הבלוג של אורי עידן

בשבוע הבא אני וחברה שלי אמורים לצאת לשבוע של שיט בטורקיה. לקראת השיט היינו היום בתדריך בחברת תשוט מהם שכרנו את היאכטה. אמנם יש לי קשרים ישירים עם חברה בטורקיה אבל סקר שוק תמיד טוב לעשות ומתברר שתשוט יצאו יותר זולים מכולם.

בכל אופן קיבלנו תדריך יפה על מקומות להפלגה בטורקיה, חברתי שאלה מספר שאלות מעשיות על השירותים, עגינה וכד'. היא רצתה לשמוע את כל מה שאני אמרתי גם ממישהו אחר, להיות בטוחה שאני לא מנסה לצייר תמונה ורודה

אין מה לעשות יאכטה זה לא מלון. יחד עם זאת אני בטוח שהיא תהנה. חופשה כזו אינה חופשה רגילה.

בהמשך היום הלכנו לקנות מצלמה, הרי להיות במקומות כאלו יפים ולא לצלם זה הפסד אדיר.
מאחר שאין לנו זמן רב עד הנסיעה לא יכולתי לעשות מה שאני תמיד עושה, לרשום את הדגם של המצלמה ולבדוק באינטרנט תמיכה שלו בלינוקס. הרי תמונות שנשארות במצלמה לא יעזרו הרבה כך שאם המחשב שלי שמן הסתם מריץ רק תוכנה חופשית לא יוכל לקרוא את התמונות, לא עשיתי הרבה.

להפתעתי הרבה, ברגע שחיברתי את המצלמה, נפתח חלון שאמר משהו כמו "חיברת מצלמה מסוג Nikon CoolPix L19″
ומתחת לזה תפריט בחירה של שתי תוכנות (F-Spot photo manager ו gthumb) וכן אופציה להצגת התמונות ישר מזכרון המצלמה שזוהה כדיסק פלאש רגיל.

אני מניח שבחלונות הכל היה הרבה יותר קשה. לפי המדריך למשתמש יש צורך קודם כל להתקין שתי תוכנות שבאות בדיסק המצורף ורק אחר כך לחבר את המצלמה.
אז רגע, חלונות נחשבת למערכת הפעלה נוחה יותר מלינוקס? ממש לא נראה לי שזה נכון. הרי מה יותר קל מאשר לחבר את המצלמה ולבחור בתוכנה שכבר מותקנת (הגיעה יחד עם ההפצה)?

בקיצור פעם נוספת מתברר לי שלינוקס מערכת הפעלה קלה יותר לשימוש.

הפוסט הבא אני מניח שיהיה אחרי סוכות עם חוויות וכנראה גם גלריית תמונות.
אני חושב גם לכתוב עוד ספר בזמן ההפלגה. בדומה לספר סאן-רייז ההתחלה שנכתב בהפלגה ממלגה לברצלונה.
נראה כמה זמן יהיה לי לכתוב.

בים התיכון יש סחיפה מקובלת מדרום לצפון, שובר הגלים של המרינה עוצר את הזרם וכך החול בכניסה הצפונית למרינה לא נסחף יחד עם הזרם ונערם בפתח המרינה ולאט לאט גורם לחסימתו. פתח המרינה בהרצלי היום, היה הצר ביותר שאי פעם ראיתי. היה מעבר ליאכטה אחת בלבד.

משום מה למרות ששמו מצופי סימון, היו לא מעט יאכטות שעלו על השרטון. בדרכי חזרה מהפלגה קצרה הבחנתי בשתי יאכטות של בית הספר לשייט שיא-גל תקועות על השרטון.

התמונה הבאה צולמה מהיאכטה עליה הפלגתי, לאחר שנכנסנו למרינה:

מבט מתוך המרינה

בתמונה ניתן לראות שתי יאכטות תקועות על השרטון. ממה ששמעתי, יאכטה אחת נתקעה על השרטון ויאכטה שנייה נשלחה לעזור לה. זה נראה כמו מעשה חלם לשלוח יאכטה לעזור ליאכטה אחרת. הסיבה היא שליאכטה יש משקולת גדולה (קיל) מתחת לסירה שבדרך כלל עומקה למעלה ממטר. לכן היא נתקעת בקלות בשרטון.

לאחר ההפלגה הלכתי לעמוד על שובר הגלים לצפות בחילוץ שתי היאכטות התקועות. אחד הדברים שלא היו ברורים בתחילה היה, מדוע יש סירת מנוע מאחורי אחת היאכטות שנראה שלא עושה כלום. לאחר מכן התברר שגם סירת המנוע תקועה, כנראה בגלל תקלה במדחף.

שתי יאכטות תקועות על השרטון

איך מוציאים יאכטה תקועה על שרטון? אחד הדברים הנלמדים בימאות יאכטות הוא הוצאת יאכטה משרטון. לשמחתי לא יצא לי הרבה פעמים לראות הדגמה מעשית של הנושא.
בכל אופן הדרך המקובלת היא להטות את היאכטה ועל ידי כך להקטין את השוקע שלה. על מנת להטות אותה, לוקחים בדרך כלל מעלן מהתורן ובעזרת סירה חיצונית מושכים אותו (אם אין סירה, משתמשים בעוגן).

בתמונה הבאה ניתן לראות את אחת היאכטות בהטייה

יאכטה בהטייה לפני יציאה מהשרטון

בזמן שהיאכטה הייתה בהטייה ניסה צוות היאכטה להוציא אותה מהשרטון על ידי הפעלת המנוע במלוא כוחו. אבל מאחר שהיאכטה רובה מחוץ למים, המנוע היה פחות יעיל וכך זה לקח זמן רב עד שהצליחו להוציא את היאכטה.

אחת היאכטות הייתה במים יותר עמוקים וכך הצליחה לצאת יותר מהר. השנייה הייתה תקועה הרבה יותר ונדרשו שתי סירות מנוע על מנת להוציאה מהשרטון. סירה אחת סייעה ליאכטה לקבל הטייה, סירה שנייה משכה אותה החוצה.

לאחר למעלה משעה עם לא מעט מאמצים הצליחו להוציא את שתי היאכטות. לראות את כל הסיפור מבחוץ מן הסתם הרבה יותר נחמד מאשר להיות על אחת היאכטות.

בימים אלו אני עובר קורס שופטים ימיים, הקורס הזה יאפשר לי לשפוט בתחרויות שייט בארץ ובעתיד גם בעולם. הקורס אינו קורס קל. הוא כולל לימוד של כל חוקת השייט שאינה עניין פשוט. אחרי הכל שייט זה יותר מחשבה מאשר מאמץ גופני. כמו שאמר צבי זיבלט אחד השופטים הבכירים בארץ "שייט זה שח על המים". הוא אכן צודק, ספורט השייט דורש המון טקטיקה וצוות או שייט שיודע את החוקים, יכול לנצח צוות או שייט עם מיומנויות שייט טובות אבל עם פחות הבנה של החוקים.

מדוע זה כל כך מורכב? האמת שדי קשה להסביר את זה בפוסט קצר, אפשר לכתוב על כך ספר שלם. חלק מזה לפחות מופיע בספרי "זריחה חדשה" שם מתוארת תחרות יאכטות. חוקת השייט היא זהה ליאכטות, סירות קטנות וגלשנים, כמובן עם מעט  התאמות ספציפיות לכל קטגוריה.
על קצה המזלג, כאשר מתחרים, ישנם חוקים הבאים למנוע הפרעה של סירה אחת לשנייה, לדוגמה סירה הנמצאת קרובה יותר לרוח מסירה אחרת (בלשון החוקה - סירה במעלה הרוח) אמורה לפנות דרך לסירה השנייה. במקרים כאלו הסירה השנייה לפעמים מנצלת את זה לטובטה בעיקר בקו הזינוק וגורמת לפסילת הסירה שאמורה לפנות לה דרך על ידי כך שתכריח אותה לפנות דרך ממש לפני הזינוק וכך תפסול את הזינוק שלה.
או דוגמה אחרת שאינה קשורה ממש לחוקה, כאשר מפליגים מקו הזינוק למצוף הראשון הנמצא פחות או יותר מול הרוח, יש להפליג בזיג זג (גלסים בלשון השייט) מאחר שאין דרך להפליג מול הרוח. יש לחשב מראש כמה סיבובים ידרשו והאם להתחיל כאשר הרוח מצד שמאל או מצד ימין של הסירה. יש להמעיט ככל האפשר במספר הסיבובים מאחר שסיבוב לוקח יותר זמן מהפלגה ישרה. כיוון הרוח משנה מאחר שבדרך כלל כיוון מסויים מקדם אותנו יותר אל המצוף והשני פחות (גלס מרוויח לעומת גלס מפסיד בלשון השייט) מעבר לזה, כאשר סירה נמצאת במפנה שמאלי (שהרוח משמאלה) היא אמורה לפנות דרך לסירות אחרות הנמצאות במפנה ימני (שהרוח מימינן).

תמונה שווה אלף מילים,  הוידאו הבא צולם קצת לאחר זינוק סירות מדגם 420. בוידאו הזה ניתן את חלק מהסירות מפליגות במפנה שמאלי חלק מהסירות עדיין ממשיכות במפנה ימני בהן היו בזמן הזינוק. בזמן הזינוק עצמו כולן היו במפנה ימני על מנת להמנע מהצורך בפינוי דרך לסירה במפנה ימני.

הוידאו הבא, מראה סירות מדגם לייזר (סירות לשייט יחיד) המתקרבות לקו הסיום, במקרה הזה, כולן במפנה שמאלי.