עכשיו כשנחשפה פרשיית גניבת כרטיסי האשראי מתעוררים עוד אנשים ומתחילים להבין את חומרת הבעייה.
פריצת כרטיסי אשראי, חמורה ככל שתיהיה היא עניין קטן לעומת פריצת המאגר הביומטרי. במקרה של כרטיסי אשראי, יש ביטוח ולא רק ביטוח אלא גם מחלקות אבטחה של חברות האשראי.
במקרה של המאגר הביומטרי, אבטחה יש רק בדיבורים. עד כמה שידוע לי אין ממש אחראי אבטחה רציני במשרד הפנים. האמת גם אם יש קשה לי ממש לסמוך על משרד שיש לו כבר רקורד מרשים של זליגת מידע. אם עד עכשיו ניסה משרד הפנים לטייח את הסיפור ולומר שמה שדךף היה רק פנקס הבוחרים, הרי שלא מזמן התברר שזה ממש לא נכון שכל המאגר דלף. מאחר שהמאגר שדלף מעודכן מאד, סביר להניח שהיו מספר דליפות. מה שאומר שמאגר המידע הזה לא מאד שמור. מה שמחזיר אותנו לעניין אנשי האבטחה של משרד הפנים שכנראה כלל אינם קיימים ואם אם קיימים, רמתם המקצועית לצערי נמוכה.
כאשר ידלוף המאגר הביומטרי (שימו לב שאני כותב כאשר ולא אם), יואשמו עשרות ישראלים בפשעים שלא בצעו. הרי קל יחסית בטכנולוגיה של היום לשתול את טביעות האצבע שלך בזירת פשע כלשהיא ומכאן ועד למעצר הדרך קטנה. זה יגרום לישראלים חפים מפשע להגיע לבית המשפט ולהתגונן מפני האשמות על פשעים חמורים. מה ששומט את הקרקע מתחת לעקרון שאומר שאדם הוא חף מפשע עד שלא הוכח אחרת. (טוב, אנחנו כבר יודעים שבישראל זה מזמן לא נכון).
אבל האמת שהדליפה החמורה הזו מטרידה אותי פחות. מה שמטריד אותי יותר הוא עצם העובדה שהפרטים יהיו בידי הממשלה. ממשלה שלא חוששת לחוקק חוקים שעוצרים את חופש הביטוי בישראל. אז מחר, תיהיה הפגנה נגד הממשלה (ומן הסתם תיהינה עוד לא מעט כאלו) והממשלה תחוקק חוק שאסור להפגין נגדה (ממשלה פאשיסטית לא?) ואז איך יתבעו לדין את פורעי החוק? זה מאד פשוט, יש צילומי פנים במאגר הביומטרי, יש צילומים של אנשים בהפגנה. הצלבת מידע פשוטה עם תוכנה לזיהוי פנים והנה מקבלים רשימת שמות ופרטים אישיים.
ושוב מוצאים עצמם אזרחים מסכנים במצב בו הם צריכים להתגונן כי אין מושג כזה של חף מפשע עד שלא הוכח אחרת.
כתבתי בעבר על מספר דוגמאות בהן ממשלת ישראל הולכת כנגד בוחריה.
לצערי כל מה שכתבתי שם לא רק שנשאר נכון אלא שממשלת ישראל מנסה לוודא הריגה ומחמירה.
המאגר הביומטרי שהוא בעצם הפקרת הבטחון האישי של אזרחי ישראל, אמור לצאת לפועל בעוד מספר ימים. כן זה מוגדר כפיילוט, אבל אל תתנו לכותרות להתעות אתכם. למיטב ידיעתי לא הוגדרו קריטריונים להצלחה או כשלון של הפיילוט הזה. כך שהוא בטוח יחשב כהצלחה. זה כמו לסמן את המטרה לאחרת יריית החץ.
למיטב ידיעתי. ממשלות אמורות לדאוג לבטחון אזרחי המדינה. כאן ממשלת ישראל הוכיחה חד משמעית שבטחון לא רק שלא בראש בעייניה, אלא שהיא תעשה הכל כדי שעם ישראל לא יהיה בטוח במדינת ישראל!
אחר כך עוד מספרים לנו שהסיבה לעליית מחירים זה בטחון? הרי בטחון ממש לא מעניין אותם.
ועכשיו לעניין עליית המחירים. המחאה החברתית חוזרת לתמונה ושוב עם ישראל יצא לרחובות. הפעם ממשלת ישראל מקדימה תרופה למכה ומעלה מחירים מראש.
התגובה של ממשלת ישראל למחאה החברתית שחלק חשוב ממנה הוא מחאה על יוקר המחייה, הייתה להעלות את מחיר הדלק והחשמל. עכשיו כשעם ישראל יוצא שוב לרחובות, הממשלה מקדימה ומודיעה על עליית מחירים.
שימו לב שוב לעיתוי המדהים של ההודעה על עליית מחירים.
בכל מקום אחר בעולם ממשלה הייתה נזהרת להעלות כך מחירים בסמוך למחאה חברתית. אבל בישראל כמו בישראל, הממשלה חיה לה בתוך בועה ומה קורה מחוץ לבועה ממש אבל ממש לא מעניין.
כתגובה לפעמים האחרונות שעם ישראל יצא לרחוב, הקימו את ועדת טרכטנברג שכבר אז אמרתי שמדובר בועדת כיסוי תחת ושלא יקבלו ו\או יישמו אף אחת ממסקנות הועדה. לצערי, כמובן צדקתי. אבל יתרה מזו, אם חשבתי שהועדה תביא מסקנות טובות וחיוביות, מתברר שגם מסקנות הוועדה היו כיסוי תחת אחד גדול. כאילו שפקידי האוצר ישבו בוועדה.
זה לא חדש שבישראל הממשלה אינה גוף שנועד לתת שירות לאזרחים אלא גוף שרואה כמטרה עליונה להלחם באזרחים שבחרו אותה. זה נראה אבסורדי שכן יש בחירות כל מספר שנים, ארבע לפי החוק אבל מרבית הממשלות לא שורדות את הזמן המוקצב להן ושוב יש בחירות. אז אם תדירות כה גבוהה של בחירות, אפשר היה לצפות שחברי הכנסת והממשלה ילכו לקראת העם. אבל למרבה הפלא כבר שנים שיום לאחר הבחירות לא רק שנשכחות כל ההבטחות אלא שעושים הפוך.
כמה דוגמאות לכיצד הממשלה נלחמת באזרחים:
- המאגר הביומטרי – החוק המסוכן ביותר לאזרחי המדינה, מסוכן יותר מאשר אירועי טרור, אושר למרות התנגדות גורפת מכל קצוות העם. לא רק זה אלא שאת הדיונים בועדה ניסו לעשות בהסתר ולשנות את שעות הדיון ברגע האחרון על מנת להקשות על מתנגדי החוק להגיע. אבל החוק עבר.
- מאז תחילת המחאה מה עשתה הממשלה?
- העלתה את מחיר הסולר
- העלתה את מחיר החשמל וברוב חוצפתם עוד אמרו שזו עלייה מתונה בשל המחאה
- העלו את מחיר הדלק וגם כאן ניסו לספר לנו סיפורים כאילו הם מקשיבים לנו ובגלל זה העלייה מתונה.
בנוסף לזה יש עוד כמה דברים שקשה להצביע חד משמעית על הממשלה אבל סביר להניח שידה בעניין:
- מאשימים את המפגינים שהם שמאלנים קיצוניים וכד' כאילו שזה ממש משנה מה דעותיהם הפוליטיות והמדיניות.
אני לא באמת מאמין שדעות פוליטיות ימניות חשובות לאנשים יותר מאשר האפשרות להתקיים בכבוד ולתת אוכל וקורת גג לילדים. - מבטלים קווי רכבת ביום ההפגנה הגדולה (לשמחתינו בג"ץ עדיין עובד במדינה וחייב את הרכבת לספק תחבורה חליפית).
- לחובבי הקנוניות לא אתפלא אם אירועי הטרור האחרונים נעשו ביוזמת הממשלה שכן להבנתי אין לפלסטינים כרגע אינטרס לאירועי טרור שכן הם מתכוונים לבוא לאו"ם ולבקש להכיר בהם כמדינה לקראת סוף החודש ולדעתי לפחות טרור יגרום לדעה שלילית עליהם.
מה כן עשתה הממשלה? הקימה ועדה כמו תמיד התשובה לכל דבר היא הקמת ועדה.
חברי הועדה הם אנשים רציניים ואיני מטיל ספק במקצועיותם, מן הסתם הועדה תגיש המלצות טובות. אבל לועדה אין כלל מנדט להחליט, רק להגיש המלצות.
מה תעשה הממשלה? כנראה שתנקוט סחבת בישום מסקנות הועדה ואז כמה שנים לאחר מכן, יקימו ועדה לבדיקת מסקנות הועדה…
אבל, יש מקום לאופטימיות. המחאה ממשיכה למרות ואולי בגלל מלחמת הממשלה במפגינים.
הממשלה האטומה הזו בדיוק בזמן המחאה העלתה מיסים. הדבר הגרוע ביותר לעשותו מאחר שזה מעלה את התרעומת שגם כך יש לכולם נגד הממשלה.
מהפכה זה מצב שבו הכל משתנה אחרי המהפחה. מחאה זה אקט שמדגיש לממשלה את דעת העם. לדעתי בישראל יש כרגע רק מחאה שאני מקווה שתהפוך למהפכה.
המהחאה החלה ביולי 2011 כשמטרתה להוריד את מחירי הדיור ויוקר המחייה. אבל מה קרה מאז:
בנושא הדיור לא שמעתי שהייתה ירידה. אם כי עד כמה שהבנתי, בנתיים יש קפאון בשוק.
בנושא יוקר המחייה, לא רק שלא קרה משהו חיובי, אלא להיפך. הממשלה העלתה את המס על הסולר וכך גם עלה מחיר החשמל.
הממשלה מעלה את המס על הדלק ורק מזל יגרום לכך שמחיר הדלק בפועל לא יעלה. ההערכה שלי היא שהוא יעלה.
בקיצור מה שאנחנו רואים כאן זו ממשלה אטומה שמנסה בכוח להתעלם מהמחאה. אחת השיטות שלהם להתעלם וזו השיטה המקובלת כבר שנים בממשלות ישראל היא הקמת ועדה. הקימו את ועדת טרכטנברג אבל כמובן לא נתנו לה שום מנדט. הועדה תגיש את מסקנותיה לממשלה, שכרגיל תנקוט סחבת (ובנתיים יעלו המיסים כרגיל) ואז אחרי מספר חודשים (או שנים) תוקם ועדה נוספת לבדיקת מסקנות הועדה ואז אולי נקבל הורדה כלשהיא במיסים שתביא אותם בעצם לרמה של היום כך שבפועל לא יהיה שינוי.
יתכן שהעלאת המס על הדלק נועדה בדיוק לשם כך. שר האוצר יודע שהוא ידרש להוריד מיסים אבל לא ממש רוצה להוריד. אז הוא קודם מעלה ואז יוריד חזרה. בנתיים הוא הספיק להרוויח קצת כסף וזמן.
כמו תמיד גם חפשו שוב להשתמש בנושא הבטחוני כדי למסמס את המחאה. אני לא אתפלא אם יתברר בסופו של דבר שכל ההתקפה הזו מצד הפלסטינים באה בעידוד הממשלה. אני יודע שזה נראה כקונספירציה.
זו פעם ראשונה שאני מעלה ספקולציות של קונספירציה. כי ממה שאני מבין את הפלסטינים המטרה שלהם (כולל של חמס) היא להעלות באו"ם בקשה חד צדדית להכיר בהם כמדינה. אם הם מתכוונים להפוך למדינה, טרור נגד מדינה שכנה גם אם הם מגדירים אותה כמדינת אויב, לא ממש יעזור להם.
נכון שהטענה היא שפיגועים אלו לא נעשו על ידי חמס אלא על ידי פלגים אחרים בעזה. אז כיצד זה שבדיוק בתזמון הזה קרה הדבר ועד עכשיו חמס הצליח לשלוט על פלגים אלו?
כן אני יודע שזו האשמה חמורה ביותר כלפי ממשלת ישראל. אבל לצערי הממשלות בישראל ובעיקר הממשלה הנוכחית פשוט מנותקות מהעם ונוצרת תחושה של מלחמה פנימית בין העם לבין השלטון.
במקום שממשלה כמו בדמוקרטיה, תיהיה יצוג של העם, יש כאן קבוצת אנשים שבעים ומנותקים לחלוטין מהעם שבחר בהם.
לפני הבחירות מבטיחים הרים וגבעות ומיד אחרי הבחירות לא רק שלא מקיימים דבר אלא להיפך, מעלים מיסים.
מה כן מורידים? מורידים מס חברות שזה כמובן עוזר לבעלי ההון שעזרו להם לעלות לשלטון.
הממשלה הנוכחית בראשות ביבי מפנה כעת אצבע מאשימה כלפי גדולי המשק בטענה שהם הם אלו שגורמים לבעיות.
אמנם ידם אינה נקיה לחלוטין, אבל לא הם אלו שמעלים את המיסים .
גם בעלי ההון אינם חפים מפשע. קדמה למחאה, מחאה קטנה שזכתה לכינוי מחאת הקוטג' שמחתה על יוקר המחיה ולקחה כדוגמה מחיר מוצר חלב מקובל בישראל.
מה הייתה תגובת הממשלה לזה? לנסות להוריד את מחיר החלב וכך להוריד את מחיר המוצר הסופי. זו גישה כנראה לא נכונה ולא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין זאת.
לאחרונה פורסם שמחיר גבינה צהובה תוצרת תנובה עולה בארה"ב פחות מחצי מאשר כאן בישראל וזאת למרות שהיא מיוצרת כארץ ונשלחת לארה"ב. מה שמראה לנו שפער התיווך של רשתות השיווק הוא שמעלה את המחיר. כאן שוב תומכת הממשלה בבעלי ההון. בעלי ההון בישראל הריכוזית הם בעלי רשתות השיווק והם אלו שמחליטים על פער התיווך.
הממשלה במקום ללחוץ על בעלי ההון, תלחץ על החלשים יותר (החקלאים יצרני החלב) ותדרוש מהם להרוויח פחות.