עכשיו כשנחשפה פרשיית גניבת כרטיסי האשראי מתעוררים עוד אנשים ומתחילים להבין את חומרת הבעייה.
פריצת כרטיסי אשראי, חמורה ככל שתיהיה היא עניין קטן לעומת פריצת המאגר הביומטרי. במקרה של כרטיסי אשראי, יש ביטוח ולא רק ביטוח אלא גם מחלקות אבטחה של חברות האשראי.
במקרה של המאגר הביומטרי, אבטחה יש רק בדיבורים. עד כמה שידוע לי אין ממש אחראי אבטחה רציני במשרד הפנים. האמת גם אם יש קשה לי ממש לסמוך על משרד שיש לו כבר רקורד מרשים של זליגת מידע. אם עד עכשיו ניסה משרד הפנים לטייח את הסיפור ולומר שמה שדךף היה רק פנקס הבוחרים, הרי שלא מזמן התברר שזה ממש לא נכון שכל המאגר דלף. מאחר שהמאגר שדלף מעודכן מאד, סביר להניח שהיו מספר דליפות. מה שאומר שמאגר המידע הזה לא מאד שמור. מה שמחזיר אותנו לעניין אנשי האבטחה של משרד הפנים שכנראה כלל אינם קיימים ואם אם קיימים, רמתם המקצועית לצערי נמוכה.
כאשר ידלוף המאגר הביומטרי (שימו לב שאני כותב כאשר ולא אם), יואשמו עשרות ישראלים בפשעים שלא בצעו. הרי קל יחסית בטכנולוגיה של היום לשתול את טביעות האצבע שלך בזירת פשע כלשהיא ומכאן ועד למעצר הדרך קטנה. זה יגרום לישראלים חפים מפשע להגיע לבית המשפט ולהתגונן מפני האשמות על פשעים חמורים. מה ששומט את הקרקע מתחת לעקרון שאומר שאדם הוא חף מפשע עד שלא הוכח אחרת. (טוב, אנחנו כבר יודעים שבישראל זה מזמן לא נכון).
אבל האמת שהדליפה החמורה הזו מטרידה אותי פחות. מה שמטריד אותי יותר הוא עצם העובדה שהפרטים יהיו בידי הממשלה. ממשלה שלא חוששת לחוקק חוקים שעוצרים את חופש הביטוי בישראל. אז מחר, תיהיה הפגנה נגד הממשלה (ומן הסתם תיהינה עוד לא מעט כאלו) והממשלה תחוקק חוק שאסור להפגין נגדה (ממשלה פאשיסטית לא?) ואז איך יתבעו לדין את פורעי החוק? זה מאד פשוט, יש צילומי פנים במאגר הביומטרי, יש צילומים של אנשים בהפגנה. הצלבת מידע פשוטה עם תוכנה לזיהוי פנים והנה מקבלים רשימת שמות ופרטים אישיים.
ושוב מוצאים עצמם אזרחים מסכנים במצב בו הם צריכים להתגונן כי אין מושג כזה של חף מפשע עד שלא הוכח אחרת.
הרבה אנשים כששואלים אותם האם לעבור ללינוקס, תשובתם הראשונה היא לא. כאשר שואלים אותם האם הם עבדו עם לינוקס והתנסו בצרכים של השואל, התשובה היא לא.
איך אדם שלא התנסה בלינוקס יכול בכלל לחוות דעה? זה כמו שאני אחווה דעה על סירה שמעולם לא הפלגתי בה או לא ראיתי אותה. נכון שאני שייט ונכון שהפלגתי בהרבה סוגי סירות אבל יש סירות רבות שלא ראיתי ולא אוכל לחוות דעה עליהן.
במאמר זה אנסה להראות כמה תמונות מהמערכת שלי. חשוב לזכור שאצל כל אחד זה נראה אחרת. זה היופי בלינוקס. כל אחד בוחר איך הוא רוצה שזה יראה. המערכת שלי מוגדרת באנגלית עם תמיכה בעברית. אפשר להגדיר את המערכת בעברית, ברוסית, או בכל שפה, אפילו ביידיש (אם כי אני בספק אם התרגום ליידיש מלא).
לפני שנעבור לתמונות ולהסברים, חשוב לזכור מה זה לינוקס. רבים חושבים שזו מערכת מתחרה לחלונות, זה לא נכון. זה כמו שנאמר שרכבת זה מתחרה של אופניים. נכון שגם רכבת וגם אופניים הם כלי תחבורה אבל אני לא חושב שממש אפשר להשוות בינהם.
אז מה זה כן?
לפני מספר שנים נתתי בטכניון הרצאת מבוא ללינוקס בהרצאה זו אמרתי שלינוקס זה:
- פילוסופיה
- קהילה
- מערכת הפעלה
לינוקס זה אכן הכל יחד. כאשר בכוונה כתבתי פילוסופיה קודם כל. במאמר זה אדבר על החלק השלישי (מערכת הפעלה) על הפילוסופיה כתבתי לא מעט בבלוג זה ובאתר הישן שלי גם חלק מהספרים שלי נכתבו על מנת להסביר את הפילוסופיה.
כניסה למערכת:
כשנכנסים למערכת מקבלים מסך נקי, ללא עודף אייקונים שמבלבלים את העיניים. בראש המסך יש שורת סטטוס, במרכזה, תאריך ושעה. לחיצה על התאריך והשעה תפתח לוח שנה בו אפשר לעדכן פגישות וכד'. אצלי לוח השנה מסתנכרן ישירות עם לוח השנה של גוגל וכך היומן שלי מהמחשב נמצא גם בטלפון הנייד שלי וגם במחשב הנייד. בצד ימין למעלה יש סטטוסים שונים של מצב רמקול, רשת, סוללה וכד'. יש שם גם מקום לשליטה על המצב שיוצג בתוכנות מסרים מידיים, כך אפשר לעדכן בצורה פשוטה את הסטטוס במסנג'ר ללא זמין כאשר עסוקים במשהו ולא רוצים הפרעות. יש שם גם סטטוס לוח מקשים (עברית, אנגלית) כאשר סטטוס זה יכול להיות שונה לכל חלון, כך אפשר בחלון אחד לכתוב בעברית ובחלון שני לכתוב באנגלית ללא צורך להחליף שפה כל פעם שעוברים לחלון אחר.
אגב, תמונת הרקע צולמה באחת ההפלגות שלי בטורקיה.
הפעלת תוכנות:
הזזת העכבר לפינה השמאלית העליונה תפתח בצד שמאל תפריט של תוכנות שימושיות. תפריט זה מוגדר על ידי המשתמש, כך מונעים את התפריט הענק של תוכנות שיש במערכת ההפעלה חלונות בלחיצה על תפריט התחל. אם בכל זאת תרצו לראות את כל התוכנות המותקנות במחשב, אפשר לעשות זאת על ידי לחיצה על Applications שמופיע בראש המסך הזה. התפריט שיופיע יהיה מסודר לפי קטגוריות. בניגוד לחלונות ששם יש בלאגן בין קטגוריות לשמות חברות או סיווגים אחרים. בלינוקס הכל יותר מסודר.
הפעלת פיירפוקס:
כאשר נלחץ על האייקון של פיירפוקס בתפריט קיצורי הדרך נקבל את פיירפוקס המוכר שנמצא כמעט בכל מערכת הפעלה ועובד דומה מאד.
תוכנות מסרים מידיים:
בלינוקס יש עשרות תוכנות למסרים מידיים (כמעט לכל קטגוריה יש עשרות תוכנות) כאשר רובן תומכות לא רק בפרוטוקול אחד. כבר לא צריך תוכנה אחת למסנג'ר, תוכנה אחת לאי סי קיו ותוכנה נוספת לגוגל טוק וכד'.
בתמונה זו הפעלתי את תוכנת pidgin שהיא אחת ממבחר התוכנות. בתמונה זו רואים שתוכנה זו מאפשרת לי גם לשוחח עם החברים מפייסבוק. האמת שאני כבר לא נכנס לפייסבוק על מנת לשוחח עם החברים מפייסבוק.
אגב, קביעת הסטטוס (זמין לא זמין) יכולה להתבצע מתוך התוכנה או ממערכת ההפעלה עצמה על ידי לחיצה על הפינה הימנית העליונה.
מעבר בין חלונות:
הצגתי הפעלה של שתי תוכנות (פיירפוקס ותוכנת מסרים מידיים) . העברת העכבר לפינה השמאלית העליונה לא רק שתציג את תפריט קיצורי הדרך אלא תציג בקטן את החלונות הפתוחים כרגע. מכאן אפשר לסגור כל חלון או לעבור אליו. התצוגה המוקטנת גם תתעדכן בזמן אמת במידה ואחד החלונות מתעדכן.
ומה לגבי תוכנות אופיס?
אחת השאלות הראשונות שתמיד שואלים אותי, היא לגבי אופיס בלינוקס. לא ברור לי האם כולם מנהלים חשובים שהם עד כדי כך צריכים אופיס. אני משתמש במחשבים די הרבה וגם מנהל עסק ובכל זאת כמעט ולא משתמש בתוכנות אופיס. בכל מקרה כמו תמיד בלינוקס, המבחר ענק. תוכנת אופיס שתומכת הכי טוב בפורמטים של מיקרוסופט, היא ליברה-אופיס שיודעת לפתוח קבצי וורד שאפילו וורד לא מצליח לפתוח (זה קרה לי מספר פעמים כבר). הגרסה האחרונה של ליברה-אופיס כוללת תרגום מלא לעברית . כאשר צוות המתרגמים הוא משתמשים ישראליים ולמי שיש הערה על התרגום, מוזמן לפנות אליהם או לעזור בעצמו לתרגום.
ומה לגבי תוכנות אחרות?
אחת הטענות העיקריות היא שבלינוקס אין תוכנות. אין שגיאה גדולה מזה. בלינוקס יש מבחר של מאות אלפי תוכנות שונות. כאשר ההתקנה שלהם קלה ביותר. כל מה שצריך לעשות הוא להכנס למרכז התוכנות ולבחור את התוכנה הרצויה. אפשר לחפש לפי קטגוריות, מילות מפתח או שם התוכנה. ההתקנה פשוטה ביותר. בדיוק כמו התקנת תוכנה במערכות אנדרואיד, שבעצם למדו מלינוקס את השיטה.
השאלה הנשאלת מיידית היא כיצד יודע מרכז התוכנות על כל התוכנות שיש בעולם? התשובה לך פשוטה. בכל העולם יש אנשים הנקראים "מתחזקים" שתפקידם לתחזק את מאגרי התוכנות. מרכז התוכנות קורא את רשימת התוכנות מהמאגרים ומאפשר לנו להתקין כל תוכנה שנרצה מהמאגר. מרבית המאגרים הם גם בחינם. אבל למרות המחיר הנמוך, האיכות בדרך כלל גבוהה. האיכות גבוהה כי יש משתמשים רבים והמשתמשים הרבים עוזרים לדווח על באגים. חלק מהמשתמשים הם גם מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים בעצמם.
ומה לגבי תמיכה?
עוד טענה לגבי לינוקס ובמקרה זה הטענה היחידה שיש בה מעט מן האמת, היא שמרבית טכנאי המחשבים לא יודעים לינוקס. זה שהם לא יודעים לינוקס זו בעייה שלהם והפסד שלהם.
מאחר שלינוקס היום נפוצה יותר ויותר, ישנם יותר ויותר טכנאים שכן יודעים לינוקס.
מעבר לזה. אמרתי בתחילה שלינוקס זה פילוסופיה, קהילה ורק אחר כך מערכת הפעלה. אז למה לא לעשות שימוש בקהילה? הקהילה בישראל גדולה ומסבירת פנים (טוב לא תמיד. בכל קהילה יש טיפוסים פחות נעימים). אפשר להגיע לקהילה דרך מספר אתרי אינטרנט עיקריים:
- אתר כללי לכל משתמשי לינוקס ותוכנה חופשית: http://www.whatsup.org.il
- אתר למשתמשי אובונטו, אחת מהפצות הלינוקס הקלות לשימוש: http://ubuntu-il.org
- פורטל קהילת הלינוקס הישראלי: http://www.linux.org.il
ניסיתי לצמצם למינימום את הדברים במאמר זה. על לינוקס אפשר לכתוב ספרים שלמים. העדפתי לכתוב את הדברים העיקריים. כמו תמיד אשמח לענות לשאלות ולהרחיב על הנושאים במאמר זה.
רק אתמול נכתב הפוסט וכבר קיבלתי מספר תגובות, חלקן כאן בבלוג וחלקן באופן פרטי.
אבל חלונות יותר אינטואיטיבי
אחת התגובות שתמיד חוזרת על עצמה היא שחלונות יותר אינטואיטיבי למשתמש. מעולם לא הבנתי מה יותר אינטואיטיבי בחלונות, ללחוץ על תפריט התחל כדי לכבות את המחשב? לחפש כל תוכנה בין עשרות או מאות תפריטים? או בגרסאות החדשות, לראות תפריט קצר מאד ולא להבין כיצד אני מוצא את התוכנה החדשה שהתקנתי? לי כל הדברים האלו נראים ההיפך מאינטואיטיבים.
איך זה בלינוקס?
ישנם אינספור ממשקי משתמש, כל אחד בוחר מה שנוח לו. אם למישהו נוח הממשק הלא אינטואיטיבי של חלונות, אני בטוח יש אפשרות להוריד את לינוקס לרמה של חלונות. ברירת המחדל היא קצת יותר אינטואיטיבית.
דוגמה ראשונה:
ממשק המשתמש גנום בגרסה 2 שלו, בראש המסך שלושה תפריטים ראשיים Applications, Places ו System כמובן שאפשר גם בעברית. אני מעדיף באנגלית.
הגיוני מאד למצוא את כל האפליקציות תחת תפריט Applications שתחתיו יש תפריטים לפי הקבוצות אליהן משתייכות האפליקציות השונות.
את כל הקבצים במחשב אפשר למצוא תחת Places ואת כל הקונפיגורציות תחת System.
אבל גם זה היה קצת יותר מדי מידע עבור כמה אנשים אז נוצר הממשק של גנום גרסה 3.0
שולחן העבודה נקי לחלוטין, בלי תפריטים בכלל.
בצד שמאל למעלה יש מקום שכתוב Activities, הבאת העכבר אליו, אפילו לא לחיצה תשנה את המסך למסך בחירת אפליקציה או קובץ, או חיפוש באינטרנט של משהו. בקיצור, איחוד של כל הפעולות.
הבאת העכבר לפינה השמאלית העליונה תציג בצד שמאל תפריט קיצורי דרך לישומים השימושיים ביותר (שהמשתמש מחליט) ושל הישומים הפעילים כרגע.
אפשר לחפש אפליקציות או קבצים על ידי הקשת השם בתיבת החיפוש בצד ימין למעלה. אם יש חלונות פתוחים במערכת, יוצגו כל החלונות בקטן וניתן יהיה לעבור מחלון לחלון.
מה יותר נוח? זה לא חשוב. יש בחירה למשתמש. כל אחד שיבחר מה שנוח לו. בניגוד לחלונות שיש גישה אחת שמיקרוסופט החליטה וכולם חייבים להתישר לפי אותה גישה. הגישה הזו משתנה כל גרסה של המערכת אבל זה לא מפריע למשתמשי ווינדוס לומר שזה מאד פשוט ואינטואיטיבי, שלא צריך ללמוד דבר, מיד אפשר להתחיל להשתמש.
אני כשאני רואה היום מחשב עם חלונות, לוקח לי כמה דקות להבין כיצד לפתוח תוכנה. זה קרה לי לפני כחדשיים, הייתי צריך להתקין תוכנה על חלונות (על תהליך ההתקנה המסובך להחריד, נדבר מיד). אחרי שהסתבכתי במשך מספר דקות עם ההתקנה. הצלחתי לבסוף להתקין (כמובן שהייתי צריך לכבות ולהדליק את המחשב) המחשב עלה ועכשיו הייתי צריך לחפש איפה בדיוק נמצאת התוכנה. לחיצה על תפריט התחל הציגה תפריט מאד מצומצם ורק אחרי כמה דקות של חיפושים מצאתי שהייתה דרך מהתפריט המצומצם להגיע לכל התפריטים, שם נבהלתי מכמות התפריטים והבלאגן שלהם, בסוף מצאתי עמוק בפנים את התוכנה שהתקנתי. מה היה עושה משתמש מתחיל ללא ידע במחשבים אני לא יודע.
יותר קל למצוא תוכנות לחלונות
עוד אחת מהתגובות המשונות שקיבלתי, הייתה שלחלונות יותר קל למצוא תוכנות. איפה בדיוק מוצאים תוכנות לחלונות? (במקרה יצא חרוז) בלינוקס זה מאד פשוט. נכנסים למרכז ההתקנות, שם ניתן למצוא הרבה תוכנות בצורה דומה לחיפוש בחנות האפליקציות של אנדרואיד (או אולי גם אפסטור של אפל, אני לא בטוח כי לא השתמשתי במוצרים של אפל) כמובן שחנות האפליקציות של אנדרואיד, לקחה את הרעיון מלינוקס. שם זה קיים כבר למעלה מעשר שנים.
יש יותר תוכנות לחלונות, או אין בלינוקס תוכנות לאפליקציות מקובלות
וואו, שטות גדולה מזו לא יכולה להיות. פתיחה של מרכז התקנת התוכנות בלינוקס תציג מיד, מאות אלפי תוכנות. זה מעט?
די ברור שמי שאמר דבר כזה, לא ניסה מעולם להתקין תוכנה בלינוקס.
האם אין תוכנות לאפליקציות מקובלות?
ננסה לחפש מספר דוגמאות:
- דפדפנים – יש בלינוקס מבחר רחב מאד, כאשר הנפוצים הם פיירפוקס וכרום – בדיוק כמו בחלונות.
- מעבדי תמלילים – יש את אופן אופיס או ליברה-אופיס שיודעים לפתוח את כל הקבצים של מעבדי התמלילים בחלונות. יש עוד מגוון רחב מאד של מעבדי תמלילים ותוכנות משרד ממוחשב. לעבור על כל המגוון, יקח מספר ימים.
- נגני מוסיקה – גם כאן המבחר ענק. מרבית נגני המוסיקה ינגנו את מרבית הקבצים המקובלים. יש גם בלינוקס את הנגן VLC שרבים משתמשים בו בחלונות. האמת שיותר נכון לומר, יש גם בחלונות את VLC שבעצם התחיל בלינוקס
- תוכנות מסרים מיידיים – מרבית תוכנות המסרים המיידיים תומכות במספר רב של פרוטוקולים. בלינוקס לא צריך להתקין תוכנה אחת למסנג'ר, אחרת לאי סי קיו ועוד אחת לגוגל טוק. תוכנה אחת עושה הכל וגם מאפשרת לשוחח עם החברים בפייסבוק. היום כשמישהו פונה אלי במסר מיידי, אני לא יודע האם הוא פנה מהמסנג'ר, הפייסבוק או גוגל טוק (אלו הפרוטוקולים שאני משתמש) במבחינתי הכל נפתח בחלון דומה. כמובן שזה מאד נוח שלא צריך ללמוד ממשק חדש לכל דרך שיחה.
יכולתי להמשיך את הרשימה הזו עד אינסוף. אני חושב שהעקרון מובן. לכל משימה שתרצו, יש תוכנה בלינוקס, בדרך כלל כמה. אפילו למשימות לא מקובלות. למשל, חיפשתי תוכנה לציור מסלולים של סירות בתחרות שייט. מצאתי יופי של תוכנה שמכירה את כל הסימנים המקובלים במסלולי שייט. חיפשתי תוכנה להסבר על קבוצות כוכבים המשמשות בניווט אסטרונומי כמובן שמצאתי תוך מספר דקות.
קשה יותר להתקין תוכנה בלינוקס
מי שאמר את זה, או שהתקין תוכנה בלינוקס לפני למעלה מעשר שנים או שמעולם לא התקין תוכנה בלינוקס. היום, אין פשוט מזה. נגשים למרכז התוכנות, בוחרים את התוכנה, לוחצים על התקנה והנה זה מותקן. האם זה מסובך?
איך זה עובד בחלונות?
מחפשים את התוכנה ברשת, מורידים תוכנת התקנה, מפעילים אותה (אחרי שמתעלמים מאזהרות שזה מסוכן למחשב וכד') ואז עונים על עוד אינספור שאלות לא ברורות ובסוף כמעט תמיד מדליקים מחדש את המחשב.
כולם שולחים לי קבצי מסמכים, מצגות, מוסיקה וכד' מחלונות
לינוקס כיום פותחת כמעט כל סוג קובץ אפשרי. דוגמה מהתקופה האחרונה. שותף עסקי שלי קיבל מלקוח קובץ docx שהוא לא הצליח לפתוח אותו על החלונות שלו. כי הוא לא שילם על רשיון אופיס הכי חדש. הוא שלח אלי את הקובץ, פתחתי אותו בקלות והמרתי אותו לקובץ PDF ואז הוא יכול היה לקרוא אותו.
בעבר הגיע למישהיא שעבדה איתי קובץ doc שלא הצליחה לפתוח אותו בחלונות. לינוקס כמובן שהצליח לפתוח אותו וגם אפשר לה להמיר אותו לפורמט אחר שהיא יכלה לקרוא.
בקיצור יש אינספור סיפורים שלינוקס לא רק קורא את כל הקבצים אלא קורא אותם יותר טוב מחלונות.
עוד מחשבות על השימוש בלינוקס מול חלונות.
יש בעולם עמים רבים, המדברים בשפות רבות. לכל עם תרבות משלו ומנהגים משלו ובמקרים רבים גם דת משלו. למרות שהיו כאלו (ועדיין ישנם) המתנגדים לזה, עדיין יש בעולם מגוון תרבויות רחב. זה הופך את העולם למעניין יותר.
אבל בעולם המחשוב, משום מה, רבים חושבים שכולנו צריכים להשתמש באותה מערכת הפעלה, אותו מעבד תמלילים וכד'. עד לא מזמן היו אף שסברו שכולנו צריכים להשתמש באותו דפדפן.
מדוע מה שנכון בחיים, לא יכול להיות נכון למחשב? הסיבה היא חברה אחת שרוצה להרוויח כסף.
עכשיו נחזור לתירוצים שאני שומע לגבי שימוש בלינוקס מול חלונות:
- אבל הרוב משתמשים בחלונות. – קודם כל בשביל זה נכתבה הפסקה הראשונה. אבל מעבר לזה, זה כלל אינו נכון. מרבית שרתי האינטרנט מריצים לינוקס או יוניקס. מרבית מחשבי הלוח מריצים אנדרואיד או iOS המבוססות על לינוקס או יוניקס. כל מחשבי המקינטוש מריצים מערכת הפעלה מבוססת יוניקס.
מתוך שאר המחשבים, מרביתם מריצים חלונות. זה נכון. - לינוקס היא מערכת למפתחים ואינה נוחה כמו חלונות. – מי שאומר דבר כזה, כנראה מזמן לא ניסה את לינוקס. לינוקס של היום קלה מאד להתקנה, כוללת ממשק גרפי מרהיב ומתקדם בהרבה משל חלונות. מגיעה עם מגוון רחב של תוכנות שאינן דורשות התקנה נפרדת. גם תוכנות שאינן מגיעות עם המערכת, ההתקנה קלה ופשוטה, רק לבחור מרשימה ולהתקין.
- אלו שמשתמשים בלינוקס מנסים להראות כמה הם מבינים אבל הראייה לכך שאינם צודקים היא שהרוב משתמשים בחלונות. – כבר הסברתי שלא הרוב משתמש בחלונות. אבל בכל זאת מדוע מעטים משתמשים בלינוקס על שולחן העבודה למרות שהיא כל כך טובה? על כך אפשר לכתוב סדרת פוסטים וגם כתבתי בעבר. הסיבה העיקרית היא שיווק מדהים של מיקרוסופט מול חוסר שיווק של לינוקס. אחרי הכל לינוקס אינה חברה מתחרה.
- אין וירוסים בלינוקס כי מעט מאד משתמשים בה. – אין שטות גדולה מזו. קודם כל כבר הסברתי קודם שרבים משתמשים בה בין ביודעין ובין בעקיפין. מעבר לזה, הסברתי בעבר הסבר מעמיק יותר מדוע אין ולא יהיו וירוסים בלינוקס. בקיצור, לינוקס בנויה בצורה קצת יותר בטוחה ולא מאפשרת לוירוסים להפיץ את עצמם בקלות.
- מדוע אם אין וירוסים ללינוקס, יש תוכנות אנטי וירוס ללינוקס? – נכון, יש תוכנות אנטי-וירוס ללינוקס. רובן מורידות וירוסים של חלונות, מדוע? כי חלק גדול משרתי הדואר היום מבוססי לינוקס וספקי דואר נותנים שירות ללקוחות של הורדת וירוסים. יש גם מספר קטן של תוכנות שלכאורה מגינות מוירוסים של לינוקס. כי היו מספר נסיונות לכתוב וירוסים ללינוקס. אף אחד מהם לא הצליח להפיץ את עצמו מעבר למספר מצומצם של מחשבים, בהם נעשו שינויים בקונפיגורציה על מנת שיקבלו את הוירוס.
- לינוקס היא חינם אז אולי כולם רוצים להשתמש בה כי היא חינם? – גם כאן, זה ממש לא נכון. יש לא מעט חברות שמתפרנסות ממכירת לינוקס אז היא חינם?
נכון אפשר להשיג לינוקס בחינם, אבל אפשר להשיג גם בתשלום.
מדוע מישהו ישלם על משהו שאפשר לקבל בחינם?
כי בניגוד למה שקורה במערכת ההפעלה חלונות, בלינוקס מקבלים אחריות כשקונים. בחלונות, משלמים סכום לא קטן ומקבלים רשיון שימוש שכתוב בו בפירוש שאין אחריות לא על התוכנה, לא על הנתונים ולא על המחשב.
כחלק מהעבודה שלי יוצא לי מדי פעם לכתוב תכניות שיכולות לשמש לדברים אחרים מעבר למטרה שלשמה הם נועדו.
לאחרונה יצא לי לממש תקשורת I2C (תקשורת בין רכיבים אלקטרוניים) כחלק מאחד הפרויקטים שאני עושה עבור לקוח שלי.מאחר שקיבלתי כסף עבור עבודה זו וקוד זה הינו בעצם חלק קטן מכל העבודה, אני לא רואה סיבה שלא לשחררו כתוכנה חופשית.
לאחר שסיימתי לבדוק את זה הלקוח אומר לי "אולי תמכור את זה?" תיאורטית אפשר למכור את זה ולהרוויח כסף אבל לא אני ולא הלקוח שלי יודעים כיצד להגיע ללקוחות פוטנציאליים (גם אם זה היה נמכר, זה היה נמכר כתוכנה חופשית) בכל מקרה המאמץ למכור יהיה גבוה מהמחיר שאקבל עבור הקוד לכן הדבר ההגיוני ביותר הוא לשחרר את זה כתוכנה חופשית כך שיותר אנשים יוכלו להנות מזה. מה גם שכתוכנה חופשית (ברשיון GPL) אם מישהו ישפר את הקוד, אוכל לקבלו בחזרה וכך ארוויח בעצמי.
המשך הפוסט הוא טכני לחלוטין ונועד לכאלו המכירים לינוקס ובמיוחד מערכות משובצות מחשב.
התקשורת הזו מומשה בעזרת רכיב שנקרא FT4232H של חברת FTDI. חברת FTDI נותנת דוגמת קוד (לא כקוד אלא בקובץ PDF) שמשתמשת בספריה שלהם שאינה חופשית והתקנתה בלינוקס היא מורכבת. אני מימשתי קוד חדש מבוסס על הדוגמה שלהם בעזרת libftdi שהיא ספריה חופשית לרכיבים אלו. הספריה החופשית נמצאת במאגרים של מרבית הפצות הלינוקס, כך שהתקנתה פשוטה ביותר.
למיטב ידיעתי אין עדיין בעולם מימוש כזה. המימוש הוא פשוט מאד וכולל רק שני קבצי C קצרים.
אפשר לקרוא עוד על זה באתר החברה שלי בכתובת: http://www.helicontech.co.il/?id=ftdii2c
בשנת 2004 התחלתי לכתוב את הספר הראשון שלי (נולדו חופשיים) הספר יצא בדפוס בהוצאת פרדס. לאחר שסיימתי את כתיבתו חשתי שחסר לי משהו. במשך כשנה, כתיבת הספר מאד מלאה אותי לכן לאחר שנסתיימה הכתיבה, חשתי בחוסר. הדרך הטבעית למלא את החוסר הייתה לכתוב עוד ספר. אז החלה מלאכת החיפוש אחר נושא לספר השני. ידעתי שאני רוצה שיהיה בספר לא מעט שייט. בתחילה חשבתי לכתוב על נערים המתאמנים לתחרויות שייט, כך הייתי תורם להזכרת הספורט הנשכח. אבל אז חשבתי שהגיע הזמן לכתוב ספר על מבוגרים ולא רק צעירים. הספר נולדו חופשיים מספר על נערה בת 17 בישראל של 2054.
הנושא הבא שעלה בדעתי היה מסע מסביב לעולם ביאכטה. אבל לכתוב דבר כזה כשמעולם לא יצאתי את גבולות הים התיכון בשייט, נראה לי די מורכב. אני לא סופר ברמה של ז'ול וורן שמסוגל לכתוב על מסע מסביב לעולם מבלי לצאת את גבולות פריז.
אז עלתה בדעתי דמותו של אבישי, אדם מיוחד שגר על יאכטה במרינה הרצליה וכך החלה מלאכת הכתיבה של הספר "זריחה חדשה" גם הספר הזה יצא לאור בהוצאת פרדס.
הוצאת שני הספרים עלתה לי לא מעט כסף וההכנסות בקושי רב כיסו את ההוצאות. הבנתי שעד כמה שאני נהנה לכתוב, רווח כספי לא יצא מזה. אבל זו כמובן לא סיבה להפסיק לכתוב. עדיין רציתי לכתוב ולקבל תגובות מקוראים. אז הקמתי את אתר הספרים שלי. האתר מבוסס על מערכת יחודית לפרסום ספרים ברשת שאותה פיתחתי במשך מספר שנים. כאן ניצלתי את כישורי כמתכנת מערכות ווב ופיתחתי מערכת ניהול תוכן יחודית המאפשרת לי לפרסם ספרים שלמים לקריאה חינמית. מערכת זו שמשה גם כבסיס למערכת ניהול תוכן אותה אני נותן ללקוחות כך שבעצם פיתוח האתר לא עלה לי כסף.
אתר זה מאפשר לי לפרסם את הספרים שלי לקריאה חינם באינטרנט. כך אני עדיין נהנה מהכתיבה ומקבל תגובות מקוראים. המערכת מאפשרת תגובה לכל פרק בנפרד ותגובות לכל הספר.
באתר יש כרגע את הספרים הבאים:
- רחשי הלב האחרונים – התקופה בחייו של אבישי לפני שקנה את היאכטה סאן רייז עליה הוא גר בסיפור זריחה חדשה
- סאן רייז ההתחלה – חלק מסיפור המסע של הבאת היאכטה סאן רייז מצרפת לישראל. נכתב תוך כדי הפלגה ממלגה לברצלונה וכולל תמונות שצילמתי בזמן ההפלגה.
- מפליגים בישראל – סיפור קצר יחסית המתרחש כרונולוגית לפני סיפור הספר זריחה חדשה ואחרי הבאת היאכטה לישראל.
- שקיעה חורפית – ספר מתח שמהווה המשך ישיר לספר זריחה חדשה.
- עבודה חדשה – סיפור ראשון שהגיבורה העיקרית בו היא הילה, מהנדסת אלקטרוניקה צעירה. גם בסיפור זה אבישי מופיע אבל הפעם בתפקיד משני.
יש לי עוד מספר סיפורים בראש שיכתבו בעתיד ומן הסתם יפורסמו באתר זה.
אשמח לשמוע תגובות מקוראים של הסיפורים שלי.
מדי פעם אני עובר על הסטטיסטיקות של כניסות למספר אתרים שאני מנהל, בעיקר הבלוג הזה ואתר הסיפורים שלי היום הסתכלתי על אילו דפדפנים משתמשים אנשים להגיע אלי והתמונה שקיבלתי הייתה תמונה של תחרות יפה בשוק. דפדפן פיירפוקס מוביל עם בערך 40 אחוז כניסות דרכו. אקספלורר של מיקרוסופט על גרסאותיו השונות הגיע למקום שלישי עם כ 24% כרום של גוגל נמצא במקום השני עם 30%.
אלו סטטיסטיקות לאתר אחד. באתרים אחרים התמונה הייתה דומה. זה שינוי משמעותי לעומת מה שהיה לפני כחצי שנה שאז אקספלורר היה במקום הראשון עם קצת יותר מחמישים אחוז. באותה תקופה גם לא ראו בכלל את אקספלורר 9.0 שהיום תופס אחוז קטן מהכניסות.
חוץ מסטטיסטיקות דפדנים, התחלתי לפרסם סיפור חדש, כמו תמיד בגישה המקובלת בקוד פתוח (Release Early Release Often), גם עכשיו אני מפרסם כל פרק מיד לאחר שסיימתי לכתוב אותו.
הסיפור החדש, שונה מהסיפורים הקודמים. עד כה מרבית הסיפורים ספרו על אבישי, אדם מיוחד שחי על יאכטה במרינה הרצליה.
הסיפור הזה מספר על הילה, גיבורת הסיפור האחרון ("עבודה חדשה"), בסיפור הזה, הילה מקבלת קידום משמעותי בעבודה שלה והסיפור מתאר את ההתמודדות שלה עם האתגרים החדשים המוצבים בפניה. לכן שמו של הסיפור הוא "אתגר"
כמו תמיד אשמח לתגובות על כל הסיפורים.
כששמעתי על ה iPad הוא נשמע לי יותר כמוצר הגיינה נשית מאשר מחשב ומתברר שאני לא הייתי הראשון שחשב על זה:
לאחרונה נתבקשתי על ידי לקוח שלי לחוות דעה על תוכנה שלו שנכתבה ל iPad כך שהייתה לי הזדמנות לנסות את הצעצוע הזה בעצמי.
מעולם לא ציפיתי לשום דבר ממוצר סגור אבל במקרה הזה אפילו התאכזבתי.
ניסיתי מספר דברים בסיסיים, כמו להתחבר לדואר של gmail. קיבלתי גרסה מצומצמת של gmail שנראית דומה ללקוח דואר פרימיטיבי. בניסיון להתחבר ל gmail דרך לקוח הדואר המובנה, קיבלתי את אותה גרסה פרימיטיבית של לקוח דואר, ללא אפשרות עריכה ויזואלית וללא אפשרות הוספת קבצים או תמונות.
לא הייתה גם אפשרות להוריד קבצים אלי. הייתה רק אפשרות לראות את הקבצים במערכת ההצגה המובנית של google ולהדפיסם (אני בספק אם אפשר לחבר את המכשיר למדפסת רגילה ומקובלת).
ניסיתי להכנס לפייסבוק, כאן קיבלתי את האתר המוכר לי אבל שוב ללא יכולת להעלות תמונות וללא יכולת להוריד תמונות.
אנשים מהללים גם את "חנות האפליקציות" כבר לא קוראים לזה תוכנה, היום קוראים לזה אפליקציה. נכנסתי לחנות וממש לא התרשמתי. מערכת הלינוקס שלי כוללת מגוון רחב בהרבה של תוכנות, כולן להתקנה בלחיצת כפתור.
אז אולי למסכנים שמשתמשים בחלונות, הרעיון של לבחור תוכנה מרשימה ולהתקין אותה בלחיצת כפתור נראה מיוחד. אבל למי שרגיל למערכת מתקדמת כמו לינוקס, הנושא ממש לא חדש.
לי אישית המוצר נראה כצעצוע לילדים בני 4 וכפי הנראה שאם הייתי מקבל אותו בהיותי ילד בן 4, הייתי מתלהב ממנו ליום או יומיים ואז זונח אותו כפי שזנחתי לא מעט צעצועים.
העובדה שאנשים רבים מתלהבים ממוצר ירוד שכזה, רק מוכיחה את מה שאני אומר תמיד ששיווק יכול להפוך מוצר גרוע למוצר טוב..
אני לא אוהב לכתוב דברים רעים על אף אחד אבל לפעמים אין ברירה.
לפני כשנה התנתקתי מחברת הוט. האמת שמעולם לא הייתי מרוצה מהשירות שלהם אבל אף פעם זה לא היה חמור כמו עכשיו.
לאחר שהתנתקתי, נשלח אלי שליח של הוט לקחת את הממיר שברשותי. נתתי לו את הממיר. הוא טען שיש ברשותי שני ממירים. אמרתי לו שמדובר בטעות שיש ברשותי ממיר אחד בלבד ושידאג בבקשה לתקן את הטעות. חשבתי שבזה זה נגמר. אבל לא. לאחר קרוב לשנה קיבלתי מכתב מעורך דין של חברת הוט, התראה לפני טיפול משפטי. בו הוא דורש תשלום של 450 ש"ח עבור ממיר שלא הוחזר כולל דמי טיפול משפטי.
התקשרתי לחברת הוט ולמשרד עורכי הדין ואמרתי שמדובר בטעות וביקשתי זיכוי. אבל לא. הם לא הסכימו והעמידו אותי בפני אולטימטום או שאני משלם עכשיו בכרטיס אשראי או שזה עובר להוצאה לפועל ששם זה יעלה לי יותר. העדפתי לסגור את זה ושילמתי 450 ש"ח וחשבתי שבזה נסתיים הקשר שלי עם הוט. אבל לא. היום קיבלתי חשבונית נוספת, הפעם על 270 ש"ח כולל מע"מ כשהתקשרתי לברר נאמר לי שמדובר בחיוב עבור הממיר (שכזכור מעולם לא היה אצלי). אמרתי שכאן זה בכלל לא הגיוני. לא רק ששילמתי 450 ש"ח עכשיו אני נדרש לשלם עוד פעם על השגיאה שלהם.
הנציגה אמרה שהיא תעביר את זה הלאה לבדיקה ואם יש צורך יזכו אותי על החשבונית הזו. בכל מקרה שלחתי מייל ל ynet בתקווה שתפורסם עוד כתבה על חברת הוט ואני פונה עכשיו למועצה הישראלית לצרכנות.
בפעם הראשונה מזה שנים שהבלוג קיים, קיבלתי דרישה להסרת תכנים מהבלוג.
אני לא הבלוגר הראשון ולא האחרון שקיבל ומקבל כאלו דרישות.
במקרה הזה החלטי להסיר את התוכן המדובר מאחר שאין לי כל עניין במלחמה מיותרת.
מדובר על פוסט נגד ה"מכון לאבחון עסקי" מאחר שאיני לקוח שלהם ובעצם אין לי דבר נגדם, החלטתי להענות לבקשה ולהוריד את הפוסט וכן לפרסם פוסט זה שכולל בתוכו התנצלות.
אני מתנצל בפני המכון לאבחון עסקי על כל נזק אם נגרם כתוצאה מפרסום זה.
יחד עם זאת אישית כבעל עסק, אני חושב שעצם הצורך לשלוח מכתב מעורך דין מראה שיש כאן חשש ממשהו.
אני לא יודע מה החשש ואיני מתכוון לדון בכך. אין לי ולא יהיה לי קשר עם המכון לאבחון עסקי וכל עוד הם פועלים לפי החוק, זכותם לעשות ככל העולה על רוחם.