עוד מחשבות על השימוש בלינוקס מול חלונות.
יש בעולם עמים רבים, המדברים בשפות רבות. לכל עם תרבות משלו ומנהגים משלו ובמקרים רבים גם דת משלו. למרות שהיו כאלו (ועדיין ישנם) המתנגדים לזה, עדיין יש בעולם מגוון תרבויות רחב. זה הופך את העולם למעניין יותר.
אבל בעולם המחשוב, משום מה, רבים חושבים שכולנו צריכים להשתמש באותה מערכת הפעלה, אותו מעבד תמלילים וכד'. עד לא מזמן היו אף שסברו שכולנו צריכים להשתמש באותו דפדפן.
מדוע מה שנכון בחיים, לא יכול להיות נכון למחשב? הסיבה היא חברה אחת שרוצה להרוויח כסף.
עכשיו נחזור לתירוצים שאני שומע לגבי שימוש בלינוקס מול חלונות:
- אבל הרוב משתמשים בחלונות. – קודם כל בשביל זה נכתבה הפסקה הראשונה. אבל מעבר לזה, זה כלל אינו נכון. מרבית שרתי האינטרנט מריצים לינוקס או יוניקס. מרבית מחשבי הלוח מריצים אנדרואיד או iOS המבוססות על לינוקס או יוניקס. כל מחשבי המקינטוש מריצים מערכת הפעלה מבוססת יוניקס.
מתוך שאר המחשבים, מרביתם מריצים חלונות. זה נכון. - לינוקס היא מערכת למפתחים ואינה נוחה כמו חלונות. – מי שאומר דבר כזה, כנראה מזמן לא ניסה את לינוקס. לינוקס של היום קלה מאד להתקנה, כוללת ממשק גרפי מרהיב ומתקדם בהרבה משל חלונות. מגיעה עם מגוון רחב של תוכנות שאינן דורשות התקנה נפרדת. גם תוכנות שאינן מגיעות עם המערכת, ההתקנה קלה ופשוטה, רק לבחור מרשימה ולהתקין.
- אלו שמשתמשים בלינוקס מנסים להראות כמה הם מבינים אבל הראייה לכך שאינם צודקים היא שהרוב משתמשים בחלונות. – כבר הסברתי שלא הרוב משתמש בחלונות. אבל בכל זאת מדוע מעטים משתמשים בלינוקס על שולחן העבודה למרות שהיא כל כך טובה? על כך אפשר לכתוב סדרת פוסטים וגם כתבתי בעבר. הסיבה העיקרית היא שיווק מדהים של מיקרוסופט מול חוסר שיווק של לינוקס. אחרי הכל לינוקס אינה חברה מתחרה.
- אין וירוסים בלינוקס כי מעט מאד משתמשים בה. – אין שטות גדולה מזו. קודם כל כבר הסברתי קודם שרבים משתמשים בה בין ביודעין ובין בעקיפין. מעבר לזה, הסברתי בעבר הסבר מעמיק יותר מדוע אין ולא יהיו וירוסים בלינוקס. בקיצור, לינוקס בנויה בצורה קצת יותר בטוחה ולא מאפשרת לוירוסים להפיץ את עצמם בקלות.
- מדוע אם אין וירוסים ללינוקס, יש תוכנות אנטי וירוס ללינוקס? – נכון, יש תוכנות אנטי-וירוס ללינוקס. רובן מורידות וירוסים של חלונות, מדוע? כי חלק גדול משרתי הדואר היום מבוססי לינוקס וספקי דואר נותנים שירות ללקוחות של הורדת וירוסים. יש גם מספר קטן של תוכנות שלכאורה מגינות מוירוסים של לינוקס. כי היו מספר נסיונות לכתוב וירוסים ללינוקס. אף אחד מהם לא הצליח להפיץ את עצמו מעבר למספר מצומצם של מחשבים, בהם נעשו שינויים בקונפיגורציה על מנת שיקבלו את הוירוס.
- לינוקס היא חינם אז אולי כולם רוצים להשתמש בה כי היא חינם? – גם כאן, זה ממש לא נכון. יש לא מעט חברות שמתפרנסות ממכירת לינוקס אז היא חינם?
נכון אפשר להשיג לינוקס בחינם, אבל אפשר להשיג גם בתשלום.
מדוע מישהו ישלם על משהו שאפשר לקבל בחינם?
כי בניגוד למה שקורה במערכת ההפעלה חלונות, בלינוקס מקבלים אחריות כשקונים. בחלונות, משלמים סכום לא קטן ומקבלים רשיון שימוש שכתוב בו בפירוש שאין אחריות לא על התוכנה, לא על הנתונים ולא על המחשב.
כחלק מהעבודה שלי יוצא לי מדי פעם לכתוב תכניות שיכולות לשמש לדברים אחרים מעבר למטרה שלשמה הם נועדו.
לאחרונה יצא לי לממש תקשורת I2C (תקשורת בין רכיבים אלקטרוניים) כחלק מאחד הפרויקטים שאני עושה עבור לקוח שלי.מאחר שקיבלתי כסף עבור עבודה זו וקוד זה הינו בעצם חלק קטן מכל העבודה, אני לא רואה סיבה שלא לשחררו כתוכנה חופשית.
לאחר שסיימתי לבדוק את זה הלקוח אומר לי "אולי תמכור את זה?" תיאורטית אפשר למכור את זה ולהרוויח כסף אבל לא אני ולא הלקוח שלי יודעים כיצד להגיע ללקוחות פוטנציאליים (גם אם זה היה נמכר, זה היה נמכר כתוכנה חופשית) בכל מקרה המאמץ למכור יהיה גבוה מהמחיר שאקבל עבור הקוד לכן הדבר ההגיוני ביותר הוא לשחרר את זה כתוכנה חופשית כך שיותר אנשים יוכלו להנות מזה. מה גם שכתוכנה חופשית (ברשיון GPL) אם מישהו ישפר את הקוד, אוכל לקבלו בחזרה וכך ארוויח בעצמי.
המשך הפוסט הוא טכני לחלוטין ונועד לכאלו המכירים לינוקס ובמיוחד מערכות משובצות מחשב.
התקשורת הזו מומשה בעזרת רכיב שנקרא FT4232H של חברת FTDI. חברת FTDI נותנת דוגמת קוד (לא כקוד אלא בקובץ PDF) שמשתמשת בספריה שלהם שאינה חופשית והתקנתה בלינוקס היא מורכבת. אני מימשתי קוד חדש מבוסס על הדוגמה שלהם בעזרת libftdi שהיא ספריה חופשית לרכיבים אלו. הספריה החופשית נמצאת במאגרים של מרבית הפצות הלינוקס, כך שהתקנתה פשוטה ביותר.
למיטב ידיעתי אין עדיין בעולם מימוש כזה. המימוש הוא פשוט מאד וכולל רק שני קבצי C קצרים.
אפשר לקרוא עוד על זה באתר החברה שלי בכתובת: http://www.helicontech.co.il/?id=ftdii2c
אני בדרך כלל לא מחובבי הגדג'טים או התוכנות הכי חדשות ונוצצות אבל משום מה גם הפעם כמו בשנה שעברה, היה בי דחף לעדכן את מערכת ההפעלה במחשב השולחני שלי לגרסה החדשה של אובונטו שיצאה ממש לפני מספר ימים. הפעם זה עדכון משמעותי ביותר מאחר שאובונטו משום מה החליטו להחליף לחלוטין את ממשק המשתמש. המערכת החדשה באה בברירת מחדל עם ממשק שהם קוראים לו Unity, מעולם לא הבנתי את השם הזה. מי שלא רוצה את הממשק הזה, יכול לחזור לממשק הישן והמוכר. אבל הישן והמוכר אינו החדש ביותר, פרויקט GNOME החליטו לעבור לממשק חדש לחלוטין בעצמם שנקרא Gnome-shell שהם טוענים שהוא טוב יותר. אני אולי שמרן אבל לי נראה שהממשק הישן יותר טוב.
לאחר זמן רב (כי כל שרתי המראה היו עמוסים) עודכנה בשעה טובה מערכת ההפעלה במחשב שלי. לאחר הדלקה מחדש (כי גם הקרנל עודכן) עלה ממשק ה Unity החדש. ניסיתי להתרגל אליו ומשום מה עשה לי רושם שהוא קשה יותר לעבודה ומאפשר פחות התאמה אישית מאשר הממשק הישן. אז חיפשתי פתרון כיצד להפעיל את הממשק החדש של גנום על המערכת שלי.
מתברר שגם זה כמו תמיד פשוט מאד.
להפעלת גנום יש להוסיף את המאגר:
http://ppa.launchpad.net/gnome3-team/gnome3/ubuntu natty main
לאחר הוספת המאגר יש להתקין מתוך מרכז התוכנות של אובונטו או דרך שורת הפקודה את gnome-shell.
הממשק החדש של גנום באמת שונה לחלוטין מהקודם ולדעתי הרבה פחות אינטואיטיבי, זו פעם ראשונה שנזקקתי למדריכים כיצד להשתמש בו. לשמחתי יש לא מעט סרטונים ביו-טיוב שמדגימים זאת. לאחר שמתרגלים אליו הוא באמת יפה. אבל לוקח קצת זמן להתרגל אליו.
אני עובד מאז שבת בערב עם הממשק החדש ורק עכשיו אפשר לומר שאני מתחיל להתרגל אליו.
אנשים כל הזמן אומרים שמערכת ההפעלה חלונות נוחה יותר לשימוש בשולחן העבודה.
אני מניח שקוראי הבלוג הזה כבר מבינים שאין דבר רחוק יותר מהאמת.
בכל מקרה אתמול קיבלתי עוד הוכחה לכך ושוב אני ממש לא מבין כיצד מרבית המשתמשים בישראל לפחות משתמשים במערכת הפעלה כל כך גרועה.
הסיפור הולך ככה, אני ועוד הרבה אחרים קבלו קישור מחבר בפייסבוק שנשלח ממש לתפוצת נטו, הקישור היה כנראה וירוס שכנראה פוגע באקספלורר.
לא ניתן היה לזהות שמדובר במשהו חריג, אז לחצתי על הקישור. כמוני עשתה עוד חברה בפייסבוק שלי (ושל אותו אדם).
מיד לאחר הלחיצה, המחשב שלה התחיל לעשות בעיות. המחשב הוא בעבודה והיא קראה מיד לטכנאי המחשבים שלה שמצא שהמחשב מלא בוירוסים.
מאחר שלפני כן לא היו בו וירוסים בכלל, ההנחה שלה היא שהכל כתוצאה מלחיצה על הקישור.
בקיצור, היא בזבזה כשעתיים עבודה בגלל ווינדוס.
אני שעובד עם מערכת הפעלה שאין בה וירוסים (ולא, גם לא יהיו בעתיד), כלל לא הושפעתי מזה ושכחתי בכלל מהקישור הדפוק.
אז מערכת ווינדוס, לא רק שהיא פחות נוחה לשימוש, היא גם מבזבזת זמן עבודה יקר בגלל כמויות הוירוסים שלה.
במקרה קראתי היום באחד מאתרי התוכנה החופשית בישראל, פוסט של אדם בשם ירון כוכבי שכותב על עצמו שהשתמש בחלונות החל מ 1987 ולאחרונה החליט לעבור ללינוקס. ההחלטה שלו נבעה מקשיים בהתקנת מערכת חלונות 7 (טוב כבר מזמן אמרתי שלהתקין מערכת חלונות זו משימה קשה) במקרה שלו, הוא ידע להתקין את המערכת, אבל נדרש לעבור תהליך של אקטיבציה?
תהליך משונה שקיים רק בעולם התוכנה הקניינית ודורש להתקשר למיקרוסופט לתת להם כל מיני פרטים ולקבל מספר ארוך שאותו צריך להכניס בתוכנה כדי שהיא תעבוד. תהליך שלי לפחות נראה חסר כל הגיון (אין בו גם הגיון מסחרי כי הוא דורש ממיקרוסופט להחזיק מערך תמיכה ספציפי לנושא הזה).
הוא כותב שהוא מאמין בזכותו של אדם להתפרנס מפרי עמלו.
גם אנשי התוכנה החופשית מאמינים בדיוק באותה זכות, הרי כולנו מתפרנסים מפרי עמלינו.
לצערינו יש אנשים שחושבים שאנשי תוכנה חופשית הם אלטרואיסטים שכותבים תוכנה לאחרים ולא רוצים להתפרנס ממנה.
דבר זה כמובן לא נכון. לכל אחד הזכות להתפרנס מפרי עמלו גם אם הוא מתכנת תוכנה חופשית.
העניין הוא שמיקרוסופט אינם מוכרים תוכנה. מיקרוסופט מוכרים זכות מוגבלת (שהולכת ונעשית מוגבלת יותר) להשתמש בתוכנות שלהם.
המצחיק הוא שלרוב התוכנות של מיקרוסופט יש תחליפים חופשיים שהם גם חינמיים.
קנה כחול לבן, זו הסיסמה שממשלת ישראל מנסה לקדם. אבל אצל ממשלת ישראל זו רק סיסמה.
הם עושים קמפיינים מגוחכים שלא ברור מי באמת מאמין להם. הרי כולנו יודעים שאותה סטודנטית נחמדה שצולמה שם (שאני בספק אם היא באמת רעבה ללחם) לא באמת מתחרה עם העובדים הזרים על אותם עבודות.
הם עושים קמפיינים מגוחכים שמנסים להראות שברגע שאנו קונים כחול לבן אנו שותפים בחברות הישראליות המיצרות מוצרים בישראל.
אבל מה עושה הממשלה? עושה בדיוק את ההיפך. כיצד הם מצפים מהציבור לקנות כחול לבן כאשר הם עושים את ההיפך?
מדוע הם עושים את ההיפך?
לאחרונה הם חתמו על הסכם מסגרת עם חברת מיקרוסופט לתשלום על רשיונות לשימוש בתוכנת אופיס. שימו לב הם לא רכשו דבר וגם לא חתמו על הסכם רכישה. במקום זאת הם חתמו על הסכם לתשלום. רק תשלום. מה הם מקבלים עבור התשלום? התשובה: הרבה ניירת שרובה משפטית ומאחוריה אין כלום!
הם מקבלים זכות להשתמש במוצר שאין עליו אחריות שהוא עובד, אין עליו אחריות שהוא לא יעשה נזק למחשב ואין עליו אחריות שהוא לא יעשה נזק לנתונים שכבר קיימים במחשב.
כל זה כאשר ישנה חלופה. הם טוענים מבלי להוכיח שהחלופה אינה מספיק טובה. נניח לרגע שהם צודקים (למרות שחובת הוכחה עליהם).
אם הם אכן צודקים, אז יש מה לשפר, האם אפשר לשפר? התשובה היא חד משמעית כן, הרי הם עצמם כבר הוכיחו את זה בכך ששלמו למתכנתים ישראליים לשפר את חבילת המשרד הממוחשב אופן אופיס.
כמו בכל תוכנה תמיד יש עוד מה לשפר. אז אם התוכנה באמת לא עונה על צרכי הממשלה (למרות שאני בספק רב בעניין) אז מדוע לא לשלם עוד כדי לשפר?
מה הם יקבלו אם ישלמו על זה?
1. עבודה כחול לבן, אפילו אגורה אחת לא תגיע מהכסף הזה לחו"ל, כולו יושקע בעבודה למתכנתים בישראל, מה שיתרום ישירות ולא בעקיפין לצמיחת הכלכלה הישראלית.
2. תוכנה שיש אחריות שתענה על הצרכים שלהם שכן הם שלמו על מנת לקבל שיפורים מסויימים.
3. תוכנה שהיא שלהם ולא רק רשיון שימוש ללא אחריות אמיתית מאחוריו.
4. חסכון גדול בכסף, מאחר שהתשלום אינו לפי מספר עותקים. ברגע שהם יקבלו את מה שבקשו, יוכלו להעתיק ללא הגבלה את התוכנה לכל משרדי הממשלה וגם לביתם של פקידי הממשלה.
מה במקום זה עושה משרד האוצר?
חותם על הסכם לשיפור הכלכלה האמריקאית. נכון שיש למיקרוסופט מרכז פיתוח בישראל, אבל גם אם נניח לרגע שפיתוח אופיס נעשה כאן בישראל (למיטב ידיעתי זה לא המצב), לא ברור כמה מתוך הכסף הזה באמת ישלם לעובדים ישראליים. הרוב מן הסתם ילך לחברה בחו"ל, כל זה כמובן לאחר שהבנקים ירוויחו מעמלות העברה לחו"ל.
אז אם זו הדוגמה שנותן משרד האוצר, אני לא רואה סיבה לקנות מוצרים כחול לבן.
בספאם היומי של אנשים ומחשבים, היה כתוב שעו"ד נעמי אסיה אמרה שצמצום פיראטיות התוכנה (אני מאד לא אוהב את המונח פיראטיות ומיד אסביר מדוע) עשוי להכניס למשק כמיליארד דולר.
משום מה נראה לי שההיפך הוא הנכון. הרי מרבית התוכנות השימושיות כיום הן תוכנות כמו חלונות ו\או אופיס של מיקרוסופט, מיקרוסופט היא חברה אמריקאית, משמע שצמצום "פיראטיות" היה גורם להוצאת יותר כספים מהמדינה. משמע שאולי דווקא כדאי להגדיל את פיראטיות התוכנה?
ועכשיו למונח המשונה הזה פיראטיות. פיראט פירושו שודד, שלוקח משהו. כאשר אנחנו מעתיקים תוכנה אנחנו לא לוקחים שום דבר לאף אחד. לכן זה לא ממש גניבה.
לכל היותר מדובר באבדן הכנסות שגם כך לא בטוח האם היו מגיעות.
המונח הומצא על ידי אנשי התוכנה הקניינית שעיסוקם הוא ברווחים לא אתיים ואפשר אפילו לומר לא מוסריים. המונח הומצא על מנת ליצור קונוטציה בין העתקת תוכנה ללא רשיון שזה ללא ספק דבר לא חוקי ולא מומלץ לבין פיראטיות.
מדוע אני אומר שרווחים על תוכנה קיניינית אינם אתיים ואולי אפילו לא מוסריים?
מספיק להסתכל על רשיון תוכנה קניינית מקובל כמו הרשיון של ווינדוס, של אופיס וכד'. כמות מילות השלילה שיש שם היא מדהימה. מה כן מותר לעשות עם התוכנה לא ממש ברור. אז רגע, אתם מוכרים משהו אבל כמעט ולא מתירים לעשות איתו דבר?
כאשר משלמים על תוכנה קניינית, אתם מקבלים את הרושם שקניתם תוכנה, בעוד כל מה שקניתם הוא רשיון מוגבל מאד להשתמש בתוכנה במגבלות מאד רציניות כולל הסכמה ש"מוכר התוכנה" יכנס אליכם למחשב ויבדוק שאכן שילמתם.
כמו כן אין שום אחריות לנזקים שיקרו לכם כתוצאה מהתוכנה וגם אין אחריות שהתוכנה עושה את מה שפורסם שהיא עושה.
האם זה נראה לכם אתי?
מאחר שהם בעצם יוצרים את הרושם שהם מוכרים את התוכנה בעוד הם בעצם מוכרים רק חתיכת נייר, זו בעצם רמאות ורמאות אינה דבר מוסרי.
כמובן שיקומו כמה צדקנים ויאמרו שכותב תוכנה צריך להתפרנס ואני מסכים עם זה. אבל האם להתפרנס בצורה לא מוסרית זה בסדר?
גם אני כותב לא מעט תוכנות (כולן חופשיות) ואני מתפרנס מזה יפה מאד.
לא מעט חברות מוכרות תוכנה חופשית ומתפרנסות מזה יפה מאד. לכן הטיעון הזה שכותב תוכנה צריך להתפרנס ולכן זה בסדר לרמות את הלקוחות ולגרום להם לשלם הרבה כסף על כלום אינו טיעון לגיטימי.
כמיטב המסורת, חברת קנוניקל שחררו אתמול את הגרסה החדשה שמספרה בהתאם לשנה והחודש.
בדרך כלל אני ממתין קצת לפני שאני משדרג, לא אוהב להיות זה שיגלה את הבאגים. אבל הפעם הרגשתי שזה לא בסדר, אם כל אחד יאמר כמוני, המערכת לעולם לא תתקדם. הרי זו תוכנה חופשית, היא מתקדמת בזכות הקהילה.
אז זהו החלטתי הבוקר לשדרג ואם יהיה צורך לדווח על באגים.
השדרוג הלך מהר מהצפוי ותוך מספר שעות המחשב כיבה את עצמו, זה היה אמור להיות הפעלה מחדש. הרי שדרוג שכזה כולל החלפת קרנל וזה המקרה היחיד בלינוקס בו יש לעשות הפעלה מחדש לאחר התקנה.
המחשב משום מה לא הפעיל את עצמו. לחצתי על כפתור ההפעלה והמחשב החל לעלות, העלייה הייתה קצת יותר מהירה מזו של הגרסה הקודמת (9.10) לפי ה Release notes זה באמת אמור היה להיות כך.
אבל כאן הגיעה ההפתעה, כל התוכנות שהיו פתוחות לפני הכיבוי עלו אבל ללא מסגרת לחלונות. קצת מדאיג, אבל כבר ראיתי כאלו מקרים. נכנסתי לאפקטים של שולחן עבודה וראיתי שמשום מה הוא על ללא אפקטים בכלל, הוספתי אפקטים רגילים ולפתע הופיעו גבולות לחלונות. אבל משום מה, כפתורי סגירת חלון, מזעור וכד' הופיעו בצד שמאל במקום בצד ימין כפי שאני רגיל. נכנסתי לעיצוב חלון (Appearance preferences) ושם בחרתי Customize ומשם בחרתי מחדש את צורת גבולות החלון אצלי ותוך רגע הכל הסתדר.
אז חוץ מתקלה קטנה מאד, כנראה באג של תוכנת השדרוג שלדעתי לא יקרה למשתמשים חדשים, הכל עובד ישר מההתקנה.
המערכת כמובן גם שדרגה את כל התוכנות המותקנות, כך שאפילו תוכנה כמו Stelarium שהתקנתי מזמן כשלמדתי ניווט אסטרונומי קבלה שדרוג, למרות שכבר מזמן לא השתמשתי בה.
לסיכום, השדרוג עובד יפה ואם כך נראה לי שגם התקנה מחדש תעבוד יפה. כמובן שהתקנה זו אינה ממש בדיקה, כי זה רק על מחשב אחד עם חומרה מסויימת שידוע שעובדת יפה עם לינוקס (במקרה זה Lenovo 3000 N100) הכל עובד למעט קורא טביעות אצבע שמעולם לא בדקתי ואולי גם הוא יכול לעבוד.
אתמול התפרסם בכל העולם וגם אצלינו ב ynet שעדכון של תוכנת האבטחה של McAfee טעה וחשב שאחד מקבצי המערכת של Windows מכיל חתימת וירוס. מה שגרם לבעיות למאות אלפי משתמשים שהורידו את העדכון באופן אוטומטי ולפתע המחשב שלהם קרס.
אני חושב שזו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה, נדמה לי שדבר דומה קרה לפני שנים עם אנטיוירוס של נורטון שגם עשה בעיה דומה.
אנשים רבים שואלים את עצמם, מי יפצה אותם על הנזק ועל אבדן שעות עבודה רבות?
התשובה היא שאף אחד לא יפצה אותם, הרי הם אלו שעשו את הטעות של להשתמש במערכת שרשיון השימוש שלה אומר בפירוש שאין אחריות שהיא עובדת ואין אחריות לנתונים וזה עוד כשהם משלמים עבורה.
הבעיה חמורה עוד יותר שלמרות שאנשים מודעים לבעיות האבטחה ולחוסר היציבות של המערכת הם עדיין מתעקשים להשתמש בה.
אני מסתכל מהצד ולא מבין מדוע אנשים עדיין טוענים שמערכת ההפעלה חלונות מתאימה למשתמשים פשוטים שאינם מבינים במחשבים, הרי משתמש פשוט אינו יודע כיצד להגן על המחשב שלו ובטח שלא ידע כיצד להתגבר על תקלה כזו. אמנם יש הסברים ברשת כיצד להתגבר עליה, אבל משתמשים פשוטים לא תמיד יודעים לקרוא הוראות כאלו ולהבינן.
אני שקצת מבין במחשבים, קשה לי מאד לעבוד עם חלונות, אין שם כמעט תוכנות וכל דבר הכי בסיסי שרוצים, צריך להוריד קובץ התקנה, להפעיל אותו, לענות על אינספור שאלות (שגם אני לא תמיד יודע את התשובה), להפעיל מחדש את המחשב ולהתפלל שהכל יעבוד.
בלינוקס לעומת זאת, מגוון התוכנות המגיעות עם המערכת רב מאד וגם אם תוכנה כלשהיא לא הותקנה עם המערכת, ההתקנה קלה ביותר.
ונחזור להתחלה, האם בלינוקס יכול לקרות מצב כזה?
התשובה היא תיאורטית כן, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה מכמה סיבות:
1. אין בלינוקס וירוסים וגם לא יהיו. למה? כתבתי על זה בעבר כך שאין טעם לחזור
2. תוכנות לא מעדכנות את עצמן אוטומטית ללא אישור המשתמש
כיצד כן יכול דבר דומה לקרות?
כאשר תוכנה נכנסה למאגרי התוכנה ללא בדיקה מספקת (כמו שקרה בחלונות)
אבל בלינוקס בדרך כלל המאגרים שיכים להפצה ולא לחברת התוכנה שכתבה את התוכנה, כך שהתוכנה עוברת בדיקות על ידי אנשים חיצוניים. מעבר לזה מודל הפיתוח בקוד פתוח בדרך כלל מבטיח שנקבל תוכנה איכותית יותר.
לסיכום: אולי עכשיו אחרי האסון הזה יותר אנשים יעברו ללינוקס ויצאו לחופשי. לא רק בזכות זה שהם משתמשים בתוכנה חופשית שאינה בשליטתה של חברה אחת, אלא יותר בגלל שיוכלו להיות פחות מודאגים מוירוסים, רוגלות ושאר מזיקים.
בעיצומו של חג החירות, זה הזמן לחשוב על השנה האחרונה מאז חג החירות האחרון, האם התקדמנו לעבר יותר חירות או להיפך, ויתרנו על חירותנו?
כפי הנראה לא מעט אנשים בחרו לוותר על חירותם.
שני דברים עיקריים שמצאתי בשנה האחרונה שקרו בנושא:
1. לפני מספר חודשים הצביעו חברי הכנסת בעד חוק האח הגדול המכונה חוק המאגר הביומטרי. כרגע החוק הוא רק בתקופת ניסיון בה יכול כל אזרח שחפץ לוותר על חירותו ולהפקיר את פרטיו האישיים בידי קבוצת אנשים ללא הבנה באבטחת מידע. אני לא יודע כמה אנשים בחרו לעשות לעשות כן, אני מקווה שמעט מאד.
מדוע אני מזכיר זאת כויתור על החירות?
משתי סיבות עקריות:
א. פרטיו של מוותר החירות (להלן האסיר) נמצאים בידי הממשלה שיכולה לעשות בהם ככל העולה על רוחה, כולל להפלילו בפשע. האם אדם חופשי מוכן להפקיר את חירותו בידי קבוצת אנשים המתחלפת כל מספר שנים ואין לו שליטה מי הם ומה האינטרס שלהם?
ב. פרטיו של האסיר נמצאים במאגר שעלול להפרץ, הרי כפי שהזכרתי קודם אין במשרד הפנים אנשים בעלי הבנה באבטחת מידע, שהרי מאגר מרשם האוכלוסין נפרץ ונמצא ברשת וממה ששמעתי גם אין בכלל אדם שתפקידו אחריות על אבטחת מאגרים במשרד הפנים.
2. לא מעט אנשים בחרו להקריב את חירותם על מזבח הסגידה למותגים וקנו מכשיר אייפון, או ליתר דיוק שלמו לחברת אפל ולא קבלו דבר לחזקתם. מדוע אני אומר זאת?
חברת אפל שומרת לעצמה את הזכות למחוק תכנים ממכשירים הנמצאים בידי אנשים, מה שבעצם אומר שלמרות שיש לכם מכשיר והוא לכאורה שלכם, זה לא ממש נכון שכן לחברת אפל יש עדיין סמכות להכנס לרכושכם ולעשות בו ככל העולה על רוחה, (למה הדבר דומה? לקבלן שמכר לכם בית אבל שומר לעצמו את הזכות להכנס לביתכם ולעשות בו ככל העולה על רוחו).
יש גם לא מעט מתכנתים שבחרו לכתוב אפליקציות עבור אייפון וגם הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם ובעצם העבירו לחברת אפל את כל הזכויות. (האמת שאיני יודע בדיוק את פרטי ההסכם של אפל עם המתכנתים, מה שברור לי הוא שאסור להם להפיץ את התוכנה בדרך אחרת מאשר הדרך של אפל ושלחברת אפל הזכות להפסיק את הפצת הישום ולמחוק אותו מכל מכשיר שעליו היא הותקנה, כך שבפועל הם מסרו את מרבית הזכויות על האפליקציה לחברת אפל).
מנגד, שמעתי על לא מעט אנשים שיצאו מעבדות לחירות והחלו להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס לצרכי היום יום שלהם. כאן עלי להודות גם להפצות הלינוקס הנפוצות (אובונטו, מנדריבה, פדורה ואופן סוזה) שעשו את המעבר הזה מעבדות לחירות לקל ביותר לכולם.