מדי פעם אני עובר על הסטטיסטיקות של כניסות למספר אתרים שאני מנהל, בעיקר הבלוג הזה ואתר הסיפורים שלי היום הסתכלתי על אילו דפדפנים משתמשים אנשים להגיע אלי והתמונה שקיבלתי הייתה תמונה של תחרות יפה בשוק. דפדפן פיירפוקס מוביל עם בערך 40 אחוז כניסות דרכו. אקספלורר של מיקרוסופט על גרסאותיו השונות הגיע למקום שלישי עם כ 24% כרום של גוגל נמצא במקום השני עם 30%.

אלו סטטיסטיקות לאתר אחד. באתרים אחרים התמונה הייתה דומה. זה שינוי משמעותי לעומת מה שהיה לפני כחצי שנה שאז אקספלורר היה במקום הראשון עם קצת יותר מחמישים אחוז. באותה תקופה גם לא ראו בכלל את אקספלורר 9.0 שהיום תופס אחוז קטן מהכניסות.

חוץ מסטטיסטיקות דפדנים, התחלתי לפרסם סיפור חדש, כמו תמיד בגישה המקובלת בקוד פתוח (Release Early Release Often), גם עכשיו אני מפרסם כל פרק מיד לאחר שסיימתי לכתוב אותו.

הסיפור החדש, שונה מהסיפורים הקודמים. עד כה מרבית הסיפורים ספרו על אבישי, אדם מיוחד שחי על יאכטה במרינה הרצליה.
הסיפור הזה מספר על הילה, גיבורת הסיפור האחרון ("עבודה חדשה"), בסיפור הזה, הילה מקבלת קידום משמעותי בעבודה שלה והסיפור מתאר את ההתמודדות שלה עם האתגרים החדשים המוצבים בפניה. לכן שמו של הסיפור הוא "אתגר"

כמו תמיד אשמח לתגובות על כל הסיפורים.

כששמעתי על ה iPad הוא נשמע לי יותר כמוצר הגיינה נשית מאשר מחשב ומתברר שאני לא הייתי הראשון שחשב על זה:

לאחרונה נתבקשתי על ידי לקוח שלי לחוות דעה על תוכנה שלו שנכתבה ל iPad כך שהייתה לי הזדמנות לנסות את הצעצוע הזה בעצמי.

מעולם לא ציפיתי לשום דבר ממוצר סגור אבל במקרה הזה אפילו התאכזבתי.

ניסיתי מספר דברים בסיסיים, כמו להתחבר לדואר של gmail. קיבלתי גרסה מצומצמת של gmail שנראית דומה ללקוח דואר פרימיטיבי. בניסיון להתחבר ל gmail דרך לקוח הדואר המובנה, קיבלתי את אותה גרסה פרימיטיבית של לקוח דואר, ללא אפשרות עריכה ויזואלית וללא אפשרות הוספת קבצים או תמונות.

לא הייתה גם אפשרות להוריד קבצים אלי. הייתה רק אפשרות לראות את הקבצים במערכת ההצגה המובנית של google ולהדפיסם (אני בספק אם אפשר לחבר את המכשיר למדפסת רגילה ומקובלת).

ניסיתי להכנס לפייסבוק, כאן קיבלתי את האתר המוכר לי אבל שוב ללא יכולת להעלות תמונות וללא יכולת להוריד תמונות.

אנשים מהללים גם את "חנות האפליקציות" כבר לא קוראים לזה תוכנה, היום קוראים לזה אפליקציה. נכנסתי לחנות וממש לא התרשמתי. מערכת הלינוקס שלי כוללת מגוון רחב בהרבה של תוכנות, כולן להתקנה בלחיצת כפתור.

אז אולי למסכנים שמשתמשים בחלונות, הרעיון של לבחור תוכנה מרשימה ולהתקין אותה בלחיצת כפתור נראה מיוחד. אבל למי שרגיל למערכת מתקדמת כמו לינוקס, הנושא ממש לא חדש.

לי אישית המוצר נראה כצעצוע לילדים בני 4 וכפי הנראה שאם הייתי מקבל אותו בהיותי ילד בן 4, הייתי מתלהב ממנו ליום או יומיים ואז זונח אותו כפי שזנחתי לא מעט צעצועים.

העובדה שאנשים רבים מתלהבים ממוצר ירוד שכזה, רק מוכיחה את מה שאני אומר תמיד ששיווק יכול להפוך מוצר גרוע למוצר טוב..

אני לא אוהב לכתוב דברים רעים על אף אחד אבל לפעמים אין ברירה.

לפני כשנה התנתקתי מחברת הוט. האמת שמעולם לא הייתי מרוצה מהשירות שלהם אבל אף פעם זה לא היה חמור כמו עכשיו.
לאחר שהתנתקתי, נשלח אלי שליח של הוט לקחת את הממיר שברשותי. נתתי לו את הממיר. הוא טען שיש ברשותי שני ממירים. אמרתי לו שמדובר בטעות שיש ברשותי ממיר אחד בלבד ושידאג בבקשה לתקן את הטעות. חשבתי שבזה זה נגמר. אבל לא. לאחר קרוב לשנה קיבלתי מכתב מעורך דין של חברת הוט, התראה לפני טיפול משפטי. בו הוא דורש תשלום של 450 ש"ח עבור ממיר שלא הוחזר כולל דמי טיפול משפטי.
התקשרתי לחברת הוט ולמשרד עורכי הדין ואמרתי שמדובר בטעות וביקשתי זיכוי. אבל לא. הם לא הסכימו והעמידו אותי בפני אולטימטום או שאני משלם עכשיו בכרטיס אשראי או שזה עובר להוצאה לפועל ששם זה יעלה לי יותר. העדפתי לסגור את זה ושילמתי 450 ש"ח וחשבתי שבזה נסתיים הקשר שלי עם הוט. אבל לא. היום קיבלתי חשבונית נוספת, הפעם על 270 ש"ח כולל מע"מ כשהתקשרתי לברר נאמר לי שמדובר בחיוב עבור הממיר (שכזכור מעולם לא היה אצלי). אמרתי שכאן זה בכלל לא הגיוני. לא רק ששילמתי 450 ש"ח עכשיו אני נדרש לשלם עוד פעם על השגיאה שלהם.

הנציגה אמרה שהיא תעביר את זה הלאה לבדיקה ואם יש צורך יזכו אותי על החשבונית הזו. בכל מקרה שלחתי מייל ל ynet בתקווה שתפורסם עוד כתבה על חברת הוט ואני פונה עכשיו למועצה הישראלית לצרכנות.

בפעם הראשונה מזה שנים שהבלוג קיים, קיבלתי דרישה להסרת תכנים מהבלוג.
אני לא הבלוגר הראשון ולא האחרון שקיבל ומקבל כאלו דרישות.

במקרה הזה החלטי להסיר את התוכן המדובר מאחר שאין לי כל עניין במלחמה מיותרת.

מדובר על פוסט נגד ה"מכון לאבחון עסקי" מאחר שאיני לקוח שלהם ובעצם אין לי דבר נגדם, החלטתי להענות לבקשה ולהוריד את הפוסט וכן לפרסם פוסט זה שכולל בתוכו התנצלות.

אני מתנצל בפני המכון לאבחון עסקי על כל נזק אם נגרם כתוצאה מפרסום זה.

יחד עם זאת אישית כבעל עסק, אני חושב שעצם הצורך לשלוח מכתב מעורך דין מראה שיש כאן חשש ממשהו.
אני לא יודע מה החשש ואיני מתכוון לדון בכך. אין לי ולא יהיה לי קשר עם המכון לאבחון עסקי וכל עוד הם פועלים לפי החוק, זכותם לעשות ככל העולה על רוחם.

בימים האחרונים התבשרנו על מותם של שני אנשים חשובים בעולם המחשבים. אבל בעיתונות משום מה הוזכר רק מקרה אחד, של אדם שתרומתו מוטלת בספק, לעומת זאת מותו של דניס ריצ"י, שלדעתי היה אחד החשובים בין אנשי המחשבים בדור האחרון, כמעט ולא הוזכר.

דניס ריצ'י הוא האדם שהמציא את שפת C, כתב את הספר הידוע The C Programming language והיה אחד מהממציאים של מערכת יוניקס.
שפת C הינה השפה בה נכתב הקרנל של יוניקס ובה כתוב הקרנל של לינוקס. שפה מדהימה שהייתה השפה העילית הראשונה בה תכתנתתי.
לפני קצת יותר מעשרים שנה, בתקופת השירות הצבאי שלי, קניתי את מחשב ה PC הראשון שלי. קיבלתי מאחד הקצינים בהשאלה את הספר The C programming language ופשוט קראתי אותו כמו רומן מהתחלה עד הסוף. את חלק מהדוגמאות שהיו שם ניסיתי בעצמי וכך למדתי לתכנת בשפת C.
מאז כתבתי מאות ואולי אלפי קטעי קוד בשפה זו והמשכתי ללמוד עוד ועוד שפות תכנות אבל עדיין שפת C היא השפה בה אני שולט הכי טוב. שפה זו היא השפה העילית הקרובה ביותר למכונה ואולי בגלל זה אני אוהב אותה. כי היא דורשת לחשוב ולהבין כיצד עובד ה CPU.

מעבר לשפת C המציא דניס ריצ'י עוד מספר שפות ומערכות הפעלה אבל הן לא זכו לפופולריות כזו.
ההמצאה הגדולה ביותר שלו היא מערכת ההפעלה יוניקס שאותה הוא כתב יחד עם קן טומפסון ועוד אנשים. מערכת זו הפכה להיות מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר ולכן כאשר ריצ'רד סטולמן החל את פרויקט GNU שהפך בסופו של דבר ל GNU/Linux וידוע היום בשם לינוקס. הוא בחר לבנות את המערכת כך שתיהיה תואמת ליוניקס והיום היא בעצם תחליף מלא ליוניקס.

מערכת ההפעלה DOS ואחריה Windows לקחו לא מעט ממערכת ההפעלה יוניקס. אבל מיקרוסופט היו והינם טובים יותר בשיווק והצליחו לעוות את ההיסטוריה כך שהיום רבים מאמינים שקודם היה Windows ורק אחר כך לינוקס ויוניקס.

לצערינו מותו של סטיב ג'ובס מי שהקים את חברת אפל מוזכר הרבה יותר, למרות שתרומתו לעולם המחשבים צנועה בהרבה.
סטיב ג'ובס כמעט ולא המציא דבר. הוא הפך את השימוש במערכת הפעלה גרפית עם עכבר למשהו נפוץ ביותר אבל הגרפיקה והעכבר היו קימים ביוניקס הרבה לפניו.
כבר בימיו הראשונים של המקינטוש ניתן היה להבחין בתכונה רעה מאד של סטיב ג'ובס תאוות השליטה שאינה יודעת שובע. מחשב המקינטוש הראשון היה סגור ולא ניתן היה להוסיף לא כרטיסי הרחבה (מזכיר במידה מסויימת את האייפון של היום)
רק לאחר לחץ המשתמשים, נוספו בדגמים הבאים חריצי הרחבה שעם הזמן גם הם נגנזו.
בשנים האחרונות המוצרים האחרונים של אפל מראים תאוות שליטה שאינה יודעת גבולות. לא ניתן להריץ אפליקציה על מכשיר של אפל מבלי שאושרה על ידי אפל. מעבר לזה, גם לאחר האישור, אפל רשאים להוריד את האפליקציה מחנות האפליקציות שלהם ויתרה מזו, הם רשאים גם למחוק אותה ממכשירים של  אנשים ששילמו עליה והורידו אותה.

בקיצור סטיב ג'ובס לא המציא דבר. אבל היה גאון שיווקי והצליח לשנות את ההיסטוריה בדומה למיקרוסופט.
אני כולי תקווה שלאחר מותו, חברת אפל לא תמשיך את דרכו הרעה ותצעיד את עולם המחשבים קדימה במקום אחורה.

קטע וידאו קצר של דניס ריצ'י וקן טומפסון:

קטע וידאו קצר של דניס ריצ\'י וקן טומפסון על יוניקס

הזמן עובר מהר והנה הגענו לשנה העשרים להולדת הלינוקס. באוגוסט 1991 הכריז לינוס טורוולדס, אז סטודנט באוניברסיטת הלסינקי, על קרנל למערכת הפעלה. הוא לא העריך לאן זה יגיע וכתב אז שזה לא משהו גדול ולא יהיה מקצועי.
אבל אירוע זה ביחד עם פרויקט GNU של ריצ'רד סטולמן שהחל 7 שנים קודם לכן בשנת 1984, החל את מהפכת התוכנה החופשית.

לא מזמן הופיע ב"הארץ" מאמר קצר שציטט בכיר בקרן לינוקס (הגוף שמפתח את לינוקס כיום) שאומר שמיקרוסופט כבר לא רלוונטית בכל התחומים (למעט נישה קטנה של מחשבים שולחניים). אני כבר מזמן אמרתי את זה.

מה שהיה יותר יפה, היה לקרוא את התגובות למאמר בהארץ. משום מה בישראל יש הרבה אנשים שמוכנים להגן על מיקרוסופט בכל דרך אפשרית. כנראה חלקם שתולים של מיקרוסופט. היה מצחיק לראות את הבורות שיש בארץ לגבי לינוקס. הרבה חושבים שמדובר במערכת הפעלה משונה וקשה מאד לשימוש. קוראי בלוג זה מן הסתם יודעים שלדעתי מערכת ההפעלה של מיקרוסופט היא הקשה ביותר לשימוש ולינוקס הכי קלה.

עוד בורות ששמתי לב אליה היא נושא מכירת תוכנה חופשית. יש רבים שחושבים שאסור למכור תוכנה חופשית.
אין דבר יותר רחוק מהמציאות. מותר ואף רצוי למכור תוכנה חופשית.
מרבית האנשים משום מה חושבים שרשיון GPL הרשיון תחתיו מופצות מרבית התוכנות במערכת ההפעלה GNU/Linux אינו מאפשר מכירה של תוכנה ולכן לא טוב לחברות מסחריות.
זוהי פשוט בורות. לא צריך להיות עורך דין כדי לקרוא את רשיון ה GPL ולראות שאין שם איסור על מכירת הקוד, נהפוך הוא נושא מכירת קוד מוזכר שם בפירוש כמותר.
בנוסף לכך, רבים חושבים שרשיון זה מקשה על חברות מסחריות לא רק בגלל מכירת הקוד אלא בגלל שהרשיון דורש שכל תוכנה הכוללת קוד GPL תופץ גם היא ברשיון GPL. משום מה רבים מסתכלים על זה כבעייה, כאשר לדעתי זה אחד הסעיפים הטובים ביותר ברשיון זה. סעיף זה בעצם מגן על יוצר התוכנה. בזכות סעיף זה לא יוכל לבוא מישהו אחר ולסגור את הקוד.
לכן סעיף זה בעצם מגן על כותב התוכנה.

יש לזכור שכל רשיונות התוכנה החופשית הם רשיונות מסחריים, כולל ה GPL ולכן ההפרדה שרבים עושים בין תוכנה מסחרית לתוכנה חופשית היא שגויה.
ההפרדה היא בין תוכנה קניינית לבין תוכנה חופשית.