בעיצומו של חג החירות, זה הזמן לחשוב על השנה האחרונה מאז חג החירות האחרון, האם התקדמנו לעבר יותר חירות או להיפך, ויתרנו על חירותנו?
כפי הנראה לא מעט אנשים בחרו לוותר על חירותם.
שני דברים עיקריים שמצאתי בשנה האחרונה שקרו בנושא:
1. לפני מספר חודשים הצביעו חברי הכנסת בעד חוק האח הגדול המכונה חוק המאגר הביומטרי. כרגע החוק הוא רק בתקופת ניסיון בה יכול כל אזרח שחפץ לוותר על חירותו ולהפקיר את פרטיו האישיים בידי קבוצת אנשים ללא הבנה באבטחת מידע. אני לא יודע כמה אנשים בחרו לעשות לעשות כן, אני מקווה שמעט מאד.
מדוע אני מזכיר זאת כויתור על החירות?
משתי סיבות עקריות:
א. פרטיו של מוותר החירות (להלן האסיר) נמצאים בידי הממשלה שיכולה לעשות בהם ככל העולה על רוחה, כולל להפלילו בפשע. האם אדם חופשי מוכן להפקיר את חירותו בידי קבוצת אנשים המתחלפת כל מספר שנים ואין לו שליטה מי הם ומה האינטרס שלהם?
ב. פרטיו של האסיר נמצאים במאגר שעלול להפרץ, הרי כפי שהזכרתי קודם אין במשרד הפנים אנשים בעלי הבנה באבטחת מידע, שהרי מאגר מרשם האוכלוסין נפרץ ונמצא ברשת וממה ששמעתי גם אין בכלל אדם שתפקידו אחריות על אבטחת מאגרים במשרד הפנים.
2. לא מעט אנשים בחרו להקריב את חירותם על מזבח הסגידה למותגים וקנו מכשיר אייפון, או ליתר דיוק שלמו לחברת אפל ולא קבלו דבר לחזקתם. מדוע אני אומר זאת?
חברת אפל שומרת לעצמה את הזכות למחוק תכנים ממכשירים הנמצאים בידי אנשים, מה שבעצם אומר שלמרות שיש לכם מכשיר והוא לכאורה שלכם, זה לא ממש נכון שכן לחברת אפל יש עדיין סמכות להכנס לרכושכם ולעשות בו ככל העולה על רוחה, (למה הדבר דומה? לקבלן שמכר לכם בית אבל שומר לעצמו את הזכות להכנס לביתכם ולעשות בו ככל העולה על רוחו).
יש גם לא מעט מתכנתים שבחרו לכתוב אפליקציות עבור אייפון וגם הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם ובעצם העבירו לחברת אפל את כל הזכויות. (האמת שאיני יודע בדיוק את פרטי ההסכם של אפל עם המתכנתים, מה שברור לי הוא שאסור להם להפיץ את התוכנה בדרך אחרת מאשר הדרך של אפל ושלחברת אפל הזכות להפסיק את הפצת הישום ולמחוק אותו מכל מכשיר שעליו היא הותקנה, כך שבפועל הם מסרו את מרבית הזכויות על האפליקציה לחברת אפל).
מנגד, שמעתי על לא מעט אנשים שיצאו מעבדות לחירות והחלו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס לצרכי היום יום שלהם. כאן עלי להודות גם להפצות הלינוקס הנפוצות (אובונטו, מנדריבה, פדורה ואופן סוזה) שעשו את המעבר הזה מעבדות לחירות לקל ביותר לכולם.
התעוררתי בבוקר בשעה 7 במחשבה שיש לי עוד כשעתיים עד שאני צריך לצאת היום להיות עוזר מאמנת בדרך הים. כן להיות בים בגשם שהיה הבוקר 
הסתכלתי רגע במחשב לבדוק מיילים חדשים ולפתע אני רואה שהשעה אינה 7:15 כפי שחשבתי אלא 8:15, מה שאומר שיש לי הרבה פחות זמן. לא הבנתי מה קרה, האם התבלבלתי שהבטתי בשעון בבוקר? או שמה התחיל שעון הקיץ בישראל?
חיפשתי ברשת "שעון קיץ ישראל" ומהר מאד התברר לי שאכן הזיזו את השעון בדיוק בלילה שבין 25 ל 26 במרץ שעה קדימה ואני כמו תמיד מנותק מהמציאות, כלל לא ידעתי על כך
לשמחתי הרבה, לינוקס כבר שנים (לפחות מהיום בוא הכרתי את המערכת, לפני למעלה מעשר שנים) כולל הזזת שעון אוטומטית לכל אזורי העולם כולל ישראל. במערכת ההפעלה לינוקס השעון זז גם בתקופה בה שעון הקיץ בישראל לא היה קבוע לפי חוק.
אחד הדברים המשונים שמצאתי כשחיפשתי "שעון קיץ ישראל" היה הודעה של חברת מיקרוסופט על עדכון שהופץ למערכות windows החל מ XP שמאפשר עדכון אוטומטי לשעון קיץ בישראל. העדכון הופץ על ידי מיקרוסופט בנובמבר 2009 כאשר החוק לקביעת שעון קיץ בישראל נכנס לתוקף ב 2005.
מאד משונה שרק 4 שנים לאחר מכן חברת מיקרוסופט מוצאת לנכון להפיץ עדכון כל כך טריוואילי. בכלל, חבל שרק מיקרוסופט יכולים לעשות זאת. לא היה הגיוני יותר שהם ישחררו את עצמם מהצורך לכתוב אינספור עדכונים ותיקוני באגים ויתמקדו בכתיבת תוכנות טובות יותר (ואולי דפדפנים תקניים יותר?).
אבל מאחר שהקוד של מערכת ההפעלה שלהם נשמר בכזו סודיות, רק הם יכולים לעשות זאת.
נראה לי מאד משונה כל הרעיון הזה שרק החברה שכתבה את התוכנה יכול לכתוב עבורה עדכונים. זה הרי מאד לא כלכלי, להעסיק מתכנתים שבמקום שיכתבו את המערכת החדשה, יבלו את זמנם בכתיבת עדכונים למערכת ישנה שכבר לא נמכרת.
אבל משום מה מאות אלפי חברות בעולם עדיין לא הבינו שקוד פתוח כלכלי בהרבה מקוד סגור ומנסים בכח להצמד למודל עסקי חסר כל הגיון כלכלי.
בפוסט זה הבאתי רק דוגמה אחת, מדוע המודל העסקי של קוד סגור אינו מודל עסקי הגיוני. אני בטוח שיש עוד אינספור דוגמאות לחוסר ההגיון במודל המעוות של קוד סגור.
לאחרונה התפרסמו נתונים שכמות פרצות האבטחה בתוכנת acrobat reader עולה על אלו של Microsoft word.
ליתר דיוק כמות הקבצים העושים שימוש בפרצות אבטחה של acrobat reader גדולה מאלו המנצלים פרצות של word.
האם זה אומר שמתכנתי אדובי לא יודעים לכתוב קוד בטוח?
לדעתי לא. בדיוק כמו שלא נכון לומר שמתכנתי מיקרוסופט לא יודעים לכתוב קוד בטוח.
מדוע אם כן יש כל כך הרבה פרצות אבטחה בתוכנות האלו?
לדעתי התשובה היא: מאחר שהן תוכנות קנייניות בקוד סגור!
מה בדיוק הקשר?
הקשר הוא פשוט. התוכנה סגורה, גישה לקוד המקור יש רק לחברה אחת וגם שם רק לחלק מהאנשים. מה שאומר שמספר המתכנתים היכולים לתקן פרצה קטן יחסית. אותם מתכנתים מן הסתם עובדים כרגע על גרסה חדשה של התוכנה, או מוצר אחר של החברה.
לבקש מהם לתקן באג או פרצת אבטחה בתוכנה, פירושו לקחת אותם מהעבודה שהם עובדים כרגע. מה שאומר שהתוכנה עליה הם עובדים כרגע תתעכב קצת.
למנהלי החברה זו בעיה, שהרי ההכנסות העתידיות של החברה תלויות לא בתוכנות הקיימות אלא באלו העתידיות. מה שאומר שתיקון פרצות אבטחה בעצם לא טוב לרווחי החברה.
לעומת זאת, מה קורה בקוד פתוח?
בקוד פתוח, כל אחד יכול לראות את קוד המקור ולתקן. כך יש בעצם פוטנציאל אינסופי של מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים.
זה לא שבקוד פתוח אין פרצות אבטחה. יש פרצות ולדעתי בכמות דומה. ההבדל הוא שפרצות האבטחה מתוקנות מהר יותר.
בדרך כלל פרויקטי קוד פתוח אינם מתביישים להודות בבאגים ו\או פרצות אבטחה. ברגע שמודיעים להם על באג או פרצת אבטחה, הם מודים למוצא ומתקנים בהקדם.
חברות קוד סגור כנראה מהסיבות שפורטו לעיל ומסיבות מסחריות נוספות, בדרך כלל גם לא יודו בקיומו של באג או פרצת אבטחה. כתבתי על כך גם בפוסט קודם בבלוג זה, כיצד חברת National Instruments לא הודתה בבאג שלה וגרמה לי לעשות מעקפים בתוכנה כדי לבצע את המשימה שלי.
מדיניות הכחשת הבאגים היא מדיניות רווחת בקרב חברות קוד סגור.
עשיתי פרויקט בעזרת תוכנת LabVIEW תוכנה קניינית למשימות של מדידות ובקרה.
הפרויקט היה מבדק די מורכב לציוד אלקטרוני.
בשלבים האחרונים של כתיבת התוכנה נתקלנו בבעיות שברור היה שנובעות מהתוכנה עצמה ולא ממה שאני כתבתי. פנינו לתמיכה של חברת נשיונל אינסטרומנטס יצרני התוכנה. הם כמובן לא הודו שזה באג בתוכנה והעזרה שלהם הסתכמה בלהפנות אותנו לכל מני מקורות ברשת שאותם כבר מצאנו לבד ולא עזרו לנו. הדיון הזה איתם נמשך כשבועיים שבמהלך אותם שבועיים ניסיתי לבדוק שוב ושוב כיצד לפתור את הבעיה ויותר ויותר הייתי בטוח שמדובר בבאג שלהם שהם לא מודים בו.
אם זו הייתה תוכנה חופשית, הכל היה הרבה יותר פשוט, הייתי מוריד את קוד המקור שלה ומחפש שם את הבאג. הייתי יכול גם למצוא מישהו אחר שיתקן אותו ולא להיות נתון לרחמיה של החברה שלא מודה בקיומו של הבאג.
לאחר מחקרים רבים הצלחתי לעקוף את הבאג, אמנם בצורה לא הכי יפה, אבל העיקר שהתוכנה עובדת לשביעות רצון הלקוח. החסרון במעקף הזה, הוא שהתוכנה הופכת להיות פחות גמישה. כשתכננתי אותה במקור רציתי לאפשר התאמה שלה לבדיקת מכשירים אחרים, עכשיו עם עקיפת הבאג זה יהיה מורכב יותר.
זו לדעתי אחת הדוגמאות הטובות, מדוע אסור להשתמש בתוכנה קניינית, שהרי אין לדעת מתי נתקל בבאג שאותו לא נוכל לתקן ולא יהיה מי שיתקן.
דוגמה נוספת שמשפיעה על יותר אנשים קראתי לא מזמן כאן, כיצד נגן פלאש שמאד מקובל בהרבה מחשבים, גורם לקריסת הדפדפן (ואולי המחשב כולו). מה אומרים אדובי על הבאג הזה לא הבנתי. בכל מקרה מה שברור הוא שהבאג קיים כבר זמן רב ולא תוקן.
אם זו הייתה תוכנה חופשית היה כבר מישהו מתקן ושולח לאדובי את התיקון וכך חוסך להם זמן יקר בחיפוש הבאג ותיקונו.
משום מה חברות לא מבינות שתוכנה חופשית טובה קודם כל להן ואחר כך למשתמש (ראו את הפוסט הקודים שלי) כמו כן כיום מקובל בעולם העסקים לעבוד בגישה של win-win שבה שני הצדדים מרוויחים.
בעבודה עם תוכנה קניינית יתכנו שני מצבים או lose-lose או lose-win לעולם לא מצב בו שני הצדדים מרוויחים שהרי באג בתוכנה יפריע ללקוח וסביר להניח שיגרום לספק (כותב התוכנה) להשקיע זמן במציאת הבאג ותיקונו, כך שגם הוא מפסיד. בקיצור שני הצדדים מפסידים.
במקרה האופטימלי בו אין באגים נראים לעין בתוכנה, הלקוח עדיין מפסיד כי הוא תלוי בספק התוכנה.
מדוע לקוחות עדיין מוכנים לשלם על תוכנה קניינית ממש לא ברור לי. אני כשאני רוכש תוכנה כלשהיא, התנאי שלי הוא שהיא תיהיה תוכנה חופשית. אחרת אני לא מוכן לשלם כסף. לא נראה לי סביר לשלם רק על זכות השימוש בתוכנה.
הסברתי ללקוח שלי את היתרונות בתוכנה חופשית, מפליא אותי שהוא לא חשב על כך לפני כן.
אני מקווה שעכשיו לאחר ההסבר, הוא יבקש לעשות את הפרויקט הבא בכלים חופשיים. שם כמובן תיהיה לי יותר שליטה במה שקורה וגם אם ימצא באג אני בטוח שנוכל או למצוא מישהוא שיתקן את הבאג או לתקן אותו בעצמינו.
בשבוע הבא אני וחברה שלי אמורים לצאת לשבוע של שיט בטורקיה. לקראת השיט היינו היום בתדריך בחברת תשוט מהם שכרנו את היאכטה. אמנם יש לי קשרים ישירים עם חברה בטורקיה אבל סקר שוק תמיד טוב לעשות ומתברר שתשוט יצאו יותר זולים מכולם.
בכל אופן קיבלנו תדריך יפה על מקומות להפלגה בטורקיה, חברתי שאלה מספר שאלות מעשיות על השירותים, עגינה וכד'. היא רצתה לשמוע את כל מה שאני אמרתי גם ממישהו אחר, להיות בטוחה שאני לא מנסה לצייר תמונה ורודה
אין מה לעשות יאכטה זה לא מלון. יחד עם זאת אני בטוח שהיא תהנה. חופשה כזו אינה חופשה רגילה.
בהמשך היום הלכנו לקנות מצלמה, הרי להיות במקומות כאלו יפים ולא לצלם זה הפסד אדיר.
מאחר שאין לנו זמן רב עד הנסיעה לא יכולתי לעשות מה שאני תמיד עושה, לרשום את הדגם של המצלמה ולבדוק באינטרנט תמיכה שלו בלינוקס. הרי תמונות שנשארות במצלמה לא יעזרו הרבה כך שאם המחשב שלי שמן הסתם מריץ רק תוכנה חופשית לא יוכל לקרוא את התמונות, לא עשיתי הרבה.
להפתעתי הרבה, ברגע שחיברתי את המצלמה, נפתח חלון שאמר משהו כמו "חיברת מצלמה מסוג Nikon CoolPix L19"
ומתחת לזה תפריט בחירה של שתי תוכנות (F-Spot photo manager ו gthumb) וכן אופציה להצגת התמונות ישר מזכרון המצלמה שזוהה כדיסק פלאש רגיל.
אני מניח שבחלונות הכל היה הרבה יותר קשה. לפי המדריך למשתמש יש צורך קודם כל להתקין שתי תוכנות שבאות בדיסק המצורף ורק אחר כך לחבר את המצלמה.
אז רגע, חלונות נחשבת למערכת הפעלה נוחה יותר מלינוקס? ממש לא נראה לי שזה נכון. הרי מה יותר קל מאשר לחבר את המצלמה ולבחור בתוכנה שכבר מותקנת (הגיעה יחד עם ההפצה)?
בקיצור פעם נוספת מתברר לי שלינוקס מערכת הפעלה קלה יותר לשימוש.
הפוסט הבא אני מניח שיהיה אחרי סוכות עם חוויות וכנראה גם גלריית תמונות.
אני חושב גם לכתוב עוד ספר בזמן ההפלגה. בדומה לספר סאן-רייז ההתחלה שנכתב בהפלגה ממלגה לברצלונה.
נראה כמה זמן יהיה לי לכתוב.
זה שאני אוהב את מערכת ההפעלה החופשית לינוקס, אני מניח שרוב הקוראים כבר יודעים.
היום יש עוד דוגמה יפה והפעם מכיוון לא צפוי, שוב פעם מכיוון השייט.
אני עכשיו בקורס ניווט אסטרונומי, האמת סתם כדי להעשיר את הידע כי לא נראה לי שאצא להפלגה בינלאומית ללא GPS וגיבוי כפול ל GPS.
בכל מקרה בקורס לומדים לא מעט על כדור הארץ הכוכבים והאמת גם לא מעט הסטוריה, מה שהופך את הקורס למעניין פי כמה.
אז מה הקשר ללינוקס ותוכנה חופשית בכלל?
בשיעור היום המדריך חילק דיסק עם תוכנה, וההנחה שלו היא שכל אחד יכול להשתמש בתוכנה. לא רציתי להכנס איתו לדיון של האם אני אוכל להשתמש בתוכנה. לקחתי את הדיסק בכל מקרה.
בשיעור הוא הראה את התוכנה. רשמתי את האתר שהיה כתוב על התוכנה מאחר שהאתר היה: stellarium.org הייתה לי תחושה שמדובר בתוכנה חופשית.
בבית נכנסתי למנהל החבילות של לינוקס (במקרה שלי synaptic) וחיפוש קצר על stellarium גילה שהתוכנה נמצאת במאגרים. לחיצת כפתור והתוכנה אצלי במחשב. הרבה יותר פשוט מכל התקנה.
כל רוכשי המחשבים, בעיקר רוכשי המחשבים הניידים מכירים את זה שיחד עם המחשב מקבלים מערכת הפעלה מבית מיקרוסופט. לכאורה מדובר במשהו שנעשה לטובת הצרכן, בעיקר הצרכן הפשוט שלא יצטרך להתקין מערכת הפעלה בנוסף לרכישת המחשב.
האם זה באמת לטובת הצרכן נדון בהמשך הפוסט. מה שברור הוא שיש כאן כפייה על הצרכן לרכוש מערכת הפעלה מסויימת ולא מערכת אחרת. משום מה בתחום המחשבים מקבלים את זה כסביר. אם נניח יצרן רכב היה מכריח אותנו לרכוש רכב עם מערכת סטראו מסויימת, או שיצרן טלויזיה היה מכריח אותנו להשתמש בטלויזיה רק עם DVD מתוצרת מסויימת, ברור שהדבר לא היה מתקבל בעין יפה על ידי הלקוחות. אז מדוע בתחום התוכנה מרשים הלקוחות שידרכו עליהם ככה?
פעיל תוכנה חופשית ישראלי בשם צבי דביר החליט שהוא לא מקבל זאת ופנה לבית המשפט בבקשה לקבל החזר עבור מערכת ההפעלה ויסטה שקיבל יחד עם מחשב נייד מתוצרת דל שרכש לאחרונה. לאחר דיון ארוך ומתיש, קיבל דביר שיק על סך 550 ש"ח. ללא ספק לא הכסף הוא העיקר כאן. למרות שאיני מכיר אישית את צבי, אין לי ספק שהוא היה מסתדר גם בלי הסכום הזה. יחד עם זאת התקדים הוא תקדים חשוב ביותר. כל הכבוד לצבי שהלך עם זה עד הסוף.
עוד פרטים על התביעה בכתבה ב YNET
ועכשיו לשאלה האם זה לטובת הצרכן?
מרבית האנשים משום מה חושבים שמערכות ההפעלה windows בין אם מדובר בויסטה או XP הן פשוטות יותר להפעלה ולכן מתאימות לצרכן הפשוט שאינו מבין ואינו רוצה להבין במחשבים.
נתחיל דווקא מהסוף, מדוע כאשר נוהגים ברכב צריך לדעת משהו בסיסי במכונאות וכאשר משתמשים במחשב לא צריך לדעת דבר? מה גם שחלק גדול מהמשתמשים הסופיים כן יודע משהו במחשבים כך שהטענה שמרבית הצרכנים אינם יודעים ואינם רוצים להבין די שגויה.
לשאלה האם windows קלה יותר להפעלה, התשובה היא חד משמעית לא. אני יודע שיהיו רבים שיאמרו שזו המערכת אליה הם רגילים ואליה רגילים מרבית משתמשי שולחן העבודה ולכן היא היא המערכת הקלה לשימוש. אבל רגע, האם מערכת שצריך ידע רב בכיצד להגן עליה ודורשת לא מעט עבודות תחזוקה על מנת להחזיקה במצב שמיש וכל יום יש חשש שיכנסו אליה תוכנות מזיקות כמו תולעים, סוסים טרויאניים, וירוסים ושאר מראין בישין לא אומרת שמדובר במערכת קשה לשימוש?
כל זה בלי לדבר על כך שהתקנת תוכנה היא תהליך מסובך שבמרבית המקרים בסופו יש להפעיל מחדש את המחשב תוך תפילה ששום דבר לא השתבש בדרך…
נחזור שוב לדוגמה מעולם הרכב, נניח שנקנה רכב מיצרן כלשהו שכל שני וחמישי תיהיה בו תקלה כלשהיא שתקשה על הנהיגה לא תגרום לנו להחזיר מיד את הרכב ולא לרכוש יותר כלי רכב מיצרן זה?
משום מה בעולם המחשבים אין זה כך.
מה זה מראה לנו? זה מראה ששיווק הוא חזות הכל. בעזרת שיווק טוב שלא בוחל באצמעים לא חוקיים או בספק חוקיים, אפשר לשכנע אותנו שלילה הוא יום, שמערכת הפעלה לא אמינה היא אמינה. שמערכת הפעלה קשה לשימוש היא קלה ועוד אינספור שקרים. כתבתי על זה בעבר וכל יום אני נדהם מחדש מזה.
קיימת עוד טענה שעד לא מזמן לא הייתה לצרכנים ברירה וזו הייתה מערכת ההפעלה היחידה. כמובן שטענה זו אינה נכונה בעליל. מערכות לינוקס ויוניקס קיימות עוד לפני מערכות windows. מערכת ההפעלה של מקינטוש גם היא קיימת כבר מזמן. אז מדוע בכל זאת הגיעה הטענה הזו? שוב שיווק שיווק ועוד פעם שיווק.
אני גם מכיר את הטענה שלינוקס קשה לשימוש. טענה זו מעולם לא הייתה נכונה. לינוקס אמנם שונה מחלונות אבל קלה לשימוש הרבה יותר ואין בה את מרבית הבעיות שיש בחלונות כמו וירוסים וכד', בעיות התקנת תוכנות, צורך בתחזוקה מתמדת וכד'.
הטענה הבאה מן הסתם תיהיה מחסור בתוכנות. כמובן ששוב מדובר בטענה שגויה לחלוטין. כמות התוכנות בלינוקס לכל מטרה היא ללא ספק גדולה מכמות התוכנות בחלונות. נכון אלו תוכנות שונות. יחד עם זאת בדרך כלל ההפעלה די דומה.
הטענה היחידה שאולי נכונה היא כמות קטנה יחסית של משחקים בלינוקס. אם כי לפי האתר הזה, כנראה שגם טענה זו לא ממש נכונה. יחד עם זאת אני לא מכיר משחקים, כך שאני ללא ספק לא האדם המתאים לדון בנושא.
נניח שטענה זו אכן נכונה והנה אנו מקבלים את טבעה האמיתי של מערכת ההפעלה windows – משחק.
חזרתי אתמול מכנס בן שבוע בצרפת.
הכנס היה של ארגון ה W3C ארגון בינלאומי המורכב ממספר רב של חברות מהמובילות בעולם המחשוב בעולם.
מטרת הארגון לקדם את הווב (דפי ואתרי האינטרנט) בעזרת יצירת תקנים בינלאומיים. זה הארגון שיצר את שפת ה HTML ליתר דיוק את הגרסאות החדשות שלה מאחר שהראשונה נוצרה על ידי טים ברנרס לי, מי שהמציא את הווב, שגם הקים את הארגון הזה והיה נוכח בחלק מהדיונים בכנס הזה.
אותו ארגון אחראי גם ל CSS (שפה לעיצוב דפי אינטרנט), ה XML (טכנולוגיה לשמירה ואחזור מידע טקסטואלי), SVG (טכנולוגיה להצגת גרפיקה ווקטורית, שלצערינו כולם חוץ מאקספלורר תומכים בה), MathML (שפה להצגת נוסחאות מתימטיות בדפי רשת)
ועוד אינספור טכנולוגיות מעניינות.
רשימה חלקית ביותר של מי היה שם (בסדר אקראי):
- נוקיה שהיו גם הספונסורים של האירוע
- קרן מוזילה (פיירפוקס)
- אופרה (חברה המפתחת דפדפני אינטרנט למחשב האישי והתקנים ניידים)
- גוגל
- יאהו
- קאנון (חברת המצלמות והמדפסות)
- מינולטה (חברת המצלמות)
- HP
- IBM
- בואינג (כן, חברת המטוסים הגדולה, מה להם ולזה מיד תראו)
- אוניברסיטאות ומכוני מחקר מרחבי העולם
- מיקרוסופט
- אוראקל
- חברת דויטשה טלקום (חברת הבזק הגרמנית)
- חברת פרנס טלקום (חברת הבזק הצרפתית)
ועוד אינספור חברות לא מוכרות או לפחות לא מוכרות לי
אז למה כל החברות הללו שחלקן מתחרות גדולות (לדוגמה יאהו וגוגל, מיקרוסופט אופרה ופיירפוקס וכד') באות לשבת תחת קורת גג אחת?
רשימה חלקית של סיבות שספרו לי נציגים שונים:
- חשוב לקדם את הטכנולוגיות הקשורות לווב בעזרת שיתוף פעולה עם הטובים ביותר
- חשוב להם לדעת על הטכנולוגיות השונות עוד לפני שהן הופכות להיות פופולריות
- התקנים חשובים על מנת לשתף פעולה (בעיקר חברות הטלקום ומכוני המחקר)
- חלק אמרו גם שזה מקום ליצירת שותפויות עסקיות בתחומים דומים.
בקיצור היה מעניין מאד, בקרוב אכתוב מאמר ארוך יותר על הדיונים שהיו לי שם.
בגדול, ישבתי בקבוצות דיון בנושא בינאום (הצגת שפות שונות ברשת מה שהראה לי שאם חשבנו שעברית ברשת זה מורכב, חכו עד שתראו יפנית…)
ישבתי בקבוצת הדיון על CSS3, הגרסה החדשה של טכנולוגית העיצוב לרשת שתאפשר הרבה דברים מעניינים כמו בלוקים עם שקיפות חלקית וכד'
ישבתי גם בדיונים על גרפיקה ווקטורית (ועזרתי להם בדוגמאות של טקסט עברי מימין לשמאל)
הקשבתי קצת לדיונים על רשת סמנטית – טכנולוגיה חדשה לשמירה ואחזור נתונים המאפשרת לתוכנות מחשב להבין את תוכן האתרים ולשלוף משם מידע, מה שיאפשר לנו לחבר בין מאגרי מידע שונים בקלות יחסית, למשל לקרוא נתונים על תמונות שצילמנו ופרסמנו ברשת מתוך לוח השנה שלנו, או להוסיף לצילומים של אתרים ארכיאולוגיים שצילמנו, מידע מאתרי ארכיאולוגיה, כל זה מבלי ללכת ולחפש באופן עצמאי.
לצערי אולי יש לי פיצול אישיות, אבל עדיין איני יכול להתחלק לכמה אנשים בו זמנית כי אם כן הייתי הולך להקשיב לעוד דיונים מעניינים ביותר על עוד ועוד טכנולוגיות.
בעבר כתבתי בנושא וירוסים בלינוקס הפוסט שהפך להיות כמעט הכי פופולרי בבלוג הישן שלי. מן הסתם הוא גם הפך להיות הכי מוגב. נראה שזה ממש מפחיד אנשים לחשוב שאין וירוסים בלינוקס. משתמשי חלונות נזעקו להגן על מערכת ההפעלה האהובה שלהם כאילו קיבלו על כך כסף ממיקרוסופט
אחד הדברים שחזרו שוב ושוב, היה שיש פרצות אבטחה בלינוקס ולכן יש וירוסים.
אז קודם כל אני מדגיש יש, היו ויהיו פרצות אבטחה בלינוקס. האם זה אומר שיש וירוסים? כלל וכלל לא. וירוס הוא תוכנה שמשכפלת את עצמה ומפיצה את עצמה למחשבים אחרים, בדרך כלל על ידי ניצול פרצות אבטחה, זה הקשר היחדי בין וירוסים לפרצות אבטחה. כאשר יש פרצת אבטחה המאפשרת הכנסת קוד זדוני בכל המערכות, ניתן אולי לכתוב וירוס שינצל אותה, מדוע אולי? כי וירוס צריך גם למצוא רשימת כתובות אליהן הוא רוצה להפיץ את עצמו. כאשר המערכות די שונות אחת מהשנייה, לא ניתן לכתוב וירוס שיעשה זאת.
מעבר לזה בלינוקס פרצות האבטחה אותם מנצלים וירוסים, בדרך כלל לא קיימות וזאת בזכות המבנה הבטוח יותר של לינוקס.
ועכשיו לפרצות אבטחה בלינוקס, הן אמנם קיימות אבל בדרך כלל מתוקנות הרבה יותר מהר מאשר במערכות הפעלה קנייניות וכל זאת למה? ממספר סיבות עיקריות:
- מתכנתי לינוקס אינם מתביישים להודות שיש פרצות אבטחה ולכן לא יסתירו זאת, אלא יתקנו מהר ככל האפשר פרצת אבטחה, גם אם עדיין לא פורסם ולו מקרה אחד של ניצולה.
- יש הרבה יותר מתכנתים שיכולים לתקן את הפרצות בכל התוכנות, שזהו יתרון אינהרנטי של תוכנה חופשית
- מערכות העדכון של ההפצות יכולות לעדכן את כל התוכנות במערכת, לא רק אלו השיכות למערכת, גם זה קשור קשר ישיר לעובדה שהתוכנה היא חופשית, אחרת לא ניתן היה ליצור מאגרים עם כל התוכנות.
הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שיש הרבה יותר מתכנתים לכל תוכנה. גם חברות התוכנה הגדולות ביותר בעולם, לעולם לא יוכלו להתחרות עם כמות מתכנתים כזו, בעיקר לתוכנות הפופולריות.
תודות לצוות זולו, הקשבתי עכשיו להרצאה של אמיר שבט ממיקרוסופט. אותה הרצאה שעוררה תהיות רבות בקהילה, כיצד חברה כמו מיקרוסופט שנחשבת לאויב הקוד הפתוח, גם נותנת חסות לכנס תוכנה חופשית וקוד פתוח וגם שולחת מרצה להרצות בכנס.
קודם כל עצם העובדה שמיקרוסופט נותנת חסות לכנס כזה ושולחת מרצה, כבר מראה שלא ניתן להתעלם מנושא התוכנה החופשית. טוב זה לא חדש, אני יודע את זה כבר מספר שנים וגם מיקרוסופט יודעים זאת היטב, אולם בעבר הם בחרו להתעלם, אחר כך הם בחרו לצחוק, לאחר מכן להלחם והיום… האם זה רוחות חדשות? (את דעתי על כך מיד אכתוב)
בכל מקרה אמר פעם (נדמה לי) מנכ"ל חברת רד-האט שזה דומה למשפט של גאנדי שאמר:
First they ignore you, then they lough at you, then they fight you and then you win.
לפי משפט זה, בעצם שלב הנצחון הגיע.
אם כי נראה לי שיש עוד כמה שלבים באמצע.
מיקרוסופט הבינו יפה מאד שבקוד הפתוח כבר אי אפשר להלחם. אבל לשתף פעולה… זה קצת קשה להם מדי. אז מה עושים מיקרוסופט? כמובן משתמשים במה שהם יודעים הכי טוב – רטוריקה שיווקית. אין טובים ממיקרוסופט בזה.
אז איך עושים את זה? מתחילים בתמיכה כספית בתוכנה חופשית, שהיום זה גם הגיע לישראל. מיקרוסופט כבר מזמן רשומים כתומכים בקרן התוכנה החופשית (Free Software Foundation) וכן באתר הקוד הפתוח SourceForge.
היום הם גם רשומים כספונסורים של כנס התוכנה החופשית הישראלי – אוגוסט פינגווין, מה שעורר מן הסתם ויכוחיים לא מעטים בקהילה, כיצד אנו מרשים לחברה כמו מיקרוסופט לתמוך בכנס והאם בכלל רצוי לקבל תמיכה ממיקרוסופט בכנס כזה?
אני לא רוצה להמשיך את הדיון על כך ולכן לא אומר את דעתי בנושא.
בכל אופן, הקשבתי להרצאתו של אמיר שבט, גם למילים וגם לאינטונציות, גם הסתכלתי קצת על שפת הגוף. ניכר היה שהוא לחוץ, בעיקר לקראת סוף ההרצאה, טוב זו לא חוכמה, די קטלו אותו (ואת זה צפיתי בפוסט קודם שלי)
הוא ניסה להראות שמיקרוסופט תומכים בתוכנה חופשית ושהם בעצם בעד תוכנה חופשית. אותי לפחות הוא לא הצליח לשכנע. כשאני נזכר בהרצאה, אני לא מוצא ממש נקודות בהם מיקרוסופט הם בעד. הם אמנם מנסים להראות כאילו אבל בפועל, מבחינתם כל הנושא הוא "קוץ בתחת".
לחלק מהשאלות, לא היתה לו ממש תשובה וזה היה ברור, אחרי הכל למרות העובדה שהוא הציג את עצמו כאיש טכני, לדעתי הוא איש שיווק. בעצם ברור, הרי מיקרוסופט היא בראש וראשונה חברת שיווק (למרות שיש בה אנשים טכניים לא רעים).
הוא ניסה להציג כאילו למרות שיש חילוקי דעות בין קהילת התוכנה החופשית למיקרוסופט, עדיין ניתן לשתף פעולה, כמו זוגות נשואים שיש בינהם הבדלים גדולים.
הוא רק שכח שכאשר ההבדלים הם גדולים מכפי שניתן לגשר עליהם אז מתגרשים (אני עשיתי את זה…)
במקרה של מיקרוסופט וקהילת התוכנה החופשית, התחושה שלי היא שההבדלים הם גדולים מדי כך שלמרות שנראה שמיקרוסופט מנסים להציע נישואין לקהילת התוכנה החופשית, עדיף לדחות את ההצעה.