הבלוג של אורי עידן

עשיתי פרויקט בעזרת תוכנת LabVIEW תוכנה קניינית למשימות של מדידות ובקרה.
הפרויקט היה מבדק די מורכב לציוד אלקטרוני.

בשלבים האחרונים של כתיבת התוכנה נתקלנו בבעיות שברור היה שנובעות מהתוכנה עצמה ולא ממה שאני כתבתי. פנינו לתמיכה של חברת נשיונל אינסטרומנטס יצרני התוכנה. הם כמובן לא הודו שזה באג בתוכנה והעזרה שלהם הסתכמה בלהפנות אותנו לכל מני מקורות ברשת שאותם כבר מצאנו לבד ולא עזרו לנו. הדיון הזה איתם נמשך כשבועיים שבמהלך אותם שבועיים ניסיתי לבדוק שוב ושוב כיצד לפתור את הבעיה ויותר ויותר הייתי בטוח שמדובר בבאג שלהם שהם לא מודים בו.

אם זו הייתה תוכנה חופשית, הכל היה הרבה יותר פשוט, הייתי מוריד את קוד המקור שלה ומחפש שם את הבאג. הייתי יכול גם למצוא מישהו אחר שיתקן אותו ולא להיות נתון לרחמיה של החברה שלא מודה בקיומו של הבאג.

לאחר מחקרים רבים הצלחתי לעקוף את הבאג, אמנם בצורה לא הכי יפה, אבל העיקר שהתוכנה עובדת לשביעות רצון הלקוח. החסרון במעקף הזה, הוא שהתוכנה הופכת להיות פחות גמישה. כשתכננתי אותה במקור רציתי לאפשר התאמה שלה לבדיקת מכשירים אחרים, עכשיו עם עקיפת הבאג זה יהיה מורכב יותר.

זו לדעתי אחת הדוגמאות הטובות, מדוע אסור להשתמש בתוכנה קניינית, שהרי אין לדעת מתי נתקל בבאג שאותו לא נוכל לתקן ולא יהיה מי שיתקן.

דוגמה נוספת שמשפיעה על יותר אנשים קראתי לא מזמן כאן, כיצד נגן פלאש שמאד מקובל בהרבה מחשבים, גורם לקריסת הדפדפן (ואולי המחשב כולו). מה אומרים אדובי על הבאג הזה לא הבנתי. בכל מקרה מה שברור הוא שהבאג קיים כבר זמן רב ולא תוקן.
אם זו הייתה תוכנה חופשית היה כבר מישהו מתקן ושולח לאדובי את התיקון וכך חוסך להם זמן יקר בחיפוש הבאג ותיקונו.

משום מה חברות לא מבינות שתוכנה חופשית טובה קודם כל להן ואחר כך למשתמש (ראו את הפוסט הקודים שלי) כמו כן כיום מקובל בעולם העסקים לעבוד בגישה של win-win שבה שני הצדדים מרוויחים.
בעבודה עם תוכנה קניינית יתכנו שני מצבים או loose-loose או loose-win לעולם לא מצב בו שני הצדדים מרוויחים שהרי באג בתוכנה יפריע ללקוח וסביר להניח שיגרום לספק (כותב התוכנה) להשקיע זמן במציאת הבאג ותיקונו, כך שגם הוא מפסיד. בקיצור שני הצדדים מפסידים.
במקרה האופטימלי בו אין באגים נראים לעין בתוכנה, הלקוח עדיין מפסיד כי הוא תלוי בספק התוכנה.

מדוע לקוחות עדיין מוכנים לשלם על תוכנה קניינית ממש לא ברור לי. אני כשאני רוכש תוכנה כלשהיא, התנאי שלי הוא שהיא תיהיה תוכנה חופשית. אחרת אני לא מוכן לשלם כסף. לא נראה לי סביר לשלם רק על זכות השימוש בתוכנה.
הסברתי ללקוח שלי את היתרונות בתוכנה חופשית, מפליא אותי שהוא לא חשב על כך לפני כן.
אני מקווה שעכשיו לאחר ההסבר, הוא יבקש לעשות את הפרויקט הבא בכלים חופשיים. שם כמובן תיהיה לי יותר שליטה במה שקורה וגם אם ימצא באג אני בטוח שנוכל או למצוא מישהוא שיתקן את הבאג או לתקן אותו בעצמינו.

עוד מערכת הפעלה חשובה שוחררה בימים אלו כתוכנה חופשית. מערכת ההפעלה סימביאן שמפעילה את מרבית הטלפונים הסלולריים כיום, שוחררה בדיוק אתמול תחת רשיון חופשי, לצערי כזה שמאפשר לסגור קוד, אבל עדיין רשיון חופשי.

השחרור נעשה כפי הנראה כדי להתחרות באחרים, בעיקר באנדרואיד. אבל מה זה בעצם משנה, אנחנו רואים יותר ויותר תוכנה משוחררת ברשיון חופשי. זה רק מראה את מה שטענתי כבר לפני שנים, שתוכנה קניינית היא עיוות ההגיון ושעיוות זה יעלם עם הזמן.

בעצם השחרור של יותר ויותר קוד כתוכנה חופשית אנחנו רואים גם שתוכנה חופשית היא קודם כל טובה יותר לחברות עצמן ורק אחר כך למשתמשים.

מרבית המשתמשים לצערינו ממש לא איכפת להם שדורכים על החופש שלהם. ראו את הפופולריות של מכשיר ה iPhone הרי התוכנה שלו למרות שבסיסה חופשי (BSD), כל קשר בינה לבין חופשי די מקרי. אפל לוקחת לעצמה את הזכות לשלוט במה נריץ במכשיר, כולל את הזכות למחוק משהו מהמכשיר שרכשנו במלא כספינו. מעבר לזה, כל התוכנה שאפל בנו וזה לא מעט, לא חופשית בכלל.

הפופולריות ההולכת וגואה של iPhone דומה לפופולריות של מערכת ההפעלה Windows, בשני המקרים הכל בנוי על שיווק ולא שום דבר אחר. לגבי iPhone אני לא ממש יודע, אבל לגבי Windows לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות שמדובר במערכת לא שימושית ולא נוחה לשימוש. אבל רבים מוכנים להשבע שהיא מערכת ההפעלה הכי פשוטה לשימוש והכי טובה בעולם.

בחודש האחרון התפרסמו מספר אזהרות לגבי דפדפן האינטרנט המשונה הזה שעדיין רבים משתמשים בו. האזהרות יצאו מממשלת גרמניה וצרפת (מישראל לא יצאו אזהרות כאלו לפחות לא בשנים הקרובות).

הסיבה היא שמתברר שפרצת אבטחה הקיימת בכל הגרסאות החל מגרסה 6.0 ועד גרסה 8.0 החדשה ביותר, שמשה פורצים לפריצה לחשבונות ג'מייל בסין. בתחילה מיקרוסופט הכחישו בכלל שהפרצה קיימת בגרסה 8.0 כיום עד כמה שהבנתי הם מודים בזה. אבל עדיין לא אמרו מתי יצא תיקון. האמת שהם ידעו על הבעיה כבר באוגוסט ועד היום לא הוציאו תיקון.

שוב אנחנו רואים כמה גרוע זה להיות תלוי בחברה אחת לתוכנה. עוד יותר גרוע, להיות תלויים בה לתוכנה כל כך חשובה כמו הדפדפן שלנו.

בתוכנה חופשית דבר כזה לא יכול לקרות, ברגע שמישהו מגלה פרצת אבטחה כלשהיא, מיד יהיה מישהו שיתקן את הפרצה ויפיץ את העדכון.

עם אזהרות כאלו בגרמניה וצרפת, אני מניח שהשימוש בפיירפוקס ושאר הדפדפנים הפתוחים יעלה עוד יותר. גם כך יש הטוענים שנתח השוק של פיירפוקס כבר הגיע ל 40% עכשיו הוא יעלה עוד יותר.

ובנתיים בישראל? ישראל היא מדינת האבסורד. ישראל היא מדינה מתקדמת ביותר בכל הקשור להי-טק. אבל בכל הקשור לווב, ישראל מפגרת כעשרים שנה מאחורי כל העולם. אתרי הממשלה תואמים רק לאקספלורר וחלקם אפילו רק לאקספלורר 6.0 ולא רק אתרי הממשלה הם כאלו. גם מרבית אתרי הבנקים בישראל לא תומכים בדפדפנים מתקדמים יותר. כך גם תוכנות של האוניברסיטאות בישראל (שימו לב, אוניברסיטה, מקום שאמור להיות בחזית המחקר).
אבל מה? בישראל זה כנראה לא איכפת לאף אחד. איגוד האינטרנט שלקח על עצמו את ניהול משרד ה W3C בישראל נראה שלא עושה דבר. הוא אמנם פרסם מפגש בנושא סמנטיק ווב בקרוב, אבל למה הם קופצים לטכנולוגיה כזו? מה עם לדבר על HTML 4.3 ו CSS2 שאמנם נחשבים למיושנים בכל העולם אבל בישראל עדיין יש מתכנתי אינטרנט שלא מכירים אותם?

בישראל משום מה חושבים אנשים ש HTML היא שפת תכנות ונועדה למתכנתנים. למיטב ידיעתי ה W3C כאשר פרסם את התקנים האלו פנה למעצבים ולא למתכנתנים. כל עוד מעצבים יחשבו שזה למתכנתנים ומתכנים שבדרך כלל אינם מעצבים, לא ירצו מן הסתם לעבוד עם זה. אף אחד לא באמת ידע את זה בארץ.
כאן המקום לציין שיש בארץ מספר מקצוענים שמכירים את הנושא די לעומק וכן עושים אתרים טובים מאד. לצערינו מספרם של מקצוענים אלו הוא זעום ואנשים לא מבינים את הצורך בהם.

היום כהרגלי יצאתי להליכה על שובר הגלים של מרינה הרצליה.
כמו תמיד במרינה הרצליה, בעיקר בחדשי החורף, פתח היציאה והכניסה מתמלא בחול ונוצרים שרטונות חול. אז גם היום היה כמו ימים רבים פתח צר. הנהלת המרינה דאגה למצף את הפתח עם מצופים אדומים (שבספק אם הם מאירים בחושך) המסמנים את הצד השמאלי של הכניסה (הימני של היציאה).

היום יאכטה של מועדון היאכטות שיא-גל יצאה לים, כמו תמיד אצלם במהירות שיא, אז מה אם יש הגבלת מהירות של 3 קשר בתוך המרינה? אותם זה לא מעניין.

מעבר לזה שהם הפליגו במהירות, הסקיפר לא שם לב למצופים שהונחו שם והפליג מימין לאחד המצופים ולפתע נעצר כאשר הקיל שלו נתקע בחול. למזלו היה זה חול רך והוא הצליח לחזור לאחור על ידי שילוב לאחור במלוא עצמת המנוע.

מקרה זה דומה למקרה שקרה בשנה שעברה, (שגם צילמתי ופרסמתי תמונות) רק שאז לא הצליח הסקיפר לצאת מהשרטון ומשום מה המועדון בחר לשלוח יאכטה נוספת על מנת לחלץ את היאכטה שנתקעה. היאכטה השנייה נתקעה גם היא על השרטון וכך היה צרוך לחלץ שתי יאכטות. לשמחתם הפעם לא היה צורך לשלוח חילוץ אבל שוב להתקע על שרטון מראה לדעתי על רמת שייט ירודה של שייטי המועדון.

מקרה זה מראה עד כמה חשוב להפליג לאט בתחומי המרינה וגם כאשר מדובר במרינה מוכרת, זו עדיין לא סיבה להפליג מבלי לשים לב למצופים

לפני שנים רבות הומצאה שיטה יפה על מנת לאפשר לממציאים יתרון תחרותי על חבריהם, השיטה בעצם אומרת לממציא "תגלה למדינה את ההמצאה שלך ואנחנו נבטיח לך הגנה שכל מי שיעתיק את ההמצאה שלך תוכל לתבוע ממנו פיצויים"

על פניו נשמעת שיטה מעולה להגנה על הממציא מפני העתקות.

מאחר שהשיטה טובה, החלו להשתמש בה יותר ויותר ואז נוצרו כל מני מצבים משונים.

קודם כל התהליך הפך להיות מורכב ויקר, מכמה סיבות, הסיבה הראשונה היא שיש צורך בעורך דין מומחה שידע לנסח את המסמך בצורה הדרושה ועדיין להסביר את הצד הטכני בהמצאה, לכן לא כל עורך דין יודע לעשות זאת.
מעבר לזה, אחד התנאים הוא שההמצאה היא באמת חדשנית, מה שדורש מחקר לא קטן לוודא שההמצאה אכן חדשנית.

נניח שהממציא באמת מצליח לשלם את הסכומים הדרושים והנה הוענק לו פטנט, מה קורה אז?
אם נוצר באמת מצב שמישהו העתיק את ההמצאה שלו והוא רוצה לתבוע את המעתיק, שוב הוא נכנס לעלויות לא קטנות ותהליך לא קצר שבסופו אם יווכח בית המשפט שיש אמת בדבריו, יזכה הממציא לפיצויים.
כל זה גורם לכך שבעצם רק חברות גדולות ועתירות ממון יכולות בכלל לרשום ולהגן על פטנטים.

כל זה מסביר במילים פשוטות מדוע פטנטים בכלל אינם רעיון טוב.
כאן אנחנו מגיעים למקרה נוסף, פטנטים על תוכנה.

כאן המצב מורכב עוד יותר שהרי תוכנה אינה ממש מוצר. תוכנה היא בעצם נוסחא, אלגוריתם לביצוע משימה מסויימת. רישום פטנט על תוכנה הינו כמו רישום פטנט על נוסחא, מה שבעצם עוצר את התפתחות עולם התוכנה במקום לקדם אותו.
כל מי שכותב תוכנה, צריך להשקיע לא מעט זמן וכסף על מנת לוודא שהתוכנה שלו אינה מפרה פטנטים של אחרים. כך שבמקום להשקיע את הזמן בתכנות ופיתוח האלגוריתם, הוא משקיע את הזמן בלוודא שאין הוא מפר פטנט של מישהו אחר.

עוד דבר משונה שקורה בעיקר בעולם התוכנה, הוא חברות שכל עיסוקם הוא ברכישת פטנטים ותביעת חברות אחרות.
ישנן מספר חברות שהפרוטה מצויה בכיסן שרושמות פטנטים על המצאות שלא הן המציאו חברות אלו במקרים רבים משלמות לממציא על מנת לרכוש ממנו את הזכויות על ההמצאה. אם אין פטנט רשום על ההמצאה הן רושמות את הפטנט על שמן.
אז הם מחפשים תוכנות המפרות את הפטנט ותובעים פיצויים מאותן חברות. מצב זה נקרא "טרולי פטנטים"
דוגמה די עדכנית למצב כזה, היא תביעה של חברת i4i מקנדה נגד מיקרוסופט על הפרת פנטנט השייך להם בתוכנת וורד של מיקרוסופט. בית המשפט קיבל את טענת התובעת (i4i) ואסר על מיקרוסופט למכור רשיונות אופיס בארה"ב. מה קורה עם זה היום איני יודע. מה שחשוב הוא הסיפור, שחברת מיקרוסופט שבעצמה משתמשת לא מעט בפטנטים, נפלה לבור הזה.
אז חברה גדולה וחזקה כמו מיקרוסופט יכולה לצאת מזה ועדיין להשאר רווחית, אבל חברות קטנות יותר, לא בטוח שיכולות לעמוד בהוצאות המשפט והוצאות הפיצויים.

יש עוד כמה דוגמאות מעניינות על מדוע פטנטים בתוכנה הם דבר המונע חדשנות במקום לעודד אותה. אפשר לקרוא על אותם מקרים בנייר העמדה של עמותת המקור בנושא פטנטים בתוכנה
את המסמך כתב היועץ המשפטי של עמותת המקור עו"ד יהונתן קלינגר, לאחר מכן הועבר המסמך לשאר חברי העמותה והוכנסו בו שינויים בהתאם להערות רבות שהתקבלו מחברי העמותה.

כל הכבוד לליאור קפלן ויהונתן קלינגר על העבודה שהשקיעו בניסוח נייר העמדה וטיפול במשובים שהגיעו על הנוסח.

בפוסט הקודם כתבתי כיצד חברת סלקום מציגה שירות ברמה נמוכה כעלייה ברמת השירות. אז לא חשבתי שיכול להיות מצב גרוע בהרבה. עכשיו סלקום הוכיחו שהם יכולים לתת שירות גרוע עוד יותר!

ביום ראשון קבלתי טלפון מחברת סלקום בו נאמר לי שבמכשיר שמסרתי לתיקון יש קורוזיה ולכן אינו ניתן לתיקון. דבר זה הוא ללא ספק לא נכון מאחר שבמכשירים עדינים כאלו, קורוזיה הייתה גורמת למכשיר להפסיק לעבוד מיידית והמכשיר אותו מסרתי לסלקום הגיע במצב עבודה.

הסיבה בגללה התקשרו לספר לי את סיפור הקורוזיה הייתה על מנת להתחמק מתיקון או החלפה ללא תשלום ולדרוש ממני לשלם 1100 ש"ח השתתפות עצמית על מנת לקבל מכשיר חדש.

לאחר דין ודברים עם מנהל המרכז בהרצליה הצלחתי לקבל הטבה בסך 900 ש"ח כך שיוצא שאני משלם 200 ש"ח על המכשיר. כמובן שזה לא סוף הסיפור, אני עוד מתכוון להאבק על הנושא עד שאקבל מכשיר חדש ללא תשלום.

לאחר שקיבלתי מכשיר חדש והתחייבות בכתב על ההטבה שתגיע כהנחה בחשבונית החדשית, בקשתי לקבל את המכשיר הישן שלי על מנת להעביר את הזכרונות ממנו. נאמר לי שביום למחרת יגיע המכשיר הישן לסניף הרצליה.
מאחר שאני למוד נסיון עם סלקום שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, העדפתי להתקשר לפני שאני מגיע לסניף. אז נאמר לי שהמכשיר לא הגיע ושאין יודעים היכן הוא נמצא. עכשיו מחפשים עבורי את המכשיר.

לי אישית זה נראה כמו ניסיון להעלים ראיות. כי לצערי חשפתי בפניהם את העובדה שאני שוקל פנייה לבית המשפט בעניין.
הם כנראה יודעים שכאשר אקבל את המכשיר הישן אוכל לפתוח אותו ולראות שאין ולא הייתה קורוזיה במכשיר. מה גם שסביר להניח שאפשר יהיה לתקן את המכשיר.

בכל מקרה כרגע אני עם מכשיר מאותו דגם N86 שעובד ובנתיים מחבר הטעינה לא התקלקל. אבל מחצית מהטלפונים שהיו במכשיר וכל הודעות ה SMS נשארו במכשיר הישן שאין יודעים היכן הוא.

כאשר אקבל את המכשיר הישן, בתקווה שחברת סלקום לא חבלו בו בכוונה. אנסה להעביר את הנתונים בעזרת Bluetooth או על ידי תיקון מחבר הנתונים והעברה באמצעות USB.

בכל אופן רציתי לספר לכולם על מנת שידעו אנשים אחרים להזהר מכל הקשור לשירות התיקונים של חברת סלקום.

לא פעם ראיתי מצבים בהם חברות שווקו אי נוחות או שירות לקוי כשירות טוב. הפעם הראשונה הייתה ששמעתי על מה שנקרא WGA או Window Gnuine Advantage שבתחילה היה זה רק שירות שמפריע להריץ את מערכת ההפעלה. היום אני לא מעודכן ויתכן שהוסיפו לשירות זה דברים. בכל אופן ברור מדוע מיקרוסופט השיקו את השירות הזה וברור מדוע בדיקה האם המערכת נקנתה כחוק, מפריעה להריץ אותה. אבל השם, או השם, מציג את זה כיתרון.

כך הציגו גם כיתרון את נושא אכיפת זכויות דיגיטליות בכך שקראו לזה בתחילה Trusted Computing כאשר ברור שזה בדיוק להיפך, הרי בעזרת זה חברות מנעו ממני להריץ דברים וכך בעצם כבר לא יכולתי לסמוך על המחשב שלי שיריץ דברים. אותו דבר קורא ב iPhone של היום. הוא יריץ רק מה ש Apple מסכימים שהוא יריץ.

אבל פוסט זה לא בא לדבר על קוד פתוח אלא על משהו אחר לחלוטין.
שירות התיקונים של סלקום (שבעבר היה מדהים והיום ירד לרמה הנמוכה ביותר שאפשר לרדת).
לאחרונה שדרגתי את הטלפון שלי לנוקיה N86 מכשיר לא רע בכלל, אבל כנראה שיש לו חולשה רצינית אחת. מחבר הטעינה שלו (שהוא גם מחבר הנתונים) מחבר זה מתנתק מהמעגל המודפס הפנימי בקלות רבה מדי.
כך יצא שפעמיים במשך חודש הגעתי עם המכשיר לסניף סלקום הקרוב למקום מגורי לתיקון המכשיר.
בעבר כאשר היו מגיעים לקוחות לתיקון המכשיר, היה נכנס המכשיר למעבדה ותוך עד 90 דקות היה המכשיר מוכן. כך שאפשר היה לבוא לסניף, למסור את המכשיר, ללכת לעשות סיבוב בקניון, לחזור ולקבל את המכשיר.
היום, צריך לעמוד בתור, למסור את המכשיר, לקבל מכשיר חלופי (שכמובן לא מכיל את הזכרונות, שהרי מחבר הטעינה הוא גם מחבר הנתונים) להמתין יומיים, או אם מסרתם את המכשיר ביום חמישי, להמתין ארבע ימים. אז לבוא לסלקום, לעמוד בתור שוב ולקבל את המכשיר לאחר תיקון.
סלקום מצידם מציגים את הירידה הזו בשירות כשירות טוב יותר ואומרים "יותר לא צריך לחכות למכשיר" אבל כמובן אמירה זו לא לוקחת בחשבון שצריך להמתין פעמיים בתור, לקבל מכשיר חלופי גרוע שאיננו יודעים להפעילו ובקושי יודעים להוציא שיחות ולקבל שיחות.

בפעם האחרונה כעסתי עליהם שאני לא מוכן לבוא לסלקום כל שלושה שבועות עם אותה תקלה וביקשתי שיחליפו לי לדגם אחר שאין לו את החולשה הזו. למרות שהם הודו שהם נתקלו בטענה זו מספר פעמים, לא הסכימו להחליף לי את המכשיר והדרך היחידה הייתה שוב למסור אותו לתיקון ולהמתין ארבע ימים עד שאקבל את המכשיר שלי חזרה מתיקון.

עכשיו אני מחפש פתרון אחר שלא יעלה לי יותר מדי כסף שימנע ממני לעמוד כל שלושה שבועות בתור לתיקון המכשיר. סלקום כמובן מתכחשים לכך ואומרים שהעובדה שפעמיים במשך חודש הגעתי על אותה תקלה בדיוק לא אומרת דבר לגבי איכות המכשיר.

עכשיו עוד אנקדוטה מעניינת. המקרה היחיד בו סלקום יחליפו מכשיר במקום הוא כאשר המכשיר הרוס לחלוטין לכל הדעות (קרי שבור בצורה שלא ניתן להשתמש בו) כמובן החלפה זו תבוא רק כאשר יש לכם ביטוח תיקונים.
מה שאומר שאם יש לכם ביטוח תיקונים והמכשיר התקלקל, רצוי שתקחו פטיש, תהרסו את המכשיר לחלוטין בצורה שהופכת אותו ללא בר תיקון ורק אז תביאו אותו לסלקום. אז לא תצטרכו להמתין ארבע ימים עם מכשיר חלופי חסר יכולות, אלא תקבלו מכשיר חדש במקום. כמובן שצריך לדאוג לגיבוי הזכרונות לפני כן מאחר שהרס המכשיר מן הסתם לא יאפשר העברת הזכרונות.
כך נראה שבעוד שלושה שבועות כאשר מחבר הנתונים של המכשיר שלי יתנתק שוב (הרי זה די ברור שזה יקרה) לפני שאגיע לסניף סלקום אקח פטיש שלושה ק"ג ואכה על המכשיר מספר פעמים. כך אנצל את הביטוח שלהם ולא אצטרך לעמוד בתור מספר פעמים.

אני כולי תקווה שנציגי סלקום יקראו את הפוסט הזה ויחשבו פעם נוספת על המדיניות המשונה שלהם.

כך לפחות חושב מאיר שטרית שהגיש הצעת חוק שחברות הסלולר יאפשרו ללקוחות להגביל את סכום התשלום החדשי כך שברגע שלקוח חורג מהסכום, ינותקו השירותים היוצאים. כמובן שגם כאן נכנס עניין הילדים, שהורים נכנסים להוצאות בגלל שילדיהם מדברים הרבה בסלולרי. אני מניח שזה נכון, אבל האם תפקיד הממשלה לחשוב בשבילי? אני צריך להיות מספיק אחראי כדי לדעת להפסיק לדבר. לגבי הילדים, אפשר לקנות להם כרטיס טוקמן וכך להגביל את ההוצאה.

אני לא מבין מדוע הממשלה בישראל צריכה לכל דבר חוק?
מה קרה, האזרחים בישראל לא יודעים לחשוב לבד? אני דווקא חושב שבישראל יש לא מעט אנשים עם יכולת חשיבה רצינית מאד.
אבל מאיר שטרית כנראה חושב אחרת. טוב הוא כבר הוכיח שהוא לא מקבל את דעותיהם של אנשים חושבים שהגישו חוות דעת נגד חוק המאגר הביומטרי.

טוב אז חוק הצנזורה של ש"ס נקבר. אבל אז כמובן הגיע שטרית עם המאגר הביומטרי שהוא כמובן נושא נפרד מאינטרנט אבל מסוכן יותר לבטחון המדינה.

עכשיו הגיעה הצעת חוק חדשה של חבר הכנסת דני דנון שמדברת בין השאר על צנזורה ברשת. הוא עשה את זה קצת יותר מתוחכם ובעצם הציע להלאים את מרבית פעילויות הרשת בארץ לפי ההצעה שלו גם איגוד האינטרנט ינושל מתפקידו (שאני לא יודע אם זה טוב או רע) אבל אלו החלקים הפחות בעייתיים בחוק. החלק הבעייתי הוא ששוב חוזר נושא הצנזורה ברשת כשהפעם עלה התאנה הוא לא רק תכנים פורנוגרפיים ואלימים אלא תכנים המזיקים לביטחון המדינה.

מתי יבינו חברי הכנסת שלעבור על כל האתרים ולצנזר אותם זה בלתי אפשרי?
לפחות הפעם לא נכתב שצנזורה שברירת המחדל היא צנזורה אלא רק שספקי האינטרנט יחויבו לספק גלישה מצונזרת ללא תשלום נוסף. יפה, לפחות לא אצטרך להרשם ברשימה שחורה כדי לצפות באתרי פורנו.

כמו בעבר, הבעיה כאן היא לא העובדה שטכנית בלתי אפשרי ממש לצנזר את האינטרנט אלא הרצון הזה של חברי כנסת לא רק להנהיג אלא לשלוט. לשלוט על כל דבר שאנחנו עושים או רואים.

לפני שבוע בדיוק חזרנו משבוע מדהים בטורקיה. תמונות אפשר לראות כאן.

חופשה מדהימה שכזו מזמן לא הייתה לי. טוב האמת שמזמן גם לא הייתה לי חופשה של שבוע
בכל מקרה שבוע על יאכטה זה משהו מיוחד. כאן זה לא רק שבוע על יאכטה זה אני וחברתי לבד על יאכטה מה שגם מהווה חממה טובה לזוגיות וגם מהווה אימון מדהים לכישורי כסקיפר. אחרי הכל להשיט את הסירה לבד עם מינימום עזרה ממנה זו חוויה לא קטנה.

הטיול החל בגוצ'ק שהיא עיירה קטנה שמרבית אם לא כל פרנסתה מארבעת המרינות שיש בה.
שם קיבלנו את היאכטה במרינה קטנה ונחמדה שמנצאת די מחוץ לעיר (צריך מעבורת על מנת להגיע לעיר)
היאכטה ז'נו 35 פיט. יאכטה צרפתית חביבה. פעם ראשונה שלי על יאכטה מהסוג הזה ואני חייב לציין שנהנתי מאד.

לאחר שקיבלנו את היאכטה, קנינו אוכל ואכלנו קצת בעצמינו, יצאנו לים, לכיוון מקום נחמד שנקרא Tomb bay המקום נקרא כך על שם קברים שחצובים בסלע.
מקום העגינה היה מסעדה קטנה עם רציף עץ שנראה מת לנפול למרות זאת הוא מחזיק כבר שנים. אני זוכר אותו אותו דבר מטיול דומה שאני עשיתי בשנת 2006.

הרציף ב Tomb bay

את הלילה הראשון בילינו שם. בבוקר למחרת הפלגנו קצת באזור, לאחר מכן חצינו את המפרץ לכיוון העיר פטייה.
כן זו באמת עיר, לא רק עיירה קטנה כמו גוצ'ק. בפטייה בילינו זמן רב, שלושה לילות.
לאחר מכן הפלגנו למפרץ מדהים שנקרא Cold water bay מקום די שכוח אל אבל יפה בצורה מדהימה.

בסך הכל לא מעט הפלגות וגם לא מעט טיולים על הקרקע. אם כי אני הייתי מאושר עם עוד הפלגות

בימים אלו שכל הזמן מדברים על יחסי ישראל טורקיה, ראוי לציין שהטורקים שפגשנו היו מדהימים בהכנסת האורחים שלהם, גם כשידעו שאנחנו מישראל. הפוליטיקה נראה שממש רחוקה מהם. זה לא כמו בישראל שכולם יודעים מה נעשה במערכת הפוליטית. שם נראה שאנשים עסוקים בחיים הקטנים והשלווים שלהם. הם לא מוטרדים יותר מדי ממה עושים הפוליטיקאים.