ביום קיץ חם, לפני מספר חודשים, נסעתי בפקק פגוש אל פגוש בסביבות הרצליה, בצד הכביש ראיתי שלט חוצות גדול עליו היה כתוב "סאן-יאנג ותשכח מהפקקים" אוי כמה שהייתי רוצה לשכוח מפקקים… שלט זה הצטרף למספר שלטים אחרים אותם ראיתי באותה תקופה עם משפטים כמו "סאן-יאנג ותשכח ממחירי הדלק" או "סאן-יאנג ותשכח מבעיות חנייה" על כל השלטים בנוסף לכיתוב הייתה תמונה של אדם רכוב על קטנוע.
חשבתי לעצמי שזה יכול להיות רעיון מעניין, אחרי הכל אחי רוכב על קטנוע כבר 20 שנה ואפילו לא מעוניין לנהוג ברכב למרות שיש לו רשיון לרכב כבר זמן רב.
התקשרתי למספר הטלפון שהיה רשום על השלט, המספר הביא למוקד בו השארתי את מספר הטלפון שלי, תוך מספר שעות חזר אלי איש מכירות מסוכנות מטרו, יבואני סאן-יאנג בישראל. בשיחת הטלפון הוא לא אמר הרבה, אלא רק הזמין אותי לבוא להתרשם אצלם מהקטנועים ולשמוע יותר פנים אל פנים. אבל מה, הסוכנות שלהם נמצאת ברחוב תושיה בתל אביב, באחד האזורים שלהגיע עם רכב אינה החוויה הכי נעימה.
לפני שהחלטתי ליסוע אליהם, סיפרתי לאחי על הרעיון של קניית קטנוע, הוא מאד תמך בי והסביר לי מספר דברים על קטנועים איזה ציוד כדאי לרכוש וכד'. לאחר מספר ימים, נסעתי לסוכנות מטרו בתל-אביב, שם פגש אותי איש מכירות נחמד שהראה לי את האפשרויות והציע לי מבצע שלהם לרכוש קטנוע ולקבל את רשיון הנהיגה חינם ז"א שאקבל שובר לבית ספר לנהיגה שיקנה לי חמישה שיעורי רכיבה וטסט אחד על חשבונם (למעט אגרת משרד הרישוי). כמו איש מכירות טוב הוא די לחץ עלי לחתום על העסקה במקום כולל הצעת אפשרויות מימון וכד'.
אני שכבר מיומן בעבודה מול אנשי מכירות סירבתי באדיבות ויצאתי משם לביתי. שם על גליון אלקטרוני (במקרה זה עם תוכנת gnumeric) כתבתי את כל ההוצאות שיש לי על קטנוע על מנת לבחון עד כמה זה באמת חסכוני.
המסקנות היו שזה מאד מאד חסכוני ומחיר הקטנוע כולל דלק תחזוקה וביטוח יהיה בין רבע לשליש המחיר של רכב. יחד עם זאת להחזיק קטנוע ורכב לא יהיה חסכוני כלל.
המסקנות האלו גרמו לי לחשוב פעם שנייה. בתחילה חשבתי להחזיק קטנוע במקביל לרכב, אולם מתברר שאחזקת קטנוע במקביל לרכב למרות העובדה שקטנוע הוא כלי חסכוני אינה כל כך חסכונית.
בכל זאת לאחר כשבוע החלטתי שזהו, אני הולך על זה. מכאן והלאה הכל התקדם מהר. חזרתי לסוכנות בתל-אביב, חתמתי על עסקה לרכישת קטנוע Joy-Ride 125 וקיבלתי את השובר לשיעורי רכיבה חינם, עוד ביציאתי מהסוכנות התקשרתי לאחד מבתי הספר שהיו במבצע וקבעתי שיעור ראשון כבר לאותו יום. לפי כל מה שקראתי באינטרנט כל הסיפור אמור להיות פשוט מאד, מספר שיעורי רכיבה, מבחן שליטה פשוט וזהו, יש לי רשיון.
אבל כאן התברר שלא כך הוא הדבר, זה החל בתור ארוך במשרד הרישוי לחתימה המקנה לי פטור ממבחן תיאוריה, לאחר מכן חמישה שיעורים שהיו מאד מהנים ובסוף מבחן השליטה שהגעתי אליו די רגוע לאחר שהשיעורים היו פשוטים ולא נראה היה שיש בעיות מיוחדות. אבל משרד הרישוי, חשב אחרת, מבחן ראשון ושני, למרות שנהגתי בסדר גמור הכשילו אותי, על מה? לא כתבו, נכתב שם "שליטה כללי" בקיצור נראה שהכשילו אותי בכוונה. משיחות עם עוד אנשים שעברו את החוויה בעבר, מתברר שזהו נוהג די מקובל. אולי כדי להרוויח יותר באגרות? במבחן השלישי הגעתי די מתרגש, שם כבר באמת נהגתי פחות טוב ולא הפליא אותי שנכשלתי. במבחן הרביעי לעומת זאת נהגתי כמו במבחן הראשון והשני ועברתי ללא בעיות.
לאחר שבוע מהמבחן הרביעי, היה הרשיון בידי ונסעתי לסוכנות מטרו על מנת לקבל סוף סוף את כלי הרכב החדש שלי. מאחר שזוהי נהיגה ראשונה שלי על הקטנוע, העדפתי לא לנהוג עליו מתל אביב אלא להזמין גרר שיקח אותו אל בייתי ואני אנהג ברכב. בסוכנות רכשתי את כל ציוד הבטיחות הנדרש, קסדה, מעיל אופנוענים, מנעול שרשרת לקטנוע וכד', לאחר מכן קיבלתי הסבר קצר על תפעול הקטנוע והוצאנו אותו החוצה שם המתין הגרר שיקח את הקטנוע.
כאשר הוריד הגרר את הקטנוע לי פתח בייתי שאל אותי נהג הגרר "זה בשביל הבן?", "לא, זה בשבילי" עניתי לו מיד. נראה היה שלאנשים נראה משונה שאדם בגילי יתחיל לרכב על קטנוע.
היום לאחר כחודש של רכיבה על הקטנוע בו רכבתי עליו עד חדרה ואפילו הרחקתי עד ירושלים, אני יכול לומר שלא רק שזה כלי יעיל וחסכוני אלא שהנהיגה עליו היא פשוט חוויה. עכשיו אני מבין את אחי שאינו רוצה לנהוג על מכונית גם כאשר מציעים לו.