כתבתי בעבר על העוקץ של חברת פלאפון כיצד במעשה מרמה ממולח הם דחפו לי התחייבות לשלוש שנים.
פניתי למשרד התקשורת ולמועצה לצרכנות, משרד התקשורת החזיר לי מכתב תגובה בו הם אומרים שלדעתם אין בהתנהלותה של החברה חריגה מההוראות.
אז שימו לב מדינת ישראל שמרמה על ימין ועל שמאל בעצם הכשירה את הרמאות בחוק. לפי חוקי מדינת ישראל מותר לרמות אנשים ולעשות להם תרגילי עוקץ.
אני חשבתי שמשרד התקשורת הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שפועל עבור לקוחותיו, אחרי הכל הוא זה שדחף את החוקים נגד התחייבות (לדעתי ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה חוק כזה) משרד התקשורת הוא זה שדחף לפתוח את השוק לתחרות. בקיצור זה המשרד הממשלתי היחידי שעשה הרבה למען הציבור. בזמן שכל המשרדים מנסים לעשות הכל לעשוק את הציבור משרד התקשורת עשה הרבה לטובת הציבור.
כל זה לכאורה בלבד. עכשיו הוכיח משרד התקשורת שהוא אכן חלק ממשלת ישראל. מכתב רשמי של משרד התקשורת מאשר שמותר לחברת פלאפון לרמות!
לחסרי הסבלנות… http://www.thestories.org/book/eupbreq
בשנת 2006 יצא ספרי הראשון בדפוס, הספר "נולדו חופשיים". עריכת הספר והכנתו לדפוס היו פרויקט שלקח את רוב זמני הפנוי באותה תקופה אבל מאד נהנתי ממנו לא היה גבול לשמחה שלי כשהמו"ל הודיע לי שהגיעו העותקים מהדפוס. עזבתי הכל ונסעתי לחיפה (המו"ל הוא הוצאת פרדס בחיפה) לראות איך זה נראה במציאות. עכשיו נשאלה השאלה מה עושים הלאה? ההמשך היה ברור אם כל כך נהנתי מתהליך הכתיבה והוצאת הספר, נכתוב ספר נוסף וכך החלה כתיבתו של הספר "זריחה חדשה" למרות שהספר נכתב אחרי נולדו חופשיים, יש בנולדו חופשיים אזכור לגיבור הראשי של זריחה חדשה. ברגע האחרון לפני שיצא הספר נולדו חופשיים לדפוס הגנבתי עוד פסקה לאחד הפרקים, כך נוצר הקשר בין הספרים. מי שרוצה לקרוא קצת יותר על כיצד התחלתי לכתוב: כתבתי זאת באתר.
הוצאת ספר בדפוס היא תהליך יקר וארוך. לצערי המכירות לא הוכיחו את עצמם ורווח כספי לא ראיתי מכתיבת הספרים. למזלי חלק מהתשלום למו"ל נעשה בעבודה שעשיתי עבורו אחרת ההפסד הכספי היה גדול יותר.
רציתי להמשיך לכתוב אבל לא רציתי להוציא עוד ועוד כספים על הוצאת ספרים בדפוס, לכן הקמתי את המערכת שבאתר http://www.thestories.org מערכת זו מאפשרת לי להוציא ספרים לקריאה ברשת. זו בעצם מערכת ניהול תוכן מכוונת לספרים. המערכת מבוססת על מערכת מאמרים שכתבתי ללקוח שמעולם לא שילם וכן על תוספות שנכתבו עבור המו"ל שלי שכשראה את המערכת רצה מערכת דומה.
אבל לקרוא באינטרנט לא כל כך נוח למרבית האנשים. מה גם שקשה לקחת את הספר למיטה או למקומות אחרים…
בשנים האחרונות החלו להופיע בשוק קוראים דיגיטליים שאלו בעצם מחשבים יעודיים עם מסך מיוחד ותוכנת קריאה, מיד לאחר מכן הופיעו הטאבלטים שגם בהם הייתה משולבת תוכנת קריאה. גם בטלפונים החכמים המודרניים משולבות תוכנות קריאה.
תוכנות קריאה אלו משתמשות בפורמט מיוחד שנקרא EPUB פורמט זה בניגוד לפורמטים דיגיטליים כמו ODF, PDF', HTML וכד' אינו כולל הגדרות של גודל העמוד. התוכנה מסדרת את גודל העמוד ולכן גם את מספר העמודים בהתאם לגודל מסך מכשיר הקריאה. תכונה זו הופכת את הקריאה בטאבלטים או טלפונים חכמים לקלה ונעימה, למרות גודל המסך שלפעמים קטן מאד.
שמעתי רבות על הפורמט וחיפשתי דרכים כיצד להוציא את הספרים שלי בפורמט זה. כל התיעוד על הפורמט היה באנגלית ודיבר על ספרים באנגלית. לא ראיתי אזכורים לתמיכה בשפות כמו עברית וערבית שנכתבות מימין לשמאל (טוב שאני לא כותב ביפנית או סינית שנכתבות מלמעלה למטה 
) לשמחתי היו כאלו שחקרו את העניין ואפילו הקימו חנות מקוונת למכירת ספרים בעברית בפורמט EPUB הם מציעים גם מספר ספרים ללא תשלום. הורדתי שניים מהספרים אותם הם מציעים ללא תשלום ולמדתי את המבנה והדברים היחודיים לעברית כתבתי תוכנה בפרל לתרגום הספרים שלי מפורמט טקסט (הפרטים הטכניים בהמשך) לפורמט החדש.
בנוסף לכך כתבתי תוספת למערכת הספרים המקוונת שלי (www.thestories.org) שתאפשר לאנשים עם מכשירי טאבלט או טלפונים חכמים לגלוש לאתר ולהוריד את הספר. כרגע מוצעים שם שני ספרים: רחשי הלב האחרונים ושקיעה חורפית. רחשי הלב האחרונים לדעתי הוא אחד הספרים הטובים שלי. למרות שאני אוהב את כולם, בספר זה הצלחתי לבנות עלילת מתח יפה.
המערכת החדשה שולחת מייל עם קישור להורדת הספר כך שאפשר לגלוש אליה ממחשב רגיל ולקרוא את המייל מהמכשיר הנייד. הקישור שולח את הקובץ כך שהמכשיר מזהה שמדובר בספר דיגיטלי ופותח ישר את התוכנה המתאימה (יש באתר גם הסבר לגבי התוכנות למכשירי אנדרואיד ואייפד).
אז לכל בעלי הטלפונים החכמים והטאבלטים אתם מוזמנים לקחת את הספרים אתכם לכל מקום אליו תקחו את המכשיר. זה עובד בכל המשירים המקובלים, נבדק אפילו במכשירים מוגבלים כמו iPad ו iPhone (למה מוגבלים? על זה כתבתי פוסט אחר מדוע iPad הוא רק צעצוע לילדים ולא מתאים לשימוש יומיומי. מאחר שאני לא רוצה לפרסם את אפל אין כאן קישור…)
כרגע כל הספרים הם חינם. בעתיד הקרוב יפורסמו עוד ספרים בפורמט הזה. בנתיים אפשר לקרוא את כולם באתר. אני לא שומר ספרים במגירה.
ועכשיו קצת פרטים טכניים.
מי שלא מעוניין מוזמן לפסוח על החלק הזה.
פורמט epub הוא בעצם קובץ zip ששינו לו את הסיומת. הקובץ הזה מכיל מספר קבצי בקרה שמסבירים איזה ספר זה ומה המבנה שלו. תוכן הספר עצמו הוא בעצם קבצי XHTML פשוטים (עם עוד מספר תוספות יחודיות ל CSS).
מאחר שמדובר בקבצי XHTML היה לי קל לתרגם את הספרים שלי לפורמט הזה.
הספרים שלי נכתבתים בתחילה בפורמט טקסט בעזרת עורך טקסט פשוט (במקרה שלי gedit) ואחר כך מועלים לאתר שלי והופכים אוטומטית ל html (על ידי המערכת באתר) במקרה הזה כתבתי תוכנה שמתרגמת את הפרקים לקבצי XHTML.
במקרה שלי זה היה פשוט כי אני ממילא כותב כל פרק בקובץ טקסט נפרד.
הרבה אנשים אחרים שכותבים ספרים עושים את השגיאה של לכתוב אותם במעבד תמלילים (ומוסיפים חטא על פשע וכותבים ב MS-Word) למה אני אומר שזו שגיאה? כי מעבדי תמלילים מודרניים מנסים לפרמט בעצמם את הספר לעמודים. זוהי שגיאה בכל מקרה כי ברגע שמוציאים ספר, ממילא מעבירים אותו לתוכנת הוצאה לאור כמו Scribus (תוכנה חופשית) או המכנים שמשתמשים בתוכנות קנייניות InDesign של אדובה. תוכנות אלו מעדיפות לקלוט קבצי טקסט ללא הגדרות פורמט.
במקרה של ספרים דיגיטליים בכלל אסור שיהיו הגדרות פורמט כי תוכנת הקריאה אמורה לבנות את העמודים בזמן ריצה. לכן לתרגם מקובץ מעבד תמלילים לספר דיגיטלי זו משימה קשה והתוצאה בדרך כלל לא טובה.
הערה קטנה ולא קשורה: יתכן שיופיעו בצד שמאל פרסומות גוגל להוצאת ספרים וכד' מרבית הפרסומות הללו הן של חברות שיקחו מכם את הכסף, יתנו לכם ספר (שיראה טוב) אבל לא ישווקו אותו והוא לא יופיע בחנויות. לכן מומלץ לא להתיחס אליהם.
לאחרונה עברתי מסלקום לפלאפון. אחד הדברים שהדגיש איש המכירות בשיחה היה שאין לי שום מחוייבות.
אני אמרתי שאני מוכן להכנס איתם להסכם בתנאי שאין לי כל התחייבות ולאחר מספר חודשים אני יכול לבטל את העסקה ולא אהיה חייב להם דבר. יחד עם העסקה הם נתנו לי מכשיר Samsung galaxy mini שמשמש היום את אשתי.
היום קיבלתי בדואר חשבונית עסקה על סך של 2156.39 ש"ח שתחויב בכרטיס אשראי בשלושים ושישה תשלומים. בקיצור אני מחוייב לשלם על המכשיר. התקשרתי מיד לאיש המכירות שלדעתי רימה אותי והוא אישר לי שאם אני מפסיק את המנוי אני צריך לשלם את יתרת התשלומים על המכשיר.
בקיצור הייתי תמים לחשוב שקיבלתי עסקה ללא התחייבות. עכשיו אני מחפש דרך להפטר מההתחיבות הזו.
איש המכירות אמר שיבדוק ביום ראשון מה אפשר לעשות ויחזור אלי. אני מניח שזו הייתה דרך לנפנף אותי.
האם למישהו יש רעיון כיצד להפטר מההתחייבות שדחפו לי בדלת האחורית?
פחות מחודש לאחר העסקה, אני כבר מתחיל להצטער שעשיתי אותה.
משרד התקשורת אסר על חברות הסלולר לכבול לקוחות בהתחייבות אבל הראש היהודי ממציא לנו פטנטים והנה כבלו אותי בהתחייבות של למעלה מאלפיים ש"ח.
מחר נחגוג את חג הפסח הנקרא גם חג החירות, חג החירות זה זמן טוב לכתוב על התקדמות השימוש בתוכנה חופשית, התקדמות לעבר חירות גם במחשבים. המחשבים מהווים חלק יותר ויותר גדול מחיינו, ולצערינו אנשים לא מתייחסים לחירות במחשבים ואפילו מעריצים את העבדות, כך ראינו בשנה האחרונה עלייה בשימוש במערכות סגורות כדוגמת iPhone או iPad.
מצד שני יש גם עלייה בשימוש בתוכנה חופשית בכל תחומי החיים.
במהלך השנה האחרונה הובלתי מהלך של הכנסת תוכנה חופשית (בעיקר GNU/Linux) במתקני בדיקה לציוד אלקטרוני. כידוע חלק מהעבודה שלי כיום היא בניית מתקני בדיקה אוטומטיים למערכות אלקטרוניות.
במהלך השנה שעברה והשנה הזו השלמתי שלושה מתקני בדיקה גדולים מבוססי לינוקס.
הראשון הינו מתקן בדיקה לכרטיס בקרה למכונת הנשמה של חברת GE Health Care הכרטיס עצמו מריץ לינוקס כך שכיום תפגשו לינוקס גם בבית החולים.
היה אך טבעי שמערכת הבדיקה של הכרטיס תיהיה מבוססת לינוקס. המתקן בודק את כל תפקודי הכרטיס הן תפקודים אלקטרוניים והן פניאומטיים. הכרטיס שולט על משאבות ושסתומים וכולל חיישנים ללחץ וזרימה של האויר.
כך נראה מתקן הבדיקה עובד:
מתקן נוסף שלצערי אין לי עדיין תמונה שלו, הוא מתקן בדיקה למערכת אלקטרונית המאפשרת צילום וידאו, דחיסה בזמן אמת ושידור בעזרת מודם סלולרי.
המערכת עצמה מריצה לינוקס וגם כאן היה אך טבעי שמתקן הבדיקה יריץ לינוקס. בסופו של דבר נבנו ארבע תוכנות בדיקה שלוש תוכנות לבדיקת שלושה מכלולים במערכת (כרטיס הוידאו, כרטיס בקרה ראשי וכרטיס אספקת מתחים) ותוכנת בדיקה אחת לבדיקת המערכת המורכבת.
המערכת המורכבת נראית כך: 
כרגע תוכנת הבדיקה למערכת כולה נמצאת בשלבים אחרונים של בנייה. שלוש התוכנות לבדיקת המכלולים השונים עובדות יפה מאד ובודקות את המכלולים של המערכות שיוצאות בימים אלו ללקוחות.
המתקן השלישי הוא מתקן בדיקה למערכת שידור וקליטה בעזרת לווינים. גם כאן המערכות הנבדקות מבוססות לינוקס.
המתקן הוא מתקן מורכב מאד שמפעיל את המערכות בכל אפשרויות העבודה שלהם, בודק את שידור האותות הן בעזרת ספקטרום אנליזר לבדיקת עוצמה ודיוק של האות והן בעזרת מקלט שבודק את העברת הנתונים עצמם.
למערכת מספר אפשרויות כניסה ויציאה ויש צורך לבדוק כל כניסה וכל יציאה. לצורך זה נבנה מתקן בדיקה הכולל מגירת מיתוגים, ציוד בדיקה סטנדרטי וכן מגירות מחברים יחודיות. המתקן כרגע בשלבי סיום לכן אין עדיין תמונה של המתקן העובד.
מעבר למתקני בדיקה אני שמח לספר שלאחרונה הכרתי בעזרת פייסבוק בחורה שעיסוקה הוא בניית אתרים בעזרת Drupal ו PHP מאחר שהיא משתמשת בתוכנה חופשית באתרים, היה מבחינתה טבעי שבסופו של דבר היא תשתמש בתוכנה חופשית גם בשולחן העבודה. לכן לפני מספר חודשים היא התקינה Ubuntu 11.10 והחלה להשתמש בו בעבודה השוטפת. לפני שהחלה להתקין, חששה שזה יגזול ממנה זמן רב, שאין לה, בהגדרות ולימוד המערכת. לשמחתה ההתקנה הייתה קלה והשימוש עוד יותר קל. היו פה ושם קשיים בשימוש שנבעו בעיקר מחוסר הכירות של המערכת אבל לא משהו שהפריע משמעותית לעבודה השוטפת.
בקיצור כיף לראות כיצד תוכנה חופשית תופסת מקום גדול יותר ויותר בחיינו.
עכשיו כשנחשפה פרשיית גניבת כרטיסי האשראי מתעוררים עוד אנשים ומתחילים להבין את חומרת הבעייה.
פריצת כרטיסי אשראי, חמורה ככל שתיהיה היא עניין קטן לעומת פריצת המאגר הביומטרי. במקרה של כרטיסי אשראי, יש ביטוח ולא רק ביטוח אלא גם מחלקות אבטחה של חברות האשראי.
במקרה של המאגר הביומטרי, אבטחה יש רק בדיבורים. עד כמה שידוע לי אין ממש אחראי אבטחה רציני במשרד הפנים. האמת גם אם יש קשה לי ממש לסמוך על משרד שיש לו כבר רקורד מרשים של זליגת מידע. אם עד עכשיו ניסה משרד הפנים לטייח את הסיפור ולומר שמה שדךף היה רק פנקס הבוחרים, הרי שלא מזמן התברר שזה ממש לא נכון שכל המאגר דלף. מאחר שהמאגר שדלף מעודכן מאד, סביר להניח שהיו מספר דליפות. מה שאומר שמאגר המידע הזה לא מאד שמור. מה שמחזיר אותנו לעניין אנשי האבטחה של משרד הפנים שכנראה כלל אינם קיימים ואם אם קיימים, רמתם המקצועית לצערי נמוכה.
כאשר ידלוף המאגר הביומטרי (שימו לב שאני כותב כאשר ולא אם), יואשמו עשרות ישראלים בפשעים שלא בצעו. הרי קל יחסית בטכנולוגיה של היום לשתול את טביעות האצבע שלך בזירת פשע כלשהיא ומכאן ועד למעצר הדרך קטנה. זה יגרום לישראלים חפים מפשע להגיע לבית המשפט ולהתגונן מפני האשמות על פשעים חמורים. מה ששומט את הקרקע מתחת לעקרון שאומר שאדם הוא חף מפשע עד שלא הוכח אחרת. (טוב, אנחנו כבר יודעים שבישראל זה מזמן לא נכון).
אבל האמת שהדליפה החמורה הזו מטרידה אותי פחות. מה שמטריד אותי יותר הוא עצם העובדה שהפרטים יהיו בידי הממשלה. ממשלה שלא חוששת לחוקק חוקים שעוצרים את חופש הביטוי בישראל. אז מחר, תיהיה הפגנה נגד הממשלה (ומן הסתם תיהינה עוד לא מעט כאלו) והממשלה תחוקק חוק שאסור להפגין נגדה (ממשלה פאשיסטית לא?) ואז איך יתבעו לדין את פורעי החוק? זה מאד פשוט, יש צילומי פנים במאגר הביומטרי, יש צילומים של אנשים בהפגנה. הצלבת מידע פשוטה עם תוכנה לזיהוי פנים והנה מקבלים רשימת שמות ופרטים אישיים.
ושוב מוצאים עצמם אזרחים מסכנים במצב בו הם צריכים להתגונן כי אין מושג כזה של חף מפשע עד שלא הוכח אחרת.
הרבה אנשים כששואלים אותם האם לעבור ללינוקס, תשובתם הראשונה היא לא. כאשר שואלים אותם האם הם עבדו עם לינוקס והתנסו בצרכים של השואל, התשובה היא לא.
איך אדם שלא התנסה בלינוקס יכול בכלל לחוות דעה? זה כמו שאני אחווה דעה על סירה שמעולם לא הפלגתי בה או לא ראיתי אותה. נכון שאני שייט ונכון שהפלגתי בהרבה סוגי סירות אבל יש סירות רבות שלא ראיתי ולא אוכל לחוות דעה עליהן.
במאמר זה אנסה להראות כמה תמונות מהמערכת שלי. חשוב לזכור שאצל כל אחד זה נראה אחרת. זה היופי בלינוקס. כל אחד בוחר איך הוא רוצה שזה יראה. המערכת שלי מוגדרת באנגלית עם תמיכה בעברית. אפשר להגדיר את המערכת בעברית, ברוסית, או בכל שפה, אפילו ביידיש (אם כי אני בספק אם התרגום ליידיש מלא).
לפני שנעבור לתמונות ולהסברים, חשוב לזכור מה זה לינוקס. רבים חושבים שזו מערכת מתחרה לחלונות, זה לא נכון. זה כמו שנאמר שרכבת זה מתחרה של אופניים. נכון שגם רכבת וגם אופניים הם כלי תחבורה אבל אני לא חושב שממש אפשר להשוות בינהם.
אז מה זה כן?
לפני מספר שנים נתתי בטכניון הרצאת מבוא ללינוקס בהרצאה זו אמרתי שלינוקס זה:
- פילוסופיה
- קהילה
- מערכת הפעלה
לינוקס זה אכן הכל יחד. כאשר בכוונה כתבתי פילוסופיה קודם כל. במאמר זה אדבר על החלק השלישי (מערכת הפעלה) על הפילוסופיה כתבתי לא מעט בבלוג זה ובאתר הישן שלי גם חלק מהספרים שלי נכתבו על מנת להסביר את הפילוסופיה.
כניסה למערכת:
כשנכנסים למערכת מקבלים מסך נקי, ללא עודף אייקונים שמבלבלים את העיניים. בראש המסך יש שורת סטטוס, במרכזה, תאריך ושעה. לחיצה על התאריך והשעה תפתח לוח שנה בו אפשר לעדכן פגישות וכד'. אצלי לוח השנה מסתנכרן ישירות עם לוח השנה של גוגל וכך היומן שלי מהמחשב נמצא גם בטלפון הנייד שלי וגם במחשב הנייד. בצד ימין למעלה יש סטטוסים שונים של מצב רמקול, רשת, סוללה וכד'. יש שם גם מקום לשליטה על המצב שיוצג בתוכנות מסרים מידיים, כך אפשר לעדכן בצורה פשוטה את הסטטוס במסנג'ר ללא זמין כאשר עסוקים במשהו ולא רוצים הפרעות. יש שם גם סטטוס לוח מקשים (עברית, אנגלית) כאשר סטטוס זה יכול להיות שונה לכל חלון, כך אפשר בחלון אחד לכתוב בעברית ובחלון שני לכתוב באנגלית ללא צורך להחליף שפה כל פעם שעוברים לחלון אחר.
אגב, תמונת הרקע צולמה באחת ההפלגות שלי בטורקיה.
הפעלת תוכנות:
הזזת העכבר לפינה השמאלית העליונה תפתח בצד שמאל תפריט של תוכנות שימושיות. תפריט זה מוגדר על ידי המשתמש, כך מונעים את התפריט הענק של תוכנות שיש במערכת ההפעלה חלונות בלחיצה על תפריט התחל. אם בכל זאת תרצו לראות את כל התוכנות המותקנות במחשב, אפשר לעשות זאת על ידי לחיצה על Applications שמופיע בראש המסך הזה. התפריט שיופיע יהיה מסודר לפי קטגוריות. בניגוד לחלונות ששם יש בלאגן בין קטגוריות לשמות חברות או סיווגים אחרים. בלינוקס הכל יותר מסודר.
הפעלת פיירפוקס:
כאשר נלחץ על האייקון של פיירפוקס בתפריט קיצורי הדרך נקבל את פיירפוקס המוכר שנמצא כמעט בכל מערכת הפעלה ועובד דומה מאד.
תוכנות מסרים מידיים:
בלינוקס יש עשרות תוכנות למסרים מידיים (כמעט לכל קטגוריה יש עשרות תוכנות) כאשר רובן תומכות לא רק בפרוטוקול אחד. כבר לא צריך תוכנה אחת למסנג'ר, תוכנה אחת לאי סי קיו ותוכנה נוספת לגוגל טוק וכד'.
בתמונה זו הפעלתי את תוכנת pidgin שהיא אחת ממבחר התוכנות. בתמונה זו רואים שתוכנה זו מאפשרת לי גם לשוחח עם החברים מפייסבוק. האמת שאני כבר לא נכנס לפייסבוק על מנת לשוחח עם החברים מפייסבוק.
אגב, קביעת הסטטוס (זמין לא זמין) יכולה להתבצע מתוך התוכנה או ממערכת ההפעלה עצמה על ידי לחיצה על הפינה הימנית העליונה.
מעבר בין חלונות:
הצגתי הפעלה של שתי תוכנות (פיירפוקס ותוכנת מסרים מידיים) . העברת העכבר לפינה השמאלית העליונה לא רק שתציג את תפריט קיצורי הדרך אלא תציג בקטן את החלונות הפתוחים כרגע. מכאן אפשר לסגור כל חלון או לעבור אליו. התצוגה המוקטנת גם תתעדכן בזמן אמת במידה ואחד החלונות מתעדכן.
ומה לגבי תוכנות אופיס?
אחת השאלות הראשונות שתמיד שואלים אותי, היא לגבי אופיס בלינוקס. לא ברור לי האם כולם מנהלים חשובים שהם עד כדי כך צריכים אופיס. אני משתמש במחשבים די הרבה וגם מנהל עסק ובכל זאת כמעט ולא משתמש בתוכנות אופיס. בכל מקרה כמו תמיד בלינוקס, המבחר ענק. תוכנת אופיס שתומכת הכי טוב בפורמטים של מיקרוסופט, היא ליברה-אופיס שיודעת לפתוח קבצי וורד שאפילו וורד לא מצליח לפתוח (זה קרה לי מספר פעמים כבר). הגרסה האחרונה של ליברה-אופיס כוללת תרגום מלא לעברית . כאשר צוות המתרגמים הוא משתמשים ישראליים ולמי שיש הערה על התרגום, מוזמן לפנות אליהם או לעזור בעצמו לתרגום.
ומה לגבי תוכנות אחרות?
אחת הטענות העיקריות היא שבלינוקס אין תוכנות. אין שגיאה גדולה מזה. בלינוקס יש מבחר של מאות אלפי תוכנות שונות. כאשר ההתקנה שלהם קלה ביותר. כל מה שצריך לעשות הוא להכנס למרכז התוכנות ולבחור את התוכנה הרצויה. אפשר לחפש לפי קטגוריות, מילות מפתח או שם התוכנה. ההתקנה פשוטה ביותר. בדיוק כמו התקנת תוכנה במערכות אנדרואיד, שבעצם למדו מלינוקס את השיטה.
השאלה הנשאלת מיידית היא כיצד יודע מרכז התוכנות על כל התוכנות שיש בעולם? התשובה לך פשוטה. בכל העולם יש אנשים הנקראים "מתחזקים" שתפקידם לתחזק את מאגרי התוכנות. מרכז התוכנות קורא את רשימת התוכנות מהמאגרים ומאפשר לנו להתקין כל תוכנה שנרצה מהמאגר. מרבית המאגרים הם גם בחינם. אבל למרות המחיר הנמוך, האיכות בדרך כלל גבוהה. האיכות גבוהה כי יש משתמשים רבים והמשתמשים הרבים עוזרים לדווח על באגים. חלק מהמשתמשים הם גם מתכנתים שיכולים לתקן את הבאגים בעצמם.
ומה לגבי תמיכה?
עוד טענה לגבי לינוקס ובמקרה זה הטענה היחידה שיש בה מעט מן האמת, היא שמרבית טכנאי המחשבים לא יודעים לינוקס. זה שהם לא יודעים לינוקס זו בעייה שלהם והפסד שלהם.
מאחר שלינוקס היום נפוצה יותר ויותר, ישנם יותר ויותר טכנאים שכן יודעים לינוקס.
מעבר לזה. אמרתי בתחילה שלינוקס זה פילוסופיה, קהילה ורק אחר כך מערכת הפעלה. אז למה לא לעשות שימוש בקהילה? הקהילה בישראל גדולה ומסבירת פנים (טוב לא תמיד. בכל קהילה יש טיפוסים פחות נעימים). אפשר להגיע לקהילה דרך מספר אתרי אינטרנט עיקריים:
- אתר כללי לכל משתמשי לינוקס ותוכנה חופשית: http://www.whatsup.org.il
- אתר למשתמשי אובונטו, אחת מהפצות הלינוקס הקלות לשימוש: http://ubuntu-il.org
- פורטל קהילת הלינוקס הישראלי: http://www.linux.org.il
ניסיתי לצמצם למינימום את הדברים במאמר זה. על לינוקס אפשר לכתוב ספרים שלמים. העדפתי לכתוב את הדברים העיקריים. כמו תמיד אשמח לענות לשאלות ולהרחיב על הנושאים במאמר זה.
רק אתמול נכתב הפוסט וכבר קיבלתי מספר תגובות, חלקן כאן בבלוג וחלקן באופן פרטי.
אבל חלונות יותר אינטואיטיבי
אחת התגובות שתמיד חוזרת על עצמה היא שחלונות יותר אינטואיטיבי למשתמש. מעולם לא הבנתי מה יותר אינטואיטיבי בחלונות, ללחוץ על תפריט התחל כדי לכבות את המחשב? לחפש כל תוכנה בין עשרות או מאות תפריטים? או בגרסאות החדשות, לראות תפריט קצר מאד ולא להבין כיצד אני מוצא את התוכנה החדשה שהתקנתי? לי כל הדברים האלו נראים ההיפך מאינטואיטיבים.
איך זה בלינוקס?
ישנם אינספור ממשקי משתמש, כל אחד בוחר מה שנוח לו. אם למישהו נוח הממשק הלא אינטואיטיבי של חלונות, אני בטוח יש אפשרות להוריד את לינוקס לרמה של חלונות. ברירת המחדל היא קצת יותר אינטואיטיבית.
דוגמה ראשונה:
ממשק המשתמש גנום בגרסה 2 שלו, בראש המסך שלושה תפריטים ראשיים Applications, Places ו System כמובן שאפשר גם בעברית. אני מעדיף באנגלית.
הגיוני מאד למצוא את כל האפליקציות תחת תפריט Applications שתחתיו יש תפריטים לפי הקבוצות אליהן משתייכות האפליקציות השונות.
את כל הקבצים במחשב אפשר למצוא תחת Places ואת כל הקונפיגורציות תחת System.
אבל גם זה היה קצת יותר מדי מידע עבור כמה אנשים אז נוצר הממשק של גנום גרסה 3.0
שולחן העבודה נקי לחלוטין, בלי תפריטים בכלל.
בצד שמאל למעלה יש מקום שכתוב Activities, הבאת העכבר אליו, אפילו לא לחיצה תשנה את המסך למסך בחירת אפליקציה או קובץ, או חיפוש באינטרנט של משהו. בקיצור, איחוד של כל הפעולות.
הבאת העכבר לפינה השמאלית העליונה תציג בצד שמאל תפריט קיצורי דרך לישומים השימושיים ביותר (שהמשתמש מחליט) ושל הישומים הפעילים כרגע.
אפשר לחפש אפליקציות או קבצים על ידי הקשת השם בתיבת החיפוש בצד ימין למעלה. אם יש חלונות פתוחים במערכת, יוצגו כל החלונות בקטן וניתן יהיה לעבור מחלון לחלון.
מה יותר נוח? זה לא חשוב. יש בחירה למשתמש. כל אחד שיבחר מה שנוח לו. בניגוד לחלונות שיש גישה אחת שמיקרוסופט החליטה וכולם חייבים להתישר לפי אותה גישה. הגישה הזו משתנה כל גרסה של המערכת אבל זה לא מפריע למשתמשי ווינדוס לומר שזה מאד פשוט ואינטואיטיבי, שלא צריך ללמוד דבר, מיד אפשר להתחיל להשתמש.
אני כשאני רואה היום מחשב עם חלונות, לוקח לי כמה דקות להבין כיצד לפתוח תוכנה. זה קרה לי לפני כחדשיים, הייתי צריך להתקין תוכנה על חלונות (על תהליך ההתקנה המסובך להחריד, נדבר מיד). אחרי שהסתבכתי במשך מספר דקות עם ההתקנה. הצלחתי לבסוף להתקין (כמובן שהייתי צריך לכבות ולהדליק את המחשב) המחשב עלה ועכשיו הייתי צריך לחפש איפה בדיוק נמצאת התוכנה. לחיצה על תפריט התחל הציגה תפריט מאד מצומצם ורק אחרי כמה דקות של חיפושים מצאתי שהייתה דרך מהתפריט המצומצם להגיע לכל התפריטים, שם נבהלתי מכמות התפריטים והבלאגן שלהם, בסוף מצאתי עמוק בפנים את התוכנה שהתקנתי. מה היה עושה משתמש מתחיל ללא ידע במחשבים אני לא יודע.
יותר קל למצוא תוכנות לחלונות
עוד אחת מהתגובות המשונות שקיבלתי, הייתה שלחלונות יותר קל למצוא תוכנות. איפה בדיוק מוצאים תוכנות לחלונות? (במקרה יצא חרוז) בלינוקס זה מאד פשוט. נכנסים למרכז ההתקנות, שם ניתן למצוא הרבה תוכנות בצורה דומה לחיפוש בחנות האפליקציות של אנדרואיד (או אולי גם אפסטור של אפל, אני לא בטוח כי לא השתמשתי במוצרים של אפל) כמובן שחנות האפליקציות של אנדרואיד, לקחה את הרעיון מלינוקס. שם זה קיים כבר למעלה מעשר שנים.
יש יותר תוכנות לחלונות, או אין בלינוקס תוכנות לאפליקציות מקובלות
וואו, שטות גדולה מזו לא יכולה להיות. פתיחה של מרכז התקנת התוכנות בלינוקס תציג מיד, מאות אלפי תוכנות. זה מעט?
די ברור שמי שאמר דבר כזה, לא ניסה מעולם להתקין תוכנה בלינוקס.
האם אין תוכנות לאפליקציות מקובלות?
ננסה לחפש מספר דוגמאות:
- דפדפנים – יש בלינוקס מבחר רחב מאד, כאשר הנפוצים הם פיירפוקס וכרום – בדיוק כמו בחלונות.
- מעבדי תמלילים – יש את אופן אופיס או ליברה-אופיס שיודעים לפתוח את כל הקבצים של מעבדי התמלילים בחלונות. יש עוד מגוון רחב מאד של מעבדי תמלילים ותוכנות משרד ממוחשב. לעבור על כל המגוון, יקח מספר ימים.
- נגני מוסיקה – גם כאן המבחר ענק. מרבית נגני המוסיקה ינגנו את מרבית הקבצים המקובלים. יש גם בלינוקס את הנגן VLC שרבים משתמשים בו בחלונות. האמת שיותר נכון לומר, יש גם בחלונות את VLC שבעצם התחיל בלינוקס
- תוכנות מסרים מיידיים – מרבית תוכנות המסרים המיידיים תומכות במספר רב של פרוטוקולים. בלינוקס לא צריך להתקין תוכנה אחת למסנג'ר, אחרת לאי סי קיו ועוד אחת לגוגל טוק. תוכנה אחת עושה הכל וגם מאפשרת לשוחח עם החברים בפייסבוק. היום כשמישהו פונה אלי במסר מיידי, אני לא יודע האם הוא פנה מהמסנג'ר, הפייסבוק או גוגל טוק (אלו הפרוטוקולים שאני משתמש) במבחינתי הכל נפתח בחלון דומה. כמובן שזה מאד נוח שלא צריך ללמוד ממשק חדש לכל דרך שיחה.
יכולתי להמשיך את הרשימה הזו עד אינסוף. אני חושב שהעקרון מובן. לכל משימה שתרצו, יש תוכנה בלינוקס, בדרך כלל כמה. אפילו למשימות לא מקובלות. למשל, חיפשתי תוכנה לציור מסלולים של סירות בתחרות שייט. מצאתי יופי של תוכנה שמכירה את כל הסימנים המקובלים במסלולי שייט. חיפשתי תוכנה להסבר על קבוצות כוכבים המשמשות בניווט אסטרונומי כמובן שמצאתי תוך מספר דקות.
קשה יותר להתקין תוכנה בלינוקס
מי שאמר את זה, או שהתקין תוכנה בלינוקס לפני למעלה מעשר שנים או שמעולם לא התקין תוכנה בלינוקס. היום, אין פשוט מזה. נגשים למרכז התוכנות, בוחרים את התוכנה, לוחצים על התקנה והנה זה מותקן. האם זה מסובך?
איך זה עובד בחלונות?
מחפשים את התוכנה ברשת, מורידים תוכנת התקנה, מפעילים אותה (אחרי שמתעלמים מאזהרות שזה מסוכן למחשב וכד') ואז עונים על עוד אינספור שאלות לא ברורות ובסוף כמעט תמיד מדליקים מחדש את המחשב.
כולם שולחים לי קבצי מסמכים, מצגות, מוסיקה וכד' מחלונות
לינוקס כיום פותחת כמעט כל סוג קובץ אפשרי. דוגמה מהתקופה האחרונה. שותף עסקי שלי קיבל מלקוח קובץ docx שהוא לא הצליח לפתוח אותו על החלונות שלו. כי הוא לא שילם על רשיון אופיס הכי חדש. הוא שלח אלי את הקובץ, פתחתי אותו בקלות והמרתי אותו לקובץ PDF ואז הוא יכול היה לקרוא אותו.
בעבר הגיע למישהיא שעבדה איתי קובץ doc שלא הצליחה לפתוח אותו בחלונות. לינוקס כמובן שהצליח לפתוח אותו וגם אפשר לה להמיר אותו לפורמט אחר שהיא יכלה לקרוא.
בקיצור יש אינספור סיפורים שלינוקס לא רק קורא את כל הקבצים אלא קורא אותם יותר טוב מחלונות.
עוד מחשבות על השימוש בלינוקס מול חלונות.
יש בעולם עמים רבים, המדברים בשפות רבות. לכל עם תרבות משלו ומנהגים משלו ובמקרים רבים גם דת משלו. למרות שהיו כאלו (ועדיין ישנם) המתנגדים לזה, עדיין יש בעולם מגוון תרבויות רחב. זה הופך את העולם למעניין יותר.
אבל בעולם המחשוב, משום מה, רבים חושבים שכולנו צריכים להשתמש באותה מערכת הפעלה, אותו מעבד תמלילים וכד'. עד לא מזמן היו אף שסברו שכולנו צריכים להשתמש באותו דפדפן.
מדוע מה שנכון בחיים, לא יכול להיות נכון למחשב? הסיבה היא חברה אחת שרוצה להרוויח כסף.
עכשיו נחזור לתירוצים שאני שומע לגבי שימוש בלינוקס מול חלונות:
- אבל הרוב משתמשים בחלונות. – קודם כל בשביל זה נכתבה הפסקה הראשונה. אבל מעבר לזה, זה כלל אינו נכון. מרבית שרתי האינטרנט מריצים לינוקס או יוניקס. מרבית מחשבי הלוח מריצים אנדרואיד או iOS המבוססות על לינוקס או יוניקס. כל מחשבי המקינטוש מריצים מערכת הפעלה מבוססת יוניקס.
מתוך שאר המחשבים, מרביתם מריצים חלונות. זה נכון. - לינוקס היא מערכת למפתחים ואינה נוחה כמו חלונות. – מי שאומר דבר כזה, כנראה מזמן לא ניסה את לינוקס. לינוקס של היום קלה מאד להתקנה, כוללת ממשק גרפי מרהיב ומתקדם בהרבה משל חלונות. מגיעה עם מגוון רחב של תוכנות שאינן דורשות התקנה נפרדת. גם תוכנות שאינן מגיעות עם המערכת, ההתקנה קלה ופשוטה, רק לבחור מרשימה ולהתקין.
- אלו שמשתמשים בלינוקס מנסים להראות כמה הם מבינים אבל הראייה לכך שאינם צודקים היא שהרוב משתמשים בחלונות. – כבר הסברתי שלא הרוב משתמש בחלונות. אבל בכל זאת מדוע מעטים משתמשים בלינוקס על שולחן העבודה למרות שהיא כל כך טובה? על כך אפשר לכתוב סדרת פוסטים וגם כתבתי בעבר. הסיבה העיקרית היא שיווק מדהים של מיקרוסופט מול חוסר שיווק של לינוקס. אחרי הכל לינוקס אינה חברה מתחרה.
- אין וירוסים בלינוקס כי מעט מאד משתמשים בה. – אין שטות גדולה מזו. קודם כל כבר הסברתי קודם שרבים משתמשים בה בין ביודעין ובין בעקיפין. מעבר לזה, הסברתי בעבר הסבר מעמיק יותר מדוע אין ולא יהיו וירוסים בלינוקס. בקיצור, לינוקס בנויה בצורה קצת יותר בטוחה ולא מאפשרת לוירוסים להפיץ את עצמם בקלות.
- מדוע אם אין וירוסים ללינוקס, יש תוכנות אנטי וירוס ללינוקס? – נכון, יש תוכנות אנטי-וירוס ללינוקס. רובן מורידות וירוסים של חלונות, מדוע? כי חלק גדול משרתי הדואר היום מבוססי לינוקס וספקי דואר נותנים שירות ללקוחות של הורדת וירוסים. יש גם מספר קטן של תוכנות שלכאורה מגינות מוירוסים של לינוקס. כי היו מספר נסיונות לכתוב וירוסים ללינוקס. אף אחד מהם לא הצליח להפיץ את עצמו מעבר למספר מצומצם של מחשבים, בהם נעשו שינויים בקונפיגורציה על מנת שיקבלו את הוירוס.
- לינוקס היא חינם אז אולי כולם רוצים להשתמש בה כי היא חינם? – גם כאן, זה ממש לא נכון. יש לא מעט חברות שמתפרנסות ממכירת לינוקס אז היא חינם?
נכון אפשר להשיג לינוקס בחינם, אבל אפשר להשיג גם בתשלום.
מדוע מישהו ישלם על משהו שאפשר לקבל בחינם?
כי בניגוד למה שקורה במערכת ההפעלה חלונות, בלינוקס מקבלים אחריות כשקונים. בחלונות, משלמים סכום לא קטן ומקבלים רשיון שימוש שכתוב בו בפירוש שאין אחריות לא על התוכנה, לא על הנתונים ולא על המחשב.
כחלק מהעבודה שלי יוצא לי מדי פעם לכתוב תכניות שיכולות לשמש לדברים אחרים מעבר למטרה שלשמה הם נועדו.
לאחרונה יצא לי לממש תקשורת I2C (תקשורת בין רכיבים אלקטרוניים) כחלק מאחד הפרויקטים שאני עושה עבור לקוח שלי.מאחר שקיבלתי כסף עבור עבודה זו וקוד זה הינו בעצם חלק קטן מכל העבודה, אני לא רואה סיבה שלא לשחררו כתוכנה חופשית.
לאחר שסיימתי לבדוק את זה הלקוח אומר לי "אולי תמכור את זה?" תיאורטית אפשר למכור את זה ולהרוויח כסף אבל לא אני ולא הלקוח שלי יודעים כיצד להגיע ללקוחות פוטנציאליים (גם אם זה היה נמכר, זה היה נמכר כתוכנה חופשית) בכל מקרה המאמץ למכור יהיה גבוה מהמחיר שאקבל עבור הקוד לכן הדבר ההגיוני ביותר הוא לשחרר את זה כתוכנה חופשית כך שיותר אנשים יוכלו להנות מזה. מה גם שכתוכנה חופשית (ברשיון GPL) אם מישהו ישפר את הקוד, אוכל לקבלו בחזרה וכך ארוויח בעצמי.
המשך הפוסט הוא טכני לחלוטין ונועד לכאלו המכירים לינוקס ובמיוחד מערכות משובצות מחשב.
התקשורת הזו מומשה בעזרת רכיב שנקרא FT4232H של חברת FTDI. חברת FTDI נותנת דוגמת קוד (לא כקוד אלא בקובץ PDF) שמשתמשת בספריה שלהם שאינה חופשית והתקנתה בלינוקס היא מורכבת. אני מימשתי קוד חדש מבוסס על הדוגמה שלהם בעזרת libftdi שהיא ספריה חופשית לרכיבים אלו. הספריה החופשית נמצאת במאגרים של מרבית הפצות הלינוקס, כך שהתקנתה פשוטה ביותר.
למיטב ידיעתי אין עדיין בעולם מימוש כזה. המימוש הוא פשוט מאד וכולל רק שני קבצי C קצרים.
אפשר לקרוא עוד על זה באתר החברה שלי בכתובת: http://www.helicontech.co.il/?id=ftdii2c
בשנת 2004 התחלתי לכתוב את הספר הראשון שלי (נולדו חופשיים) הספר יצא בדפוס בהוצאת פרדס. לאחר שסיימתי את כתיבתו חשתי שחסר לי משהו. במשך כשנה, כתיבת הספר מאד מלאה אותי לכן לאחר שנסתיימה הכתיבה, חשתי בחוסר. הדרך הטבעית למלא את החוסר הייתה לכתוב עוד ספר. אז החלה מלאכת החיפוש אחר נושא לספר השני. ידעתי שאני רוצה שיהיה בספר לא מעט שייט. בתחילה חשבתי לכתוב על נערים המתאמנים לתחרויות שייט, כך הייתי תורם להזכרת הספורט הנשכח. אבל אז חשבתי שהגיע הזמן לכתוב ספר על מבוגרים ולא רק צעירים. הספר נולדו חופשיים מספר על נערה בת 17 בישראל של 2054.
הנושא הבא שעלה בדעתי היה מסע מסביב לעולם ביאכטה. אבל לכתוב דבר כזה כשמעולם לא יצאתי את גבולות הים התיכון בשייט, נראה לי די מורכב. אני לא סופר ברמה של ז'ול וורן שמסוגל לכתוב על מסע מסביב לעולם מבלי לצאת את גבולות פריז.
אז עלתה בדעתי דמותו של אבישי, אדם מיוחד שגר על יאכטה במרינה הרצליה וכך החלה מלאכת הכתיבה של הספר "זריחה חדשה" גם הספר הזה יצא לאור בהוצאת פרדס.
הוצאת שני הספרים עלתה לי לא מעט כסף וההכנסות בקושי רב כיסו את ההוצאות. הבנתי שעד כמה שאני נהנה לכתוב, רווח כספי לא יצא מזה. אבל זו כמובן לא סיבה להפסיק לכתוב. עדיין רציתי לכתוב ולקבל תגובות מקוראים. אז הקמתי את אתר הספרים שלי. האתר מבוסס על מערכת יחודית לפרסום ספרים ברשת שאותה פיתחתי במשך מספר שנים. כאן ניצלתי את כישורי כמתכנת מערכות ווב ופיתחתי מערכת ניהול תוכן יחודית המאפשרת לי לפרסם ספרים שלמים לקריאה חינמית. מערכת זו שמשה גם כבסיס למערכת ניהול תוכן אותה אני נותן ללקוחות כך שבעצם פיתוח האתר לא עלה לי כסף.
אתר זה מאפשר לי לפרסם את הספרים שלי לקריאה חינם באינטרנט. כך אני עדיין נהנה מהכתיבה ומקבל תגובות מקוראים. המערכת מאפשרת תגובה לכל פרק בנפרד ותגובות לכל הספר.
באתר יש כרגע את הספרים הבאים:
- רחשי הלב האחרונים – התקופה בחייו של אבישי לפני שקנה את היאכטה סאן רייז עליה הוא גר בסיפור זריחה חדשה
- סאן רייז ההתחלה – חלק מסיפור המסע של הבאת היאכטה סאן רייז מצרפת לישראל. נכתב תוך כדי הפלגה ממלגה לברצלונה וכולל תמונות שצילמתי בזמן ההפלגה.
- מפליגים בישראל – סיפור קצר יחסית המתרחש כרונולוגית לפני סיפור הספר זריחה חדשה ואחרי הבאת היאכטה לישראל.
- שקיעה חורפית – ספר מתח שמהווה המשך ישיר לספר זריחה חדשה.
- עבודה חדשה – סיפור ראשון שהגיבורה העיקרית בו היא הילה, מהנדסת אלקטרוניקה צעירה. גם בסיפור זה אבישי מופיע אבל הפעם בתפקיד משני.
יש לי עוד מספר סיפורים בראש שיכתבו בעתיד ומן הסתם יפורסמו באתר זה.
אשמח לשמוע תגובות מקוראים של הסיפורים שלי.