הבלוג של אורי עידן

לפני כשש שנים חיפשתי עובדים ופניתי לחברת ג'ובנט (jobnet.co.il) השירות היה אדיב ומהיר ותוך זמן קצר קיבלתי גישה לממשק פרסום משרות. אבל אז התברר שממשק זה פועל רק בדפדפן אקספלורר ולי כידוע אין גישה לדפדפן זה משתי סיבות: האחת אידאולוגית (אני לא רוצה לעבוד עם חברות המזלזלות בתקנים) השנייה מעשית, אני עובד עם לינוקס ואין בלינוקס דפדפן אקספלורר (יש כחמישה דפדפנים אחרים).

פניתי לחברה וסיפרתי על בעייתי. גם כאן הם הלכו לקראתי. הם פרסמו עבורי את המודעה לאחר שכתבתי להם במייל את פרטי ההודעה וכמו כן נתנו לי מנוי חינם תמורת זה שאכתוב להם דוח מפורט על הליקויים במערכת פרסום המשרות.

לדעתי עסקה הוגנת לחלוטין. תוך כשבוע הגשתי להם דוח מפורט על הליקויים כולל המלצות לתיקון. מנכ"ל החברה דאז קישר אותי עם המתכנת שכתב את האתר (נדמה לי חברת בת של בינת) שאישר את דברי ואמר שיוכל לתקן את הליקויים תוך מספר שעות עבודה. אולם על מנת לעשות זאת הוא זקוק לאישור מהמנהל שלו (שמן הסתם זקוק לאישור מהלקוח, ג'ובנט). כאן כמובן נגמר התפקיד שלי.

אז גם מצאתי את העובדים שחיפשתי ולכן לא היה לי קשר עם חברת ג'ובנט.

לפני מספר שנים שמעתי שגם חברה זו נפלה למלכודת של כת הסיינטולוגיה שגייסו אותם במסווה של יעוץ עסקי. אבל זה לא עניין הפוסט אלא רק שמועה שלא מצאתי לה סימוכין כך שיתכן שכלל אינה נכונה. אני כותב זאת בכל זאת כי יש ספק שזה אכן נכון.

לפני כשבוע קיבלתי מייל פרסומי מחברת ג'ובנט (שלא לדבר על כך שעברו על חוק הספאם החדש, אבל מילא).
במייל הזה הוצע לי לקבל שבועיים פרסום חינם לרגל חג הפסח המתקרב ובא.

במקרה, אני מחפש מתכנת\ת עם ידע בשפת C (רצוי גם הכירות עם LabVIEW) למספר פרויקטים של לקוח שלי. (אגב מי שמכיר מישהוא מישהיא שיכולים לענות על הדרישות מוזמנ\ת לשלוח לי מייל).

החלטתי להענות להצעה שלהם ותוך כשעה קיבלתי טלפון מנציגת החברה שאמרה לי שאקבל במייל שם וסיסמה לגישה למערכת (למה צריך להתקשר ולא ישר לשלוח מייל?)
בכל מקרה תוך כשעתיים לאחר השיחה קיבלתי מייל ממחלקת התמיכה שלהם עם שם וסיסמה לגישה לאתר. פתחתי את האתר בדפדפן פיירפוקס וניסיתי להכנס. להכנס הצלחתי מיד (תגובת האתר הייתה איטית להחריד אבל זו לא הבעיה). מיד קידם את פני ממשק שהזכיר לי נשכחות (הרי כתבתי דוח על ממשק זה לפני כשש שנים).

ניסיתי ללחוץ על אחד הקישורים בממשק שכמובן לא עבד. החלטתי לא להתיאש ולנסות עם דפדפן אחר, גם שם כמובן זה לא עבד.

כתבתי מייל חזרה לתמיכה על הבעיה. התגובה שקיבלתי הייתה שהם יודעים את הבעיה ולכן ממליצים להשתמש בתוסף לפיירפוקס שמאפשר להתגבר על הבעיה. כמובן שתוסף זה עובד רק במערכת ההפעלה חלונות כי מה שהוא עושה זה בעצם להפעיל את אקספלורר בתוך חלון של פיירפוקס.

הסברתי להם שוב שאיני יכול להשתמש בתוסף מאחר שאין לי חלונות. זה החל תכתובת ארוכה במייל עם מנהל מוצר בחברה (שבמקרה שמו הפרטי כשם המנכ"ל הקודם ולכן חשבתי שאתו דברתי בזמנו). במיילים שלו הוא אמר שחברת ג'ובנט מקשיבה ללקוחות ומשתדלת ללכת לקראתם וכן פועלת להתאמת המערכת לתקנים ועוד קצת בלבול שיווקי

אבל רגע, פועלים להתאים לתקנים ושש שנים לא עשו דבר? האם אפשר להאמין לחברה כזו?

אני תוהה האם כדאי לעבוד עם חברה שמזלזלת בצורה כזו בתקנים ובטענות של לקוחות (הרי את הטענה שלי הם קבלו לפני שנים)?

בקיצור אני ממליץ לכל מי שמחפש עובדים, אל תעשו זאת דרך ג'ובנט, יש עוד הרבה אתרים מקוונים לחיפוש עובדים.
עם חברה שמזלזלת בלקוחות ורק מדברת על שירות טוב, לא כדאי לעבוד. אצלם יש דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

לאחרונה התפרסמו נתונים שכמות פרצות האבטחה בתוכנת acrobat reader עולה על אלו של Microsoft word.

ליתר דיוק כמות הקבצים העושים שימוש בפרצות אבטחה של acrobat reader גדולה מאלו המנצלים פרצות של word.

האם זה אומר שמתכנתי אדובי לא יודעים לכתוב קוד בטוח?
לדעתי לא. בדיוק כמו שלא נכון לומר שמתכנתי מיקרוסופט לא יודעים לכתוב קוד בטוח.

מדוע אם כן יש כל כך הרבה פרצות אבטחה בתוכנות האלו?

לדעתי התשובה היא: מאחר שהן תוכנות קנייניות בקוד סגור!

מה בדיוק הקשר?
הקשר הוא פשוט. התוכנה סגורה, גישה לקוד המקור יש רק לחברה אחת וגם שם רק לחלק מהאנשים. מה שאומר שמספר המתכנתים היכולים לתקן פרצה קטן יחסית. אותם מתכנתים מן הסתם עובדים כרגע על גרסה חדשה של התוכנה, או מוצר אחר של החברה.
לבקש מהם לתקן באג או פרצת אבטחה בתוכנה, פירושו לקחת אותם מהעבודה שהם עובדים כרגע. מה שאומר שהתוכנה עליה הם עובדים כרגע תתעכב קצת.
למנהלי החברה זו בעיה, שהרי ההכנסות  העתידיות של החברה תלויות לא בתוכנות הקיימות אלא באלו העתידיות. מה שאומר שתיקון פרצות אבטחה בעצם לא טוב לרווחי החברה.

לעומת זאת, מה קורה בקוד פתוח?
בקוד פתוח, כל אחד יכול לראות את קוד המקור ולתקן. כך יש בעצם פוטנציאל אינסופי של מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים.
זה לא שבקוד פתוח אין פרצות אבטחה. יש פרצות ולדעתי בכמות דומה. ההבדל הוא שפרצות האבטחה מתוקנות מהר יותר.
בדרך כלל פרויקטי קוד פתוח אינם מתביישים להודות בבאגים ו\או פרצות אבטחה. ברגע שמודיעים להם על באג או פרצת אבטחה, הם מודים למוצא ומתקנים בהקדם.

חברות קוד סגור כנראה מהסיבות שפורטו לעיל ומסיבות מסחריות נוספות, בדרך כלל גם לא יודו בקיומו של באג או פרצת אבטחה. כתבתי על כך גם בפוסט קודם בבלוג זה, כיצד חברת National Instruments לא הודתה בבאג שלה וגרמה לי לעשות מעקפים בתוכנה כדי לבצע את המשימה שלי.
מדיניות הכחשת הבאגים היא מדיניות רווחת בקרב חברות קוד סגור.

בת זוגי החליטה לעשות כרטיס אשראי חדש ולאחר כל הפרסומים בטלויזיה ובקולנוע החליטה לנסות את חברת לאומיקרד. טלפון אחד אליהם והכרטיס בדרך אליה עם שליח מיוחד. קוד סודי נשלח במקביל בדואר. עד כאן הכל נראה טוב והשירות מהיר וטוב וכל זאת ללא תשלום.

אבל כאן מגיע החלק המעניין, על מנת להפעיל את הכרטיס היא נדרשה לחתום על הסכם שחלק מהסעיפים בו אומרים שהיא מאשרת לחברת לאומיקרד לשלוח לה מידע שיווקי בדואר אלקטרוני, הודעות SMS וכד' וכמו כן למסור עליה פרטים לחברות אחרות לצורך קבלת מידע שיווקי גם מהן.

היא כמובן לא הסכימה לחתום על סעיף כזה. מה שכמובן מנע ממנה להשתמש בכרטיס.
חברת לאומיקרד מצידה הצהירה גם בכתב שהלקוח יכול לבקש לאחר החתימה שלא ישלח אליו כל מידע שיווקי. אבל לא מוכנים לבטל משלוח מידע כזה לפני שהכרטיס הופעל ולא מוכנים להפעיל את הכרטיס עד שהיא תחתום על הסעיף הזה.

לנו עושה רושם שכנראה מקור ההכנסה העיקרי של חברת לאומיקרד הוא לא כרטיסי אשראי אלא מכירת מידע שיווקי על לקוחותיהם. היא כאדם שהפרטיות שלה חשובה לה, לא מוכנה לחתום על סעיפים כאלו.

משונה הדבר שנציגי שירות הלקוחות איתם היא דברה אמרו שמעולם לא שמעו על אדם שלא הסכים לחתום בגלל הסעיף הזה.

בקיצור, מי שקורא את הבלוג הזה, אני ממליץ להתרחק מלאומיקרד. הם אולי מפנקים באינספור מתנות (כך לפחות הם מפרסמים) אבל בפועל מרוויחים על חשבונכם ומשמשים בעצם צינור למפרסמים על מנת להציע לכם את מרכולתם בכל דרך אפשרית.

אני גם אשמח לתגובה מאנשי לאומיקרד על גישתם המזלזלת בפרטיות לקוחותיהם. אני חושש שאם הם כך מזלזלים בפרטיות, אולי הם גם מזלזלים באבטחת המידע באינטרנט? מי יודע.

עוד מערכת הפעלה חשובה שוחררה בימים אלו כתוכנה חופשית. מערכת ההפעלה סימביאן שמפעילה את מרבית הטלפונים הסלולריים כיום, שוחררה בדיוק אתמול תחת רשיון חופשי, לצערי כזה שמאפשר לסגור קוד, אבל עדיין רשיון חופשי.

השחרור נעשה כפי הנראה כדי להתחרות באחרים, בעיקר באנדרואיד. אבל מה זה בעצם משנה, אנחנו רואים יותר ויותר תוכנה משוחררת ברשיון חופשי. זה רק מראה את מה שטענתי כבר לפני שנים, שתוכנה קניינית היא עיוות ההגיון ושעיוות זה יעלם עם הזמן.

בעצם השחרור של יותר ויותר קוד כתוכנה חופשית אנחנו רואים גם שתוכנה חופשית היא קודם כל טובה יותר לחברות עצמן ורק אחר כך למשתמשים.

מרבית המשתמשים לצערינו ממש לא איכפת להם שדורכים על החופש שלהם. ראו את הפופולריות של מכשיר ה iPhone הרי התוכנה שלו למרות שבסיסה חופשי (BSD), כל קשר בינה לבין חופשי די מקרי. אפל לוקחת לעצמה את הזכות לשלוט במה נריץ במכשיר, כולל את הזכות למחוק משהו מהמכשיר שרכשנו במלא כספינו. מעבר לזה, כל התוכנה שאפל בנו וזה לא מעט, לא חופשית בכלל.

הפופולריות ההולכת וגואה של iPhone דומה לפופולריות של מערכת ההפעלה Windows, בשני המקרים הכל בנוי על שיווק ולא שום דבר אחר. לגבי iPhone אני לא ממש יודע, אבל לגבי Windows לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות שמדובר במערכת לא שימושית ולא נוחה לשימוש. אבל רבים מוכנים להשבע שהיא מערכת ההפעלה הכי פשוטה לשימוש והכי טובה בעולם.

בחודש האחרון התפרסמו מספר אזהרות לגבי דפדפן האינטרנט המשונה הזה שעדיין רבים משתמשים בו. האזהרות יצאו מממשלת גרמניה וצרפת (מישראל לא יצאו אזהרות כאלו לפחות לא בשנים הקרובות).

הסיבה היא שמתברר שפרצת אבטחה הקיימת בכל הגרסאות החל מגרסה 6.0 ועד גרסה 8.0 החדשה ביותר, שמשה פורצים לפריצה לחשבונות ג'מייל בסין. בתחילה מיקרוסופט הכחישו בכלל שהפרצה קיימת בגרסה 8.0 כיום עד כמה שהבנתי הם מודים בזה. אבל עדיין לא אמרו מתי יצא תיקון. האמת שהם ידעו על הבעיה כבר באוגוסט ועד היום לא הוציאו תיקון.

שוב אנחנו רואים כמה גרוע זה להיות תלוי בחברה אחת לתוכנה. עוד יותר גרוע, להיות תלויים בה לתוכנה כל כך חשובה כמו הדפדפן שלנו.

בתוכנה חופשית דבר כזה לא יכול לקרות, ברגע שמישהו מגלה פרצת אבטחה כלשהיא, מיד יהיה מישהו שיתקן את הפרצה ויפיץ את העדכון.

עם אזהרות כאלו בגרמניה וצרפת, אני מניח שהשימוש בפיירפוקס ושאר הדפדפנים הפתוחים יעלה עוד יותר. גם כך יש הטוענים שנתח השוק של פיירפוקס כבר הגיע ל 40% עכשיו הוא יעלה עוד יותר.

ובנתיים בישראל? ישראל היא מדינת האבסורד. ישראל היא מדינה מתקדמת ביותר בכל הקשור להי-טק. אבל בכל הקשור לווב, ישראל מפגרת כעשרים שנה מאחורי כל העולם. אתרי הממשלה תואמים רק לאקספלורר וחלקם אפילו רק לאקספלורר 6.0 ולא רק אתרי הממשלה הם כאלו. גם מרבית אתרי הבנקים בישראל לא תומכים בדפדפנים מתקדמים יותר. כך גם תוכנות של האוניברסיטאות בישראל (שימו לב, אוניברסיטה, מקום שאמור להיות בחזית המחקר).
אבל מה? בישראל זה כנראה לא איכפת לאף אחד. איגוד האינטרנט שלקח על עצמו את ניהול משרד ה W3C בישראל נראה שלא עושה דבר. הוא אמנם פרסם מפגש בנושא סמנטיק ווב בקרוב, אבל למה הם קופצים לטכנולוגיה כזו? מה עם לדבר על HTML 4.3 ו CSS2 שאמנם נחשבים למיושנים בכל העולם אבל בישראל עדיין יש מתכנתי אינטרנט שלא מכירים אותם?

בישראל משום מה חושבים אנשים ש HTML היא שפת תכנות ונועדה למתכנתנים. למיטב ידיעתי ה W3C כאשר פרסם את התקנים האלו פנה למעצבים ולא למתכנתנים. כל עוד מעצבים יחשבו שזה למתכנתנים ומתכנים שבדרך כלל אינם מעצבים, לא ירצו מן הסתם לעבוד עם זה. אף אחד לא באמת ידע את זה בארץ.
כאן המקום לציין שיש בארץ מספר מקצוענים שמכירים את הנושא די לעומק וכן עושים אתרים טובים מאד. לצערינו מספרם של מקצוענים אלו הוא זעום ואנשים לא מבינים את הצורך בהם.

היום כהרגלי יצאתי להליכה על שובר הגלים של מרינה הרצליה.
כמו תמיד במרינה הרצליה, בעיקר בחדשי החורף, פתח היציאה והכניסה מתמלא בחול ונוצרים שרטונות חול. אז גם היום היה כמו ימים רבים פתח צר. הנהלת המרינה דאגה למצף את הפתח עם מצופים אדומים (שבספק אם הם מאירים בחושך) המסמנים את הצד השמאלי של הכניסה (הימני של היציאה).

היום יאכטה של מועדון היאכטות שיא-גל יצאה לים, כמו תמיד אצלם במהירות שיא, אז מה אם יש הגבלת מהירות של 3 קשר בתוך המרינה? אותם זה לא מעניין.

מעבר לזה שהם הפליגו במהירות, הסקיפר לא שם לב למצופים שהונחו שם והפליג מימין לאחד המצופים ולפתע נעצר כאשר הקיל שלו נתקע בחול. למזלו היה זה חול רך והוא הצליח לחזור לאחור על ידי שילוב לאחור במלוא עצמת המנוע.

מקרה זה דומה למקרה שקרה בשנה שעברה, (שגם צילמתי ופרסמתי תמונות) רק שאז לא הצליח הסקיפר לצאת מהשרטון ומשום מה המועדון בחר לשלוח יאכטה נוספת על מנת לחלץ את היאכטה שנתקעה. היאכטה השנייה נתקעה גם היא על השרטון וכך היה צרוך לחלץ שתי יאכטות. לשמחתם הפעם לא היה צורך לשלוח חילוץ אבל שוב להתקע על שרטון מראה לדעתי על רמת שייט ירודה של שייטי המועדון.

מקרה זה מראה עד כמה חשוב להפליג לאט בתחומי המרינה וגם כאשר מדובר במרינה מוכרת, זו עדיין לא סיבה להפליג מבלי לשים לב למצופים

לפני שנים רבות הומצאה שיטה יפה על מנת לאפשר לממציאים יתרון תחרותי על חבריהם, השיטה בעצם אומרת לממציא "תגלה למדינה את ההמצאה שלך ואנחנו נבטיח לך הגנה שכל מי שיעתיק את ההמצאה שלך תוכל לתבוע ממנו פיצויים"

על פניו נשמעת שיטה מעולה להגנה על הממציא מפני העתקות.

מאחר שהשיטה טובה, החלו להשתמש בה יותר ויותר ואז נוצרו כל מני מצבים משונים.

קודם כל התהליך הפך להיות מורכב ויקר, מכמה סיבות, הסיבה הראשונה היא שיש צורך בעורך דין מומחה שידע לנסח את המסמך בצורה הדרושה ועדיין להסביר את הצד הטכני בהמצאה, לכן לא כל עורך דין יודע לעשות זאת.
מעבר לזה, אחד התנאים הוא שההמצאה היא באמת חדשנית, מה שדורש מחקר לא קטן לוודא שההמצאה אכן חדשנית.

נניח שהממציא באמת מצליח לשלם את הסכומים הדרושים והנה הוענק לו פטנט, מה קורה אז?
אם נוצר באמת מצב שמישהו העתיק את ההמצאה שלו והוא רוצה לתבוע את המעתיק, שוב הוא נכנס לעלויות לא קטנות ותהליך לא קצר שבסופו אם יווכח בית המשפט שיש אמת בדבריו, יזכה הממציא לפיצויים.
כל זה גורם לכך שבעצם רק חברות גדולות ועתירות ממון יכולות בכלל לרשום ולהגן על פטנטים.

כל זה מסביר במילים פשוטות מדוע פטנטים בכלל אינם רעיון טוב.
כאן אנחנו מגיעים למקרה נוסף, פטנטים על תוכנה.

כאן המצב מורכב עוד יותר שהרי תוכנה אינה ממש מוצר. תוכנה היא בעצם נוסחא, אלגוריתם לביצוע משימה מסויימת. רישום פטנט על תוכנה הינו כמו רישום פטנט על נוסחא, מה שבעצם עוצר את התפתחות עולם התוכנה במקום לקדם אותו.
כל מי שכותב תוכנה, צריך להשקיע לא מעט זמן וכסף על מנת לוודא שהתוכנה שלו אינה מפרה פטנטים של אחרים. כך שבמקום להשקיע את הזמן בתכנות ופיתוח האלגוריתם, הוא משקיע את הזמן בלוודא שאין הוא מפר פטנט של מישהו אחר.

עוד דבר משונה שקורה בעיקר בעולם התוכנה, הוא חברות שכל עיסוקם הוא ברכישת פטנטים ותביעת חברות אחרות.
ישנן מספר חברות שהפרוטה מצויה בכיסן שרושמות פטנטים על המצאות שלא הן המציאו חברות אלו במקרים רבים משלמות לממציא על מנת לרכוש ממנו את הזכויות על ההמצאה. אם אין פטנט רשום על ההמצאה הן רושמות את הפטנט על שמן.
אז הם מחפשים תוכנות המפרות את הפטנט ותובעים פיצויים מאותן חברות. מצב זה נקרא "טרולי פטנטים"
דוגמה די עדכנית למצב כזה, היא תביעה של חברת i4i מקנדה נגד מיקרוסופט על הפרת פנטנט השייך להם בתוכנת וורד של מיקרוסופט. בית המשפט קיבל את טענת התובעת (i4i) ואסר על מיקרוסופט למכור רשיונות אופיס בארה"ב. מה קורה עם זה היום איני יודע. מה שחשוב הוא הסיפור, שחברת מיקרוסופט שבעצמה משתמשת לא מעט בפטנטים, נפלה לבור הזה.
אז חברה גדולה וחזקה כמו מיקרוסופט יכולה לצאת מזה ועדיין להשאר רווחית, אבל חברות קטנות יותר, לא בטוח שיכולות לעמוד בהוצאות המשפט והוצאות הפיצויים.

יש עוד כמה דוגמאות מעניינות על מדוע פטנטים בתוכנה הם דבר המונע חדשנות במקום לעודד אותה. אפשר לקרוא על אותם מקרים בנייר העמדה של עמותת המקור בנושא פטנטים בתוכנה
את המסמך כתב היועץ המשפטי של עמותת המקור עו"ד יהונתן קלינגר, לאחר מכן הועבר המסמך לשאר חברי העמותה והוכנסו בו שינויים בהתאם להערות רבות שהתקבלו מחברי העמותה.

כל הכבוד לליאור קפלן ויהונתן קלינגר על העבודה שהשקיעו בניסוח נייר העמדה וטיפול במשובים שהגיעו על הנוסח.

בפוסט הקודם כתבתי כיצד חברת סלקום מציגה שירות ברמה נמוכה כעלייה ברמת השירות. אז לא חשבתי שיכול להיות מצב גרוע בהרבה. עכשיו סלקום הוכיחו שהם יכולים לתת שירות גרוע עוד יותר!

ביום ראשון קבלתי טלפון מחברת סלקום בו נאמר לי שבמכשיר שמסרתי לתיקון יש קורוזיה ולכן אינו ניתן לתיקון. דבר זה הוא ללא ספק לא נכון מאחר שבמכשירים עדינים כאלו, קורוזיה הייתה גורמת למכשיר להפסיק לעבוד מיידית והמכשיר אותו מסרתי לסלקום הגיע במצב עבודה.

הסיבה בגללה התקשרו לספר לי את סיפור הקורוזיה הייתה על מנת להתחמק מתיקון או החלפה ללא תשלום ולדרוש ממני לשלם 1100 ש"ח השתתפות עצמית על מנת לקבל מכשיר חדש.

לאחר דין ודברים עם מנהל המרכז בהרצליה הצלחתי לקבל הטבה בסך 900 ש"ח כך שיוצא שאני משלם 200 ש"ח על המכשיר. כמובן שזה לא סוף הסיפור, אני עוד מתכוון להאבק על הנושא עד שאקבל מכשיר חדש ללא תשלום.

לאחר שקיבלתי מכשיר חדש והתחייבות בכתב על ההטבה שתגיע כהנחה בחשבונית החדשית, בקשתי לקבל את המכשיר הישן שלי על מנת להעביר את הזכרונות ממנו. נאמר לי שביום למחרת יגיע המכשיר הישן לסניף הרצליה.
מאחר שאני למוד נסיון עם סלקום שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, העדפתי להתקשר לפני שאני מגיע לסניף. אז נאמר לי שהמכשיר לא הגיע ושאין יודעים היכן הוא נמצא. עכשיו מחפשים עבורי את המכשיר.

לי אישית זה נראה כמו ניסיון להעלים ראיות. כי לצערי חשפתי בפניהם את העובדה שאני שוקל פנייה לבית המשפט בעניין.
הם כנראה יודעים שכאשר אקבל את המכשיר הישן אוכל לפתוח אותו ולראות שאין ולא הייתה קורוזיה במכשיר. מה גם שסביר להניח שאפשר יהיה לתקן את המכשיר.

בכל מקרה כרגע אני עם מכשיר מאותו דגם N86 שעובד ובנתיים מחבר הטעינה לא התקלקל. אבל מחצית מהטלפונים שהיו במכשיר וכל הודעות ה SMS נשארו במכשיר הישן שאין יודעים היכן הוא.

כאשר אקבל את המכשיר הישן, בתקווה שחברת סלקום לא חבלו בו בכוונה. אנסה להעביר את הנתונים בעזרת Bluetooth או על ידי תיקון מחבר הנתונים והעברה באמצעות USB.

בכל אופן רציתי לספר לכולם על מנת שידעו אנשים אחרים להזהר מכל הקשור לשירות התיקונים של חברת סלקום.

לא פעם ראיתי מצבים בהם חברות שווקו אי נוחות או שירות לקוי כשירות טוב. הפעם הראשונה הייתה ששמעתי על מה שנקרא WGA או Window Gnuine Advantage שבתחילה היה זה רק שירות שמפריע להריץ את מערכת ההפעלה. היום אני לא מעודכן ויתכן שהוסיפו לשירות זה דברים. בכל אופן ברור מדוע מיקרוסופט השיקו את השירות הזה וברור מדוע בדיקה האם המערכת נקנתה כחוק, מפריעה להריץ אותה. אבל השם, או השם, מציג את זה כיתרון.

כך הציגו גם כיתרון את נושא אכיפת זכויות דיגיטליות בכך שקראו לזה בתחילה Trusted Computing כאשר ברור שזה בדיוק להיפך, הרי בעזרת זה חברות מנעו ממני להריץ דברים וכך בעצם כבר לא יכולתי לסמוך על המחשב שלי שיריץ דברים. אותו דבר קורא ב iPhone של היום. הוא יריץ רק מה ש Apple מסכימים שהוא יריץ.

אבל פוסט זה לא בא לדבר על קוד פתוח אלא על משהו אחר לחלוטין.
שירות התיקונים של סלקום (שבעבר היה מדהים והיום ירד לרמה הנמוכה ביותר שאפשר לרדת).
לאחרונה שדרגתי את הטלפון שלי לנוקיה N86 מכשיר לא רע בכלל, אבל כנראה שיש לו חולשה רצינית אחת. מחבר הטעינה שלו (שהוא גם מחבר הנתונים) מחבר זה מתנתק מהמעגל המודפס הפנימי בקלות רבה מדי.
כך יצא שפעמיים במשך חודש הגעתי עם המכשיר לסניף סלקום הקרוב למקום מגורי לתיקון המכשיר.
בעבר כאשר היו מגיעים לקוחות לתיקון המכשיר, היה נכנס המכשיר למעבדה ותוך עד 90 דקות היה המכשיר מוכן. כך שאפשר היה לבוא לסניף, למסור את המכשיר, ללכת לעשות סיבוב בקניון, לחזור ולקבל את המכשיר.
היום, צריך לעמוד בתור, למסור את המכשיר, לקבל מכשיר חלופי (שכמובן לא מכיל את הזכרונות, שהרי מחבר הטעינה הוא גם מחבר הנתונים) להמתין יומיים, או אם מסרתם את המכשיר ביום חמישי, להמתין ארבע ימים. אז לבוא לסלקום, לעמוד בתור שוב ולקבל את המכשיר לאחר תיקון.
סלקום מצידם מציגים את הירידה הזו בשירות כשירות טוב יותר ואומרים "יותר לא צריך לחכות למכשיר" אבל כמובן אמירה זו לא לוקחת בחשבון שצריך להמתין פעמיים בתור, לקבל מכשיר חלופי גרוע שאיננו יודעים להפעילו ובקושי יודעים להוציא שיחות ולקבל שיחות.

בפעם האחרונה כעסתי עליהם שאני לא מוכן לבוא לסלקום כל שלושה שבועות עם אותה תקלה וביקשתי שיחליפו לי לדגם אחר שאין לו את החולשה הזו. למרות שהם הודו שהם נתקלו בטענה זו מספר פעמים, לא הסכימו להחליף לי את המכשיר והדרך היחידה הייתה שוב למסור אותו לתיקון ולהמתין ארבע ימים עד שאקבל את המכשיר שלי חזרה מתיקון.

עכשיו אני מחפש פתרון אחר שלא יעלה לי יותר מדי כסף שימנע ממני לעמוד כל שלושה שבועות בתור לתיקון המכשיר. סלקום כמובן מתכחשים לכך ואומרים שהעובדה שפעמיים במשך חודש הגעתי על אותה תקלה בדיוק לא אומרת דבר לגבי איכות המכשיר.

עכשיו עוד אנקדוטה מעניינת. המקרה היחיד בו סלקום יחליפו מכשיר במקום הוא כאשר המכשיר הרוס לחלוטין לכל הדעות (קרי שבור בצורה שלא ניתן להשתמש בו) כמובן החלפה זו תבוא רק כאשר יש לכם ביטוח תיקונים.
מה שאומר שאם יש לכם ביטוח תיקונים והמכשיר התקלקל, רצוי שתקחו פטיש, תהרסו את המכשיר לחלוטין בצורה שהופכת אותו ללא בר תיקון ורק אז תביאו אותו לסלקום. אז לא תצטרכו להמתין ארבע ימים עם מכשיר חלופי חסר יכולות, אלא תקבלו מכשיר חדש במקום. כמובן שצריך לדאוג לגיבוי הזכרונות לפני כן מאחר שהרס המכשיר מן הסתם לא יאפשר העברת הזכרונות.
כך נראה שבעוד שלושה שבועות כאשר מחבר הנתונים של המכשיר שלי יתנתק שוב (הרי זה די ברור שזה יקרה) לפני שאגיע לסניף סלקום אקח פטיש שלושה ק"ג ואכה על המכשיר מספר פעמים. כך אנצל את הביטוח שלהם ולא אצטרך לעמוד בתור מספר פעמים.

אני כולי תקווה שנציגי סלקום יקראו את הפוסט הזה ויחשבו פעם נוספת על המדיניות המשונה שלהם.

כך לפחות חושב מאיר שטרית שהגיש הצעת חוק שחברות הסלולר יאפשרו ללקוחות להגביל את סכום התשלום החדשי כך שברגע שלקוח חורג מהסכום, ינותקו השירותים היוצאים. כמובן שגם כאן נכנס עניין הילדים, שהורים נכנסים להוצאות בגלל שילדיהם מדברים הרבה בסלולרי. אני מניח שזה נכון, אבל האם תפקיד הממשלה לחשוב בשבילי? אני צריך להיות מספיק אחראי כדי לדעת להפסיק לדבר. לגבי הילדים, אפשר לקנות להם כרטיס טוקמן וכך להגביל את ההוצאה.

אני לא מבין מדוע הממשלה בישראל צריכה לכל דבר חוק?
מה קרה, האזרחים בישראל לא יודעים לחשוב לבד? אני דווקא חושב שבישראל יש לא מעט אנשים עם יכולת חשיבה רצינית מאד.
אבל מאיר שטרית כנראה חושב אחרת. טוב הוא כבר הוכיח שהוא לא מקבל את דעותיהם של אנשים חושבים שהגישו חוות דעת נגד חוק המאגר הביומטרי.