עכשיו כולם יודעים שאני מתחתן (בפעם השנייה) והפעם אני יודע שזה יהיה הרבה יותר טוב. כי למדתי לא מעט מחיי הזוגיות הקודמיים ועוד יותר למדתי מהחיים לבד.
אז בשעה טובה החלטנו להתחתן, על הדרך בה הכרנו, נספר בפוסט אחר.
בפוסט הזה נספר על אחת המשימות הקשות שעומדות בפני כל זוג בבואם לתכנן חתונה – סידור הושבת האורחים ליד השולחנות. למה זה כל כך מורכב? זה אולי משל לחיי הזוגיות, זוגיות היא חיבור של שני עולמות שונים, שתי משפחות שונות וזה לא תמיד קל. יש כאלו הנעלבים מכך שהושיבו אותם במקום אחד ולא במקום אחר, מעבר לזה מן הסתם נרצה להושיב כל משפחה בשולחן משלה, כל קבוצת חברים בשולחן משלה וכד'. אבל כאן, באירוע גדול כמו חתונה, יש לנו לפעמים מאות אורחים שלא תמיד אנו מכירים את כולם. הורי החתן רוצים להזמין אורחים שלהם, הורי הכלה רוצים להזמין אורחים שלהם, החתן והכלה, לכל אחד יש אורחים משלהם. אז איך מסדרים כל כך הרבה אורחים?
אני אנסה לכתוב כאן מדריך פשוט מנסיונינו במשימה זו (שנסתיימה רק אתמול, שבוע לפני החתונה)
מתחילים בקבלת רשימות מכל הנוגעים בדבר, הורי הכלה, הורי החתן, הכלה, החתן. איך מרכזים את זה? הדרך בה אנחנו בחרנו הייתה שימוש בגליון האלקטרוני של גוגל. לכל מי שיש לו מייל של גוגל (gmail) בראש הדף יש קישור קטן (Documents) משם בוחרים גליון אלקטרוני חדש. היתרון של גליון אלקטרוני של גוגל מול דף ב Calc של אופן אופיס (או למסכנים שעדיין משתמשים בחלונות, דף אקסל) הוא שמספר אנשים יכולים בו זמנית לראות את הדף ממספר מחשבים שונים מבלי צורך בהתקנת תוכנה אצלם.
אז לאחר שיצרנו גליון אלקטרוני חדש לרשימת האורחים שולחים הזמנה לעריכת הגליון להורי החתן, להורי הכלה וכמובן בין בני הזוג. במקרה שלנו אני יצרתי את הגליון ושלחתי לרותם (בת זוגי), להוריה ולאבא שלי.
הטורים המומלצים בגליון זה (יהיו עוד גליונות בהמשך) הם: קבוצה, שם ומשפחה, מספר אורחים, כתובת, טלפון, הערות. כאשר קבוצה משמשת לנו בעתיד לסידור ההושבה, קבוצה יכולה להכיל ערכים כמו: עבודה, חברים של החתן, חברים של הכלה, משפחה של הורי הכלה, עבודה של אבא וכד' כל זוג והקבוצות שלו. הקבוצות שלנו היו: חברים של אורי, משפחה של אורי, חברים של רותם, משפחה של אבא של רותם, משפחה של אמא של רותם, עבודה ושכנים.
נותנים להורים להכניס לגליון את כל השמות שלהם, כמה שלפעמים קשה ללמד הורים לעבוד עם מחשב, עדיין זה יוצא משתלם. אני אומר מניסיון, לקח לי זמן ללמד את האמא של רותם איך לעבוד עם המערכת ואחרי שהשקעתי בה לא מעט זמן עם המון סבלנות, הכל הלך יחסית חלק, תוך זמן קצר ראינו במחשב שלנו רשימה ארוכה של אורחים.
השלב הבא הוא משלוח ההזמנות ווידוי הגעה. כאשר מוודאים עם האורחים שהם מגיעים, מעדכנים את טור מספר האורחים. אורחים שלא בטוח שמגיעים מסמנים סימן שאלה בטור ההערות. יש גם דרך להתמודד עם אי וודאות 
השלב הבא הוא שכפול הגליון הזה, אבל הפעם מוחקים את הטורים של כתובת וטלפון ובמקומם שמים טור של מספר שולחן.
מסדרים את הגליון לפי טור הקבוצות, כך שכל קבוצה תיהיה יחד. לכן טור זה מאד חשוב וחשוב להקפיד לכתוב אותו בצורה אחידה, לא לכתוב למשל "חברים של אורי" ובמקום אחר "אורי חברים" למרות ששתי הקבוצות אומרות אותו דבר, בסידור זה יצא שונה.
עכשיו אפשר לגשת למלאכת סידור ההושבה עצמה. ליד כל שם בטור מספר שולחן, כותבים מספר שולחן כאשר במקרה שעדיין נשארו סימני שאלה לגבי הגעה, אפשר לעשות מה שאני קורא לו OverBooking על שולחן, שזה להושיב בשולחן יותר ממספר האנשים שניתן להושיב. כאשר הנוסחא שלי הייתה שעל כל שני אנשים שמסומן שאולי מגיעים, להושיב אדם נוסף בשולחן.
בשלב זה, ניתן לסדר את הטבלה פעם נוספת, הפעם לפי מספר שולחן. אפשר לעשות את הסידור מספר פעמים, כך יופיעו בהתחלה האורחים שהושבנו ולאחר מכן אלו שעדיין לא נמצא להם מקום.
בסדר ההושבה, יש להתחשב גם בדברים כמו קרוב לרמקולים של במת הריקודים או רחוק מהם, נגיש לכסאות גלגלים וכד'. בדרך כלל אנשים מבוגרים יותר מעדיפים לשבת רחוק מהרמקולים. במידה ובין המוזמנים יש נכים בכסאות גלגלים (אצלינו יש מספר מוזמנים בכסא גלגלים ועיוור אחד. עיוור רצוי להושיב כמה שיותר רחוק מהרמקולים ויחד עם זאת לא להרחיק אותו מחברים. נכה בכסא גלגלים יש להושיב במקום שיהיה קל להגיע אליו ושוב לא להושיבו רחוק מחברים או משפחה שלו)
בסוף העבודה, יש להכין שתי רשימות מודפסות, אחת לפי סדר אלפביתי של שמות האורחים ואחת לפי סדר ישיבה. רשימות אלו יש למסור למארגן האירוע (שיהיו אצל המארחת בכניסה) ולמסור עותק לבן משפחה שיהיה אחראי מטעם המשפחה על סדר ההושבה באירוע.
מדריך זה נכתב מהניסיון שלנו במשימה זו. אני מקווה שמדריך זה יעזור לזוגות אחרים. נשמח לשמוע הערות.
מדי פעם אני מסתכל מאילו דפדפנים הגיעו לאתרים שלי. זה עוזר גם לדיונים האינוספיים עם לקוחות שעבורם אני בונה אפליקציות אינטרנט שתמיד משום מה בטוחים שאקספלורר הוא הכי נפוץ ושלמעלה מתשעים אחוז משתמשים בו.
אז לא, זה כבר מזמן לא נכון. דוגמה ראשונה: האתר שלי לטכניקת המדיטציה שאני מלמד נכון להיום מספר המבקרים שהשתמשו בפיירפוקס לגלישה באתר עומד על כ 60% שימו לב יותר ממחצית הגולשים עשו זאת בעזרת פיירפוקס.
אקספלורר על גרסאותיו השונות, רק 23% כאשר באקספלורר 6.0 השתמשו רק 3.6%, משמע שאין לי מה להשקיע בתמיכה באקספלורר 6.0.
דוגמה שנייה אתר הסיפורים שלי: כאן אקספלורר על גרסאותיו השונות מהווה 55% כאשר אקספלורר 6.0 עומד על מספר דומה לאתר המדיטציה – 3.7%. פיירפוקס באתר הסיפורים מהווה 32%.
רבים מהלקוחות שלי שאני מספר להם שפיירפוקס או דפדפנים אחרים כבר מזמן מהווים לפחות חצי משוק הדפדפנים, עונים לי מיד שהאתרים שלי הם אתרים אליהם נכנסים אנשי תוכנה חופשית ולכן עיקר השימוש הוא בפיירפוקס. אבל שני האתרים שהראיתי כרגע אינם אתרים טכניים וגולשים אליהם אנשים שהגיעו לשם לאחר חיפוש בגוגל, או על מדיטציה או על מילים מהסיפורים שלי.
עכשיו נעבור לבלוג שלי, שגם אליו מגיעים מכל מיני חיפושים, על שייט, מדיטציה וכד' כאן, התוצאות מעניינות מאד, אחוז הגולשים המשתמשים באקספלורר על גרסאותיו השונות הוא: 32% בלבד, פיירפוקס עומד על 38%.
כאן גם הסתכלתי על מערכות ההפעלה בהם השתמשו הגולשים והתוצאה היא ש 36% השתמשו בלינוקס. אז אתם רוצים לומר שלינוקס לא נפוצה? אבל זה כמובן לא מדגם מיצג. בשאר האתרים שלי אחוז המשתמשים בלינוקס נע בין אחוז אחד ל 20%.
בקיצור נראה שהתחרות בשוק הדפדפנים בעיצומה וכבר אין מוביל ברור. מה שמדגיש יותר את החשיבות של כתיבת אתרים לפי תקן W3C.
זו שאלה ששואלים אותי הרבה פעמים.
נראה לי שהתשובה היא תלוי את מי שואלים. כי אם שואלים את רון חולדאי התשובה היא 170,000 ש"ח לשנה. כן זו לא טעות מאה ושבעים אלף שקל לשנה, לא חד פעמי. כמובן שמחיר זה כולל קידום של הבלוג בגוגל, אבל מה, הקידום הזה הביא אותו למקום חמישי, כאשר בלוג של מתנגדים שהוקם בעלות מזערית של בערך מאה שקלים + תשלום על אכסון (שגם זה לא עלות גבוהה) הגיע למקום השני בגוגל (אחרי הערך רון חולדאי בוויקפדיה שנמצא במקום הראשון).
מה זה בעצם מראה?
לדעתי זה מוכיח שלבנות בלוג או אתר לא צריך להשקיע הון עתק ויותר מזה, זה מוכיח שחברות המוכרות קידום אתרים בסכומים מפולפלים, בעצם לא נותנות תמורה בעד האגרה.
אני בעוונותי בונה לפעמים אתרים, אני לא לוקח כסף על קידום אבל גם בלי קידום האתרים שלי מגיעים למקומות ראשונים בגוגל.
בתקופת היותי בכת המדיטציה הטרנסנדטלית (שאני לא מאד גאה בה) בניתי אתר עבור האגודה שהיה במקומות הראשונים בגוגל בכל החיפושים הרלוונטיים, (גם היום אני במקום יפה בגוגל בחיפוש הזה, אפילו לפני וויקיפדיה)
המחירים שלי הרבה יותר נמוכים מ 170,000 ש"ח לשנה.
לדעתי אני צריך ללמוד מזה שיעור אחד, השיעור הוא שאני פרייר שגובה סכומים זעומים עבור דברים שאפשר לקבל עליהם עשרות אלפי שקלים.
מעולם לא הבנתי מדוע מכבי שירותי בריאות או המתחרים שלהם שירותי בריאות כללית, נקראים בשם שירותי בריאות שכן במרבית המקרים אנו פונים אליהם כאשר אנחנו חולים. נראה שהמתחרים היותר קטנים שלהם (קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית) כן הבינו את זה ולא שמו בשם שירותי בריאות.
בכל אופן מדוע אני כותב על שרותי החולי? מי שמכיר אותי יודע שאם כולם היו כמוני, הרופאים היו מובטלים ומכבי שירותי בריאות וכל המתחרים שלהם היו פושטים רגל. טוב אולי לא פושטים רגל כי הממשלה מממנת אותם דרך מס החולי שאנחנו משלמים (שגם הוא נקרא בשם המשונה מס בריאות).
אז ככה, מכבי שרותי בריאות לא מאמינים שיכול להיות אדם כל כך בריא כמוני והחליטו מיוזמתם להזמין אותי לבדיקות דם. אז הלכתי אתמול בבוקר לבדיקת דם, אני חייב לציין לטובה את היעילות שלהם. הכל הלך מהר ותוך עשר דקות מהרגע שהגעתי לסניף, כבר הייתי בחוץ.
בקשתי מהם גם ססמה לאיטרנט שאוכל לראות את התוצאות. קיבלתי ססמה ראשונית שנאמר לי שאצטרך לשנותה עם הכניסה.
מאחר שאני די מאוכזב מרמת הווב של חברות ישראליות (ראו את הפוסט על גו'בנט), מיד כשהגעתי הבייתה, ניסיתי להכנס לאתר שלהם. מה שראיתי היה מפתיע לטובה, אתר נוח לגלישה ומאד אינפורמטיבי (בעיקר להיפוכונדרים )
נכנסתי לחלק האישי עם הסיסמה שקיבלתי, לאחר שהכנסתי את הסיסמה קיבלתי טופס לשינוי הסיסמה, שיניתי את הסיסמה למשהו שאזכור לעתיד.
המשכתי הלאה לבדיקות מעבדה, מן הסתם הבדיקה הנוכחית לא תיהיה במערכת, אבל לשמחתי הייתה שם בדיקה ישנה שאפשר היה לראות שהמערכת עובדת. המערכת עבדה יפה.
אז אני שמח לכתוב שמכבי שירותי בריאות אינם מזלזלים בתקני האינטרנט והאתר שלהם עובד עם כל הדפדפנים. כאן מגיע ציון לשבח גם למטריקס שבנו עבורם את האתר.
חברים אחרים בקהילת התוכנה החופשית מספרים לי שהאתר של שירותי בריאות כללית אינו מאפשר למשתמשי דפדפנים מתקדמים לצפות בתוצאות בדיקות מעבדה. אני לא יכול לאמת זאת מאחר שאיני לקוח שלהם, לכן אשמח לקבל תגובות ממי שכן לקוח שלהם.
בכל אופן מכבי שירותי בריאות שגם עליהם שמעתי טענות בעבר שאינם עובדים בדפדפנים מתקדמים, עכשיו עובדים יפה.
בעיצומו של חג החירות, זה הזמן לחשוב על השנה האחרונה מאז חג החירות האחרון, האם התקדמנו לעבר יותר חירות או להיפך, ויתרנו על חירותנו?
כפי הנראה לא מעט אנשים בחרו לוותר על חירותם.
שני דברים עיקריים שמצאתי בשנה האחרונה שקרו בנושא:
1. לפני מספר חודשים הצביעו חברי הכנסת בעד חוק האח הגדול המכונה חוק המאגר הביומטרי. כרגע החוק הוא רק בתקופת ניסיון בה יכול כל אזרח שחפץ לוותר על חירותו ולהפקיר את פרטיו האישיים בידי קבוצת אנשים ללא הבנה באבטחת מידע. אני לא יודע כמה אנשים בחרו לעשות לעשות כן, אני מקווה שמעט מאד.
מדוע אני מזכיר זאת כויתור על החירות?
משתי סיבות עקריות:
א. פרטיו של מוותר החירות (להלן האסיר) נמצאים בידי הממשלה שיכולה לעשות בהם ככל העולה על רוחה, כולל להפלילו בפשע. האם אדם חופשי מוכן להפקיר את חירותו בידי קבוצת אנשים המתחלפת כל מספר שנים ואין לו שליטה מי הם ומה האינטרס שלהם?
ב. פרטיו של האסיר נמצאים במאגר שעלול להפרץ, הרי כפי שהזכרתי קודם אין במשרד הפנים אנשים בעלי הבנה באבטחת מידע, שהרי מאגר מרשם האוכלוסין נפרץ ונמצא ברשת וממה ששמעתי גם אין בכלל אדם שתפקידו אחריות על אבטחת מאגרים במשרד הפנים.
2. לא מעט אנשים בחרו להקריב את חירותם על מזבח הסגידה למותגים וקנו מכשיר אייפון, או ליתר דיוק שלמו לחברת אפל ולא קבלו דבר לחזקתם. מדוע אני אומר זאת?
חברת אפל שומרת לעצמה את הזכות למחוק תכנים ממכשירים הנמצאים בידי אנשים, מה שבעצם אומר שלמרות שיש לכם מכשיר והוא לכאורה שלכם, זה לא ממש נכון שכן לחברת אפל יש עדיין סמכות להכנס לרכושכם ולעשות בו ככל העולה על רוחה, (למה הדבר דומה? לקבלן שמכר לכם בית אבל שומר לעצמו את הזכות להכנס לביתכם ולעשות בו ככל העולה על רוחו).
יש גם לא מעט מתכנתים שבחרו לכתוב אפליקציות עבור אייפון וגם הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם ובעצם העבירו לחברת אפל את כל הזכויות. (האמת שאיני יודע בדיוק את פרטי ההסכם של אפל עם המתכנתים, מה שברור לי הוא שאסור להם להפיץ את התוכנה בדרך אחרת מאשר הדרך של אפל ושלחברת אפל הזכות להפסיק את הפצת הישום ולמחוק אותו מכל מכשיר שעליו היא הותקנה, כך שבפועל הם מסרו את מרבית הזכויות על האפליקציה לחברת אפל).
מנגד, שמעתי על לא מעט אנשים שיצאו מעבדות לחירות והחלו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס לצרכי היום יום שלהם. כאן עלי להודות גם להפצות הלינוקס הנפוצות (אובונטו, מנדריבה, פדורה ואופן סוזה) שעשו את המעבר הזה מעבדות לחירות לקל ביותר לכולם.
התעוררתי בבוקר בשעה 7 במחשבה שיש לי עוד כשעתיים עד שאני צריך לצאת היום להיות עוזר מאמנת בדרך הים. כן להיות בים בגשם שהיה הבוקר
הסתכלתי רגע במחשב לבדוק מיילים חדשים ולפתע אני רואה שהשעה אינה 7:15 כפי שחשבתי אלא 8:15, מה שאומר שיש לי הרבה פחות זמן. לא הבנתי מה קרה, האם התבלבלתי שהבטתי בשעון בבוקר? או שמה התחיל שעון הקיץ בישראל?
חיפשתי ברשת "שעון קיץ ישראל" ומהר מאד התברר לי שאכן הזיזו את השעון בדיוק בלילה שבין 25 ל 26 במרץ שעה קדימה ואני כמו תמיד מנותק מהמציאות, כלל לא ידעתי על כך
לשמחתי הרבה, לינוקס כבר שנים (לפחות מהיום בוא הכרתי את המערכת, לפני למעלה מעשר שנים) כולל הזזת שעון אוטומטית לכל אזורי העולם כולל ישראל. במערכת ההפעלה לינוקס השעון זז גם בתקופה בה שעון הקיץ בישראל לא היה קבוע לפי חוק.
אחד הדברים המשונים שמצאתי כשחיפשתי "שעון קיץ ישראל" היה הודעה של חברת מיקרוסופט על עדכון שהופץ למערכות windows החל מ XP שמאפשר עדכון אוטומטי לשעון קיץ בישראל. העדכון הופץ על ידי מיקרוסופט בנובמבר 2009 כאשר החוק לקביעת שעון קיץ בישראל נכנס לתוקף ב 2005.
מאד משונה שרק 4 שנים לאחר מכן חברת מיקרוסופט מוצאת לנכון להפיץ עדכון כל כך טריוואילי. בכלל, חבל שרק מיקרוסופט יכולים לעשות זאת. לא היה הגיוני יותר שהם ישחררו את עצמם מהצורך לכתוב אינספור עדכונים ותיקוני באגים ויתמקדו בכתיבת תוכנות טובות יותר (ואולי דפדפנים תקניים יותר?).
אבל מאחר שהקוד של מערכת ההפעלה שלהם נשמר בכזו סודיות, רק הם יכולים לעשות זאת.
נראה לי מאד משונה כל הרעיון הזה שרק החברה שכתבה את התוכנה יכול לכתוב עבורה עדכונים. זה הרי מאד לא כלכלי, להעסיק מתכנתים שבמקום שיכתבו את המערכת החדשה, יבלו את זמנם בכתיבת עדכונים למערכת ישנה שכבר לא נמכרת.
אבל משום מה מאות אלפי חברות בעולם עדיין לא הבינו שקוד פתוח כלכלי בהרבה מקוד סגור ומנסים בכח להצמד למודל עסקי חסר כל הגיון כלכלי.
בפוסט זה הבאתי רק דוגמה אחת, מדוע המודל העסקי של קוד סגור אינו מודל עסקי הגיוני. אני בטוח שיש עוד אינספור דוגמאות לחוסר ההגיון במודל המעוות של קוד סגור.
לאחרונה התפרסמו נתונים שכמות פרצות האבטחה בתוכנת acrobat reader עולה על אלו של Microsoft word.
ליתר דיוק כמות הקבצים העושים שימוש בפרצות אבטחה של acrobat reader גדולה מאלו המנצלים פרצות של word.
האם זה אומר שמתכנתי אדובי לא יודעים לכתוב קוד בטוח?
לדעתי לא. בדיוק כמו שלא נכון לומר שמתכנתי מיקרוסופט לא יודעים לכתוב קוד בטוח.
מדוע אם כן יש כל כך הרבה פרצות אבטחה בתוכנות האלו?
לדעתי התשובה היא: מאחר שהן תוכנות קנייניות בקוד סגור!
מה בדיוק הקשר?
הקשר הוא פשוט. התוכנה סגורה, גישה לקוד המקור יש רק לחברה אחת וגם שם רק לחלק מהאנשים. מה שאומר שמספר המתכנתים היכולים לתקן פרצה קטן יחסית. אותם מתכנתים מן הסתם עובדים כרגע על גרסה חדשה של התוכנה, או מוצר אחר של החברה.
לבקש מהם לתקן באג או פרצת אבטחה בתוכנה, פירושו לקחת אותם מהעבודה שהם עובדים כרגע. מה שאומר שהתוכנה עליה הם עובדים כרגע תתעכב קצת.
למנהלי החברה זו בעיה, שהרי ההכנסות העתידיות של החברה תלויות לא בתוכנות הקיימות אלא באלו העתידיות. מה שאומר שתיקון פרצות אבטחה בעצם לא טוב לרווחי החברה.
לעומת זאת, מה קורה בקוד פתוח?
בקוד פתוח, כל אחד יכול לראות את קוד המקור ולתקן. כך יש בעצם פוטנציאל אינסופי של מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים.
זה לא שבקוד פתוח אין פרצות אבטחה. יש פרצות ולדעתי בכמות דומה. ההבדל הוא שפרצות האבטחה מתוקנות מהר יותר.
בדרך כלל פרויקטי קוד פתוח אינם מתביישים להודות בבאגים ו\או פרצות אבטחה. ברגע שמודיעים להם על באג או פרצת אבטחה, הם מודים למוצא ומתקנים בהקדם.
חברות קוד סגור כנראה מהסיבות שפורטו לעיל ומסיבות מסחריות נוספות, בדרך כלל גם לא יודו בקיומו של באג או פרצת אבטחה. כתבתי על כך גם בפוסט קודם בבלוג זה, כיצד חברת National Instruments לא הודתה בבאג שלה וגרמה לי לעשות מעקפים בתוכנה כדי לבצע את המשימה שלי.
מדיניות הכחשת הבאגים היא מדיניות רווחת בקרב חברות קוד סגור.
בת זוגי החליטה לעשות כרטיס אשראי חדש ולאחר כל הפרסומים בטלויזיה ובקולנוע החליטה לנסות את חברת לאומיקרד. טלפון אחד אליהם והכרטיס בדרך אליה עם שליח מיוחד. קוד סודי נשלח במקביל בדואר. עד כאן הכל נראה טוב והשירות מהיר וטוב וכל זאת ללא תשלום.
אבל כאן מגיע החלק המעניין, על מנת להפעיל את הכרטיס היא נדרשה לחתום על הסכם שחלק מהסעיפים בו אומרים שהיא מאשרת לחברת לאומיקרד לשלוח לה מידע שיווקי בדואר אלקטרוני, הודעות SMS וכד' וכמו כן למסור עליה פרטים לחברות אחרות לצורך קבלת מידע שיווקי גם מהן.
היא כמובן לא הסכימה לחתום על סעיף כזה. מה שכמובן מנע ממנה להשתמש בכרטיס.
חברת לאומיקרד מצידה הצהירה גם בכתב שהלקוח יכול לבקש לאחר החתימה שלא ישלח אליו כל מידע שיווקי. אבל לא מוכנים לבטל משלוח מידע כזה לפני שהכרטיס הופעל ולא מוכנים להפעיל את הכרטיס עד שהיא תחתום על הסעיף הזה.
לנו עושה רושם שכנראה מקור ההכנסה העיקרי של חברת לאומיקרד הוא לא כרטיסי אשראי אלא מכירת מידע שיווקי על לקוחותיהם. היא כאדם שהפרטיות שלה חשובה לה, לא מוכנה לחתום על סעיפים כאלו.
משונה הדבר שנציגי שירות הלקוחות איתם היא דברה אמרו שמעולם לא שמעו על אדם שלא הסכים לחתום בגלל הסעיף הזה.
בקיצור, מי שקורא את הבלוג הזה, אני ממליץ להתרחק מלאומיקרד. הם אולי מפנקים באינספור מתנות (כך לפחות הם מפרסמים) אבל בפועל מרוויחים על חשבונכם ומשמשים בעצם צינור למפרסמים על מנת להציע לכם את מרכולתם בכל דרך אפשרית.
אני גם אשמח לתגובה מאנשי לאומיקרד על גישתם המזלזלת בפרטיות לקוחותיהם. אני חושש שאם הם כך מזלזלים בפרטיות, אולי הם גם מזלזלים באבטחת המידע באינטרנט? מי יודע.
עוד מערכת הפעלה חשובה שוחררה בימים אלו כתוכנה חופשית. מערכת ההפעלה סימביאן שמפעילה את מרבית הטלפונים הסלולריים כיום, שוחררה בדיוק אתמול תחת רשיון חופשי, לצערי כזה שמאפשר לסגור קוד, אבל עדיין רשיון חופשי.
השחרור נעשה כפי הנראה כדי להתחרות באחרים, בעיקר באנדרואיד. אבל מה זה בעצם משנה, אנחנו רואים יותר ויותר תוכנה משוחררת ברשיון חופשי. זה רק מראה את מה שטענתי כבר לפני שנים, שתוכנה קניינית היא עיוות ההגיון ושעיוות זה יעלם עם הזמן.
בעצם השחרור של יותר ויותר קוד כתוכנה חופשית אנחנו רואים גם שתוכנה חופשית היא קודם כל טובה יותר לחברות עצמן ורק אחר כך למשתמשים.
מרבית המשתמשים לצערינו ממש לא איכפת להם שדורכים על החופש שלהם. ראו את הפופולריות של מכשיר ה iPhone הרי התוכנה שלו למרות שבסיסה חופשי (BSD), כל קשר בינה לבין חופשי די מקרי. אפל לוקחת לעצמה את הזכות לשלוט במה נריץ במכשיר, כולל את הזכות למחוק משהו מהמכשיר שרכשנו במלא כספינו. מעבר לזה, כל התוכנה שאפל בנו וזה לא מעט, לא חופשית בכלל.
הפופולריות ההולכת וגואה של iPhone דומה לפופולריות של מערכת ההפעלה Windows, בשני המקרים הכל בנוי על שיווק ולא שום דבר אחר. לגבי iPhone אני לא ממש יודע, אבל לגבי Windows לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות שמדובר במערכת לא שימושית ולא נוחה לשימוש. אבל רבים מוכנים להשבע שהיא מערכת ההפעלה הכי פשוטה לשימוש והכי טובה בעולם.
בחודש האחרון התפרסמו מספר אזהרות לגבי דפדפן האינטרנט המשונה הזה שעדיין רבים משתמשים בו. האזהרות יצאו מממשלת גרמניה וצרפת (מישראל לא יצאו אזהרות כאלו לפחות לא בשנים הקרובות).
הסיבה היא שמתברר שפרצת אבטחה הקיימת בכל הגרסאות החל מגרסה 6.0 ועד גרסה 8.0 החדשה ביותר, שמשה פורצים לפריצה לחשבונות ג'מייל בסין. בתחילה מיקרוסופט הכחישו בכלל שהפרצה קיימת בגרסה 8.0 כיום עד כמה שהבנתי הם מודים בזה. אבל עדיין לא אמרו מתי יצא תיקון. האמת שהם ידעו על הבעיה כבר באוגוסט ועד היום לא הוציאו תיקון.
שוב אנחנו רואים כמה גרוע זה להיות תלוי בחברה אחת לתוכנה. עוד יותר גרוע, להיות תלויים בה לתוכנה כל כך חשובה כמו הדפדפן שלנו.
בתוכנה חופשית דבר כזה לא יכול לקרות, ברגע שמישהו מגלה פרצת אבטחה כלשהיא, מיד יהיה מישהו שיתקן את הפרצה ויפיץ את העדכון.
עם אזהרות כאלו בגרמניה וצרפת, אני מניח שהשימוש בפיירפוקס ושאר הדפדפנים הפתוחים יעלה עוד יותר. גם כך יש הטוענים שנתח השוק של פיירפוקס כבר הגיע ל 40% עכשיו הוא יעלה עוד יותר.
ובנתיים בישראל? ישראל היא מדינת האבסורד. ישראל היא מדינה מתקדמת ביותר בכל הקשור להי-טק. אבל בכל הקשור לווב, ישראל מפגרת כעשרים שנה מאחורי כל העולם. אתרי הממשלה תואמים רק לאקספלורר וחלקם אפילו רק לאקספלורר 6.0 ולא רק אתרי הממשלה הם כאלו. גם מרבית אתרי הבנקים בישראל לא תומכים בדפדפנים מתקדמים יותר. כך גם תוכנות של האוניברסיטאות בישראל (שימו לב, אוניברסיטה, מקום שאמור להיות בחזית המחקר).
אבל מה? בישראל זה כנראה לא איכפת לאף אחד. איגוד האינטרנט שלקח על עצמו את ניהול משרד ה W3C בישראל נראה שלא עושה דבר. הוא אמנם פרסם מפגש בנושא סמנטיק ווב בקרוב, אבל למה הם קופצים לטכנולוגיה כזו? מה עם לדבר על HTML 4.3 ו CSS2 שאמנם נחשבים למיושנים בכל העולם אבל בישראל עדיין יש מתכנתי אינטרנט שלא מכירים אותם?
בישראל משום מה חושבים אנשים ש HTML היא שפת תכנות ונועדה למתכנתנים. למיטב ידיעתי ה W3C כאשר פרסם את התקנים האלו פנה למעצבים ולא למתכנתנים. כל עוד מעצבים יחשבו שזה למתכנתנים ומתכנים שבדרך כלל אינם מעצבים, לא ירצו מן הסתם לעבוד עם זה. אף אחד לא באמת ידע את זה בארץ.
כאן המקום לציין שיש בארץ מספר מקצוענים שמכירים את הנושא די לעומק וכן עושים אתרים טובים מאד. לצערינו מספרם של מקצוענים אלו הוא זעום ואנשים לא מבינים את הצורך בהם.