כל רוכשי המחשבים, בעיקר רוכשי המחשבים הניידים מכירים את זה שיחד עם המחשב מקבלים מערכת הפעלה מבית מיקרוסופט. לכאורה מדובר במשהו שנעשה לטובת הצרכן, בעיקר הצרכן הפשוט שלא יצטרך להתקין מערכת הפעלה בנוסף לרכישת המחשב.

האם זה באמת לטובת הצרכן נדון בהמשך הפוסט. מה שברור הוא שיש כאן כפייה על הצרכן לרכוש מערכת הפעלה מסויימת ולא מערכת אחרת. משום מה בתחום המחשבים מקבלים את זה כסביר. אם נניח יצרן רכב היה מכריח אותנו לרכוש רכב עם מערכת סטראו מסויימת, או שיצרן טלויזיה היה מכריח אותנו להשתמש בטלויזיה רק עם DVD מתוצרת מסויימת, ברור שהדבר לא היה מתקבל בעין יפה על ידי הלקוחות. אז מדוע בתחום התוכנה מרשים הלקוחות שידרכו עליהם ככה?

פעיל תוכנה חופשית ישראלי בשם צבי דביר החליט שהוא לא מקבל זאת ופנה לבית המשפט בבקשה לקבל החזר עבור מערכת ההפעלה ויסטה שקיבל יחד עם מחשב נייד מתוצרת דל שרכש לאחרונה. לאחר דיון ארוך ומתיש, קיבל דביר שיק על סך 550 ש"ח. ללא ספק לא הכסף הוא העיקר כאן. למרות שאיני מכיר אישית את צבי, אין לי ספק שהוא היה מסתדר גם בלי הסכום הזה. יחד עם זאת התקדים הוא תקדים חשוב ביותר. כל הכבוד לצבי שהלך עם זה עד הסוף.
עוד פרטים על התביעה בכתבה ב YNET

ועכשיו לשאלה האם זה לטובת הצרכן?

מרבית האנשים משום מה חושבים שמערכות ההפעלה windows בין אם מדובר בויסטה או XP הן פשוטות יותר להפעלה ולכן מתאימות לצרכן הפשוט שאינו מבין ואינו רוצה להבין במחשבים.
נתחיל דווקא מהסוף, מדוע כאשר נוהגים ברכב צריך לדעת משהו בסיסי במכונאות וכאשר משתמשים במחשב לא צריך לדעת דבר? מה גם שחלק גדול מהמשתמשים הסופיים כן יודע משהו במחשבים כך שהטענה שמרבית הצרכנים אינם יודעים ואינם רוצים להבין די שגויה.

לשאלה האם windows קלה יותר להפעלה, התשובה היא חד משמעית לא. אני יודע שיהיו רבים שיאמרו שזו המערכת אליה הם רגילים ואליה רגילים מרבית משתמשי שולחן העבודה ולכן היא היא המערכת הקלה לשימוש. אבל רגע, האם מערכת שצריך ידע רב בכיצד להגן עליה ודורשת לא מעט עבודות תחזוקה על מנת להחזיקה במצב שמיש וכל יום יש חשש שיכנסו אליה תוכנות מזיקות כמו תולעים, סוסים טרויאניים, וירוסים ושאר מראין בישין לא אומרת שמדובר במערכת קשה לשימוש?
כל זה בלי לדבר על כך שהתקנת תוכנה היא תהליך מסובך שבמרבית המקרים בסופו יש להפעיל מחדש את המחשב תוך תפילה ששום דבר לא השתבש בדרך…

נחזור שוב לדוגמה מעולם הרכב, נניח שנקנה רכב מיצרן כלשהו שכל שני וחמישי תיהיה בו תקלה כלשהיא שתקשה על הנהיגה לא תגרום לנו להחזיר מיד את הרכב ולא לרכוש יותר כלי רכב מיצרן זה?
משום מה בעולם המחשבים אין זה כך.

מה זה מראה לנו? זה מראה ששיווק הוא חזות הכל. בעזרת שיווק טוב שלא בוחל באצמעים לא חוקיים או בספק חוקיים, אפשר לשכנע אותנו שלילה הוא יום, שמערכת הפעלה לא אמינה היא אמינה. שמערכת הפעלה קשה לשימוש היא קלה ועוד אינספור שקרים. כתבתי על זה בעבר וכל יום אני נדהם מחדש מזה.

קיימת עוד טענה שעד לא מזמן לא הייתה לצרכנים ברירה וזו הייתה מערכת ההפעלה היחידה. כמובן שטענה זו אינה נכונה בעליל. מערכות לינוקס ויוניקס קיימות עוד לפני מערכות windows. מערכת ההפעלה של מקינטוש גם היא קיימת כבר מזמן. אז מדוע בכל זאת הגיעה הטענה הזו? שוב שיווק שיווק ועוד פעם שיווק.
אני גם מכיר את הטענה שלינוקס קשה לשימוש. טענה זו מעולם לא הייתה נכונה. לינוקס אמנם שונה מחלונות אבל קלה לשימוש הרבה יותר ואין בה את מרבית הבעיות שיש בחלונות כמו וירוסים וכד', בעיות התקנת תוכנות, צורך בתחזוקה מתמדת וכד'.

הטענה הבאה מן הסתם תיהיה מחסור בתוכנות. כמובן ששוב מדובר בטענה שגויה לחלוטין. כמות התוכנות בלינוקס לכל מטרה היא ללא ספק גדולה מכמות התוכנות בחלונות. נכון אלו תוכנות שונות. יחד עם זאת בדרך כלל ההפעלה די דומה.

הטענה היחידה שאולי נכונה היא כמות קטנה יחסית של משחקים בלינוקס. אם כי לפי האתר הזה, כנראה שגם טענה זו לא ממש נכונה. יחד עם זאת אני לא מכיר משחקים, כך שאני ללא ספק לא האדם המתאים לדון בנושא.
נניח שטענה זו אכן נכונה והנה אנו מקבלים את טבעה האמיתי של מערכת ההפעלה windows – משחק.

29 תגובות to “תקדים משפטי חשוב לקהילת התוכנה החופשית”

  1. מאת ZooZ:

    אני יכול להסכים אתך לגבי "לינוקס קלה לשימוש מחלונות" ואני יכול שלא.

    אני חושב שזה פשוט לא העניין. מה שכן העניין לדעתי הוא מה שכתבת עליו בתחילת הפוסט – כריכת רכישת מערכת הפעלה כחלק מרכישת מחשב.

    לגיטימי לדעתי שמיקרוסופט ינסו לדחוף עצמם כמה שיותר ויציעו (בשיתוף עם יצרניות המחשבים) חלונות מותקן מראש (התאמות טכניות וחסכון בזמן למשתמש שרוצה בכך) במחיר מוזל (oem, לעידוד הלקוח לרכישת מערכת ההפעלה במעמד רכישת המחשב, אחר כך לך תדע אם ילך לקנות, יתקין לא-חוקי או ישתמש באלטרנטיבות).

    לא לגיטימי בעיני שבגלל הקשר הכל כך חזק שיש בין יצרניות המחשבים למיקרוסופט, יצרניות המחשבים מרשות לעצמן למכור מחשבים _רק_ עם מערכת הפעלה חלונות.

    אבל, יש כאן בעיה איך לתקוף את התופעה.

    מצד אחד יש כאן מונופול, מצד שני אין כאן מונופול.

    יש כאן מונופול כי,
    חלונות-מותקנת-מראש על מחשבים חדשים היא כמעט (אם מתעלמים מהשוק הקטנטן של אפל) אקסלוסיבית. אם היה כאן מצב של שונות, בחירה, מגוון – לא היתה כאן בעיה. כמו שיש דגם שמגיע עם מסך מבריק ויש דגם שמגיע עם מסך מט ואף אחד לא מתלונן על כך שאתה לא יכול לקבל את דגם א' עם המסך של דגם ב', כך אף אחד לא יכול להתלונן שדגם ג' בא עם חלונות ודגם ד' בא בלי (או עם משהו אחר). לא מתאים לך הדגם הזה, קנה דגם אחר. אין לנו את זה כאן. קנית מחשב, קנית חלונות. אם יצרניות המחשבים היו יצרניות מערכת ההפעלה היה כאן הפרה של הגבלה שמוטלת על מונופולים. הבעיה היא…

    שאין כאן מונופול כי,
    אמנם מיקרוסופט היא ללא ספק מונופול אבל יצרניות המחשבים הן לא. יותר בעייתי מזה – למונופול אסור לקדם מוצר על ידי כריכתו במוצר אחר. אבל היצרניות כורכות את המוצר שלהן במוצר של חברה אחרת. אין כאן הפרה (לפחות ברורה) של הגבלות שחלות על מונופולים. יכול להיות שזה שמיקרוסופט מאיימת/לוחצת/מתגמלת/מכריחה/מכופפת-ידיים/משחדת/כל-דבר-אחר-שמיקרוסופט-נוהגת-לעשות-כדי-להשיג-את-מה-שהיא-רוצה את היצרניות זה משהו שאולי אפשר לטעון נגדו אבל קטונתי.

    יש כאן עוד נקודה, כמה אינטגרלית מהמחשב היא מערכת ההפעלה. הטענה שלך (ואני מסכים איתך) היא שמערכת ההפעלה למחשב זה כמו רדיו לרכב (או במילים אחרות לא קשור). יכול לטעון מישהו אחר (ואכן טוען באחת התגובות בלמהרשת) שזה כמו שמישהו יגיד שהוא לא רוצה את עינית האינפרה בנייד ושיחזירו לו כסף. אי אפשר לבקש טלוויזיה בלי שלט ("יש לי שלט אוניברסלי, אל תספקו לי שלט וזכו אותי עליו") או רכב בלי ריפוד ("אני בכל מקרה אחליף לדוגמא של פרוות נמר אז תביאו לי בלי ותזכו אותי"). אתה תטען (ואני שוב אסכים אתך) שמחשב ומערכת הפעלה זה שני דברים נפרדים ובכל זאת יש אנשים (ואני מכיר כמה, הם לא דמיוניים) שלא יסכימו איתך. מבחינתם מחשב זה כל מה שבין שקע החשמל בקיר ועד האפשרות שלהם לגלוש באינטרנט ולעבוד על מסמכים (כולל הכל, מסך, מקלדת, מעבד, זכרון, מערכת הפעלה, תוכנות). זה שיש לרכיבים שונים במערכת הזו שנקראת מחשב לא משנה את העובדה שהם מתייחסים אליו כאל מכונה אחת שלמה שעובדת או לא עובדת. כשהיא לא עובדת הם מתקשרים לטכנאי ומעניין אותם בסוף כמה הם צריכים לשלם לו, לא יותר. מבחינתם, ההשוואה עם עינית האינפרה מתאימה ועד כמה שאני לא מבין (רגשית, לא רציונלית) איך אנשים יכולים להתייחס ככה למערכת כל כך מעניינת ומורכבת, עד כמה שאני מסתכל על המערכת הזאת אחרת לגמרי, מבחינת אותם האנשים זה קשה לטעון שיש כאן בעיה.

  2. מאת ארתיום:

    תקדים משפטי

    חשוב לציין שלא! זה לא תקדים משפטי, אומנם דביר קיבל החזר עבור מערכת ההפעלה שלא רצה להשתמש בה, הוא עשה זאת לא דרך תביעה, בה נקבע שזכותו של צרכן לקבל החזר, אלא דרך מקרה פרטי בו חברה סגרה עסקה מול הלקוח שלה, בתמורה למשיכת התביעה מבית המשפט.

    זאת נקודה חשובה מאוד, כי לא ברור מה היה קורה או מה יקרה כאשר יופיעו עוד לקוחות של Dell או חברות אחרות ויבקשו החזרים עבור מערכת הפעלה שדחפו להם בכוח.

  3. מאת shlomil:

    אני לא עורך דין אבל אני דיי משוכנע שאם הושגה פשרה אז המקרה אינו יכול לשמש כתקדים משפטי במשפטים אחרים.

  4. מאת reborn:

    הפוסט הזה מאוד מפריע לי בכמה רמות. א' הוא מאוד חד צדדי ומגמתי, ב' הטענות שלו מאוד חלשות/לא קונקרטיות
    ,ג' ישנו סילוף ברור של עובדות.
    מערכת הפעלה היא עניין של בחירה אישית, ולכן זה נכון שאין לשום יצרן זכות לכפות עלייך בחירה אחת ולא אחרת.
    במיוחד כאשר פעולת ההחזרה של מוצר התוכנה מותנית ברישיון שמגיע עם אותה תוכנה.
    אבל כיצד תמכת בטענה הזו פה? הטענות שלך מסבירות למה לינוקס יותר טוב למשתמש הפשוט "והפרכת" כל מיני מיסקונספציות.
    מוצרי צריכה כולל מערכות הפעלה לא בוחרים מסיבות אובייקטיביות כאלה ואחרות גם אם נדמה שכן.
    בוחרים בהם בגלל מאמצים שיווקים, לחץ חברתי, רצון להיות חלק מקהילה שמוגדרת על ידי אותו מוצר (הפצות לינוקס למיניהן) וכו'.

    קלות שימוש במערכת הפעלה היא פונקציה ישירה של ניסיון, ניסיון ועוד ניסיון. כמובן שעניין האינטואיטיביות של הממשק היא חשובה,
    אבל כל עוד הממשק לא נוראי אם אתה מכיר אותו אתה תעדיף אותו לשימוש יומיומי על פני ממשק שהוא מאוד נוח ואינטואיטיבי אבל דורש
    ממך הסתגלות נוספת.
    הממשק של ווינדוס לא כזה נורא, למען האמת הוא די טוב. האם הוא יותר/פחות טוב מ-gnome ממוצע זה עניין של טעם אישי.
    אין ספק ש-gnome הוא הרבה יותר גמיש, אבל מי באמת צריך את זה? אם פתאום ישימו בממשק הסטנדרטי של התצוגה בווינדוס אפשרות
    לשנות Theme, כמה אנשים ינצלו אותה?
    את המשתמש הפשוט לא מעניין כיצד המחשב פועל, הוא רוצה מייל, מסרים מיידים, שיתוף קבצים, סרטים, דפדפן… זה באמת לא מעניין
    אותו כיצד כל אחד ואחד מאלה עובד או מה ההגדרות המיטביות בכדי שלא ירדו לו וירוסים ורוגלות. הוא ירגיש שהוא עבד על המערכת
    באמצעות איזה טריק בלעדי שלו שהוא מצא ברשת על פתיחת פורטים עבור החמור.
    רוב המשתמשים יתיקנו אנטי וירוס אבל כמה מהם יעדכנו אותו (אם לא מדובר בפונקציה אוטומטית).
    אותם זה לא מעניין, הם יודעים שאנטי וירוס זה נגד דברים רעים שיכולים לבוא על המחשב וצריך את זה. הם לא יתעמקו בשכבות הגנה
    נוספות, או בניהול שותף של תחזוקת המחשב. גם אם המחשב בסופו של דבר יתרסק והם יצטרכו להתקין מחדש את מערכת ההפעלה הם מכירים
    את זה וזה חלק סטנדרטי בשימוש באותה תוכנה (כמו תמיכה חלקית בחומרה שיש בלינוקס), הם התרגלו לכן הם לא מתלוננים.
    לינוקס זה משהו אחר, זה שונה ולא מתאים לרוב האנשים. האנשים "הרגילים" היחידים שהייתי ממליץ להם לינוקס זה אותם צעירים
    שקוראים את מגזיני המחשבים והמדע האינטרנטיים ונהנים לקרוא על חידושים שונים בלי להיכנס לחלקים הטכניים או כל אדם סקרן
    שמגיע עם ההבנה שמדובר במערכת שונה.

    בקשר לטענה שלך על כך שמערכות יוניקס היו לפני ווינדוס. הטענה היא על מערכות יוניקס למשתמשים פשוטים שהם לא מתכנתים/האקרים/אדמינים.
    רק בנקודה של התוכנות אני מסכים איתך, ללינוקס באמת יש מגוון מאוד גדול של תוכנות. הבעיה והיא בהחלט לא נעוצה בקהילת הלינוקס
    היא התוכנות החלונאיות בלבד שהפכו לסטנדרט במקומיות מסויימים כמו פוטשופ או office.

    לינוקס לא מריצה משחקים טוב, לא בגלל שיש בעיה אינהרטית במערכת עצמה אלא מהסיבה הפשוטה שאין תמריץ כלכלי לחברות להשקיע
    בתמיכה בעוד מערכת הפעלה. והמשחקים בלינוקס הם גרועים בלשון המעטה, יש כמובן משחקים מאוד טובים שרצים באמצעות שכבות תאימות
    ואימולטורים שונים אבל לי לא יצא להתנסות, והמשחקים שכן ראיתי ללינוקס לא משהו. אפילו ב-linuxfun שהפנית אליו (אם הטענה
    השקרית שהוא טוען שיש לא פחות משחקים ללינוקס מאשר לחלונות) לא ראיתי משחק אחד שיכול להתחרות במשחקים שרצים על חלונות.
    זה מיועד לקהלים שונים לחלוטין. הם יותר בכיוון של תחרות מול משחקי הקלפים שמותקנים בתור ברירת מחדל בווינדוס להעבר הזמן הפנוי.

  5. מאת bestdnd:

    למרות כל מה שכתבת, בשביל windows הרבה יותר קל לקבל תמיכה.
    אם לדוגמה הראוטר התקלקל, רוב משתמשי Linux היו יכולים לפתור את הבעיה (לזהות שהבעיה בראוטר ובמידת הצורך להחליף אותו), אבל המשתמש הפשוט לא היה יכול לזהות את הבעיה. זה היה דורש ממנו להזמין טכנאי או להתקשר לתמיכה טכנית. ככל הידוע לי, כל תמיכה תכנית למשתמש פרטי ורוב הטכנאים לא מכירים את לינוקס, ולא ישקיעו בלחפש מדריכים לפתרון בעיות או בלשלוח שאלה בפורומים.

    מעניין לראות שהדבר שונה מהגישה של לינוקס, שיכולות להיות נפילות, אך המערכת מתאוששת מהם כל כך מהר עד שזה לא מפריע למשתמש, בניגוד לגישה של וינדווס של מינימום נפילות (לא כל כך מצליח) אבל כל נפילה דורשת לאתחל את המערכת במקרה הטוב.

  6. מאת ג'ניה:

    מצחיק מאוד.
    זה מזכיר לי מאוד את "רוסיה נצחה במלחמה X מכיוון שברוסיה שררו תנאי מזג אוויר קשים…" או "רוסיה נצחה במלחמה Y בגלל שהיה שם קור של 30- מעלות…"
    שטויות.
    רוסיה ניצחה כי הצבא הרוסי היה חזק יותר.
    זו לא הסיבה היחידה אבל זו הסיבה העיקרית.

    חלונות מימיה הראשונים הייתה מיועדת לכל המשתמשים, גם הפשוטים ביותר, היה לה ממשק מצוין ותוכנות מעולות שכל האנשים אהבו.
    השיווק עשה את שלו, אבל הוא לא הסיבה העיקרית להצלחה ששל חלונות.
    לחברת אפל יש שיווק הרבה יותר טוב, אבל OS X לא הצליחה לצבור נתח שוק משמעותי. ולמה? כי חלונות לעומתה עבדה על כל המחשבים, תמכה בכל רכיבי החומרה, נתנה תמיכה מלאה במרבית השפות, ונתנה תוכנות מעולות.
    לינוקס לעומת זאת הייתה מיועדת בכלל להחליף את יוניקס ובימיה הראשונים היא עבדה בממשק טקסטואלי.
    הרעיון לגרום ללינוקס להצליח בשולחן העבודה היגיע הרבה אחרי.
    למעשה, רק בשנים האחרונות לינוקס התחילה להציג ממשק גראפי יעיל מספיק ותוכנות מספיק טובות לשימוש יום יומי.

    אתה לא מדייק בעובדות.
    כל הכתבה מורכבת משקרים, חצאי-אמיתויות, עיגולי פינות, וטענות סובייקטיביות.
    במקום ללכלך על חלונות למה שלא תפרגן קצת לבחור ההוא?

  7. מאת אורי עידן:

    קודם כל אני מאד מפרגן לבחור. כל הפוסט הזה הוא פוסט של פירגון אם לא הבנת.

    עכשיו לגבי העובדות. ממשק גרפי ביוניקס ולינוקס קיים הרבה שנים לפני שהמציאו את חלונות, תבדוק מתי הומצא שרת X.

    לאפל יש שיווק טוב אבל לא ברמה של מיקרוסופט, הם מהתחלה בדלו את עצמם לחומרה מסויימת, מיקרוסופט עשו את ההיפך, מה שמראה על חשיבה שיווקית נכונה.
    נכון מיקרוסופט יעדה את המערכות שלה למשתמשים פשוטים.
    יחד עם זאת מאחר שהמערכות שלהם לא נבנו מראש לעבודה ברשת, יש בעיות בטיחות רבות. בעיות אלו הופכות את התוכנות שלהם כיום ללא נוחות לשימוש. אלו הן העובדות.

  8. מאת אורי עידן:

    תגובה לכמה מגיבים.

    קודם כל אני שמח על כל תגובה. מצטער שלקח לי קצת זמן לאשר אותן.

    בכל מקרה למי שכתב שקל יותר לקבל תמיכה לחלונות, זה בהנחה שכל התמיכה היא על ידי טכנאים, הניסיון שלי מראה את ההיפך הגמור, הרי יש יותר פורומים בעולם על לינוקס וקהילה תומכת כך שיותר קל לקבל תמיכה בלינוקס.

    לגבי קלות שימוש שימו לב שבפוסט טענתי שחלונות קשה לשימוש בגלל דברים אחרים. בעיקר בגלל העובדה שיש לה המון וירוסים והמון צרות אינהרנטיות. אם אתם מתרגלים לרע, כנראה באמת יהיה לכם קשה להתרגל לטוב.

    מבחינת תקדים משפטי. לא זה לא תקדים משפטי. יחד עם זאת נראה שזה כן יעשה משהו בעתיד. נחייה ונראה.

  9. מאת אלון:

    הבעיה היא שבלינוקס עדיין אין תמיכה מלאה בחומרה, מאחר שיצרני החומרה לא תמיד מפתחים דרייברים עבור לינוקס. וגם אם יש דרייבר (קנייני או חופשי) הוא לא תמיד נותן פונקציונלית מלאה כמו המקבילה שלו במערכות הפעלה אחרות. החברות שמפתחות הפצות של לינוקס צריכות לחתום על הסכמים עם יצרני חומרה כדי לשווק מחשבים עם תאימות מלאה להפצות שלהם. הבעיה שיצרני החומרה מעדיפים לעבוד עם מיקרוסופט כי נתח השוק של לינוקס נכון להיום קטן (וכן מיקרוסופט נותנים להם מחיר טוב יותר אם הם מוכרים את כל המחשבים שהם מייצרים עם חלונות), ולכן במקרה הטוב חלק מהם מוציאים דגמים בודדים שבאים עם לינוקס מותקן מראש.

  10. מאת אורי עידן:

    תמיכת לינוקס בחומרה טובה מזו של חלונות.
    נכון יש עדיין דברים מסויימים שהיצרנים תומכים רק בחלונות וזאת משום שלא בקשו מהם מספיק תמיכה בלינוקס.
    לכן אם אנשים ימשיכו להגיד עד שלא תיהיה תמיכה בלינוקס לחומרה זו או אחרת לא נשתמש בלינוקס, יגרום לכך שלעולם אותה חומרה לא תיתמך בלינוקס.
    הפתרון הוא לעבוד עם חומרה שכן נתמכת וכך אותם יצרנים שלא תומכים בלינוקס יבינו שאין ברירה אחרת. אלא לתמוך בלינוקס.

  11. מאת אלון:

    אורי, כבר נתתי פה בעבר את הדוגמה של נוקיה שעדיין לא מספקים תכנה לסכנרון מכשירים סלולריים שלהם למחשב עם לינוקס, גם אם המכשירים הסלולריים עצמם מריצים לינוקס! לא חסר לסימביאן נתח שוק בתחום הסלולרי – הם פשוט מצפצפים על לינוקס!

  12. מאת אורי עידן:

    אם אנחנו לא נשתמש בלינוקס הם ימשיכו לצפצף על לינוקס. חברה מסחרית לא תשקיע מאמץ במקום שהם לא חייבים.
    אז או שנדרוש דרייברים חפשיים שזה הכי טוב או שפשוט לא נשאיר להם ברירה.
    אני משתמש בלינוקס ואם יש חומרה שאני צריך ולא תומכת בלינוקס אני פשוט לא קונה אותה.
    מי שלא רוצה לתמוך בלינוקס אני פשוט אתעלם ממנו.
    אין קשר לנתח השוק של מערכת הפעלה סלולרית זו או אחרת.
    לי אין בעיה לסנכרן את הנוקיה שלי N95 עם לינוקס. אני לא מבין מה הבעייה שלך.
    אז נוקיה לא מספקים תוכנה, אז מה?

  13. מאת אלון:

    הבעיה שחיבור המכשיר באמצעות הכבל המסופק לא אפשרי בלינוקס כי הם לא מספקים דרייבר עבור זה (ולכן אי אפשר לחבר את המכשיר למחשב נייח). אגב גם עבור מקינטוש אין להם תמיכה רשמית. הם פשוט מצפצפים על מי שאין לו חלונות כי הם יכולים.

  14. מאת אורי עידן:

    אני מסנכרן את לוח השנה באמצעות שירות שנקרא GooSync (שירות בתשלום אם כי לא יקר) השירות יכול למיטב ידיעתי לסנכרן גם אנשי קשר אם כי אני לא משתמש בזה.
    מעבר לזה המכשיר מתחבר למחשב כהתקן אכסון כך שאין לי בעיות סנכרון בכלל.
    כל חברה עושה מה שהיא רוצה. זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים.
    זה לא המכשול לעבודה עם לינוקס.
    הגיע הזמן שאנשים יבינו שבעיות טכניות שיש בכל מערכת הפעלה אינן הסיבה לאי שימוש במערכת.

  15. מאת אלון:

    אגב מה שהכי מגביל לדעתי בנוגע לנגנים של אפל הוא שמערכת ההפעלה שלהם לא תומכת בפורמטים פופולריים כגון ogg ו-flac שמערכות הפעלה חלופות שמותקנות על נגנים אלה (כגון רוקבוקס) כן מאפשרים. כלומר אפל בעצם מוכרים מוצרים עם יכולות גבוהות יותר ממה שהם נותנים בפועל לצרכנים.

    אגב גם אנדרויד שמבוסס על לינוקס לא תומך (בניגוד למשל למאימו) בניגון כל הפורמטים של אודיו ווידאו הקיימים כיום.

  16. מאת אלון:

    בכל מקרה הפלאפון שלי e65 לא מזוהה כהתקן אחסון אפילו בחלונות – שם זה רק מזוהה לאחר התקנה של תכנה (מאד גדולה) של נוקיה. לכן כדי שזה יעבוד בלינוקס חייבים כמובן דרייבר מהיצרן.

  17. מאת אורי עידן:

    לא בטוח שחייבים דרייבר מהיצרן. בלינוקס הרבה דברים עובדים ללא דרייבר מהיצרן.
    כך היה עם המצלמה שלי שבחלונות צריכה דיסק של היצרן ובלינוקס לא.
    כתבתי על סיפור המצלמה פוסט נפרד.

  18. מאת אלון:

    הבאתי נתון לגבי נתח שוק כדי להבהיר שמדובר בחברה עם אמצעים רבים שלא מפתחת דרייבר עבור לינוקס כי הם פשוט מצפצפים על לינוקס. באותה מידה הם גם מצפצפים על מקינטוש. כשלמיקרוסופט יש תשעים אחוז מנתח השוק נוקיה פשוט לא רואים סיבה לתמוך במערכות הפעלה אחרות.

  19. מאת אלון:

    לא חייבים דרייבר מהיצרן אבל צריך לקבל מידע מהיצרן לגבי הנתונים הטכניים של החומרה כדי שיוכלו לפתח עבורו דרייבר.

  20. מאת אורי עידן:

    כל עוד אנחנו נחכה שמשהו ישתנה שום דבר לא ישתנה.
    ברגע שיהיו יותר משתמשים בלינוקס, לא תיהיה להם ברירה.

  21. מאת אלון:

    העניין הוא לא כמות המשתמשים – צריך שחברה שמפתחת הפצה של לינוקס תחבור לנוקיה ותשלם להם כדי שהם ייצרו דרייברים שמתאימים להפצה זו.

  22. מאת אורי עידן:

    זו גם אפשרות.
    אבל האפשרות הטובה יותר היא ללחוץ על נוקיה לשחרר מפרט של התקשורת ושהקהילה תפתח.
    למה לסמוך על נוקיה?

  23. מאת אלון:

    השאלה היא האם נוקיה בכלל יכולה לשחרר את המפרט – הרי יש במכשירים שלה ככל הנראה רכיבים שמיוצרים ע"י חברות אחרות ואלה לא ממהרות לשחרר מפרטים מחשש שחברות מתחרות תשתמשנה בהם לייצר רכיבים.

  24. מאת אורי עידן:

    זה לא אמור לעניין אותנו.
    מי שלא משחרר מפרט שיפסיד.
    למה שנשתמש ברכיב שלו?
    בכלל אם נוקיה לא עובדת טוב עם לינוקס נחפש מכשיר שכן עובד

  25. מאת אלון:

    רב המשתמשים יסתפקו בדרייבר שיעבוד במערכת ההפעלה שלהם גם אם הוא קנייני לכן לא ברור למה אתה דורש מכל חברה לתת לך את המפרט של המוצרים שלה. אגב גם אובונטו מכיל דרייברים קנייניים (ולכן לא נחשב לתכנה שלגמרי חופשית).

    אתה צריך לזכור שמספר המשתמשים בלינוקס הוא קטן מאד ביחס למיקרוסופט ולכן אם משתמשי לינוקס יחרימו את נוקיה זה ממש לא אכפת לנוקיה. אנחנו כרגע צריכים את נוקיה (וחברות אחרות כגון אנוידיה) יותר ממה שהם צריכים אותנו. צריך להכיר בעובדה (מצערת) זו.

  26. מאת אורי עידן:

    אתה כנראה לא מבין את מה שאני אומר.
    אני חוזר שוב אנחנו נשתמש בלינוקס, זו הדרך היחידה לשכנע חברות לתמוך בנו.
    חרם לא ממש ישנה להם אבל ישנה לנו. אנחנו נשתמש במכשיר עובד.
    למה אני דורש? אני רוצה מחברה לעשות מה שטוב לה. הרי עדיף לחברה שמישהו אחר יעשה את העבודה השחורה של כתיבת התוכנה, תמיכה במשתמשים וכד' לא?
    הדבר הכי הגיוני בעולם הוא לשחרר קוד.
    מי שלא מבין, שיסבול.

  27. מאת אלון:

    יצרני החומרה מתחרים אחד בשני ולכן לא ממהרים לשחרר מפרטים ונתונים טכניים בנוגע לרכיבים שלהם שיאפשרו כתיבת דרייברים חופשיים עבורם. לכן הדרך היחידה לדעתי לקבל דרייברים מהם הוא ע"י שיתוף פעולה איתם בדרכים שונות (חברה שמפתחת הפצה של לינוקס יכולה לתת להם מתכנתים שיכתבו דרייבר עבור ההפצה לאחר שיחתמו על הסכם סודיות איתם או לשלם ליצרני החומרה כדי שהם יכתבו דרייבר כזה בעצמם וכו').

    בסופו של דבר כדי שלינוקס תיתמך ע"י יצרני החומרה היא צריכה נתח שוק גדול של משתמשים ועד שזה לא יקרה רב יצרני החומרה פשוט יתעלמו מלינוקס ללא תמריצים כספיים.

    הטענה שלך שאם הם לא ישחררו קוד נשתמש במשהו אחר לא תופסת כי לפעמים פשוט אין חלופות. למשל אם אתה רוצה פלאפון שכל התכנה והחומרה שלו חופשית לא תצליח למצוא כזה כיום (אופן מוקו היה כזה).

  28. מאת אורי עידן:

    יצרנים שלא משחררים מפרטים, יש להם פחות לקוחות.
    כמי שעובד עם חומרה לא מעט אני יודע שלא כל כך מהר קונים צי'פים מיצרנים שלא משחררים מפרטים.
    גם היצרנים מעדיפים פתוח.
    זה יותר הגיוני לכולם.
    יותר ויותר יצרנים מבינים שהגישה (שאגב התחילה רק בשנים האחרונות) של לשמור הכל בסוד רק הזיקה להם כלכלית.
    למה אנחנו בכלל מתעסקים בשיקולים של היצרנים?
    תתעסק בשיקולים שלך וברצונות שלך לא בשיקולים של אחרים.
    תן להם לעשות את החשבון.

  29. מאת אלון:

    אוקיי אז אם אני רוצה פלאפון עם תכנה וחמורה פתוחה מה אני צריך לעשות?

השארת תגובה

(נדרש)

(נדרש)