כאשר אנשים שומעים את המונח "תוכנה חופשית" מיד נתפסים למילה תוכנה וחושבים שמדובר בעניין טכני המעניין אנשי מחשבים בלבד.
אולם אין דבר רחוק יותר מהאמת.
תוכנה חופשית היא פילוסופיה ותפיסה סוציולוגית וכלל אינה קשורה לטכנולוגיה.
הרעיון החל על ידי איש תוכנה מבריק בשם ריצ'ראד סטאלמן, הוא זה שהמציא את המושג תוכנה חופשית.
אבל גם הוא לא חושב שמדובר בעניין טכנולוגי בלבד.
ועכשיו לאחר ההקדמה הארוכה, הגיע הזמן שאסביר מדוע אין זה עניין טכני.
האמת שדי קשה להסביר פילוסופיה כל כך מורכבת במספר מילים. על הנושא נכתבו מאות ספרים ומאמרים, גם אני כתבתי על כך מספר מאמרים, כמו כן שני הספרים שלי (נולדו חופשיים וזריחה חדשה) כוללים בתוכם לא מעט הסברים על הנושא, בין השורות של סיפור עלילה. בספרים שלי די הצלחתי להעביר את הנושא בצורה קלילה ולא מיגעת.
אנסה כאן להסביר את הדברים העיקריים (אבל זה לא חוסך מכם לקרוא את הספרים שלי 
).
תוכנה חופשית היא פילוסופיה המדברת על חופש המידע. הרעיון העומד בבסיס התוכנה החופשית הוא שמידע צריך להיות חופשי לשימוש (לא חופשי במובן חינמי).
כאשר מידע הוא חופשי ללימוד ושימוש, ניתן ליצור בכוחות משותפים דברים חדשים ומידע חדש על בסיס המידע הקיים.
הנושא הזה של כוחות משותפים, הוא ההקשר הסוציולוגי של הנושא.
דוגמה יפה לנושא הוא וויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, שהיום מהווה מקור מידע עיקרי בהרבה עבודות של תלמידים. בבדיקות השוואתיות שנעשו בין וויקפדיה לאנציקלופדיות מסורתיות, התברר שמספר השגיאות בוויקיפדיה אינו גדול יותר (ובמקרים רבים אף קטן יותר)מאנציקלופדיות מסורתיות כמו בריטניקה.
וויקיפדיה היא שיתוף פעולה בינלאומי שיצר ויוצר מקור מידע רב ערך בכל התחומים.
רעיון השיתוף במידע הוא בעצם עניין עתיק יומין, אחרי הכל כל המחקר האקדמי מבוסס על כך שאחד ביצע מחקר בנושא מסויים ושני לקח את המחקר הראשון וביסס עליו מחקר אחר.
כל האוניברסיטאות הן בעצם מקום לקבלת ידע (חופשי אבל לא חינמי) ולפיתוח ידע (מחקר).
אז מדוע זה נקרא תוכנה חופשית?
כי מספר אנשים וחברות בעולם התוכנה עיוותו את הנושא ומצאו צידוקים משונים לשמירת ידע סודי והגבלתו.
מאחר שידע ומידע הם הבסיס להתפתחות (מחקרים, טכנולוגיה וכד'), הסתרת ידע פירושה עצירת ההתפתחות. לכן הסתרת ידע פירושם עצירת התפתחות המין האנושי שזה ללא ספק עניין סוציולוגי פילוסופי.
בפוסט זה לא דיברתי כלל על תוכנה. אם תרצו ארחיב בפוסטים אחרים בנושא תוכנה.
אני אישית מתעניין יותר בצד הפילוספי, סוציולוגי וכלכלי של תוכנה חופשית.
מאחר שהתפתחות הכלכלה קשורה קשר הדוק להתפתחות הטכנולוגיה והחברה בכלל, תוכנה חופשית מהווה מנוף רב עצמה להתפתחות הכלכלה.
מצד שני תוכנה לא חופשית מהווה אבן נגף בהתפתחות הכלכלה ובעצם עוצרת את התפתחות הכלכלה.
שימו לב אני מדגיש שוב. תוכנה חופשית אינה מוצר טכנולוגי אלא פילוסופיה (למרות שיש לה דוגמאות ושימושים טכנולוגיים). כמו כן תוכנה חופשית אינה בהכרח חינמית. יש להפריד בין המונחים. לשמחתנו השפה העברית מאפשרת לנו להפריד הפרדה זו.
פוסט זה נכתב כולו בעזרת הבטים של תוכנה חופשית, מערכת ההפעלה לינוקס ודפדפן האינטרנט פיירפוקס, לצערי פוסט זה מאוכסן על שרתים המריצים תוכנה קניינית, (תוכנת הקפה).
מדוע תוכנה חופשית היא דבר חיוני לנו המשתמשים (לא המתכנתים) על כך בפוסט אחר, שוב אם תרצו.
באקדמיה יש בעיה אחרת: ז'ורנאלים יוקרתיים גובים סכומי עתק מהאוניברסיטאות עבור גישה אלקטרונית אליהם, כאשר המוציאים לאור שלהם כמעט שלא מבצעים שום עבודה, שכן ה-peer review מבוצע ע"י חברי סגל ללא תשלום.
מה בדיוק הקשר?
האם חופשי חייב להיות חינמי? התשובה היא לא!
יש לי לקוחות שמשלמים עשרות אלפי דולרים לחברה אחת שתיתן להם הפצת לינוקס.
זה בסדר גמור לשלם עבור דברים חופשיים.
חופשי פירושו שאין מגבלות על מה עושים עם זה ואיך מפיצים את זה הלאה. זה לא קשור לחינם.
נכון שיש באקדמיה גם בעיות בנושא הזה, כתבתי על זה בפוסט אחר.
תוכל להפנות לפוסט בנושא האקדמי? אגב יש באקדמיה "מגבלות של הפצה". אתה לא יכול לבצע עותק של ספר אקדמי שלם ללא אישור מבעל הספר, כך שלצערי זה יותר דומה לתכנה סגורה מאשר חופשית.
נכון יש באקדמיה מגבלות הפצה ואלו בדיוק הבעיות שאמרתי שיש באקדמה בנושא החופש.
לצערי אני לא מוצא כרגע את הפוסט שכתבתי בעבר בנושא הזה. הוא לא בבלוג הזה לכן קשה למצוא אותו.