגיוני מאד למצוא את כל האפליקציות תחת תפריט Applications שתחתיו יש תפריטים לפי הקבוצות אליהן משתייכות האפליקציות השונות.
את כל הקבצים במחשב אפשר למצוא תחת Places ואת כל הקונפיגורציות תחת System.
אבל גם זה היה קצת יותר מדי מידע עבור כמה אנשים אז נוצר הממשק של גנום גרסה 3.0
שולחן העבודה נקי לחלוטין, בלי תפריטים בכלל.
בצד שמאל למעלה יש מקום שכתוב Activities, הבאת העכבר אליו, אפילו לא לחיצה תשנה את המסך למסך בחירת אפליקציה או קובץ, או חיפוש באינטרנט של משהו. בקיצור, איחוד של כל הפעולות.
הבאת העכבר לפינה השמאלית העליונה תציג בצד שמאל תפריט קיצורי דרך לישומים השימושיים ביותר (שהמשתמש מחליט) ושל הישומים הפעילים כרגע.
אפשר לחפש אפליקציות או קבצים על ידי הקשת השם בתיבת החיפוש בצד ימין למעלה. אם יש חלונות פתוחים במערכת, יוצגו כל החלונות בקטן וניתן יהיה לעבור מחלון לחלון.
מה יותר נוח? זה לא חשוב. יש בחירה למשתמש. כל אחד שיבחר מה שנוח לו. בניגוד לחלונות שיש גישה אחת שמיקרוסופט החליטה וכולם חייבים להתישר לפי אותה גישה. הגישה הזו משתנה כל גרסה של המערכת אבל זה לא מפריע למשתמשי ווינדוס לומר שזה מאד פשוט ואינטואיטיבי, שלא צריך ללמוד דבר, מיד אפשר להתחיל להשתמש.
אני כשאני רואה היום מחשב עם חלונות, לוקח לי כמה דקות להבין כיצד לפתוח תוכנה. זה קרה לי לפני כחדשיים, הייתי צריך להתקין תוכנה על חלונות (על תהליך ההתקנה המסובך להחריד, נדבר מיד). אחרי שהסתבכתי במשך מספר דקות עם ההתקנה. הצלחתי לבסוף להתקין (כמובן שהייתי צריך לכבות ולהדליק את המחשב) המחשב עלה ועכשיו הייתי צריך לחפש איפה בדיוק נמצאת התוכנה. לחיצה על תפריט התחל הציגה תפריט מאד מצומצם ורק אחרי כמה דקות של חיפושים מצאתי שהייתה דרך מהתפריט המצומצם להגיע לכל התפריטים, שם נבהלתי מכמות התפריטים והבלאגן שלהם, בסוף מצאתי עמוק בפנים את התוכנה שהתקנתי. מה היה עושה משתמש מתחיל ללא ידע במחשבים אני לא יודע.
יותר קל למצוא תוכנות לחלונות
עוד אחת מהתגובות המשונות שקיבלתי, הייתה שלחלונות יותר קל למצוא תוכנות. איפה בדיוק מוצאים תוכנות לחלונות? (במקרה יצא חרוז) בלינוקס זה מאד פשוט. נכנסים למרכז ההתקנות, שם ניתן למצוא הרבה תוכנות בצורה דומה לחיפוש בחנות האפליקציות של אנדרואיד (או אולי גם אפסטור של אפל, אני לא בטוח כי לא השתמשתי במוצרים של אפל) כמובן שחנות האפליקציות של אנדרואיד, לקחה את הרעיון מלינוקס. שם זה קיים כבר למעלה מעשר שנים.
יש יותר תוכנות לחלונות, או אין בלינוקס תוכנות לאפליקציות מקובלות
וואו, שטות גדולה מזו לא יכולה להיות. פתיחה של מרכז התקנת התוכנות בלינוקס תציג מיד, מאות אלפי תוכנות. זה מעט?
די ברור שמי שאמר דבר כזה, לא ניסה מעולם להתקין תוכנה בלינוקס.
האם אין תוכנות לאפליקציות מקובלות?
ננסה לחפש מספר דוגמאות:
- דפדפנים – יש בלינוקס מבחר רחב מאד, כאשר הנפוצים הם פיירפוקס וכרום – בדיוק כמו בחלונות.
- מעבדי תמלילים – יש את אופן אופיס או ליברה-אופיס שיודעים לפתוח את כל הקבצים של מעבדי התמלילים בחלונות. יש עוד מגוון רחב מאד של מעבדי תמלילים ותוכנות משרד ממוחשב. לעבור על כל המגוון, יקח מספר ימים.
- נגני מוסיקה – גם כאן המבחר ענק. מרבית נגני המוסיקה ינגנו את מרבית הקבצים המקובלים. יש גם בלינוקס את הנגן VLC שרבים משתמשים בו בחלונות. האמת שיותר נכון לומר, יש גם בחלונות את VLC שבעצם התחיל בלינוקס
- תוכנות מסרים מיידיים – מרבית תוכנות המסרים המיידיים תומכות במספר רב של פרוטוקולים. בלינוקס לא צריך להתקין תוכנה אחת למסנג'ר, אחרת לאי סי קיו ועוד אחת לגוגל טוק. תוכנה אחת עושה הכל וגם מאפשרת לשוחח עם החברים בפייסבוק. היום כשמישהו פונה אלי במסר מיידי, אני לא יודע האם הוא פנה מהמסנג'ר, הפייסבוק או גוגל טוק (אלו הפרוטוקולים שאני משתמש) במבחינתי הכל נפתח בחלון דומה. כמובן שזה מאד נוח שלא צריך ללמוד ממשק חדש לכל דרך שיחה.
יכולתי להמשיך את הרשימה הזו עד אינסוף. אני חושב שהעקרון מובן. לכל משימה שתרצו, יש תוכנה בלינוקס, בדרך כלל כמה. אפילו למשימות לא מקובלות. למשל, חיפשתי תוכנה לציור מסלולים של סירות בתחרות שייט. מצאתי יופי של תוכנה שמכירה את כל הסימנים המקובלים במסלולי שייט. חיפשתי תוכנה להסבר על קבוצות כוכבים המשמשות בניווט אסטרונומי כמובן שמצאתי תוך מספר דקות.
קשה יותר להתקין תוכנה בלינוקס
מי שאמר את זה, או שהתקין תוכנה בלינוקס לפני למעלה מעשר שנים או שמעולם לא התקין תוכנה בלינוקס. היום, אין פשוט מזה. נגשים למרכז התוכנות, בוחרים את התוכנה, לוחצים על התקנה והנה זה מותקן. האם זה מסובך?
איך זה עובד בחלונות?
מחפשים את התוכנה ברשת, מורידים תוכנת התקנה, מפעילים אותה (אחרי שמתעלמים מאזהרות שזה מסוכן למחשב וכד') ואז עונים על עוד אינספור שאלות לא ברורות ובסוף כמעט תמיד מדליקים מחדש את המחשב.
כולם שולחים לי קבצי מסמכים, מצגות, מוסיקה וכד' מחלונות
לינוקס כיום פותחת כמעט כל סוג קובץ אפשרי. דוגמה מהתקופה האחרונה. שותף עסקי שלי קיבל מלקוח קובץ docx שהוא לא הצליח לפתוח אותו על החלונות שלו. כי הוא לא שילם על רשיון אופיס הכי חדש. הוא שלח אלי את הקובץ, פתחתי אותו בקלות והמרתי אותו לקובץ PDF ואז הוא יכול היה לקרוא אותו.
בעבר הגיע למישהיא שעבדה איתי קובץ doc שלא הצליחה לפתוח אותו בחלונות. לינוקס כמובן שהצליח לפתוח אותו וגם אפשר לה להמיר אותו לפורמט אחר שהיא יכלה לקרוא.
בקיצור יש אינספור סיפורים שלינוקס לא רק קורא את כל הקבצים אלא קורא אותם יותר טוב מחלונות.
עוד מחשבות על השימוש בלינוקס מול חלונות.
יש בעולם עמים רבים, המדברים בשפות רבות. לכל עם תרבות משלו ומנהגים משלו ובמקרים רבים גם דת משלו. למרות שהיו כאלו (ועדיין ישנם) המתנגדים לזה, עדיין יש בעולם מגוון תרבויות רחב. זה הופך את העולם למעניין יותר.
אבל בעולם המחשוב, משום מה, רבים חושבים שכולנו צריכים להשתמש באותה מערכת הפעלה, אותו מעבד תמלילים וכד'. עד לא מזמן היו אף שסברו שכולנו צריכים להשתמש באותו דפדפן.
מדוע מה שנכון בחיים, לא יכול להיות נכון למחשב? הסיבה היא חברה אחת שרוצה להרוויח כסף.
עכשיו נחזור לתירוצים שאני שומע לגבי שימוש בלינוקס מול חלונות:
- אבל הרוב משתמשים בחלונות. – קודם כל בשביל זה נכתבה הפסקה הראשונה. אבל מעבר לזה, זה כלל אינו נכון. מרבית שרתי האינטרנט מריצים לינוקס או יוניקס. מרבית מחשבי הלוח מריצים אנדרואיד או iOS המבוססות על לינוקס או יוניקס. כל מחשבי המקינטוש מריצים מערכת הפעלה מבוססת יוניקס.
מתוך שאר המחשבים, מרביתם מריצים חלונות. זה נכון. - לינוקס היא מערכת למפתחים ואינה נוחה כמו חלונות. – מי שאומר דבר כזה, כנראה מזמן לא ניסה את לינוקס. לינוקס של היום קלה מאד להתקנה, כוללת ממשק גרפי מרהיב ומתקדם בהרבה משל חלונות. מגיעה עם מגוון רחב של תוכנות שאינן דורשות התקנה נפרדת. גם תוכנות שאינן מגיעות עם המערכת, ההתקנה קלה ופשוטה, רק לבחור מרשימה ולהתקין.
- אלו שמשתמשים בלינוקס מנסים להראות כמה הם מבינים אבל הראייה לכך שאינם צודקים היא שהרוב משתמשים בחלונות. – כבר הסברתי שלא הרוב משתמש בחלונות. אבל בכל זאת מדוע מעטים משתמשים בלינוקס על שולחן העבודה למרות שהיא כל כך טובה? על כך אפשר לכתוב סדרת פוסטים וגם כתבתי בעבר. הסיבה העיקרית היא שיווק מדהים של מיקרוסופט מול חוסר שיווק של לינוקס. אחרי הכל לינוקס אינה חברה מתחרה.
- אין וירוסים בלינוקס כי מעט מאד משתמשים בה. – אין שטות גדולה מזו. קודם כל כבר הסברתי קודם שרבים משתמשים בה בין ביודעין ובין בעקיפין. מעבר לזה, הסברתי בעבר הסבר מעמיק יותר מדוע אין ולא יהיו וירוסים בלינוקס. בקיצור, לינוקס בנויה בצורה קצת יותר בטוחה ולא מאפשרת לוירוסים להפיץ את עצמם בקלות.
- מדוע אם אין וירוסים ללינוקס, יש תוכנות אנטי וירוס ללינוקס? – נכון, יש תוכנות אנטי-וירוס ללינוקס. רובן מורידות וירוסים של חלונות, מדוע? כי חלק גדול משרתי הדואר היום מבוססי לינוקס וספקי דואר נותנים שירות ללקוחות של הורדת וירוסים. יש גם מספר קטן של תוכנות שלכאורה מגינות מוירוסים של לינוקס. כי היו מספר נסיונות לכתוב וירוסים ללינוקס. אף אחד מהם לא הצליח להפיץ את עצמו מעבר למספר מצומצם של מחשבים, בהם נעשו שינויים בקונפיגורציה על מנת שיקבלו את הוירוס.
- לינוקס היא חינם אז אולי כולם רוצים להשתמש בה כי היא חינם? – גם כאן, זה ממש לא נכון. יש לא מעט חברות שמתפרנסות ממכירת לינוקס אז היא חינם?
נכון אפשר להשיג לינוקס בחינם, אבל אפשר להשיג גם בתשלום.
מדוע מישהו ישלם על משהו שאפשר לקבל בחינם?
כי בניגוד למה שקורה במערכת ההפעלה חלונות, בלינוקס מקבלים אחריות כשקונים. בחלונות, משלמים סכום לא קטן ומקבלים רשיון שימוש שכתוב בו בפירוש שאין אחריות לא על התוכנה, לא על הנתונים ולא על המחשב.
כחלק מהעבודה שלי יוצא לי מדי פעם לכתוב תכניות שיכולות לשמש לדברים אחרים מעבר למטרה שלשמה הם נועדו.
לאחרונה יצא לי לממש תקשורת I2C (תקשורת בין רכיבים אלקטרוניים) כחלק מאחד הפרויקטים שאני עושה עבור לקוח שלי.מאחר שקיבלתי כסף עבור עבודה זו וקוד זה הינו בעצם חלק קטן מכל העבודה, אני לא רואה סיבה שלא לשחררו כתוכנה חופשית.
לאחר שסיימתי לבדוק את זה הלקוח אומר לי "אולי תמכור את זה?" תיאורטית אפשר למכור את זה ולהרוויח כסף אבל לא אני ולא הלקוח שלי יודעים כיצד להגיע ללקוחות פוטנציאליים (גם אם זה היה נמכר, זה היה נמכר כתוכנה חופשית) בכל מקרה המאמץ למכור יהיה גבוה מהמחיר שאקבל עבור הקוד לכן הדבר ההגיוני ביותר הוא לשחרר את זה כתוכנה חופשית כך שיותר אנשים יוכלו להנות מזה. מה גם שכתוכנה חופשית (ברשיון GPL) אם מישהו ישפר את הקוד, אוכל לקבלו בחזרה וכך ארוויח בעצמי.
המשך הפוסט הוא טכני לחלוטין ונועד לכאלו המכירים לינוקס ובמיוחד מערכות משובצות מחשב.
התקשורת הזו מומשה בעזרת רכיב שנקרא FT4232H של חברת FTDI. חברת FTDI נותנת דוגמת קוד (לא כקוד אלא בקובץ PDF) שמשתמשת בספריה שלהם שאינה חופשית והתקנתה בלינוקס היא מורכבת. אני מימשתי קוד חדש מבוסס על הדוגמה שלהם בעזרת libftdi שהיא ספריה חופשית לרכיבים אלו. הספריה החופשית נמצאת במאגרים של מרבית הפצות הלינוקס, כך שהתקנתה פשוטה ביותר.
למיטב ידיעתי אין עדיין בעולם מימוש כזה. המימוש הוא פשוט מאד וכולל רק שני קבצי C קצרים.
אפשר לקרוא עוד על זה באתר החברה שלי בכתובת: http://www.helicontech.co.il/?id=ftdii2c
אני בדרך כלל לא מחובבי הגדג'טים או התוכנות הכי חדשות ונוצצות אבל משום מה גם הפעם כמו בשנה שעברה, היה בי דחף לעדכן את מערכת ההפעלה במחשב השולחני שלי לגרסה החדשה של אובונטו שיצאה ממש לפני מספר ימים. הפעם זה עדכון משמעותי ביותר מאחר שאובונטו משום מה החליטו להחליף לחלוטין את ממשק המשתמש. המערכת החדשה באה בברירת מחדל עם ממשק שהם קוראים לו Unity, מעולם לא הבנתי את השם הזה. מי שלא רוצה את הממשק הזה, יכול לחזור לממשק הישן והמוכר. אבל הישן והמוכר אינו החדש ביותר, פרויקט GNOME החליטו לעבור לממשק חדש לחלוטין בעצמם שנקרא Gnome-shell שהם טוענים שהוא טוב יותר. אני אולי שמרן אבל לי נראה שהממשק הישן יותר טוב.
לאחר זמן רב (כי כל שרתי המראה היו עמוסים) עודכנה בשעה טובה מערכת ההפעלה במחשב שלי. לאחר הדלקה מחדש (כי גם הקרנל עודכן) עלה ממשק ה Unity החדש. ניסיתי להתרגל אליו ומשום מה עשה לי רושם שהוא קשה יותר לעבודה ומאפשר פחות התאמה אישית מאשר הממשק הישן. אז חיפשתי פתרון כיצד להפעיל את הממשק החדש של גנום על המערכת שלי.
מתברר שגם זה כמו תמיד פשוט מאד.
להפעלת גנום יש להוסיף את המאגר:
http://ppa.launchpad.net/gnome3-team/gnome3/ubuntu natty main
לאחר הוספת המאגר יש להתקין מתוך מרכז התוכנות של אובונטו או דרך שורת הפקודה את gnome-shell.
הממשק החדש של גנום באמת שונה לחלוטין מהקודם ולדעתי הרבה פחות אינטואיטיבי, זו פעם ראשונה שנזקקתי למדריכים כיצד להשתמש בו. לשמחתי יש לא מעט סרטונים ביו-טיוב שמדגימים זאת. לאחר שמתרגלים אליו הוא באמת יפה. אבל לוקח קצת זמן להתרגל אליו.
אני עובד מאז שבת בערב עם הממשק החדש ורק עכשיו אפשר לומר שאני מתחיל להתרגל אליו.
עד לא מזמן, שירתה אותי בנאמנות מדפסת HP-PSC2210 במשך למעלה מחמש שנים, פעמיים תיקנתי אותה כשכל פעם אמרו לי לזרוק אותה ולקנות חדשה. הגישה שלי הייתה שכל עוד התיקון עולה פחות מחצי ממדפסת חדשה אין סיבה לזרוק.
אבל לפני כשבוע היא שווקה חיים ואפילו לא נדלקת. במקביל לזה, במקרה הייתי באופיס דיפו וראיתי מדפסת HP חדשה במחיר של כ 400 ש"ח. זה לא יאמן לאיזה מחירים זולים מגיעות מדפסות היום.
החלטתי שהפעם באמת אקנה מדפסת חדשה. כמובן שלפני זה יש לבדוק האם היא עובדת בלינוקס. לא ציפיתי לבעיות שכן מרבית המדפסות היום עובדות בלינוקס, ללא צורך בדיסק מהיצרן, בניגוד לחלונות שבלי הדיסק כמעט ואין סיכוי להפעיל את המדפסת.
כל הפורומים שקראתי אמרו שלא צריכה להיות בעייה. הלכתי וקניתי מדפסת HP OfficeJet 4500 Wireless. מדפסת משולבת הכוללת סורק ופקס, עם חיבור USB וחיבור רשת אלחוטית, כך גם אשתי תוכל להדפיס בלי קשר למחשב שלי (עד עכשיו שיתפנו את המדפסת שהייתה מחוברת למחשב שלי דרך רשת מקומית, כשהחלפתי מחשב היה צריך לעשות את כל ההגדרות מחדש. עכשיו זה לא יקרה. היא יכולה להדפיס דרך הרשת האלחוטית.
אבל כאן חכתה לי קצת הפתעה. בחיבור USB המדפסת זוהתה אוטומטית בלינוקס והייתה מוכנה להדפסה, ללא צורך בהתקנת דרייבר וכד'. כמו שמקובל בלינוקס. אבל דרך רשת אלחוטית, לא מצאתי את המדפסת.
חיפוש קצר בגוגל העלה שכדי להפעילה ברשת אלחוטית יש להפעיל את תוכנת hp-setup שמגיעה כחלק מחבילת hplip שהיא חבילת קוד פתוח של HP הכוללת דרייברים ותכניות עזר לכל המדפסות של HP.
הפעלתי את hp-setup ותוך דקות ספורות הייתה המדפסת מוכנה לעבודה דרך רשת אלחוטית. הדפסה עבדה וגם סריקה עבדה. שליחת פקס דרך המחשב לא עבדה. נראה שבכל זאת חסר דרייבר. בסופו של דבר התברר שמי שהגדיר את התלויות של חבילת hplip שכח להגדיר שהיא תלויה גם בחבילת hplip-cups. התקנתי את חבילת hplip-cups הפעילתי מחדש את תוכנת hp-setup. עכשיו הכל זוהה ועבד ללא בעיות.
נראה שלינוקס הופך אנשים למפונקים. לא רגילים שצריך להתקין דרייבר או להפעיל תוכנה מיוחדת כדי שהמדפסת תעבוד. חבל ש HP שעשו עבודה כל כך יפה עם חבילת hplip ותוכנת hp-setup (שהיא חלק מהחבילה) לא שלבו אותה כחלק מזיהוי המדפסות הפנימי של לינוקס.
בכל מקרה עכשיו הכל עובד. מדפסת, סורק ופקס. חברת HP והיבואנים בארץ יכולים היו להוסיף על האריזה במקום שמצוינות מערכות ההפעלה הנתמכות, גם לינוקס. משונה שהם לא עשו את זה, במיוחד כשהדרייבר למדפסת נכתב על ידי HP ולא על ידי הקהילה כפי שקרה בלא מעט מדפסות אחרות.
אנשים כל הזמן אומרים שמערכת ההפעלה חלונות נוחה יותר לשימוש בשולחן העבודה.
אני מניח שקוראי הבלוג הזה כבר מבינים שאין דבר רחוק יותר מהאמת.
בכל מקרה אתמול קיבלתי עוד הוכחה לכך ושוב אני ממש לא מבין כיצד מרבית המשתמשים בישראל לפחות משתמשים במערכת הפעלה כל כך גרועה.
הסיפור הולך ככה, אני ועוד הרבה אחרים קבלו קישור מחבר בפייסבוק שנשלח ממש לתפוצת נטו, הקישור היה כנראה וירוס שכנראה פוגע באקספלורר.
לא ניתן היה לזהות שמדובר במשהו חריג, אז לחצתי על הקישור. כמוני עשתה עוד חברה בפייסבוק שלי (ושל אותו אדם).
מיד לאחר הלחיצה, המחשב שלה התחיל לעשות בעיות. המחשב הוא בעבודה והיא קראה מיד לטכנאי המחשבים שלה שמצא שהמחשב מלא בוירוסים.
מאחר שלפני כן לא היו בו וירוסים בכלל, ההנחה שלה היא שהכל כתוצאה מלחיצה על הקישור.
בקיצור, היא בזבזה כשעתיים עבודה בגלל ווינדוס.
אני שעובד עם מערכת הפעלה שאין בה וירוסים (ולא, גם לא יהיו בעתיד), כלל לא הושפעתי מזה ושכחתי בכלל מהקישור הדפוק.
אז מערכת ווינדוס, לא רק שהיא פחות נוחה לשימוש, היא גם מבזבזת זמן עבודה יקר בגלל כמויות הוירוסים שלה.
במקרה קראתי היום באחד מאתרי התוכנה החופשית בישראל, פוסט של אדם בשם ירון כוכבי שכותב על עצמו שהשתמש בחלונות החל מ 1987 ולאחרונה החליט לעבור ללינוקס. ההחלטה שלו נבעה מקשיים בהתקנת מערכת חלונות 7 (טוב כבר מזמן אמרתי שלהתקין מערכת חלונות זו משימה קשה) במקרה שלו, הוא ידע להתקין את המערכת, אבל נדרש לעבור תהליך של אקטיבציה?
תהליך משונה שקיים רק בעולם התוכנה הקניינית ודורש להתקשר למיקרוסופט לתת להם כל מיני פרטים ולקבל מספר ארוך שאותו צריך להכניס בתוכנה כדי שהיא תעבוד. תהליך שלי לפחות נראה חסר כל הגיון (אין בו גם הגיון מסחרי כי הוא דורש ממיקרוסופט להחזיק מערך תמיכה ספציפי לנושא הזה).
הוא כותב שהוא מאמין בזכותו של אדם להתפרנס מפרי עמלו.
גם אנשי התוכנה החופשית מאמינים בדיוק באותה זכות, הרי כולנו מתפרנסים מפרי עמלינו.
לצערינו יש אנשים שחושבים שאנשי תוכנה חופשית הם אלטרואיסטים שכותבים תוכנה לאחרים ולא רוצים להתפרנס ממנה.
דבר זה כמובן לא נכון. לכל אחד הזכות להתפרנס מפרי עמלו גם אם הוא מתכנת תוכנה חופשית.
העניין הוא שמיקרוסופט אינם מוכרים תוכנה. מיקרוסופט מוכרים זכות מוגבלת (שהולכת ונעשית מוגבלת יותר) להשתמש בתוכנות שלהם.
המצחיק הוא שלרוב התוכנות של מיקרוסופט יש תחליפים חופשיים שהם גם חינמיים.
כמיטב המסורת, חברת קנוניקל שחררו אתמול את הגרסה החדשה שמספרה בהתאם לשנה והחודש.
בדרך כלל אני ממתין קצת לפני שאני משדרג, לא אוהב להיות זה שיגלה את הבאגים. אבל הפעם הרגשתי שזה לא בסדר, אם כל אחד יאמר כמוני, המערכת לעולם לא תתקדם. הרי זו תוכנה חופשית, היא מתקדמת בזכות הקהילה.
אז זהו החלטתי הבוקר לשדרג ואם יהיה צורך לדווח על באגים.
השדרוג הלך מהר מהצפוי ותוך מספר שעות המחשב כיבה את עצמו, זה היה אמור להיות הפעלה מחדש. הרי שדרוג שכזה כולל החלפת קרנל וזה המקרה היחיד בלינוקס בו יש לעשות הפעלה מחדש לאחר התקנה.
המחשב משום מה לא הפעיל את עצמו. לחצתי על כפתור ההפעלה והמחשב החל לעלות, העלייה הייתה קצת יותר מהירה מזו של הגרסה הקודמת (9.10) לפי ה Release notes זה באמת אמור היה להיות כך.
אבל כאן הגיעה ההפתעה, כל התוכנות שהיו פתוחות לפני הכיבוי עלו אבל ללא מסגרת לחלונות. קצת מדאיג, אבל כבר ראיתי כאלו מקרים. נכנסתי לאפקטים של שולחן עבודה וראיתי שמשום מה הוא על ללא אפקטים בכלל, הוספתי אפקטים רגילים ולפתע הופיעו גבולות לחלונות. אבל משום מה, כפתורי סגירת חלון, מזעור וכד' הופיעו בצד שמאל במקום בצד ימין כפי שאני רגיל. נכנסתי לעיצוב חלון (Appearance preferences) ושם בחרתי Customize ומשם בחרתי מחדש את צורת גבולות החלון אצלי ותוך רגע הכל הסתדר.
אז חוץ מתקלה קטנה מאד, כנראה באג של תוכנת השדרוג שלדעתי לא יקרה למשתמשים חדשים, הכל עובד ישר מההתקנה.
המערכת כמובן גם שדרגה את כל התוכנות המותקנות, כך שאפילו תוכנה כמו Stelarium שהתקנתי מזמן כשלמדתי ניווט אסטרונומי קבלה שדרוג, למרות שכבר מזמן לא השתמשתי בה.
לסיכום, השדרוג עובד יפה ואם כך נראה לי שגם התקנה מחדש תעבוד יפה. כמובן שהתקנה זו אינה ממש בדיקה, כי זה רק על מחשב אחד עם חומרה מסויימת שידוע שעובדת יפה עם לינוקס (במקרה זה Lenovo 3000 N100) הכל עובד למעט קורא טביעות אצבע שמעולם לא בדקתי ואולי גם הוא יכול לעבוד.
אתמול התפרסם בכל העולם וגם אצלינו ב ynet שעדכון של תוכנת האבטחה של McAfee טעה וחשב שאחד מקבצי המערכת של Windows מכיל חתימת וירוס. מה שגרם לבעיות למאות אלפי משתמשים שהורידו את העדכון באופן אוטומטי ולפתע המחשב שלהם קרס.
אני חושב שזו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה, נדמה לי שדבר דומה קרה לפני שנים עם אנטיוירוס של נורטון שגם עשה בעיה דומה.
אנשים רבים שואלים את עצמם, מי יפצה אותם על הנזק ועל אבדן שעות עבודה רבות?
התשובה היא שאף אחד לא יפצה אותם, הרי הם אלו שעשו את הטעות של להשתמש במערכת שרשיון השימוש שלה אומר בפירוש שאין אחריות שהיא עובדת ואין אחריות לנתונים וזה עוד כשהם משלמים עבורה.
הבעיה חמורה עוד יותר שלמרות שאנשים מודעים לבעיות האבטחה ולחוסר היציבות של המערכת הם עדיין מתעקשים להשתמש בה.
אני מסתכל מהצד ולא מבין מדוע אנשים עדיין טוענים שמערכת ההפעלה חלונות מתאימה למשתמשים פשוטים שאינם מבינים במחשבים, הרי משתמש פשוט אינו יודע כיצד להגן על המחשב שלו ובטח שלא ידע כיצד להתגבר על תקלה כזו. אמנם יש הסברים ברשת כיצד להתגבר עליה, אבל משתמשים פשוטים לא תמיד יודעים לקרוא הוראות כאלו ולהבינן.
אני שקצת מבין במחשבים, קשה לי מאד לעבוד עם חלונות, אין שם כמעט תוכנות וכל דבר הכי בסיסי שרוצים, צריך להוריד קובץ התקנה, להפעיל אותו, לענות על אינספור שאלות (שגם אני לא תמיד יודע את התשובה), להפעיל מחדש את המחשב ולהתפלל שהכל יעבוד.
בלינוקס לעומת זאת, מגוון התוכנות המגיעות עם המערכת רב מאד וגם אם תוכנה כלשהיא לא הותקנה עם המערכת, ההתקנה קלה ביותר.
ונחזור להתחלה, האם בלינוקס יכול לקרות מצב כזה?
התשובה היא תיאורטית כן, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה מכמה סיבות:
1. אין בלינוקס וירוסים וגם לא יהיו. למה? כתבתי על זה בעבר כך שאין טעם לחזור
2. תוכנות לא מעדכנות את עצמן אוטומטית ללא אישור המשתמש
כיצד כן יכול דבר דומה לקרות?
כאשר תוכנה נכנסה למאגרי התוכנה ללא בדיקה מספקת (כמו שקרה בחלונות)
אבל בלינוקס בדרך כלל המאגרים שיכים להפצה ולא לחברת התוכנה שכתבה את התוכנה, כך שהתוכנה עוברת בדיקות על ידי אנשים חיצוניים. מעבר לזה מודל הפיתוח בקוד פתוח בדרך כלל מבטיח שנקבל תוכנה איכותית יותר.
לסיכום: אולי עכשיו אחרי האסון הזה יותר אנשים יעברו ללינוקס ויצאו לחופשי. לא רק בזכות זה שהם משתמשים בתוכנה חופשית שאינה בשליטתה של חברה אחת, אלא יותר בגלל שיוכלו להיות פחות מודאגים מוירוסים, רוגלות ושאר מזיקים.